קטיעת חלק מהאצבע בתאונת עבודה: פיצוי עובדים

ובנוסף לכך קישיון המפרקים הנותרים שמזכה ב- 2.5% נכות בהתאמה לפי תקנה 44(4) לתקנות לקביעת נכות מעבודה; אצבע 4- קטיעת החלק המרוחק של האצבע מזכה ב- 8% על פי תקנה 43(4)ג' וקישיון המפרקים הנותרים באצבע זו מזכים ב- 2.5% מותאמים; אצבע 5- בשל קטיעת 2 וחצי גלילים מזכה ב- 10% על פי תקנה 434)ב' ובשל הצלקות ב- 10% נוספים על פי תקנה 75(1)ב'.

הוצאות רפואיות ונסיעות לעבר ולעתיד: משמדובר בתאונת עבודה, התובע זכאי להחזר מהמל"ל בגין כל הוצאותיו הרפואיות ככל שאינן מכוסות מכוח הדין, לרבות בגין נסיעות לטיפולים.

סוף דבר אני מחייבת את הנתבעות – יחד ולחוד, לשלם לתובע, כפצוי בגין נזקיו עקב תאונת העבודה (לאחר נכויים) - מיום 1/4/2014, סך של 695,949 ₪.לסכום זה יתוספו שכ"ט עו"ד בשיעור של 20% בתוספת מע"מ כחוק, וכן הישתתפות בהוצאות המשפט של התובע, בהתאם לשומת הוצאות שתוגש לתיק בתוך 7 ימים ממועד קבלת פסק הדין, כשהיא מפורטת, מחושבת למועד פסק הדין, ונתמכת באסמכתאות לכל הוצאה נטענת.

...

לאחר שבחנתי את טענות הצדדים בהקשר זה, אני פוסקת לתובע בראש הנזק של עזרת הזולת – לו עצמו ובעיקר שווי עזרה בבית שהוא מתקשה לבצע, לעבר ועד תוחלת חייו פיצוי המשקף שווי עזרה של כארבע שעות שבועיות.

התובע לא הוכיח כי נגרמו ל הוצאות שלא כוסו, ולכן הדרישה לפיצוי בראש נזק זה נדחית.

סוף דבר אני מחייבת את הנתבעות – יחד ולחוד, לשלם לתובע, כפיצוי בגין נזקיו עקב תאונת העבודה (לאחר ניכויים) - מיום 1/4/2014, סך של 695,949 ₪.לסכום זה יתווספו שכ"ט עו"ד בשיעור של 20% בתוספת מע"מ כחוק, וכן השתתפות בהוצאות המשפט של התובע, בהתאם לשומת הוצאות שתוגש לתיק בתוך 7 ימים ממועד קבלת פסק הדין, כשהיא מפורטת, מחושבת למועד פסק הדין, ונתמכת באסמכתאות לכל הוצאה נטענת.

התאונה הוכרה כתאונת עבודה.

ביום 16.2.2020, ועדה רפואית מסכמת של המל"ל (להלן: הועדה המסכמת) איבחנה כי למבקש פגיעת מעיכה בכל אחת מאצבעות 5-2 בגינן נקבעה נכות צמיתה בשיעור של 10%, 10%, 8% ו-8% בהתאמה, על פי תקנות 43(2)(ב), 43(3)(ב) ו-43(4)(ב) לתוספת לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), התשט"ז-1956 (להלן: התקנות).

ביום 15.9.2020 המבקש הגיש לבית משפט קמא בקשה להביא ראיות לסתור את קביעות המל"ל לפי סעיף 6ב לחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975 (להלן: חוק הפלת"ד).

נקבע, בין היתר, כי "התובע לא ידע להשיב כשנשאל במהלך הדיון, לאיזה סעיפי נכות הוא מכוון [...] התובע לא הצביע על העדרו של חומר רפואי, כזה שלא עמד בפני הועדה, או חומר רפואי שהועדה לא נתנה דעתה אליו בדיוניה. במסגרת ועדת הערר נכחו מומחים שונים ובהם כרורג כף יד, אשר איבחנו 'חוסר תפקודיות לגמרי' של ארבע אצבעות וקבעו לתובע נכות המתאימה לנכות של קטיעת אצבעות אלו. הועדה לא העניקה סעיפי נכות אחרים, אשר על כן המחלוקת בעיניין זה הנה מחלוקת רפואית ואין להתיר הבאת ראיות לסתור במחלוקת מסוג זה. התובע לא הרים את הנטל להוכיח קיומן של נכויות אחרות שנעלמו מעיני הוועדה [...]" (החלטת בית משפט קמא, בפיסקה 9).

חוזר המל"ל בא בעקבות פסק דינו של בית הדין הארצי לעבודה בעב"ל (ארצי) 10482-12-11 המוסד לביטוח לאומי נ' קומורובסקי (11.2.2015) שם נקבע כלהלן: "על יסוד האמור, הסיפא של סעיף 45 למבחני הנכות שלפיה אחוזי הנכות יקבעו לאחר סיכום אחוזי הנכות לכל פגימה בהתאם לסעיפים 43, 44, 45 מוציאה מתחולה את תקנה 11, שכן לפיה אחוזי הנכות בגין שתי פגימות באותה אצבע למשל קטיעת אחד וחצי גלילים של אצבע 2 - 10% וקשיון נוח של החלק הנותר - 7%, מקנים יחד, על פי דרך החישוב המשוקלל, דרגת נכות כוללת של 16.3%. דרגת נכות זו עולה על דרגת הנכות בגין קטיעת כל אצבע 2, העומדת על 15%. היות שעל פי סעיף 45 למבחנים, החישוב במקרה שכזה צריך להעשות על דרך סיכום אחוזי הנכות בגין הפגימות אזי אין חלות להוראה הכללית של תקנה 11(ג)(2)". דהיינו, ביחס לקביעת אחוזי נכות בגין פגימות באצבע, ניתן לקבוע אחוזי נכות העולים על אחוזי הנכות בגין קטיעת כל האצבע.

...

דין הבקשה להידחות אף ללא צורך בתגובה.

משלא קבעו הוועדות סעיפי נכות אחרים, ובהינתן שלא נטען כי נשמטו מעיני הוועדות נתונים ועובדות חשובות ומהותיות ביחס למצבו הרפואי של המבקש; ובהינתן כי לא עלה בידי המבקש להצביע על נכות קונקרטית אשר לא שוקללה על ידי הוועדות – המסקנה היא שוועדות המל"ל קבעו את אחוזי נכותו של המבקש על בסיס מכלול השיקולים הצריכים לעניין.

אשר על כן, הבקשה נדחית.

ד"ר לאנה העריך את נכותו של התובע כתוצאה מהתאונה כדלקמן: 5% נכות בגין קטיעה חלקית של הגליל המרוחק בכף יד ימין ו- 7.5% נכות בגין הגבלה קלה בכיפוף, תחושה עמומה וצמיחת ציפורן "עוף חול". שלוש השאלות העומדות להכרעה הנן לפיכך אופן היתרחשות התאונה ונסיבותיה מן הפן העובדתי, השנייה – האם התאונה כפי שארעה היא בגדר "תאונת דרכים" כמשמעות מונח זה בחוק הפיצויים והשלישית - שאלת הנזק.

נסיבות התאונה בכתב התביעה תוארו נסיבות התאונה כך: "תוך כדי פריקת חומרי ביניין באמצעות מנוף מסוג משא פתוח מנוף אחורי, נשמטה אחת הידיות של הבאלה (שק גדול אשר מכיל בתוכו חומרי ביניין) מזרוע המנוף ומחצה את יד ימין של התובע". מהמסמכים הרפואיים אשר צורפו לראיות התובע עולה, כי בפניית התובע לרופא הקופה מיום הארוע נרשם: "ניפצע באצבע 2 יד ימין במהלך עבודתו...". ובמכתב שיחרור התובע מהמרכז הרפואי מאיר מיום הארוע נרשם: "נפגע בבוקר פנייתו ממנוף בכף יד ימין." בדרישה לתשלום תכוף נרשמו נסיבות התאונה כך: "במהלך פריקת החומרים השונים, נשמטה אחד החומרים מזרוע המנוף ומחצה את יד ימין של המבקש..." בתצהיר תשובות התובע לשאלון שהופנה אליו על ידי הנתבעת וצורף למוצגיה נרשמו נסיבות התאונה כך: "נפגעתי מבאלה גדולה (שק חול גדול) שהייתה מחוברת לזרוע המנוף בעת שיחרור הבאלה על הגג." (תשובה לשאלה 38 ד.) בתצהיר נסיבות התאונה שהגיש התובע במסגרת ההליך תיאר התובע את התאונה כך: "במהלך פריקת המשאית את חומרי הבניין, בהיותי עומד על גג הבית, הבחנתי שנהג המשאית עומד לפרוק את אחד השקים של החומרים (באלה) בצמוד מאוד למעקה של הבית. הרמתי את היד כדי לסמן לו להזהר, אך תוך כדי תנועה השק השתחרר מהמנוף וידיות השק קטעו לי אצבע יד ימין..." (סעיף 3 לתצהיר נסיבות התאונה).

לטענתה, בהתאם להוראות תקנה 11 (ג) (2) לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט"ז-1956 לא ניתן לקבוע נכות בגין פגימה אחת העולה על הנכות הנקבעת בגין קטיעת אותו איבר.

לאחר שנתתי את דעתי לטענתו הצדדים ולמכלול הראיות ובשים לב לטיב הנכויות שחלקן אינן בעלות משמעות תפקודית מלאה, כמו העיוות בציפורן, כאמור בקביעות המומחה בחוות דעתו ובחקירתו והעובדה שהתובע חזר בסמוך לאחר התאונה לעבודה מלאה והוא עובד במקצועו באופן מלא וסדיר מאז התאונה ועד היום אני סבורה, בנסיבות העניין, כי הנכות התפקודית נמוכה משעור הנכות הרפואית ומצאתי להעמידה על 5%.

...

מכאן שהתאונה מושא התביעה היא בבחינת תאונת דרכים כמשמעות מונח זה בחוק הפיצויים וכך אני קובעת.

במקרה שלפני, לאחר שעיינתי בטענות הצדדים, בחקירה ובשאלות ותשובות ההבהרה לרבות העתקי צילומי הרנטגן, לא מצאתי לסטות ממסקנות ד"ר לאנה בכל הנוגע לנכותו הרפואית של התובע.

לאחר שנתתי את דעתי לטענתו הצדדים ולמכלול הראיות ובשים לב לטיב הנכויות שחלקן אינן בעלות משמעות תפקודית מלאה, כמו העיוות בציפורן, כאמור בקביעות המומחה בחוות דעתו ובחקירתו והעובדה שהתובע חזר בסמוך לאחר התאונה לעבודה מלאה והוא עובד במקצועו באופן מלא וסדיר מאז התאונה ועד היום אני סבורה, בנסיבות העניין, כי הנכות התפקודית נמוכה משיעור הנכות הרפואית ומצאתי להעמידה על 5%.

לתובע נקבעו נכויות רפואיות לצמיתות באופן הבא: 5% נכות לצמיתות בגין קטיעת חלק מהגליל הסופי באצבע שתיים - לפי סעיף 43 (2) (ד) לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), התשט"ז – 1956 (להלן: "התקנות").

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים והתרשמתי מעדותו ומיכולותיו של התובע, בהיתחשב בגילו של התובע כיום - 29 שנים, במסקנות של הועדה הרפואית של המוסד לביטוח לאומי ביחס לנכות הצמיתה, בהיתחשב בכך שמדובר בפגיעה קלה שמתבטאת בקטיעה מינימאלית של חלק קטן מהגליל הסופי באצבע 2, העובדה שנקבעה גם נכות פלאסטית שברובה אינה תפקודית, בהיתחשב בכך שהתובע המשיך לעבוד באותו מקום עבודה ואף שכרו עלה לאחר התאונה וכי מדובר בפגיעה מינימלית ומזערית, שהיא בעיקר בצורה החיצונית של האצבע - אני סבור כי הנכות התפקודית, ככל שהיא קיימת הנה גבולית, שכן הפציעה איננה מגבילה את התובע בעבודתו וככל שנוצרת הגבלה הרי שמדובר בהגבלה מינימאלית והסכויים לפגיעה בשכרו כתוצאה מהתאונה - אינם גבוהים.

סופו של דבר - בהיתחשב בנכותו הרפואית והתפקודית של התובע, בהיעדר הוכחה של פגיעה בכושר ההישתכרות, בהיתחשב בכך שהתובע המשיך לעבוד באותו מקום עבודה ושכרו אף עלה, בהיתחשב בכך שבנכויות נמוכות (עד 10%), נהוג לפסוק פיצוי גלובאלי, שהוא נמוך מהפצוי האריתמטי - מצאתי כי ראוי ונכון לפסוק פיצוי גלובאלי בסך של 55,000 ש"ח (שווה ערך לכ- 60% מהחישוב האריתמטי – לפי נכות תפקודית בשיעור של 5%, בשכר של 6,500 ₪ לחודש ומקדם הוון 273.79).

...

ניכויים בהתאם להסכמת הצדדים, סכום הניכויים, בערכי קרן יעמוד על 40,886 ₪ בחלוקה כדלקמן: 5,150 ₪ - דמי פגיעה עבור 70 ימים; 1,564 ₪ - דמי פגיעה עבור 19 ימים; 34,172 ₪ - עבור גמלת נכות מעבודה; מכל האמור לעיל, אני פוסק לתובע סכומי כסף כדלקמן: כאב וסבל 18,957 ₪ הפסד השתכרות לעבר * 15,984 ₪ הפסד השתכרות לעתיד 55,000 ₪ הפסד פנסיה 8,873 ₪ עזרת הזולת 3,000 ₪ הוצאות רפואיות והוצאות נסיעה 2,500 ₪ סה"כ 104,314 ₪ ניכויים * 40,886 ₪ - סה"כ לאחר הפחתת ניכויים 63,428 ₪ * הפסד ההשתכרות לעבר אינו כולל שערוך (הפרשי הצמדה וריבית כחוק), שיבוצע ע"י הצדדים בפסיקתא שתוגש לחתימתי.

כמו כן, אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובע, שכ"ט עו"ד בשיעור של 15.21% בתוספת הוצאות משפט (כולל אגרת משפט) בסך של 1,000 ש"ח. כל הסכומים המפורטים בסעיף זה הינם נכונים למועד מתן פסק הדין (למעט שערוך הפסד השתכרות לעבר וסכום הניכויים).

לפיכך, מכל המקובץ אני מחייב את הנתבעות 2 ו- 3, לשלם לתובע את הסכומים האמורים בסעיף 18 וזאת בתוך 30 ימים מהיום, אחרת יישאו הסכומים שנפסקו, הפרשי הצמדה וריבית כחוק, ממועד מתן פסק הדין ועד למועד התשלום המלא בפועל.

עסקינן בתביעת שבוב שהוגשה על ידי התובע- המוסד לביטוח לאומי מכוח סעיף 328 לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב) התשנ"ה- 1995, בגין כספים ששולמו על ידו למר מעוז מיכאל נושא ת"ז 050494954 (להלן: "הנפגע") בגין תאונת עבודה שארעה לו ביום 8.11.12.

לטענת התובע, נכותו התפקודית של הנפגע עולה על נכותו הרפואית, שכן קטיעת חלק מהאצבע תשפיע מאוד על תיפקודו של הנפגע וברי, כי ייבצר ממנו לבצע מטלות מסוימות בעבודתו ומחוץ לה כפי שנהג לעשות קודם לכן.

לגופם של דברים טוענת הנתבעת, כי היא שכרה את שירותיה של הנתבעת 2, והאחרונה, היא שצריכה לשאת בפצוי הנזקים של התובע, כאמור בהסכם ההיתקשרות עימה.

...

נוכח השיהוי בהגשת התביעה שגרם לנזק ראייתי, ובעניין זה אינני מקבל את טיעוני התובע, ונוכח מידת האחריות של הנתבעת - כמחזיקת המתחם אל מול האחריות המוגברת יותר, על פי הבנתי, של הנתבעת 2 - שסיימה את התיק בפשרה, כאשר הנתבעת 2 היא זו שסיפקה את מתקן השור ואת המפעיל של מתקן זה, אני סבור, כי דין תביעת השיבוב להתקבל בחלקה בלבד.

אשר על כן, אני סבור, כי בנסיבות העניין, יש לפסוק לחובת הנתבעת סך של 10,000 ₪ בלבד, וזאת בצירוף 15% שכ"ט עו"ד + מע"מ. ניתן בזאת פטור מיתרת אגרת בית משפט.

את הסכום האמור, תשלם הנתבעת לתובע תוך 30 יום, שאם לא כן, יישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית כחוק.