קבלנים משניים אחראים לנזקים בפרויקט בנייה

לגירסת זוהר פלדות, האתר שבו ארעה התאונה הוא אתר בנייה "גדול, עם הרבה קבלנים, יש קבלן ראשי ויש קבלנים מישניים", במסגרת הפרויקט היתה זוהר פלדות אחראית כקבלנית-משנה על בניית הקונסטרוקציה ולשם כך שכרה את שירותיו של המשיב 2, שהוא שהעסיק את הפועלים.

גם בתצהיר המבקש "לא הועלה כל טעם מיוחד מדוע על הבקשה להידון בהליך דחוף. כך גם לא הצביע המבקש על ראיה או ראשית ראיה כי הצוו נחוץ למניעת נזק שלא ניתן לתקנו". כאמור, לאור כל אלה, נדחתה במלואה הבקשה לסעד זמני ונקבע כי ההליך יתנהל בדרך של תובענה רגילה.

...

לא הוכח, ולו לכאורה, כי זוהר פלדות היתה מעסיקתו של המבקש, ועל כן יש לדחות את הבקשה לסעד זמני המופנית נגדה.

הכרעה לאחר ששבתי ועיינתי בבקשת רשות הערעור על נספחיה, בהחלטת בית הדין האזורי, בעמדות הצדדים ובכלל החומר המצוי בתיק, מצאתי כי יש לדחות את הבקשה.

סוף דבר בקשת רשות הערעור נדחית ועמה נדחית הבקשה למתן סעד זמני בהליך זה. נוכח נסיבות העניין יקבע בית הדין האזורי מועדים לדיון מזורז בהליך העיקרי.

לאור האמור לעיל הנני מוצא לנכון לקבוע כי הנתבעת 2, אשר שימשה בתור היזמית של פרויקט הבנייה וכמרכזת העל של פרויקט הבנייה הן בהיבט התיכנוני והן בהיבט המעשי כמי ששכרה את שירותיהם המקצועיים של הנתבעים 3 ו – 8, אחראית למחדלים הרבים אשר נפלו בדרך התאום הבעייתית שבין יתר הנתבעים 3 ו – 8 לבין הנתבעת 1 ולבין הנתבעים 5 – 7 ובכך שהמליצה בפני התובעים על שכירת שירותי הנתבעת 1, אשר אין וודאות כי הנה רשומה בפנקס הקבלנים כ"קבלן רשום", ולכן אינני מוצא לנכון לקבל את טענתה ולפיה הנה פטורה מאחריות לניזקי התובעים.

האם יש לייחס לתובעים אשם תורם ? הנתבעת 2 וכן גם הנתבעים 5 – 7 טוענים בסיכומיהם שיש מקום לייחס לתובעים אשם תורם משני טעמים עקריים – האחד, בחירת זהות הקבלן המבצע (הנתבעת 1) אשר בסופו של יום פגע בבתיהם בכוונת מכוון על מנת להפחית הוצאותיו והשני בשל סירובם להצעת הנתבעת 2 לתיקון הליקויים באמצעות קבלנים ומהנדסים מטעמה.

...

הואיל ורכיב זה נתון לאומדנו של בית המשפט סבורני כי בהתחשב בכך שאין מחלוקת בין כלל המומחים על כך שריבוי הסדקים גורם לחלחול מי גשם אל תוך הבתים במהלך תקופת החורף ולאי הנוחות המתמשכת של התובעים וילדיהם (ראה : סעיפים 39 – 40, 79 ן – 82 לתצהירי התובעים) הנני מוצא לנכון לפצות את התובעים בגין ראש תביעה בסך של 100,000 ₪ (50,000 ₪ למשפחה).

סוף דבר : התביעה מתקבלת באופן חלקי .

אין צו להוצאות בכל הנוגע לנתבעים 3 ו – 8 בשל הנימוקים המפורטים מעלה, אולם התביעות כנגדם נדחות.

