קיזוז קצבת ילד נכה בתאונת דרכים

בית המשפט לא מצא לפסוק לנפגעת פיצוי עבור הוראה מתקנת ועזרה בלימודים לעבר או לעתיד, וניכה מהסכום שהיתקבל תשלומים ששולמו לאם הנפגעת כחלק מקיצבת ילד נכה של המל"ל. אשר לקצבאות עתידיות, בית המשפט קבע כי על פני הדברים הנפגעת עשויה להיות זכאית לנכות כללית עם סיום שרותה הצבאי, והקפיא סך של 350,000 ₪ מהפצוי עד שתמצה זכויותיה מול המל"ל. בסופו של יום, נפסק לזכות התובעת הסך של 1,043,000 ₪ כאמור בצרוף שכר טירחת עו"ד. בשים לב לסכום הכולל שנפסק, נקבע כי הנפגעת תישא בתשלום האגרה המתחייב מניהול ההליך בבית המשפט המחוזי בנכוי האגרה החלה על הליך המתנהל בבית משפט השלום, שישולם על ידי קרנית (תקנה 5(ג) לתקנות בתי המשפט (אגרות), התשס"ז-2007 (להלן: תקנות האגרות)).

בנסיבות המקרה דנן, בהנתן שרכב המזדה גרם לפגיעת רכב הרנו בנפגעת ובהנתן שהנפגעת הוטחה לרכב המזדה והתקיים ביניהם מגע – אין מקום לניתוק של כל אחד מהאירועים, ויש לראות את תאונת הדרכים שהתרחשה כארוע רציף אחד המבסס את תחולתה של החזקה המרבה ואת מעורבותו של רכב המזדה בתאונה במשקפי סעיף 3(ב) לחוק.

...

סוף דבר ולנוכח כל האמור, שלושת הערעורים נדחים בזאת.

השופטת ד' ברק-ארז: אני מסכימה עם חברי השופט י' עמית כי דין הערעורים כולם להידחות.

מצב שבו קטינה נפגעת בתאונה, ואמה בסופו של דבר היא הנושאת בחלק מן הפיצוי (לצדו של הנהג האחר שהיה מעורב בתאונה) גורמת לכך שהגשמת תכליתו הסוציאלית של החוק נפגמת במידה מסוימת.

העובדות הצריכות לענייננו המבקש, עורך דין במקצועו, ייצג בעבר את המשיבה, ילידת 14/3/95, אשר נפגעה קשות בתאונת דרכים מיום 27/11/10, בהיותה קטינה, והמיוצגת כיום על ידי עו"ד גבי שמואלי (להלן גם: התאונה ועו"ד שמואלי או ב"כ המשיבה, בהתאמה); המחזיקים הם ב"כ המשיבה, "מנורה" חברה לביטוח בע"מ, הנתבעת בתביעת המשיבה עקב התאונה, בא כוחה עו"ד יוסי נחשון (להלן גם: מנורה ועו"ד נחשון, בהתאמה, וביחד להלן: המחזיקים).

לאחר שהמשיבה הגיעה לבגרות והפסיקה לקבל גמלת ילד נכה, הגיש המבקש תביעה לנכות כללית למוסד לביטוח לאומי.

...

בנתונים אלה, לאחר בחינת הסוגיה - כפי שנאמר לעיל - לא מצאתי לנכון העביר הדיון בבקשה זו, מהטעמים המפורטים להלן: ראשית, הלכה היא, כי חרף העובדה כי טענה לחוסר סמכות עניינית ניתן להעלות בכל שלב משלבי הדיון, יש לעשות זאת מוקדם ככל האפשר, שאם לא כן, עלול הדבר להיחשב כהתנהלות חסרת תום לב, העלולה להקים מניעות מלטעון הטענה (ראו דבריו של כב' השופט עמית בע"א 920/18 אל סייד נ' הנסון ישראל בע"מ (23/8/18), וכן בע"א 7424/15 חליליה נ' מוחמד (11/9/17), לרבות האסמכתאות שם).

כך או כך, עת שוקל בית המשפט אם להיעתר לבקשה למתן צו לעיקול זמני, אין הוא מברר מחלוקות עובדתיות או את אומד דעתם של הצדדים, ומחלוקות אלו מקומן בהליך העיקרי שיתנהל בינה לבין המבקש.

סוף דבר אני מורה על מינויו של בורר, אשר זהותו תקבע על ידי יו"ר ועד מחוז חיפה בלשכת עורכי הדין, עו"ד תמי אולמן, ואשר יפסוק במחלוקת בין המבקש למשיבה ובא כוחה הנוכחי לעניין גובה שכר הטרחה המגיע למבקש עבור טיפולו בתביעתה בהתאם להסכם, לפני שהחליטה להעביר את המשך הטיפול לעו"ד שמואלי; משכך, יפנו הצדדים לעו"ד אולמן, למינוי של בורר כאמור לעיל, בתוך 10 ימים מהיום.

האם ראוי לעכב סכום מסוים מהפצוי המגיע לנפגע תאונת דרכים, אשר תביעתו לגימלת שר"מ מהמוסד לביטוח לאומי נדחתה בשל שיעור הנכות הזמנית שנקבע לו במל"ל, עד אשר תיקבע נכותו הצמיתה ע"י הוועדה הרפואית של המל"ל, והאם יש להורות לתובע ליזום תביעה נוספת מצידו לקבלת גמלת שר"מ לאחר קביעת נכותו הצמיתה.

