קיזוז הלוואה מפוליסת ביטוח חיים

בכותרת ההסכם נכתב כך: "בקשה והסכם לקבלת הלוואה צמודת מדד בשיעבוד פוליסת בטוח חיים (מנהלים/פרט)." סעיף י להסכם ההלוואה קובע: "ההלוואה ניתנת כנגד שעבוד ו/או מישכון ו/או קזוז ו/או עכבון הפוליסה...לחברה זכות קזוז ועכבון למימוש זכויותיה על פי הסכם זה. חתימתי על הסכם זה כמוה גם כחתימה על הסכם שיעבוד ומשכון לכל דבר ועניין". סעיף 25 לחוק קופות גמל קובע: "(א) זכויות עמית בקופת גמל אינן ניתנות להעברה לאחר או לשיעבוד, למעט העברה או שיעבוד כמפורט להלן:

(ב)לעניין תקנה זו, בכל מקרה שמבוטח או חליפו דורש את תשלום ערך הפידיון שנקבע בפוליסת הביטוח או שעמית או חליפו מבקש למשוך את הכספים העומדים לזכותו בקופת הגמל, במלואם או בחלקם, באופן שהיתרה לאחר המשיכה תהיה נמוכה מההלוואות, יראה כיתרה העומדת לזכות המבוטח או העמית את היתרה בנכוי ההלוואות, והסכום שנוכה כאמור ישמש לפרעון ההלוואות ואולם לעניין חישוב חובת המס יראו את היתרה העומדת לזכותו של העמית כיתרה בתוספת ההלוואות וכן בתוספת כל סכום אחר שהוא חייב לקופת הגמל בשל ההלוואות; לעניין זה "הלוואות" – יתרת חוב של המבוטח או העמית למשקיע המוסדי בשל ההלוואות שניתנו לו."

...

את הסתירה שבין מסקנה זו אליה הגיע בית המשפט בפרשת ממן למול הקביעה בפרשת בוגין כי ניתן לשעבד פוליסה המיועדת לקצבה, יישב בית המשפט בכך שבפרשת בוגין ניתנה הסכמת החייב שם למימושה ומכאן שהכספים הפכו נזילים והתקיימו הוראות סעיף 25 לחוק קופות גמל.

למען הסר ספק, הבקשה לפדיון מוקדם של הפוליסה נדחית.

על כן המנהלת המיוחדת אינה מיתנגדת לבקשת הפניקס לקזז את יתרת חוב ההלוואות מכספי הצבירה, בפוליסת ביטוח החיים ע"ש החייב.

...

החייב נעתר לבקשה להקניית כספי הפיצויים של מעסיקים קודמים בסך 3,847 ₪ (נכון ליום 19.12.17), בפוליסה מס' 0755776010, שם הסתיימו יחסי עובד - מעביד.

במועד זה, לטענת המשיב, לא התקיימו התנאים המאפשרים לפרוע את הפוליסה בפירעון מוקדם וכן הפניקס לא הוכיחה כי מועד צו הכינוס הוא המועד הקובע לקיום "העסקים ההדדיים" – על הבקשה להידחות.

את הסתירה שבין מסקנה זו אליה הגיע בית המשפט בפרשת ממן למול הקביעה בפרשת בוגין כי ניתן לשעבד פוליסה המיועדת לקצבה, יישב בית המשפט בכך שבפרשת בוגין ניתנה הסכמת החייב שם למימושה, ומכאן שהכספים הפכו נזילים והתקיימו הוראות סעיף 25 לחוק קופות גמל.

כך נאמר בעניין רבין (פסקה 9 לפסה"ד); "ברי, כי כל עוד לא הביע החייב הסכמה מפורשת לפדיון מוקדם, שומרים הכספים על ייעודם המקורי. מסקנה אחרת עלולה לאיין את סעיף 85(1א) לפקודה ואת ההגנה שנקבעה בו על כספי קופת גמל לקצבה." וממשיך בית המשפט בעניין רבין כך; "פדיון מוקדם של הכספים גורר אחריו סנקציה כבדה מבחינת המבוטח. ראשית, משיכה מוקדמת של הכספים מחייבת את המבוטח לוותר על זכאותו לקבלת קצבה...במילים אחרות, פדיון מוקדם מאיין את זכותו של המבוטח (או של שאיריו, במקרה של מוות) לקבל כל קצבה מהקרן.

