קיזוז מע"מ מחשבונית מס עסק מרשות פלסטינית

במסגרת העירעור הראשון, ביקשה המערערת לבטל את החלטת המשיב בענין כפל המס; לקבוע כי המערערת פעלה בהתאם לדין בכך שספקה ללקוחותיה דלקים וכן לקבוע כי החשבוניות שהוציאה לעוסקים ולדיאלוג וקורמה - הן חשבוניות המשקפות עיסקאות אמיתיות לפי חוק מע"מ. - העירעור השני העירעור השני מתייחס, כאמור, לשומת התשומות בגין קזוז מס תשומות שביצעה החברה מחשבוניות מס שהוצאו לה על ידי זאפ וקרדי.

נטען, כי במסגרת פעילות זו עסק האירגון ברכישת דלקים מהרשות הפלסטינאית ואף בגניבת דלקים תוך היתחמקות מתשלום מס. לצורך פעילות האירגון, נעשה שימוש באנשי קש ובמסמכים הנחזים לחשבוניות מס על מנת ליצור כסוי חשבונאי לפעילות האירגון וכך לטשטש את מקור הדלקים המהולים.

...

על כן, החשבוניות על שם קרדי אינן חשבוניות אשר הוצאו כדין ודין הערעור בעניינן להידחות.

התוצאה היא כי דין הערעור באשר לכפל המס להידחות.

סיכום דין הערעור בע"ש 1188/07 להתקבל באופן חלקי כמפורט לעיל.

כתב האישום המערער הורשע על יסוד הודאתו במסגרת הסדר טיעון בעובדות כתב אישום מתוקן בעבירות של מסירת ידיעה כוזבת או מסירת דוחות הכוללים ידיעה כאמור; הוצאת חשבוניות מס או מסמכים הנחזים כחשבוניות מס מבלי שעשה או התחייב לעשות עסקה בגינן; ושימוש במירמה או תחבולה, לפי סעיפים 117ב(1) ביחד עם סעיפים 117ב2(3) ו-117ב3(ב)(3), ביחד עם סעיף 117(ב2) לחוק מע"מ, התשל"ו-1975 (להלן: חוק מע"מ).

על-פי כתב האישום המתוקן, המערער הקים רשת של חברות ויחידים שעסקו בהפצת חשבוניות מס כוזבות, מסר את חשבוניות המס הכוזבות ללקוחות שגייס, כלל אותן בספרי הנהלת חשבונותיו ובפנקסיהם של התאגידים ודיווח על מאות חשבוניות כוזבות בדוחות התקופתיים שהוגשו לרשות המסים בסכום שהמס הגלום בהם מגיע לפחות לסך של 4,557,725 ש"ח. עוד על פי כתב האישום, המערער זייף חשבוניות שנחזו להיות חשבוניות מס על מנת להקטין תשלומי מס של תאגידים שבשליטתו (להלן: חשבוניות מס תשומה כוזבות).

זאת ועוד, המערער ניכה מס תשומות בספרי הנהלת החשבונות של התאגידים שברשותו מבלי שהיו לו מסמכים לפי סעיף 38 לחוק מע"מ. על פי כתב האישום, המערער ביצע את מעשי המירמה שצוינו בנסיבות מחמירות, זאת לנוכח התיכנון המוקדם, ההקף הכספי, התחכום והנזק שניגרם לקופת המדינה בשנים 2007 - 2012.

המערער מבקש כי בית משפט זה יפחית מעונשו בשל היותו תושב הרשות הפלסטינאית, אב לשמונה ילדים קטינים, ומאסרו בישראל חוסם, לשיטתו, את הדרך בפני קרובי משפחתו לבקרו.

...

עם זאת, לא מצאנו כי יש בכוחם של אלה כדי להקל בעונשו.

בנוסף לכך, לא מצאנו ממש בטענת המערער, לפיה יש להקל בעונשו לנוכח הפער העצום בעונש שהוטל עליו לבין זה שהוטל על עד המדינה.

סוף דבר, הערעור נדחה.

על פי כתב האישום, המערער, בעל עסק לשיווק ביצים, ייבא במהלך השנים 2015-2011, תוך קשירת קשר עם אחרים, ביצים שהוכנסו לישראל שלא כדין משטחי הרשות הפלסטינאית (להלן: הרשות), מתוך כוונה למוכרן בישראל, וזאת בלי שעברו מיון ופקוח וטרינארי כנדרש על פי דין (להלן: הביצים המוברחות).