ביום 13.3.2011 נפגע התובע במהלך עבודתו בפרויקט בנייה בפתח תקווה בשירות מעסיקו, הנתבע 3.

התובע הגיש את תביעתו נגד הנתבע 3 – מעסיקו, נגד הנתבעת 4 כיזמית וקבלן ראשי של הפרויקט ונגד הנתבעת 1, הראל חברה לביטוח, אשר ביטחה את השניים הראשונים בפרויקט המדובר.

משכך, תבע הוא את שלושת הנתבעים הנזכרים בגין מכלול נזקיו משני האירועים הנ"ל. בנוסף תבע התובע את הנתבעת 4, היא העיריה שבתחומה הוא מתגורר ובה היתרחש ארוע הנפילה מיום 7.10.11 (להלן תכונה היא – העיריה).

במקרה אחר נפסק, כי נזק שניגרם בנפילה שמקורה בחולשת איבר שניפגע בתאונה שארעה שש שנים לפני כן, הוא נזק רחוק שהמזיק בתאונה הראשונה איננו נושא באחריות בגינו, כאשר פרמטר מרכזי ששמש לעניין זה הוא המרחק בזמן ובמקום (ע"א 223/80 בן ציון נ' מגורי בת-ים, פ"ד לו(3) 113 (1982).

...

בהינתן גילו הצעיר של התובע וכן העובדה כי סמוך לתאונה הוא הקים משפחה, אך מאידך תמונת העבודה וההשתכרות בתקופות שלפני התאונה כפי שהיא משתקפת ממכלול הנתונים שבפני, סבורני כי יהיה זה נכון להעמיד את בסיס שכרו של התובע לעבר על שכרו האחרון ערב התאונה, משוערך להיום (הצמדה בלבד) – 4,887 ₪.

כן ישלמו הנתבעים הנ"ל לתובע את סכום האגרה ששולם, את שכר המומחים מטעמו ואת חלקו בשכר מומחי בהמ"ש, לאחר שיערוך הסכומים להיום, וכן שכ"ט עו"ד בשיעור 23.4% (כול מע"מ) מהפיצוי לתובע.

התביעה נגד הנתבעת 4, העיריה, נדחית.

מנהל הפרוייקט יהיה האחראי הבלעדי לכל התיאומים בין בעלי המיקצוע והספקים השונים בנוגע לפרוייקט, וכי הוא האחראי על מציאת פיתרון לכל בעיה שתווצר בשטח ביעלות ומקציעות מנהל הפרוייקט יעשה כל שביכולתו לסיום את הפרוייקט עד ולא יאוחר מיום שנה מתחילת העבודה מנהל הפרוייקט ידאג שטיב העבודה יהיה ברמה גבוהה ידוע למזמין כי מנהל הפרוייקט אינו בעל תעודת מפקח כדין ע"פ חוק מנהל הפרויקט יסייע בקבלת טופס 4 של בית המזמין בגמר הבניה כאמור ע"פ ההסכם הגדרת הנתבע הייתה כ- "מנהל פרוייקט". הגדרה זו איננה מספיקה לצורך ברור מהות תפקידו של הנתבע, אם כ- מפקח בניה, או כ- קבלן.

שכן נראה כי התוצאה של היתנהלות הצדדים גרמה מחד נזק לשני הצדדים ומאידך רווח, ומשכך התוצאה בה עילות התביעה מתקזזות זו בזו נראה סבירה, וזאת ביתר שאת בשל העובדה כי התובעים מבקשים מחד לתת שכר לנתבע ע"פ ההסכם – כמפקח בניה ומאידך דורשים אחריות מלאה כאילו הנתבע היה קבלן, תוצאה זו פשוט איננה צודקת, שכן משמעותה תהיה כי הנתבע ישלם על חסכונם של התובעים.

שכן אחריות הקבלן היא אחריות ישירה, ואחריות המפקח הנה משנית לאחריות הקבלן.

...

אציין בנוסף, כי התובעים בסעיף 24 לכתב התביעה טענו כי- "הנתבע יידרש במסגרת התביעה דנן ליתן פירוט מלא של כל הסכומים שהעביר לקבלים, להציג אסמכתאות לכך ולהמציא חשבוניות וקבלות מאותם קבלנים, תוך שהתובעים יראו בו אחראי לכל סכום שקיבל מהם ואשר אין בגינו קבלה או חשבונית של קבלן הביצוע או הספק הרלוונטי" סבורני כי דרישת התובעים להיפוך נטל הראיה איננה במקומה.

כפי שכתב השופט ברזון בעניין דומה: ע"א 292/64 משה כהן נ' ירמיהו אשד, יט 414 (1965)‏‏ : "יחסי שותפים מבוססים על אמון הדדי ובלעדי לא תיכון שותפות עסקית. מכל שותף נדרשת נאמנות כנה ושלמה לעמיתיו השותפים ולעניני השותפות. האשמת שותף בהשמטת הכנסות או ניפוח הוצאות וכיוצא באלה מגרעות בניהול חשבונות השותפות, שאינה מלווה בטענה ובהוכחה שהדברים נעשו בכוונת זדון ומרמה לרעת השותפים, אין בה כדי לבסס עילה שלה פרת אמונים אשר תזכה את השותפים האחרים בתביעה נגד השותף המואשם במעשים כאלה. ייתכן שהיה אי סדר בניהול הספרים על-ידי המשיב, אבל הוא לא היה מנהל חשבונות מקצועי, ומזה ועד להוכחת הפרת אמונים רחוקה הדרך." סוף דבר: לאור האמור לעיל אני מקבלת את התביעה העיקרית באופן חלקי כך שהנתבע ישלם לתובעים סך של 16,850 בצרוף הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה ועד התשלום בפועל.

התביעה שכנגד נדחית.

לשיטת הקבלן, לא ניתן לייחס לו אחריות לנזקים לביתו של המזמין ביחס לעבודות אותן עשה קבלן אחר ואנשי מיקצוע שהביא המזמין, כדי שימשיכו את עבודות הבניה לאחר עזיבתו.

בכדי להכריע בתביעה הראשית נידרשת אני לשאלות הבאות – ראשית, האם המזמין הפר ההסכם באופן המקנה לקבלן זכות להפסיק התחייבויותיו על פי ההסכם? שנית, האם יש לחייב המזמין בתשלום הנתבע בגין העבודות שביצע הקבלן עובר לעזיבתו את פרויקט הבניה? שלישית, האם קמה לקבלן זכות להפרע מהמזמין בפיצויי הסתמכות ועוגמת נפש, כפי הסעד הנתבע? בכדי להכריע בתביעה שכנגד נידרשת אני לשאלות הבאות – ראשית, האם הקבלן הפר ההסכם? שנית, האם קמה למזמין זכות להפרע מהקבלן הפצוי הנתבע בגין נזקים נטענים כתוצאה מליקויי בניה ברשלנות? שלישית, ובהתאם למסקנה שתתקבל בשאלת הנזק, אדון בסעד הכספי לו עותר המזמין.

אינני מקבלת טענת הקבלן לעניין ההוצאות, משני טעמים – ראשית, הסכום אותו הוא תובע עולה על המחיר המוסכם לגבי שלבי הבניה שביצע, וכאמור, הקבלן עזב את הפרויקט לפני שהסתיים שלב ב' להסכם.

...

סיכום ביניים מס' 3 – לאור כל המקובץ לעיל, מתקבלת המסקנה כי, לא עלה בידי המזמין להוכיח טענותיו להפרת ההסכם על ידי הקבלן.

סוף דבר התביעה מתקבלת בחלקה.

התביעה שכנגד נדחית.