כניסת מנויים
מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

קבלת מעמד אזרחי גאורגי ממשרד הפנים

בהליך ערעור מנהלי (עמ"נ) שהוגש בשנת 2016 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

בית המשפט המחוזי בירושלים בשבתו כבית-משפט לעניינים מינהליים עמ"נ 17156-02-16 בלן נ' משרד הפנים בפני כבוד השופטת נאוה בן אור המערער מיקולה בלן על ידי ב"כ עו"ד אלכסנדר שמרלינג המשיב משרד הפנים באמצעות פרקליטות מחוז ירושלים (אזרחי), עו"ד ראנד עיד פסק דין
ב-2.1.2011 ניכנס לישראל באשרת תייר לשלושה חודשים בנו השני של המערער, גאורגי.
מכאן, שאם פקע קשר הנישואין, בין מחמת גירושין, בין מחמת פטירתו של בן הזוג הישראלי, בין מכל סיבה אחרת, נשמט הטעם מן ההליך המדורג שסופו היתאזרחות או קבלת מעמד של קבע בישראל.
כנות הקשר הנה נקודת מוצא לנוהל הנידון, ויש בה כדי "להקרין על האיזון בין מדיניות ההגירה של המדינה, והעיקרון המקובל במדינות הדמוקרטיות המודרניות לפיו למדינה שיקול דעת רחב למנוע מזרים מלהשתקע בה... לבין שיקולים אחרים המצדיקים מתן מעמד..." (עע"מ 8611/08 זוולדי נ' שר הפנים, פסקה 14 (27.2.2011)).
...
בנסיבות אלה אני סבורה, כאמור, כי עמדת בית הדין לפיה המערער לא הראה כי מרב זיקותיו בישראל וכי לא נתקיימו בו טעמים הומניטאריים אחרים יוצאי דופן, מעוגנת בעובדות ובדין.
עם כל הצער שבדבר, אין בידי להתערב במסקנה כי פקיעת נישואיו של המערער למנוחה תוצאתה הרחקתו מישראל.
הערעור נדחה.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום

בהליך ערעור מנהלי (עמ"נ) שהוגש בשנת 2020 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

העובדות הצריכות לעניין 1.1 המערער יליד 27.1.69 הוא אזרח ישראלי, גרוש ואב לשניים, והמערערת היא אזרחית גאורגיה, ילידת 7.11.1969.
2.3 עוד נטען, כי בית הדין פעל בנגוד לפסיקה הנוהגת שלפיה משרד הפנים מחויב, בטרם קבלת החלטה, לבצע את מלוא הבדיקות לבחינת כנות הקשר מתוך ההכרה בזכות הבסיסית לקיום חיי מישפחה ומשום הפגיעה הפוטנציאלית הקשה באזרח הישראלי אם יופרד מזוגתו האמתית.
4.5 נוהל חיים משותפים מאפשר הסדרת מעמדו של בן זוג זר של אזרח ישראלי ובילבד שהוכח שמדובר בקשר כן ואמיתי כאשר הנטל לספק הוכחות לזוגיות ולחיים משותפים מוטל על מבקשי המעמד [ראו עע"מ 4332/06 ספרו ואח' נגד משרד הפנים (2006)].
...
בהקשר זה, על רקע טיעוני המערערים, מקובלת עלי העמדה שלפיה אין המשיב חייב לערוך בדיקות וחקירות נוספות מעבר לממצאים הנגלים לפניו מהראיונות.
4.7 אשר על כן, לאור המפורט לעיל, אני דוחה את הערעור.
המערערים ישלמו למשיב הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסכום כולל של 6,000 ₪.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום

בהליך עתירה מנהלית (עת"מ) שהוגש בשנת 2014 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

בית המשפט המחוזי בירושלים בשבתו כבית-משפט לעניינים מינהליים לפני: כב' השופט דוד חשין, נשיא עת"מ 20288-12-13 12 מאי 2014 העותרים: 1.שליקו מוסאלשוילי 2.טורמינדזה טמילה ע"י ב"כ עו"ד אנרסט בראיה המשיב: משרד הפנים באמצעות פרקליטות מחוז ירושלים (אזרחי) ע"י ב"כ עו"ד תומר פרידמן פסק דין
העובדות העותר הוא אזרח ישראלי, יליד 1955, ואילו העותרת היא אזרחית גאורגיה, ילידת 1972, ואם לילד שנימצא בגאורגיה.
עוד נכתב בהחלטה: "...התרשמותנו היא כי מטרת המבקשת היא השתקעות בישראל מטעמים כלכליים ולא לצורך קיום הקשר הזוגי הנטען. לפיכך הרי שהמבקשת אינה עונה לדרישות הסף לקבלת מעמד בעקבות נישואין לאזרח ישראלי שהרי לא ניתן להעתר לבקשה והבקשה מסורבת". ביום 03.04.12 הגישו העותרים ערר על החלטת הדחייה.
עם זאת, מדובר בנתון שיש ליתן לו משקל רב. זאת, הן מן הטעם שלעותרת מוטיבציה גבוהה להשאר בישראל (עת"מ (ת"א) 1876-08-11 סנז'נה נ' משרד הפנים (30.01.12)), הן נוכח מטרותיה המוצהרות בהסתננות – מציאת פרנסה, והן נוכח הנתון הפשוט – אי כיבוד חוקי המדינה אשר ממנה מבקשת היא כעת כי תושיט לה סעד של מתן מעמד.
...
הערר נדחה ביום 15.05.12 בנימוק כי "לא הוצגו טעמים חדשים שיש בהם להקנות מעמד בישראל [ו]לא נמצא מקום לשנות החלטת רשות האוכלוסין...". עוד נקבע במסגרת ההחלטה כי על העותרת לעזוב את הארץ עד ליום 28.05.12 (מועד שנדחה לאחר מכן ליום 03.06.12).
נוכח כל האמור לעיל לא נמצאה לי כל עילה להתערב בהחלטת המשיב.
כמובן, לאחר שתצא העותרת מישראל וככל שהעותר יגיש בקשה כאמור, יהא על המשיב לאפשר לעותרים להציג בפניו תשתית ראייתית שתבסס מסקנה בדבר כנות נישואיהם, והכל בכפוף לסד הזמנים שנקבע בנהלי המשיב.
כללו של דבר: העתירה נדחית.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום

בהליך ערעור מנהלי (עמ"נ) שהוגש בשנת 2017 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

בית המשפט המחוזי מרכז-לוד בשבתו כבית-משפט לעניינים מינהליים עמ"נ 21179-08-17 קירילובסקי ואח' נ' משרד הפנים תיק חצוני: בפני כבוד השופטת דפנה בלטמן קדראי המערערים 1.ניקולוז קירילובסקי 2.נינה קירילובסקי המשיב משרד הפנים – רשות האוכלוסין, ההגירה ומעברי הגבול פסק דין
בהחלטה נדחתה בקשת המערער 1 (להלן: "המערער"), תושב זר שניכנס לישראל ללא אשרה והמוחזק במשמורת לפי הפרק הרביעי לחוק הכניסה לישראל, תשי"ב – 1952 (להלן: "החוק"), להשתחרר ממשמורת זו. המערער, אזרח גאורגי, יליד שנת 1983, הגיע לראשונה לישראל באשרת תייר ביום 11.7.2015, ונשאר בישראל לאחר פקיעת אשרה זו. ביום 29.6.2017 הוצא נגדו צו הרחקה, מכוחו נאסרה עליו הכניסה לישראל למשך עשר שנים, ולאחר שאף הושם במשמורת, הורחק מישראל.
לנוהל בנ"ז אינו אוסר על השמה במשמורת אלא רק מונע הרחקה, באשר מורה כך: "במידה והוגשה בקשה לפי נוהל זה למעמד עבור מוזמן השוהה בישראל שלא כדין, לא יורחק המוזמן עד לקבלת החלטה בבקשה, למעט... (לא רלבאנטי) ". נוכח כך מצא בית הדין כי השמתו של המערער במשמורת חוקית.
לאחר ששמעתי את הצדדים מצאתי כי יש לקבל את העירעור ולאפשר את שיחרורו של המערער מהמשמורת, והכל בכפוף להפקדת ביטחונות להבטחת הרחקתו, ככל שתידחה בקשת בנה"ז. המערער נשוי למערערת שהיא אזרחית ישראלית.
...
לאחר ששמעתי את הצדדים מצאתי כי יש לקבל את הערעור ולאפשר את שחרורו של המערער מהמשמורת, והכל בכפוף להפקדת בטחונות להבטחת הרחקתו, ככל שתדחה בקשת בנה"ז. המערער נשוי למערערת שהיא אזרחית ישראלית.
על כן יש לדחות את טענות המשיב לעניין העדר סמכות עניינית של בית המשפט כאן להיעתר לערעור.
על כן הנני מורה כי שחרור המערער יעשה כנגד הפקדת בטחונות אלה לאכיפתו של צו ההרחקה: הפקדה כספית בסך 20,000 ₪.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום

בהליך בר"מ (בר"מ) שהוגש בשנת 2020 בעליון נפסק כדקלמן:

בבית המשפט העליון בר"ם 8313/19 לפני: כבוד השופט ע' פוגלמן המבקשות: 1. אינה מזנישווילי 2. ללה מזנישווילי נ ג ד המשיבה: רשות האוכלוסין וההגירה – משרד הפנים בקשת רשות לערער על פסק הדין של בית המשפט לעניינים מנהליים בירושלים (כב' השופטת ד' כהן-לקח) בעמ"נ 55302-05-19 מיום 13.11.2019
המבקשת 1 היא אזרחית גאורגיה ילידת 1997 (להלן: המבקשת).
עוד צוין כי פיצולו של התא המשפחתי נבע מלכתחילה מהחלטתה של האם ולכן שיקול שלמות התא המשפחתי לא צריך לקבל משקל מכריע (ובמסקנה זו נתן בית המשפט דעתו על כך שמאז פסק הדין של בית הדין קיבלו אמה ואחותה הבכורה של המבקשת אזרחות ישראלית, וויתרו על אזרחותן הגאורגית).
המבקשת טוענת שבית המשפט לעניינים מינהליים לא בחן את שקולי הועדה הבינמשרדית ואת סבירות המלצתה וחלף זאת ביסס את דחיית העירעור על הטענה כי המבקשת לא זכאית לקבל מעמד מכוח החלטות הממשלה.
...
עוד צוין כי פיצולו של התא המשפחתי נבע מלכתחילה מהחלטתה של האם ולכן שיקול שלמות התא המשפחתי לא צריך לקבל משקל מכריע (ובמסקנה זו נתן בית המשפט דעתו על כך שמאז פסק הדין של בית הדין קיבלו אמה ואחותה הבכורה של המבקשת אזרחות ישראלית, וויתרו על אזרחותן הגאורגית).
לאחר שעיינתי בבקשה ובנספחיה מצאתי כי דינה להידחות.
הבקשה נדחית אפוא.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו