קבלן משנה לאיתור נכסים תובע חברת תקשורת

המבקשת טוענת כי עמדת חברת יבמ עומדת בנגוד לעיקרון הגילוי ופוגעת בזכותה לנהל הליך נאות ולפיכך יש לאפשר לה למנות מומחה מטעמה לבדיקת תיבות הדוא"ל. זאת, בהתאם לתקנה 124 לתקנות אשר כותרתה "בדיקת נכס מטעם בעל דין" ותקנה 143 לתקנות שכותרתה "סמכותו של שופט בקדם המשפט". המשיבה טענה בתשובתה כי כשקיבלה את רשימתה של התובעת הבהירה כי ברשותה מסמכים רבים מאוד הנוגעים לפרויקט והיא מוכנה להעבירם.

עד להגשת התביעה בידי התובעת, למעלה משנתיים מסיום הפרויקט ולמעלה מ-6 שנים מתחילתו, חלק מהעובדים וקבלני המשנה המופיעים ברשימה עזבו את הנתבעת ותיבות הדוא"ל שלהם לא נשמרו בהתאם לאותה מדיניות.

לטענתה, התובעת הזדרזה להגיש את הבקשה על מנת "לקושש כותרות" בתקשורת.

עוד הוסיפה המשיבה, כי היא לא עודכנה על ידי המבקשת כמה תיכתובות דוא"ל אותרו על-ידה ולאור זאת ועל מנת להבטיח הגינות והוגנות בין הצדדים יתבקש המומחה המוסכם לבדוק באופן הדדי גם את שרתי המבקשת.

...

בחודש ינואר 2022, עקב סיכסוך כספי שפרץ בין המבקשות לבין איכות הנדסה, הגישו המבקשות תביעה כספית בסך של כ-2,500,000 ש"ח נגד איכות הנדסה בבית משפט השלום בבאר שבע (ת"א 12951-01-22) בה טענו כי הן עמדו בחלקן על פי הסכמי קבלני המשנה, אולם איכות הנדסה לא עמדה בהתחייבויותיה ולא שילמה להן את שכרן.

ביום 4.3.2022 התקבלה בקשת המבקשות למתן צו עיקול זמני על זכויות, כספים או נכסים של איכות הנדסה ושל בעל השליטה בה. על רקע הליכים אלה, ביום 16.3.2022 הגיעו המבקשות לאתר הפרויקט ופרצו את המנעול בשעריו כדי "לממש את זכאותן לזכות עיכבון" על הציוד והכלים השייכים להן והמצויים בשטח הפרויקט.

קום בע"מ נ' וואלה תיקשורת בע"מ, פסקה 14 (13.4.2021); רע"א 215/22 פלינטשטיין נ' לוין, פסקה 11 (7.2.2022); רע"א 7895/21 קומפני אם. בע"מ נ' דימנטמן דלתות בע"מ, פסקה 15 (25.11.2021)).

סעיף 5 לחוק זה מורה כי: "לקבלן תהא זכות עיכבון על נכס שמסר לו המזמין לבצוע מלאכתו או למתן שרותו, כדי תשלום הסכומים המגיעים לו מן המזמין עקב עסקת הקבלנות". יסודות עקריים להחלתה של זכות העיכבון הם איפוא שמדובר: (א) בנכס; (ב) שמסר המזמין לקבלן (ולאו דוקא בעליו של הנכס, וראו: ע"א 790/85 רשות שדות התעופה נ' ד"ר י' גרוס, כונס נכסים, פ"ד מד(3) 185, 203-202 (1990) (להלן: עניין רשות שדות התעופה)); (ג) לבצוע מלאכתו, ולא בנכסי הקבלן עצמו או בנכסים שלא נימסרו לקבלן מעולם (ע"א 4588/06 אלוניאל בע"מ נ' כונס הנכסים, עו"ד שי גרנות, פסקה 12 (30.9.2009); וראו גם: רע"א 2512/17 פינצב נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ (10.4.2018); ע"א 3042/19 עו"ד אביחי ורדי, נאמן לנכסי יצחק יפה נ' רייכמן (29.12.2020); ע"א 5789/04 המשביר הישן נ' לוגיסטיקר בע"מ (10.6.2007)).

...

דיון והכרעה לאחר עיון בטענות הצדדים מזה ומזה הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות.

במסגרת החלטתו נדרש בית המשפט המחוזי למכלול השיקולים האמורים וקבע שהם מוליכים למסקנה כי יש לדחות את בקשת המבקשות ולקבל את בקשת המשיבה.

כפועל יוצא מכך בנסיבות העניין לא מצאתי מקום להתערב בכך שבית המשפט מצא לנכון לשעות לבקשת המשיבה כי תיאסר כניסתן של המבקשות לאתר לצורך פירוק העבודות, הוצאת רכוש וכיו"ב. הבקשה נדחית אפוא.

