קיזוז עמלות סוכן ביטוח בגין תאונה לפני כניסת הפוליסה לתוקף

בעקבות האמור, פנה התובע, באמצעות סוכן הביטוח שלו, אל הנתבעת (העתק ההודעה לחברת הביטוח צורף כנספח ג' לכתב התביעה).

טענות הצדדים התובע טוען, כי הנזק אשר נגרם לרכבו כתוצאה מתדלוק הרכב בדלק מהול בלכלוך מהוה מקרה ביטוח בהתאם לפוליסה שהונפקה לו, אשר הגדרתו כוללת, בין היתר: "היתנגשות מקרית, היתהפכות ותאונה מכל סוג שהיא." לעניין זה מפנה הובע לפסק הדין שניתן בעיניין תא"מ (חי') 19224-01-10‏ בועז אלבז נ' איי אי ג'י ישראל חברה לביטוח בע"מ (23.3.11) (להלן: עניין אלבז) במסגרתו נדונה טענה דומה ואשר בו נקבע כי קיים כסוי בטוחי.

דיון והכרעה כפי שעולה מהמחלוקת בין הצדדים, השאלה הטעונה הכרעה בעניינינו הנה האם תידלוק בדלק תקול נכנסת להגדרה "תאונה מכל סוג שהוא" לפי תנאי הפוליסה.

הדברים מקבלים משנה תוקף, שעה שלבקשת שמאי הנתבעת נשמרה דגימה של הדלק התקול במוסך, ואולם הנתבעת לא עשתה בעיניין זה מאומה.

יוער, כי לנוכח האמור גם לא מצאתי לנכון להעתר לבקשת הנתבעת, שהתקבלה לתיק בית המשפט ביום 3.1.19, זמן קצר לפני הדיון, שבגדרה ביקשה הנתבעת מבית המשפט להורות לחברת הדלק, בצו, לספק לנתבעת מידע רלבאנטי לתביעה, הנוגע לשאלת קיומה של תקלה במשאבה במועד תידלוק רכבו של התובע וקבלת תלונות נוספות, וכן לאפשר לנתבעת הגשת הודעת צד שלישי כנגד חברת הדלק, במידת הצורך.

התובע מלין בכתב התביעה על הפחתות אלה, אולם מאחר שהתובע לא הביא חוות דעת שמאי נגדית לביסוס טענותיו אלו, אין לי אלא לפסוק לו את הנזק שקבע השמאי בחוות דעתו המסתכם בסך 7,783.73 ₪ ובנכוי הישתתפות עצמית בסך 1,200 ₪, הרי שהתשלום המגיע לתובע הנו הסך של 6,583.73 ₪.

...

לנוכח כל האמור, נקבע בזאת כי אירוע הנזק שהתרחש לרכבו של התובע, כמפורט לעיל, הוא מקרה ביטוח שמכוסה בפוליסה, ומכאן חובת הנתבעת לפצות את התובע (המבוטח) בגין נזקו.

ואם לא די בכך, הרי שהרכב נבדק על ידי שמאי מטעם הנתבעת, אשר מצא כי הדלק מהול בלכלוך, כאשר גם בדיקת מעבדה של הדלק העלתה, כי "המדגם אינו תקין עקב נוכחות של מים חופשיים ומשקעים". ראיות אלה, לא כל שכן משקלן המצטבר, מובילות למסקנה כי האירוע הביטוחי נגרם כתוצאה מתדלוק הרכב בדלק תקול.

יוער, כי לנוכח האמור גם לא מצאתי לנכון להיעתר לבקשת הנתבעת, שהתקבלה לתיק בית המשפט ביום 3.1.19, זמן קצר לפני הדיון, שבגדרה ביקשה הנתבעת מבית המשפט להורות לחברת הדלק, בצו, לספק לנתבעת מידע רלבנטי לתביעה, הנוגע לשאלת קיומה של תקלה במשאבה במועד תדלוק רכבו של התובע וקבלת תלונות נוספות, וכן לאפשר לנתבעת הגשת הודעת צד שלישי כנגד חברת הדלק, במידת הצורך.