במכתב שנשלח לתובע ביום 25.2.16 צוינה סיבת הדחיה – "הסיבה לדחייה היא כי נקבעו לך פחות מ – 60% נכות רפואית. רופא מוסמך קבע לך 54% נכות רפואית לצורך שירותים מיוחדים (החל מיום 1.12.15)... אם הוועדה תיקבע לך יותר מ – 60% נכות רפואית, תבחן זכאותך מחדש" (נספח ב' לסיכומי התובע) הצדדים הגיעו בניהם לכלל הסכמות בכל הקשור לשעור הפצוי המגיע לתובע כתוצאה מהתאונה, הסכמות אלו קיבלו תוקף של החלטה שיפוטית (להלן – הסכמות הצדדים) בין השאר הוסכם ע"י הצדדים כי – הפצוי המגיע לתובע בגין נזקיו כתוצאה מהתאונה יעמוד על שלושה מליון ₪ לפני ניכוי תשלומים תכופים, גמלאות מל"ל בעבר ובעתיד, וקודם להוספת שכ"ט עו"ד ומע"מ. כך הוסכם על הצדדים כי גמלאות נכות כללית וילד נכה ששולמו לתובע בעבר ואשר ישולמו לו עד ליום 30.9.17 ינוכו מהפצוי המוסכם וכך גם יוקפא סך מסוים בגין גמלת נכות כללית אשר אפשר שתיקבע לו לאחר קביעת נכותו הצמיתה.

...

ההכרעה במחלוקות הנזכרות היא נושא החלטתי זו. עוד הסכימו הצדדים כי ככל שיקבע בית המשפט, כטענת התובע, שאין להקפיא כל סכום בגין גמלאות שר"מ אפשריות יחול הסכם פשרה אשר צורף כנספח ב' להסכמות הצדדים ואילו באם ימצא ביהמ"ש כי יש להקפיא גמלאות שר"מ אפשריות יחול הסכם הפשרה שצורף כנספח א' להסכמות הצדדים.

"צילום" המצב הכרחי לסופיות הדיון , שאם לא כן, אין לדבר סוף וניתן להעלות השערות, הנחות וספקולציות שונות לגבי העתיד.

בפניי בקשה לתשלום תכוף שהגיש המבקש בעקבות פגיעתו הקשה בתאונת דרכים מיום 7.7.19.

לצד אלה מקבלים המבקש ואישתו גמלת ילד נכה בסך של 3,000 ₪ לחודש.

מתוך הנתונים הללו עולה כי אם הוצאות המבקש ומשפחתו עובר לתאונה עמדו על מלוא שיעור הישתכרותו (לאחר ניכוי מס), הרי שכיום נותרים בידיו עוד כ – 12,000 ₪ לחודש להוצאותיו שנובעות מן הפגיעה.

...

אין בידי לקבל את טענת הנתבעת כי בעת שהמבקש שוהה בבית בלב אינו נדרש להמצאות גורם כלשהו לצידו.

מכאן שלא מצאתי לפסוק סכום מיוחד בגין אותה עזרה שניתנת על ידי אשתו של המבקש בשלב זה. יחד עם זאת אני סבורה כי יש להביא בחשבון את עלות השמרטפות על בנה כאשר היא נמצאת לצד המבקש.

באשר לתקופה שמכאן ולהבא אני סבורה כי יש להעמיד את התשלום התכוף על סך של 7,000 ₪ לחודש ולמשך שנה עומד הסכום לתשלום על - 84,000 ₪.

סוף דבר הנתבעת תקדים למבקש תשלום תכוף בסך של 84,000 ₪ וזאת לתקופה שמ – 1.12.22 ועד ליום 20.11.23.

ההליך דנן נסוב על תביעה שהגישו המבקשים נגד המשיבים בגין ניזקי גוף שנגרמו לקטין, יליד שנת 2014, בתאונת דרכים שארעה ביום 25.4.2015.

בתוך כך, נקבע כי "הסכומים המבוקשים לעבר חורגים מהמקובל בפסיקה; לא מצאתי מקום לנכות מן הסכום שנפסק במסגרת הליך זה את שכר טירחת ב"כ התובעים בגין ההליך שנוהל במל"ל; ואף לא מצאתי מקום לידון בהחזרי הוצאות נטענים הנוגעים ליחסים שבין התובעים לבין בא-כוחם". לנוכח האמור, נקבע כי לאחר ניכוי שכ"ט עו"ד בשיעור 11% מהפיצויים והוצאות משפט, יועברו להורים 20% מסכום הפיצויים עבור הוצאות העבר והוצאות הטיפול בקטין.

עוד יש לזכור כי כספי הפיצויים אינם המקור היחיד לתשלום הוצאותיו השוטפות של הקטין, וכי להורים משתלמות גם קיצבאות הביטוח הלאומי, כיום קצבת ילד נכה וקיצבת ניידות.

...

לאחר עיון בבקשה ובנספחיה, הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות.