קביעת שכר טרחתו של הנאמן בפשיטת הרגל

ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בבאר שבע (כב' השופט י' פ' אקסלרד) מיום 28.2.2018 בפש"ר 31720-05-16, בגדרה נקבע שכר טירחתו של המערער, ששמש כנאמן בהליך פשיטת הרגל של המשיב 1 (להלן: המשיב או החייב).

...

בדוגמה זו, הנושים יקבלו דיבידנד בשיעור של 100% מאחר שהנאמן זכאי לקבל שכר טרחה בשיעור של 22,638 ₪ (=10% X 93,608 ₪ + 20% X 66,392 ₪), ואף נותר "עודף" שיוחזר לחייב [במאמר מוסגר: אם בית המשפט יגיע למסקנה כי מומשו נכסים מעבר לנדרש, ייתכן כי ימצא שיש להפחית משכר טרחת הנאמן, אך איני רואה להידרש לכך].

אף אני סבור כך, אך דומה כי גישתו של הכנ"ר מניחה את המבוקש, כביכול המקרה שלפנינו מחייב חישוב "מלמעלה". במקרה שלפנינו, ייחודיותו של המקרה היא בכך שסכום תקבולי המימוש נובע מההסכמה בין הצדדים כי החייב יעשיר את הקופה בדיבידנד של 100% בצירוף כל ההוצאות בהתאם להסכמה בין הצדדים.

אין להשליך אפוא ממצב דברים זה, למצב הדברים הרגיל, בו נכנסים לקופת הכינוס כספים שאינם "צבועים". וכלשונו של בית המשפט קמא: "הסכום בו מעשיר החייב את הקופה, לצורך כיסוי הוצאות ההליך, במקרה כמו המקרה שבפניי, לא ניתן לראות בו כחלק מתקבולי המימוש, שכן הוא, באופן מעשי, איננו מיועד כלל לנושים אלא הוא נגזר מתוך הסכום אותו מבקשים הצדדים, בהסכמה, לייעד לנושים". סיכומו של דבר, הערעור נדחה, כך שהחישוב יעשה בהתאם לשיטת המשיב.

ראו ע"א 509/00 לוי נ' ברכה, עו"ד נאמן בפשיטת רגל לנכסי יצחק בילו, פ"ד נה(4) 410, 428 (2001) (להלן: עניין ברכה); רע"א 4891/04 וינקלר נ' בנק הפועלים בע"מ, פ"ד נח(6) 721, 725 (2004)).

בית המשפט המחוזי לא עצר בהוראה זו, אלא קבע גם הסדרים קונקריטיים למימוש העסקה בפועל: הורה על מינוי כונסי הנכסים שיבצעו את המכירה; קבע את שכר טירחתם ואת אופן חלוקתו ביניהם; ואישר את העברת המקדמה שהפקיד ברדה בידי הכונס – לבנק לאומי.

...

בתשובתה לבקשת רשות הערעור, גורסת האגודה כי דין הבקשה להידחות.

דיון והכרעה בהתאם לסמכותנו שלפי תקנה 410 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, החלטנו לדון בבקשת הרשות לערער כאילו ניתנה הרשות והוגש ערעור על-פי הרשות שניתנה.

לאחר שעיינתי בהחלטה מיום 8.4.2019 ובפרוטוקול הדיון מיום זה, סבורני שלא היה מקום לבטל את האישור שניתן בהחלטה מיום 14.2.2019 ולהורות על ביצוע התמחרות פתוחה.

סוף דבר, אציע לחברי לקבל את הערעור ולהורות כי הליכי אישור העסקה ימשכו כפי שהותווה בהחלטה מיום 14.2.2019.

שיטתו של הנאמן לחישוב שכר הטירחה והסכום אשר על החייב להעשיר בו את קופת פשיטת הרגל, מבוסס על טענתו, כי המונח "תקבולי מימוש", כולל את כל הכספים שהופקדו בקופת פשיטת הרגל, מלבד תקבולי הכנסה.

לא זו אף זו - כפי שקבע כב' הנשיא א. אורנשטיין, בעיניין כל-בו לבניין, בהקשר לשכר חלוקה, קבלת עמדתם של הנאמן והכונ"ר משמעותה היא פסיקה של כפל שכר טירחה לנאמן, בבחינת "שכר טירחה על שכר טירחה". לטעמי, יהיה בדבר משום כשל לוגי וגם בכך יש כדי לשלול עמדה זו של הנאמן.

...

אכן, כך נקבע בעניין רוטמן ובכל הכבוד, אוכל רק להסכים עם קביעה זו. יחד עם זאת אני סבור כי המונחים "תקבולי הכנסה" ו"תקבולי מימוש" מכוונים שניהם לכספים אשר נכנסו לקופת הפירוק או פשיטת הרגל, כתוצאה מפעילות כזאת או אחרת של בעל התפקיד או כספים שמסיבה כזאת או אחרת, מקומם בקופות הנ"ל. כספי המימוש הם אותם הכספים שנכנסו לקופה, לפני העשרתה בסכום נוסף על ידי החייב לצורך כיסוי הוצאות ההליך.

אני סבור שזהו רוח הדברים בהגדרות הנדונות בסעיף 1 לתקנות.

אשר על כן, אני קובע כי על החייב להמשיך ולהעשיר את קופת פשיטת הרגל, עד אשר יצטבר בה הסכום הרשום בסעיף 5 להחלטה זו. בנסיבות העניין, אין צו להוצאות.

כללי פשיטת הרגל (מינוי כונסי נכסים ונאמנים ושכרם) ה'תשמ"ה-1985 (להלן: "כללי פשיטת הרגל"), קובעים כי שכרו של נאמן מכוח פקודת פשיטת הרגל ייקבע בהתאם לתקנות החברות.

כך או אחרת, מקובלת עליי עמדת הנאמנת והממונה כי מדובר בעיניין שבין היחיד לבא כוחו, שאין לבית המשפט להתערב בו, ואין מקום לקבוע במסגרת ההליך הנוכחי את שכר טירחתו של בא כוח היחיד, ככל וזה לא הוסדר מבעוד מועד באופן ישיר בין היחיד לבא כוחו.

...

סוף דבר, נוסף על סכום הסדר החוב שאושר, נדרש היחיד להוסיף לקופת הנשייה סכום של 15,094 ₪, לצורך תשלום שכ"ט הנאמנת ואגרת הניהול לממונה.

כך או אחרת, מקובלת עליי עמדת הנאמנת והממונה כי מדובר בעניין שבין היחיד לבא כוחו, שאין לבית המשפט להתערב בו, ואין מקום לקבוע במסגרת ההליך הנוכחי את שכר טרחתו של בא כוח היחיד, ככל וזה לא הוסדר מבעוד מועד באופן ישיר בין היחיד לבא כוחו.

משכך, הבקשה נדחית ברכיב זה. תנאים כלליים משאושר הסדר הנושים, אני מורה על ביטול צו פתיחת ההליכים, בהתאם לסע' 185(ב) לחוק, על הגבלותיו.

בית המשפט המחוזי מרכז-לוד פש"ר 49809-09-12 תומרקום גרופ בע"מ נ' כונס נכסים רישמי תל אביב ואח' לפני כבוד השופטת עירית וינברג-נוטוביץ 22 בספטמבר 2022 מספר בקשה:257 בעיניין: פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980 ובעניין: שולמית אייל, ת.ז 022811152 (להלן: "החייבת") המבקשת: שולמית אייל המשיבים: 1.עו"ד יניב אינסל (נאמן) 2.כונס נכסים רישמי תל אביב ע"י ב"כ עו"ד תומר אשרי פסק דין

באשר לטענה השניה, גם טענה זו כבר נדונה ונדחתה בהחלטתי מיום 19.2.20 בה נקבע כי שכר טירחת הנאמן ייגזר מסכום התמורה המלא בגין הדירה ולא רק ממחציתו, כטענת החייבת.

...

כך לדבריו: בפסק דין מיום 10.12.20 (ע"א 1128/19): "בהחלטות בית משפט זה הועברה ביקורת קשה על התנהלותה של המערערת, אך היא אוטמת אוזניה מלשמוע. היא ממשיכה ומטרידה בהליכי סרק את ערכאות השיפוט בעניינים שכבר בירכו עליהם את המוגמר..." בהחלטה מיום 13.7.21 (רע"א 4723/21):  "יש להצטער על כך שהמבקשת בהתנהלותה מרבה הוצאות הן על קופת הכינוס – הוצאות שחלקן מתגלגלות בסופו של דבר לפתחה וחלקן נופלות על נושיה, והן על אוצר המדינה – הוצאות בהן נושא הציבור בכללותו. בסופו של דבר מזיקה המבקשת בעיקר לעניינה, ופרשת הוצאות השמירה המיותרות תדגים. מן הדין היה להטיל על המבקשת הוצאות לטובת אוצר המדינה בשל בזבוז הזמן השיפוטי, ואולם מתוך התחשבות בנזק העצום שהמבקשת כבר הסבה לעצמה, אמנע מלעשות כן הפעם הזו." ובפסק דין מיום 25.5.22 (ע"א 8164/20) בו קבע בית המשפט העליון בצעד חריג, הממחיש יותר מכל את הניצול לרעה שעשתה החייבת בהליכי משפט, כי החייבת לא תוכל להגיש בקשות חדשות בנושא כלשהו הקשור למימוש הדירה כל עוד לא ישולמו על ידה ההוצאות שנפסקו כנגדה: "בענייננו, לאור התנהלותה החריגה של המערערת, אשר נקטה הליכים ערעוריים רבים השכם וערב, מדובר במקרה אשר בו הכרעותיה של השופטת בהליך פשיטת הרגל של המערערת והליך מימוש הדירה עמדו לביקורת ולמבחן על ידי בית משפט זה כמעט באופן "צמוד". ערעוריה של המערערת נדחו פעם אחר פעם, הליכי מימוש הדירה אושרו ולא נמצא בהם כל פגם.

סוף דבר לאור האמור לעיל, הגעתי לכלל מסקנה כי הדרך הראויה לסיום הליך זה הינה בביטולו.

לפיכך, אני מורה על ביטול ההליך, ובכלל זה, ביטול ההגבלות שהושתו על החייבת בהליך זה, לרבות צו עיכוב היציאה מן הארץ.