בדיון טען ב"כ הנתבעת כי בהתאם לס' 17 לתנאים הכלליים של הפוליסה (לענייננו רלוואנטי פרק ב' בחלק 2 של הפוליסה המתייחס לביטוח אחריות כלפי צד שלישי בשל ניזקי רכוש, עמ' 15-23 לחוברת התנאים הכלליים) מי שרשאי לנהוג ברכב הוא מי שמפורט בסעיפים הקטנים של ס' 17 ובילבד שהוא בעל רישיון נהיגה בר תוקף בישראל או שהיה בעל רישיון כזה ב – 24 החודשים שקדמו לנהיגה ברכב ולא נפסל מלקבל או מלהחזיק רישיון כזה "על פי הוראות חיקוק, פסק דין, החלטת בית משפט או רשות מוסמכת אחרת". חוברת התנאים הכלליים לא צורפה לכתב ההגנה והסעיף הרלוואנטי הוצג בדיון עצמו.

ישנה כמובן גם מחלוקת ביחס לאחריות לתאונה וביחס לניזקי התובעת דיון והכרעה האחריות לתאונה במכתבה מיום 28.08.2014 לסוכן הביטוח של התובעת דחתה הנתבעת את דרישתה של התובעת לפצוי בנימוק של העדר כסוי בטוחי.

בחקירתו העיד מר אזולאי כי לא ראה את רכב הנתבעת לפני התאונה ובעת שנכס לצומת "רק שמעתי את המכה". מר אזולאי העיד בחקירתו הנגדית כי אינו זוכר באיזו מהירות ניכנס לצומת והעיד כי במקום אין שדה ראייה מספיק.

הנתבעת טוענת להיעדר כסוי בטוחי מחמת שביום התאונה נהג מר פרץ בעת שרישיון הנהיגה שלו נשלל ממנו, בשתי שלילות שונות.

מסכום זה יש לנכות 15% בגין אשמה התורם של התובעת והסכום הסופי שעל הנתבעת לשאת בו בגין ניזקי התובעת הנו איפוא 23,696 ₪.

...

סבורני כי לנוכח אופי המחלוקת אין גם מקום לפסיקת פיצוי בגין עוגמת הנפש.

סיכומו של דבר, הנזק שהוכח מסתכם בסך של 27,878 ₪.

סיכומו של דבר לנוכח כל האמור לעיל אני מקבל את התובענה בחלקה ומחייב את הנתבעת לשלם לתובעת את הסכומים הבאים: סך של 23,696 ₪ בגין נזקיה הישירים של התובעת.

* לפי החשבונית שצרף המוסך, הרכב ניכנס לכאורה למוסך ביום 19.6.2012 ושוחרר ביום 14.8.2012.

אזולאי דיווח על התאונה לסוכן בהתאם לתנאי הפוליסה, על מנת שהוא ידווח לחברת הביטוח.

* זכאותו של אזולאי לקבלת תגמולי ביטוח בגין התאונה מסתכמת בסך של 5,238 ₪ בלבד שהנו הסכום המתקבל מהפרש שבין סכום התיקון לבין הסכום שאושר על ידי השמאי (9,771 ₪) ובנכוי הישתתפות עצמית בסך 4,533 ₪.

בהעתק פוליסת ביטוח על שם אזולאי שהייתה בתוקף מיום 24.3.2011 עד 31.3.2012 בחברת הפניקס פורטו התנאים לביטוח הרכב.

הסוכן השיב כי הוא מילא את ההודעה השנייה בגין התאונה השנייה בלבד וכי ההודעה הראשונה אינה מוכרת לו. הסוכן הבהיר כי חברת הביטוח לא אישרה פיצוי בגין נזקים בחלק קדמי של הרכב כיוון שלא היו קשורים לתאונה.

אם נקבל את דברי אזולאי כי הוא ניגש למוסך סמוך לתאונה, הרי המסקנה העולה מכך היא שהתאונה הראשונה לא ארעה ביום 25.8.2011 בו ארעה התאונה השנייה, אלא היא ארעה רק בסמוך למועד הפניה למוסך, ואינה קשורה לנזק שדווח לסוכן בגין התאונה השנייה.

...

לפיכך אני דוחה את טענת ההתיישנות שהעלה אזולאי.