על פי האישום השני, המערער לא דיווח על הכנסות בשווי של כ-2.6 מיליון ש"ח בתקופה הרלוואנטית לכתב האישום ובהתאם לא שילם את המס בגין הכנסה זו. בגין האמור יוחסו למערער העבירות הבאות: שימוש במירמה, ערמה ותחבולה, לפי סעיף 220(5) לפקודת מס הכנסה, התשכ"א-1961 (להלן: הפקודה) (חמש עבירות); השמטת הכנסות מדו"ח, לפי סעיף 220(1) לפקודה (שלוש עבירות); הכנה וקיום של פנקסי חשבונות ורשומות כוזבים, לפי סעיף 220(4) לפקודה (חמש עבירות); שימוש במירמה או תחבולה במטרה להיתחמק או להישתמט מתשלום מס, לפי סעיף 117(ב)(8) לחוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975 (להלן: חוק מע"מ); ואי הוצאת חשבוניות מס, לפי סעיף 117(א)(13) לחוק מע"מ. על פי האישום השלישי, בבצוע העבירות המתוארות באישום הראשון הפיק המערער סכום הכנסות העולה על 1,300,000 ₪, המהוה "רכוש אסור", כהגדרתו בסעיף 3 לחוק איסור הלבנת הון, התש"ס-2000 (להלן: חוק איסור הלבנת הון).

כמו כן, מטעמים אלו, מצא בית המשפט המחוזי להורות כי מחציתו של עונש המאסר המותנה שרבץ על המערער יופעל בחופף למאסרו בתיק זה. בסופם של דברים, הושתו על המערער העונשים הבאים: 16 חודשי מאסר בפועל, בנכוי ימי מעצרו מאחורי סורג ובריח; הפעלת מאסר מותנה של ארבעה חודשים, חציו במצטבר וחציו בחופף, כך שסך הכל ירצה המערער 18 חודשי מאסר; ועשרה חודשי מאסר על תנאי למשך שלוש שנים מיום שיחרורו ממאסר.

...

על רקע האמור, ובשים לב לסכום המס המשמעותי שהעלים המערער – העולה על סך של 2.6 מיליון ש"ח, עיון בפסיקה, לרבות באסמכתאות אליהן הפנתה המדינה ולאלו המופיעות בגזר הדין, מלמד כי הרף התחתון שקבע בית המשפט המחוזי, העומד של שישה חודשי מאסר – עונש הניתן לביצוע בעבודות שירות – חורג לקוּלא במידה רבה מהנהוג בנסיבות דומות (וראו גם עניין חג'אמה, בפסקה 21 וההפניות שם; והשוו רע"פ 7135/10 חן נ' מדינת ישראל (3.11.2010); רע"פ 1342/17 ח'ורי נ' מדינת ישראל (13.2.2017)).

בנסיבות אלו, מצאנו לקבוע כי מתחם הענישה הנוגע לעבירות המס נע בין 12 ל-36 חודשי מאסר בפועל.

נוכח כל האמור, ובשים לב לכלל לפיו ערכאת הערעור אינה ממצה את הדין בעת קבלת ערעור התביעה על חומרת העונש, מצאנו להעמיד את עונשו של המערער בגין הרשעתו בשלושת האישומים על 28 חודשי מאסר בפועל.

על מנת להסוות את העובדה כי מדובר בחלקי רכב גנובים ועל מנת להסתיר את המסחר בחלקי הרכב הגנובים, הוציא הנאשם 1, בין בעצמו ובין באמצעות מי מטעמו, תעודות משלוח וחשבוניות מס של העסק בהן נרשמו נתונים כוזבים, בין היתר, של רישומוני ייבוא לפיהם מקור חלקי הרכב שנמכרו ללקוחות הוא בחלקי רכב שיובאו לארץ, תוך ציון מספרי רשימוני ייבוא פקטביים או ברכבם חדשים שיובאו לארץ.

במהלך תקופה זו, ועל מנת להסוות את העובדה שהחזיקו בכלי רכב גנובים, השתמש הנאשם 1 במירמה, עורמה ותחבולה, בכך שכלל בספרי החשבונות של העסק, בסיועו של הנאשם 2, 40 חשבוניות פיקטיביות בסך כולל של 944,990 ₪ על שמות 3 חברות פיקטיביות שהוקמו בידי אנשי קש, וזאת מבלי שנעשתה עסקה בגינן ומבלי ששולמה תמורה, למעט תשלום עמלה לאנשי קש. החשבוניות הפיקטיביות סופקו על ידי אנשי הקש על מנת לטשטש ולהסתיר את העובדה כי מדובר בחלקי רכב גנובים וכדי שהעסק יוכל לידרוש שלא כדין ובמרמה מע"מ תשומות בגין חשבוניות אלו.

