קידום שוויון מגדרי בספורט התחרותי

על פני הדברים, מצב כדורגל הנשים בישראל, בכל האמור בהיבט השויון בתקציבים, רחוק מלהיות מספק – כך, ניתוח מיגדרי שערך משרד התרבות המדע והספורט של תקציב מנהל הספורט מגלה שמרבית מתקציבי התמיכה של מנהל הספורט עבור עונת פעילות 2016/2017 (76.7%) הגיעו לגברים המשתתפים באיגודים, אל מול 23.3% אשר הגיעו לנשים (הצעת תקציב לשנת הכספים 2019 ודברי הסבר מוגשים לכנסת העשרים, משרד המדע, הטכנולוגיה והחלל, התרבות והספורט, פברואר 2018, בעמ' 52).

במסגרת הצעת התקציב של משרד הספורט לשנת 2019 נקבע, כי: "כחלק מהשאיפה בדבר ייצוג הולם של נשים בספורט, קיימת העדפה מגדרית במספר מבחני תמיכה של המשרד כדלקמן: 1. מקדם של 1.5 עבור כל פעולה של ספורטאית ..." (ניתוח מיגדרי של הצעת התקציב לשנת 2019 של משרד הספורט (הצעת תקציב לשנת הכספים 2019 ודברי הסבר מוגשים לכנסת העשרים, משרד המדע, הטכנולוגיה והחלל, התרבות והספורט, פברואר 2018, בעמ' 48 - נספח יט לעתירה)).

ר' פסקות 2-1 לחוות דעתו של כב' השופט (כתארו אז), א' ריבלין: "... אכן, ספורט הנשים התחרותי בישראל סובל מנחיתות מבנית בהשוואה לספורט הגברים. הדבר ניכר לעין בעת שאנו באים לבחון את קבוצות הספורט הדומינאנטיות, ככל שהדבר בא לידי ביטוי הן בסיקור התקשורתי של ארועי הספורט השונים הן בבחינת היתפלגות האוהדים בין קבוצות נשים לקבוצות גברים. את עיקר הסיבות לנחיתות זו ניתן לתלות בהעדר הקצאת משאבים מספקת. עוד בשנת 1928 כתבה הסופרת וירג'יניה וולף כי "אישה הכרח שיהיו לה כסף וחדר משלה אם רצונה לכתוב ספרות" (מתוך ו' וולף חדר משלך (תשמ"א) בעמ' 7).

...

סבורני, כי העותרת לא הוכיחה, כי היא מחויבת בחיובים כספיים מוגזמים בגין השימוש במתקני ספורט, לעומת הסכמי שימוש שיש לעירייה עם קבוצות אחרות.

סבורני, כי לא הוכחה אפליה על רקע מגדרי בהקשר זה של תחזוקת מגרשי המשחקים, ואם מצבם אינו משביע רצון, הרי שמצב זה רלוונטי הן לגבי קבוצות הגברים והן לגבי קבוצות הנשים.

העתירה מתקבלת אפוא באופן חלקי, ועל העירייה לשנות את התבחינים בהתאם לאמור בסעיף 12 לפסק הדין.

בתוך כך, נטען כי ההליך יצר שויון בין תושבי העיר ירושלים, והשיב את כבודם של מי שידם לא הייתה משגת לרכוש מנוי על פי התעריפים שנהגו בעת הגשת ההליך.

עם זאת, חומרתה של ההפליה בה מדובר אינה שקולה להפליה הנובעת מתיוג "חשוד", כגון השתייכות מגדרית, לאומית או אתנית.

באותה פרשה, אכן צוין, בין היתר, הצורך לעודד הגשתן של תובענות ייצוגיות שמטרתן לקדם ולהעלות למודעות סוגיות חברתיות וציבוריות בעלות חשיבות (בפיסקה 15 לפסק דינה של כב' השופטת ע' ברון).

לטענתם, הן המבקש והן בא כוחו עובדים עבור קבוץ רמת רחל, שהבריכה המצויה בו היא המתחרה הקרובה ביותר של מרכז הספורט.

...

מסקנה זו עומדת בעינה, גם אם במישור העובדתי נכונה הטענה בדבר זיקה של המבקש ובא כוחו לקיבוץ רמת רחל.

בהתחשב במכלול השיקולים שפורטו, יש לקבל את הבקשה באופן חלקי, ולפסוק למבקש גמול בסך של 10,000 ₪, בצירוף הסכום ששולם כאגרת בית המשפט; ולבא כוחו שכר טרחה בסך של 50,000 ₪, אליו אין לצרף מע"מ. סכומים אלה ישולמו על ידי משיבים 3 – 4 לא יאוחר מיום 8.1.20.

סוף דבר, אני מורה על סגירת התיק, ועל חיוב משיבים 3 – 4 בשכר טרחה, גמול והוצאות, הכול כמפורט לעיל.

במרכז המרצת הפתיחה עומדת הטענה, שסעיף 3(12) לתקנון המשנה של איגוד הסיוף בישראל, הקובע קריטריונים להישתתפות בתחרויות אליפות העולם ואליפות ארופה, מנוגד לעיקרון השויון בין נשים לגברים ולסעיף 10(ב) לחוק הספורט, תשמ"ח – 1988, הקובע מתן היזדמנות שווה לפעילות נשים בספורט.

ביום 10.6.2018 אימץ הועד האולימפי בישראל את האמנה לשויון מיגדרי המשקפת מחויבות לקידום השויון בין המינים בספורט.

...

תמצית טענות המשיב דין המרצת הפתיחה להידחות בשל חוסר עילה להתערבות בהחלטות הטריבונל השיפוטי הפנימי.

לפיכך, הגענו למסקנה שאין למבקשות תרומה מהותית המצדיקה צירופן כידיד בית הדין.

ובמקום אחר: "...אם אשתמש במבחנו של כב' השופט וינוגרד בה"פ (ת"א) 757/79 ... למושג 'עיסוק' לאמור: 'עיסוק - שעצם מהותו הוא התעסקות לשם פרנסה...', נראה לי שיש לאבחן, בישראל של ימינו, בין שחקן טניס שולחן העוסק בכך כספורט לשמו... ולבין שחקן כדורגל שמקבל תמורה כספית מהאגודה שבמסגרתה הוא משחק עפ"י חוזה שנחתם ביניהם, והמתפרנס ממשחק הכדורגל - כמו מכנס... הייתי מציע לאמץ פרשנות רחבה יותר למושג 'עיסוק', כשאנו דנים ובוחנים את תוקפו של תקנון של גוף וולנטארי או של סעיפים מסעיפיו לשם הכרעה בשאלה, אם יש בכתוב במסמך שכזה משום הגבלת חופש העיסוק ואם לאו. 'עיסוק' נראה לי, ככולל כל פעילות שיש לה ערך כלכלי ושיש בה אלמנט של קביעות או יציבות מבחינת עושה הפעילות..." (ה"פ 906/83 מכנס נ' ההתאחדות לכדורגל בישראל, מיום 31.10.1983).

סוף דבר עניינה של העתירה שלפנינו הוא באמות המידה לתרגום השוני שבין נשים לגברים בעולם הספורט לנורמות משפטיות.

בין שנת 2012 ועד למעצרם בפברואר 2017, אדם וחגי אירגנו הימורים לא חוקיים עבור מהמרים ישראליים, בהקף של כ- 34 מיליון ₪, תוך שהתבססו על אתרי אינטרנט שבהם התנהלו בתקופה זו משחקים אסורים, והוצעו בהם משחקי מזל מסוגים שונים, ובין היתר הימורים על אירועים שונים במהלך תחרויות ומשחקי ספורט.

העבירות של ארגון הגרלות והימורים נועדו למנוע פגיעה חברתית, ערכית וכן פגיעה כלכלית כבדה במהמרים ובבני משפחותיהם, ונועדו למנוע את העבריינות הנגרמת לא פעם כתוצאה מן הצורך לממן היתמכרות זו, כפי שתוארו הדברים בפסק דינו של בית המשפט העליון ברע"פ 9140/99 רומנו נ' מדינת ישראל (פורסם בנוב 4.9.2000): "פן אחד של ההיתמכרות למשחקי מזל הוא פן ההתעשרות בלא מאמץ ויגיע כפיים. התעשרות הכרוכה כולה במזל היא תופעה חברתית הנחזית כתופעה לא בריאה. היא מעודדת תופעות של פרזיטיות והשתעבדות לדרך חיים שבה הפרט אינו נידרש למצות את יכולתו הפיזית והמנטלית בדרך התורמת לעצמו ולחברה. הפן האחר של ההיתמכרות עניינו בסכנות הרות אסון להפסדים כספיים מפליגים היוצאים מגדר שליטה. מצבים כגון אלה עלולים למוטט את המתמכר ואת בני משפחתו ולהפכם תלויים במקורות הסעד של החברה. הם עלולים לדרדר את המתמכר לפשיעה כדי להקהות את  תוצאות הפסדיו. ההתמוטטות הכלכלית של הפרט מישתלבת כך גם עם יצירת סיכון לשלום הציבור ובטחונו... " מנגד, תכליתן של עבירות המס היא שמירה על הקופה הציבורית וקידום השויון בין אזרחים.

...

מקובלת עלי הטענה כי עניינו של עדרי, שהורשע בארגון הימורים בסכומים של כ-700,000 ₪ ואי דיווח על הכנסות בסך של כ- 70,000 ₪ דומה מאד לעניינו של הנאשם, וחומרתם מעשיהם ומידת פגיעתם בערכים המוגנים זהה.

בשל המחלוקת המצומצמת מאד שבין הצדדים איש מהם לא טען ביחס לגבולות מתחם העונש ההולם, ואולם אני סבורה כי לנוכח הרשעתו של הנאשם בעבירות המס ובשים לב למידת הפגיעה בערכים המוגנים של כל העבירות שבביצוען הוא הורשע, מתחם העונש ההולם הוא בין מספר חודשי מאסר בעבודות שירות לעשרה חודשי מאסר בפועל, לצד מאסר מותנה וקנס.

לנוכח האמור לעיל, אני גוזרת עליו את העונשים הבאים: 250 שעות שירות לתועלת הציבור בהתאם לתוכנית שקבע שירות המבחן.

החלטה 833 מקדמת את עקרון התחרות החופשית ואת עיקרון השוויון העומדים בבסיסו של חוק היסוד (ראו: א' ברק "חוק-יסוד: חופש העיסוק" בעמ' 202; נ' כהן "תחרות מסחרית וחופש עיסוק" בעמ' 357).

דומה, כי המשך הענקת בלעדיות לכורים, שממנה נהנו עד לקבלת החלטה 833, אינה עולה בקנה אחד עם עקרונות חוק היסוד (ראו: בג"ץ 1703/92 ק.א.ל קוי אויר למטען בע"מ נ' ראש-הממשלה; בג"ץ 5936/97 לם נ' מנכ"ל משרד החינוך, התרבות והספורט) וכן אין היא עולה בקנה אחד עם עקרונות יסוד של השיטה.

...

בה בעת מקובלת עליי מסקנתה של חברתי השופטת שטרסברג-כהן, שלפיה אין פגיעה זו עולה כדי פגיעה בחופש העיסוק.

בה בעת מקובלת עלי עמדתה של חברתי השופטת דורנר, שלפיה ייתכן שבמסגרת תנאי המכרז שיפורסמו יהא ראוי ליתן הדעת על הגנת זכויות העובדים הפועלים במקום.

מטעמים אלו נחה דעתי כי דין העתירה להידחות.