התוצאה בתביעה העיקרית לאור האמור לעיל הנני מחייב את הנתבע (אזולאי) לשלם לתובעת (המוסך) את הסכומים הבאים: (א) 17,104 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה למדד וריבית כחוק החל ממועד הגשת התביעה, 8.5.2019, ועד לתשלום המלא בפועל; (ב) אגרת תביעה בצירוף הפרשי הצמדה למדד וריבית כחוק החל ממועד הגשת התביעה ועד לתשלום המלא בפועל; (ג) שכר טרחת עורך דין בסך כולל 2,500 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה למדד וריבית כחוק החל מהיום ועד לתשלום המלא בפועל.

הודעה לצד שלישי משלא הוכח כי אזולאי פנה לסוכן בגין התאונה הראשונה ולאור מכתב הדחייה של המבטחת מיום 5.5.2013 מבלי שאזולאי נקט בפעולה כלשהי בעקבות הדחייה, הנני דוחה את ההודעה לצד שלישי.

במסגרת התובענה דנן אמד התובע את נזקיו כדלקמן: בגין הנזקים הישירים (ניזקי התאונה בנכוי שרידי הרכב) – סך של 142,385 ₪.

גם אם הפוליסה הייתה תקפה הרי שתקופת הביטוח הסתיימה בטרם קרות הארוע נשוא התאונה ולפיכך התובע אינו זכאי להפרע מן הנתבעת 1.

מאידך נטען, כי רכב התובע היה מבוטח בחברת מנורה מבטחים, קרי הנתבעת 1 באמצעות סוכנות של הנתבעת 2 בפוליסה לביטוח מקיף שהייתה ברת תוקף מיום 23.9.14 ועד ליום 31.8.15, כלומר לפני מועד קרות התאונה הנטענת והרי שהפוליסה בוטלה כבר בסוף שנת 2014 בשל אי עמידת התובע בתשלומי דמי הביטוח.

נטען, כי התובע פנה לנתבע 3 לאחר התאונה וסיפר, כי רכב צד ג' ניכנס בו מאחור שלא באשמתו ובקש עזרה בתביעת הצד השלישי.

...

על כן, ומשלא נמצאה אחריות לנתבעת 1 בגין נזקיו של התובע, ההודעה כנגד צדדים שלישיים שהוגשה על ידי הנתבעת 1 כנגד בת אל נדחית.

כמו כן, ההודעה כנגד צדדים שלישיים שהוגשה על ידי הנתבעים 2-3 כנגד בת אל נדחית בהיעדר יריבות.

סוף דבר לאור כל האמור לעיל, אני מורה על דחיית התביעה.

, שלמסקנתה שלה, ארעה לפני שנכנסה פוליסת הביטוח בתוקף,-לקזז את סכום הפיצוי ששילמה או חלקו מעמלות סוכן הביטוח שתיווך בעיסקת הביטוח, בנסיבות בהן הגיעה למסקנה כי זה פעל בניגוד להוראות הדין בהעסקת "סוכן משנה" שלא "הוכר" על ידי חברת הביטוח-לפחות לא על פי הסכם בין סוכן המשנה וחברת הביטוח.

כאמון על האחריות החיתומית לרבות הבדיקות המקדמיות, ידע התובע או היה עליו לדעת, כי הנזק בגין התאונה נגרם לפני הפקת הפוליסה.

לעמדת הנתבעת, הטוענת בריש גלי,כי תאונת המבוטחת אירעה בטרם נכנסה הפוליסה לתוקפה-למשל סעיף 50 לכתב הגנתה: "הנתבעת תחזור ותטען, כי היום בו התבקש הביטוח דנא היה מאוחר ליום ארוע התאונה בה נגרם הנזק..

...

, שלמסקנתה שלה, אירעה לפני שנכנסה פוליסת הביטוח בתוקף,-לקזז את סכום הפצוי ששילמה או חלקו מעמלות סוכן הביטוח שתווך בעיסקת הביטוח, בנסיבות בהן הגיעה למסקנה כי זה פעל בנגוד להוראות הדין בהעסקת "סוכן משנה" שלא "הוכר" על ידי חברת הביטוח-לפחות לא על פי הסכם בין סוכן המשנה וחברת הביטוח.

מסקנה נוספת-הנתבעת שילמה את תגמולי הביטוח למבוטחת בהיעדר חבות, משיקולים זרים-ועל מנת להמנע מאיומים על סוכניה.

סוף דבר 56.

התוצאה היא שמקבלת את התביעה חלקית(ביחס לסכום התביעה המקורי).