לפני תביעת נציגויות הבתים המשותפים ברחוב זכאי 10,12,13 בפתח תקווה ובעלי הזכויות בדירות (להלן: "הנציגות"; "התובעים" או "הדיירים", בהתאמה) כנגד הנתבעת, חברת גינדי החזקות דירות יוקרה בע"מ (להלן: "גינדי" או "הנתבעת"), בגין ליקויי בניה ברכוש המשותף שבבתים המשותפים לעיל (להלן" הבניינים"), שנרכשו מהנתבעת בין השנים 2008 – 2009 ואוכלסו במהלך שנת 2010.

לאחר פניית הדיירים לתקשורת ובעקבות כך, ניאותה הנתבעת לפעול לתיקון חלק מהליקויים במבנים בנושא החלפת האבן האפורה בחיפוי ובדיקת האבן הלבנה.

כך היתקשרה הנתבעת עם קבלני משנה לצורך ביצוע עבודות החלפת האבן האפורה בהתאם למיפרט שקום שנערך ע"י מומחה חפוי אבן מקצועי (מר וישינגרד) ושילמה מכיסה סך של 5,092,409 ₪, וזאת מבלי שיהא בכך משום הודאה באחריותה לבצוע התיקונים.

עוד נטען כי רוכשי דירות יד שנייה (תובעים מס' 41-40, 44-43, 56-55, 78-77 ) ידעו על מצב הנכס ומשכך אין הם זכאים להסתמך על ליקויים הידועים להם, כעולה מסע' 12 לחוק המכר התשכ"ח-1968 (להלן: "חוק המכר") .

המפגעים שאותרו באבני החיפוי (היתפוררות, סדיקות, אבנים שבורות וכיוצ"ב), מתועדים בפירוט רב בקבצים שצורפו לדוח, הכוללים גם תמונות של מפגעי האבן, וניתן בנקל לאתר בקבצים כל ליקוי שנירשם בדוח בקשר לכל אחת מהאבנים.

...

לאחר שחזרתי חזור ועיין בכל חומר הראיות ובחנתי לעומקן את טענות הצדדים, שוכנעתי מעל לכל צל של ספק כי מתן פסק דין על בסיס התשתית שהונחה בפני יביא לתוצאה בלתי צודקת.

בנסיבות המקרה, והגם שתם שלב הסיכומים בתיק, ראוי, או ביתר דיוק אין מנוס, מלמנות מומחה נוסף לבחינת ליקויי הבנייה, סוגיית מקור הרטיבות והנזילות, כשלי איטום ככל וקיימים, האחריות לליקויים והאחריות לתיקונם, אופן התיקון ועלות התיקון.

סוף דבר ימונה מומחה נוסף בהחלטה נפרדת.

דבר שלישי, היא מאשרת את המינויים הבאים: ראש המוסד, ראש השב"כ והרמטכ"ל. (הערה: בסירטון נראה התובע מסתכל כלפי מטה, ונראה שהוא קורא דברים אלו מתוף דף כתוב שאינו נראה בסירטון-י.ז.) ההיסטוריה שלי הייתה 41 שנים 42 שנים בתעשייה האוירית, הגעתי לתפקיד של משנה למנכ"ל מנהל קבוצת הבדק כימעט 15 שנה, הייתי יו"ר מכון היצוא של מדינת ישראל חמש שנים, הייתי יו"ר חברת הלוויינים לוויני צלום שנקראת "אימיג'ט" תשע שנים.

היא היתקשרה עם האדריכל פלסנר שעבד עם משרד האדריכלים ספקטור עמיסר, עם אדריכלית הפנים דורה גד, והוא טיפל בכל החלק המשפטי מהתחלה ועד הסוף, אשר כלל, בין היתר, הסכמים, התקשרויות עם קבלנים, עם מתכננים, היתקשרות עם המועצה האזורית עמק הירדן, וכל דבר שהיה בו נגיעה עסקית משפטית הוא טיפל בו. בתחום המשפטי גיטה סמכה עליו ולא התייעצה עם אחרים, אך היא התייעצה עם אחרים בנושאים אחרים הקשורים לבניית בית גבריאל.

חזר משם והקים וניהל את החברה לאיתור והשבת נכסים של נספי השואה, ולאחר מכן המשיך לעסוק במספר פעילויות ניהול פרויקטים, כמו המשכן החדש של האקדמיה ללשון העברית בירושלים, ולאחר מכן, כולל בזמן האחרון, הקמת המרכז למורשת הנח"ל בפרדס חנה.

לגבי הפגישה בתל-אביב קיימת סתירה בין דברי הנתבע בראיונות לאמצעי התיקשורת לפני הגשת התביעה ובין עדותו בפני בית המשפט בעיניין פגישה זו. גם העיתונאים לא האמינו לנתבע, ועיתונאים רבים לא פירסמו את דברי הנתבע למרות בדיקות הפוליגרף שעבר, לטענתו, כאשר הנתבע הציג אך ורק מיסמך על בדיקת פוליגראף אחת אליה שלח אותו מר בן כספית.

...

סוף דבר: לאור כל האמור לעיל, על הנתבע לשלם לתובע כדלקמן: 1) את הסך 425,632 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה ורבית מיום הגשת התביעה (17.3.2021) ועד התשלום בפועל; 2) את הוצאות המשפט בתוספת הפרשי הצמדה ורבית מיום מתן פסק הדין ועד ליום התשלום בפועל; 3) שכ"ט עו"ד בסך 50,000 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה ורבית מיום מתן פסק הדין ועד ליום התשלום בפועל.

כמו כן ישלם הנתבע לטובת אוצר המדינה את הסך 50,000 ₪ בתוך 30 יום מהיום.

אם לא ישלם הנתבע לטובת אוצר המדינה את סכום זה במועד, תעביר המזכירות את פסק הדין לרשות לגביית קנסות ואגרות.

בית משפט השלום בעפולה ‏כ' אדר א' תשפ"ד, 29 פברואר 2024 תאד"מ 12222-05-22 מוסאי ואח' נ' אדר בעמקים נכסים בע"מ בפני כב' הרשמת הבכירה מאיה בלאו תובעים 1.אביחי מוסאי 2.רחל מוסאי נתבעת אדר בעמקים נכסים בע"מ פסק דין

רקע וטענות הצדדים: בפניי תביעה כספית בסך 60,000 ₪, המתבררת במסלול דיון מהיר, במסגרתה עתרו התובעים, בני-זוג שרכשו מהנתבעת, חברה קבלנית, דירת מגורים חדשה, לחייב את הנתבעת בפצוי בגין איחור במסירת החזקה בדירה.

בעיניין פלסים, נקבע, בין היתר כי "איתור הנסיבות שגרמו לאיחור במסירה, מצריך השוואה בין לוח הזמנים המתוכנן שערך הקבלן, לבין לוח הזמנים שבוצע בפועל, בחינת החריגות מלוח הזמנים וניוח הגורם להן. יש לזכור שלא כל מחדל או ארוע בלתי צפוי הגורם לסטייה מלוח הזמנים המתוכנן, ישפיע בהכרח על מועד מסירת הדירה". בנוסף, לא די במימצא כי נסיבה מסוימת גרמה לעיכוב, אלא שעל הקבלן הנטל לכמת את משך העיכוב שניגרם בשל אותה נסיבה (שם, בפיסקה 13).

מה גם שתשובת משרד השיכון לפנייה זו כלל לא צורפה, ולא די בפנייה עצמה על מנת לבסס טענת הנתבעת בעיניין זה. בהתייחס לטענות הנתבעת בעיניין עיכובים שנגרמו בעטיה של חברת חשמל, בעטיה של חברת התיקשורת ובעטיו של תאגיד המים, אשר גרמו לעיכוב לפרק זמן של ששה חודשים, עיינתי בנספחים שצורפו.

כפי שציינתי לעיל, מאסופת הראיות הנוגעות להשפעות סגרי הקורונה - רשימת תקופות שהייה בבידוד של עובדים וקבלני משנה בפרויקט, מכתבי שלושה ספקים שהודיעו על עיכוב באספקת רכיבי בנייה שונים כנגרות ומעליות, וההתכתבות בין הנתבעת ובין נציגי חברת חשמל, עולה כי לקורונה הייתה השפעה לא מבוטלת על עיכובים בפרויקט, אשר אותה אעמיד, בדומה לפרק הזמן שנקבע בעמדת הממונה על חוק המכר, ובפסיקה שהובאה לעיל – על פרק זמן של 40 ימים, המהוים לדידי נסיבות שאינן בשליטת הנתבעת, החוסות בגדרן של הוראות סעיף 7.7 להסכם המכר, ופוטרות אותה מהחובה לשאת בפצוי התובעים.

...

בנסיבות בהן אף אחד מן הצדדים לא תמך את עמדתו בחוות דעת שמאי מקרקעין כנדרש, הרי שאין מנוס מפסיקה על דרך האומדנא (השוו, עניין שטיינר, בפסקאות 84- 89).

לאחר שעיינתי בראיות הנוגעות לעניין, ובהתחשב בכך שמדובר בדירה במגדל העמק, בת שלושה חדרים, בגודל 77 מ"ר, בקומה הראשונה, ובתקופה הנדונה, אני קובעת כי דמי השכירות החודשיים הראויים בגינה עומדים על סך של 3,000 ₪.

לנוכח המפורט לעיל, אני מקבלת את התביעה בחלקה, ומחייבת את הנתבעת לשלם לתובעים, יחד ולחוד, סך 36,872 ₪.