את הסחורה רכש משטחי הרשות הפלסטינאית, מתוך ידיעה כי מדובר בחלקי רכב גנובים ועל כן ניתן להשיגם במחיר זול.

ברע"פ 9526/07 וייס נ' מ"י (13.11.07) נדונה בקשתו של מי שהורשע לאחר שמיעת ראיות בעבירות של החזקת נכס חשוד כגנוב, ניכוי מס תשומות שלא כדין, ניהול והכנת פנקסי חשבונות כוזבים ושימוש במירמה בכך שרכש חלקי רכב גנובים והעביר 86 חשבוניות מס פיקטיביות בסכום של למעלה מ-3 מיליון ש"ח. בסופו של דבר נדון ל-40 חודשי מאסר בפועל.

ההסכם עם רשויות המס נחתם ומומש אמנם על ידי הנאשם 2, הבעלים הרשום של העסק ומי שחב בתשלום המס כעוסק, אך חוב המס הוא אחד ויחיד ומשהוסר המחדל יש לזקוף זאת לזכות שני הנאשמים, וזוהי גם התמונה הברורה המצטיירת מהסדר הטיעון החתום ומהאופן בו יושם על ידי הצדדים בטיעוניהם.

...

עוד ראוי להזכיר לקולא כי כתב האישום תוקן באופן משמעותי והנאשם הודה, נטל אחריות, הביע חרטה כנה וחסך זמן ציבורי רב. כמו כן מקובלת עלי עמדת ההגנה לפיה יש לראות גם בו כמי שהסיר את המחדל.

התוצאה היא כי יש לגזור על הנאשם 1 עונש מאסר שירוצה מאחורי סורג ובריח, אך לתקופה מתונה מזו המבוקשת על ידי המאשימה.

לאור כל האמור לעיל הנני דן הנאשמים לעונשים הבאים: הנאשם 1 : מאסר בפועל למשך 10 חודשים.

מס תשומות הוא "מס הערך המוסף שהוטל על מכירת נכסים לעוסק...לצרכי עסקו או לשימוש בעיסקו" (סעיף 1 לחוק המע"מ).

ברור איפוא, כי עוסק בישראל הרוכש נכסים מעוסק זר, שאינו רשום בישראל, אינו רשאי לנכות סכום ששילם כמס ערך מוסף לאותו עוסק זר שכן, חשבונית שהוציא העוסק הזר אינה "חשבונית מס שהוצאה כדין" במשמעות סעיף 38 לחוק המע"מ. ענין זה עולה בקנה אחד עם ההיגיון שכן, העוסק הזר אינו מעביר את המע"מ ששילם לו העוסק הרוכש לרשויות המס בישראל ולכן, אין מקום להכיר בנכוי סכום זה כמס תשומות (ראו: ע"א 7702/98 מ.א. אתין חברה לביטוח בע"מ נ' מנהל מס ערך מוסף, פ"ד נה(5) 433, 435; להלן: פסק דין אתין).

בכל אותם מקרים אליהם הפנו אותנו הצדדים בפרשה שבפנינו נקטו בתי המשפט באותה גישה וקיבלו את עמדת המשיב, לפיה המחדל בהגשת טופס 878 שולל את זכותו של העוסק לנכות את המס ששילם וכי אין להאריך את המועד להגשת הטופס (ראו, לדוגמא: ע"ש 401/97 אבו סליח נ' מנהל מס ערך מוסף, מסים יב/5, ה-254; ע"ש 5902/97 מרקוביץ סחר מתכות אל ברזליות בע"מ נ' מנהל מס ערך מוסף, מסים יד/6, ה-221; כן ראו: נמדר, בעמוד 548, פסקי הדין המוזכרים בה"ש 146; לדיעה אחרת, שלא אומצה בפסיקה, ראו: א' אלתר ומ' ביקל "קזוז מס תשומות על סמך חשבוניות שהוצאו על ידי תושב הרשות הפלסטינאית, שלא צורף להן דו"ח 878" מסים י"א/5, א-5).

...

על יסוד האמור לעיל דין טענתה העיקרית של המערערת להידחות ולנוכח דחית טענה זו, אין עוד מקום לדון אפוא גם בטענותיה המשניות של המערערת הנובעות ממנה.

אשר על כן, הערעור נדחה.

המערערת תשלם למשיב שכר טרחת עורך דין בסך של 20,000₪.