מעסיקתה של החייבת, מועצה מקומית שלומי, פתחה לחייבת אצל המבקשת פוליסת ביטוח חיים שמספרה 610812624 (להלן: "הפוליסה"), שבה הצטברו כספים בסך כולל של 92,475 ₪ נכון ליום 4.12.16 (החייבים בנכוי מס אם ייפדו לפני מועד פדיונם).

לפי תקנה זו, זכותה של המבקשת לנכות מכספי פוליסת הביטוח את כספי חוב ההלוואה אותה נטלה החייבת מהמבקשת, כך שהיתרה העומדת לזכות החייבת הנה אך ורק היתרה בנכוי ההלוואות אותן נטלה.

...

את קביעה זו ניתן לעגן בסעיף 74(א) לפקודה, הקובע זכות קיזוז בין "חייב שניתן עליו צו כינוס" לבין "הבא לתבוע חוב מכוח הצו". ניתן לעגנה גם בסעיף 74(ב) לפקודה, לפיו "הקביעה מה הם העסקים הניתנים לקיזוז לפי סעיף זה תיעשה לפי מצבם ביום שבו ניתן צו הכינוס". בנסיבות המקרה שבפנינו, נחה דעתי כי מתקיימים בענייננו, התנאים לביצוע הקיזוז על פי הפקודה וכי אין בהוראות הפקודה כדי לכרסם בזכות החוזית הנתונה למבקשת.

יחד עם זאת, מקובלת עליי עמדת המנהלת המיוחדת כי זכותה זו של המבקשת, שאינה נושה מובטח מכח שעבוד, אלא רק נושה שלו נתונה זכות קיזוז לפי סעיף 74 לפקודה, כפופה להוראות הפקודה ובכלל זה להגנות לפי סעיף 85 לפקודה.

סוף דבר, אני מורה למנהלת המיוחדת לבדוק תוך 30 יום את גובה החוב בהתאם להוראות הפקודה.

בפני בקשת חברת "הראל חברה לביטוח בע"מ" (להלן: "המבקשת") כי אורה על ביטול פסיקתא מיום 15.07.2015 המורה על העברת כספי החייב המוחזקים אצלה, ואאשר בדיעבד קזוז שביצעה בכספי הפוליסה של החייב בתיק דנן כנגד חובו של החייב למבקשת , ביום 15.03.2015.

טענות המבקשת החייב מבוטח אצל המבקשת בשתי פוליסות לביטוח חיים, כנגדן אפשרה המבקשת לחייב ליטול 7 הלוואות, בין התאריכים 06.04.2009-24.02.2014.

...

למצער, סבורני כי ניתן לראות בפוליסות ביטוח החייב ובהלוואות שנטל החייב כנגדן כ"עסקים הדדיים".

אעיר רק כי בכל הנוגע לטענת המבקשת בדבר נשייה מובטחת מכוח הוראות חוק המשכון, הרי שאינני רואה עין בעין את פרשנות המבקשת בהקשר זה להוראות חוק המשכון, ור' לעניין זה החלטתי בסוגיה דומה במסגרת פש"ר 1628-07 אקסברד אורנה ואח' נ' כונס נכסים רשמי תל אביב ואח' (פורסם בנבו).

סוף דבר, נוכח האמור לעיל, אני מקבל את טענת המבקשת בדבר זכות הקיזוז שעמדה לה כנגד חובו של החייב כלפיה.

הבעיה היתה שההלוואות ניתנו ללא ביטחונות מתאימים ובטרם נצברו סכומים בפוליסות ביטוח החיים (שאמורות היו לשמש ביטחון להחזר הכספים), כתוצאה מכך הלוואות רבות לא הוחזרו, ומנורה נותרה עם חובות בסכומים העולים על 65 מיליון ₪.

המלומד לרנר בספרו קזוז חיובים, מונה רשימה של דוגמאות קלסיות לסכום קצוב, והן: תביעה להחזר הלוואה, תביעה לתשלום מחירו המוסכם של ממכר או שירות, דמי שכירות חוזיים, תשלום פרמיות ביטוח, פיצויים מוסכמים בגין הפרת חוזה, פרעון חוב, וכיו"ב (שם, בעמ' 76).

...

לאור מסקנה זו, לא מצאתי צורך לבחון את הטענה הנוספת, לפיה חוק חוזה ביטוח ופוליסת הביטוח, שוללים כל אפשרות לקיזוז.

משנקבע כי זכות הקיזוז אינה עומדת לה, דין הבקשה למתן רשות להתגונן להידחות.

הבקשה נדחית והוצאותיה ייקבעו בפסק הדין שיינתן בעקבות דחיית הבקשה.