כמו כן, ב"כ הנאשם הפנה לכך שעם סיום ישיבת ההוכחות, שהתקיימה ב26.6.19, הבהיר בית המשפט למשיבה כי ישנם קשיים ראייתיים בתיק ובקש ממנה לשקול את עמדתה, ולכך שלאחר שטען המבקש טענת אין להשיב לאשמה, קיבל בית המשפט את טענתו והנאשם זוכה.
...
התביעה ביקשה להרשיע את הנאשם באמצעות ראיות נסיבתיות, אשר לטענתה ניתן להסיק מהן כי הנאשם ביצע את המעשים המיוחסים לו. בהקשר לכך, קבעתי כי המצאות הנאשם בצמוד לרכבה של המתלוננת, עליו נמצאו במועד מאוחר יותר שריטות, כשהוא מחזיק חפץ חד הנחזה כצרור מפתחות ומרים את ידו הימנית, אינה מעלה את המסקנה ההגיונית האחת והיחידה, שהנאשם שרט את רכבה של המתלוננת, וזאת משום שאי אפשר לראות מזווית הצילום שבסרטון שהובא בפני בית המשפט את ביצוע הפעולה, איש לא ראה את הנאשם שורט את רכבה של המתלוננת ואין לדעת מי עבר ליד הרכב בשעות הרבות בהן חנה בסמוך לביתו של הנאשם.
בסיכומו של דבר, לאחר שבית המשפט בחן את טענות הצדדים ואת פרשת התביעה, אשר כללה את חקירות עדי המאשימה, נקבע כי התביעה לא הרימה את הנטל הראייתי באמצעות הבאת ראיות לכאורה להוכחת יסודות העבירה המיוחסת לנאשם, ולפיכך קיבל בית המשפט את טענת הנאשם וקבע כי אין על הנאשם להשיב לאשמה.
לפיכך, גם שיקול זה אינו מוביל למסקנה בדבר פסיקת פיצויים.
לפיכך, אף שיקול זה אינו מוביל למסקנה בדבר פסיקת פיצויים.
סוף דבר
לאור כל האמור לעיל, לאחר שבחנתי את יסודות בקשתו של הנאשם, לא מצאתי כי יש ממש בבקשה, אשר אינה עומדת באחד מהתנאים לעתירה לפיצויים לפי חוק העונשין ולפיכך אני דוחה את בקשת הנאשם וקובע כי הוא אינו זכאי לפיצויים לפי סעיף 80 לחוק.