קביעת ריבית הסכמית בתביעת חוב של בנק מזרחי

לטענת הבנק, על פי ההלכה הקובעת את סדר הגבייה מערב לפי סעיף 75 לחוק, רק גביית סכומים העולים על סכומי ההוצאות והריבית ההסכמית יופחתו מחובו של החייב.

ממילא ספק רב אם סמכות זו קיימת שעה שבפסק דין חלוט שניתן בעירעור על הכרעת בעל תפקיד תביעת חוב מדובר (ראו החלטתי בפש"ר (ת"א) 62339-0215 מזרחי נ' עו"ד דן הלפרט מיום 27/3/19).

הנאמנת טוענת, כי אינה חולקת על תוצאות פסק הדין בעירעור; אלא שלשיטתה, מחובתה, לאור סעיף 134 לפקודה ופסק הדין ברע"א 4644/92 נובל נ' כונס הנכסים הרישמי, פ"ד מז(4), 866 (23/9/93) (פסק דין נובל), לערוך "חישוב מחדש" של תביעת החוב לצורך חלוקת דיבידנד, מקום שבו חובו של החייב לבנק כולל ריבית הסכמית.

...

אלא שפרטי השיקים הומצאו לנאמנה והליכי הגבייה פורטו בפניה והיה עליה לבחון את המסמכים הרלבנטיים שהוגשו לה לבקשתה ומהם להסיק את המסקנה המתבקשת בדבר תביעת החוב, ולא לדחות באורח סתמי את טענות הבנק באמירה כי 'טענת החייב נכונה'.

למען הסדר הטוב, נדחית בזה במפורש גם הטענה להרחבת חזית שנטענה בדיון.

לא מצאתי ממש גם ביתר טענות הנאמנת והן נדחות.

סוף דבר: סך תביעת החוב המאושרת לצורך חלוקת דיבידנדים יעמוד על סך של 240,000 ₪, כפי שנקבע בפסק דינה של כב' השופטת נחליאלי חיאט מיום 24/5/13.

כך, למשל, נפסק כי "הוראות סימן ד' לתקנות פשיטת הרגל קובעות פרוצידורה של גילוי ודרכי היתנהגות מחייבים מצד נושה מובטח, אשר עומד על זכותו לממש בטוחותיו, באשר לזכותו לתבוע את יתרת סכום נשייתו במסגרת הגשת תביעת חוב לנאמן בפשיטת רגל. בקביעת חובות אלה, ראה מתקין התקנות לאזן ולמתן את יתרונו של הנושה המובטח, על מנת למנוע סיכונים הטמונים לקופת הפש"ר מהתנהלותו של נושה מובטח" (כבוד השופטת ב' טאובר בפש"ר (מחוזי-חיפה) 56737-09-11 בנק מזרחי טפחות בע"מ נ' רג'ואן ואח', 6.2.2012 (להלן: "פס"ד רג'ואן"), בסעיף 33 לפסק-הדין; וראו גם ע"א 8044/13 ששון לוי ואח' נ' שיכון ובינוי נדל"ן השקעות בע"מ ואח' (13.2.2014) שעניינו הפיקוח של בית-המשפט של פשיטת-רגל על הליכי מימוש נכסים בידי נושים מובטחים.

היבט נוסף, שעמד עליו בצדק בא-כוחו המלומד של בנק אגוד, עו"ד מנדלבאום, הנו בסוגיית הריבית על החוב כלפי הנושים המובטחים.

בנסיבות אלה, לאור מצוות הפקודה והתקנות, ולנוכח החשיבות שצוינה לעיל בנוגע להבחנה בין החוב המובטח לבין יתרת החוב (ולו בסוגיית הריבית במקרה זה, שהרי הנושים המובטחים לא הסכימו במקרה זה לוותר על הריבית ההסכמית ולהסתפק בריבית על-פי החוק), הרי שאני סבורה כי לא ניתן לאפשר לנושים המובטחים לאחוז את החבל משני קצוותיו ולהנות במקרה זה מחלוקה המיועדת לנושים הרגילים.

אשר להותרת הסכום בקופת-הנושים לנוכח ערעור מפרקת פור גרופ על הכרעת הנאמן בתביעת-החוב מטעמה, הרי שהנאמן יבוא בדברים עם הנושים המובטחים, המפרקת והכונס הרישמי ויגיש לבית-המשפט הודעה אשר תתייחס לשאלה אם יש טעם להמתין עד לאחר מימוש הפעילות בהודו, ולמצער עד לאחר שהתמונה למימושו תגובש, כאמור בהחלטות מיום 19.1.2020 ומיום 1.6.2020, או שמא יש לידון בעירעור זה, וזאת אף בשים לב לטענותיו של בנק אגוד בעיניין זה. המזכירות תשלח העתק החלטתי לצדדים ותסגור את בקשה מס' 35.

...

בנסיבות אלה, לאור מצוות הפקודה והתקנות, ולנוכח החשיבות שצוינה לעיל בנוגע להבחנה בין החוב המובטח לבין יתרת החוב (ולו בסוגיית הריבית במקרה זה, שהרי הנושים המובטחים לא הסכימו במקרה זה לוותר על הריבית ההסכמית ולהסתפק בריבית על-פי החוק), הרי שאני סבורה כי לא ניתן לאפשר לנושים המובטחים לאחוז את החבל משני קצותיו וליהנות במקרה זה מחלוקה המיועדת לנושים הרגילים.

ברם, הנושים הרגילים ממתינים זמן רב מאד לחלוקת דיבידנד שעה שבקופת-הנושים הצטברו כספים, איש לא טען לאפשרות זו בפניי, וכאמור, לנושים המובטחים ניתנה אפשרות לשנות את מצבם והם סירבו לה. סוף דבר מכלל האמור לעיל, אני מורה על חלוקת דיבידנד-ביניים לנושים הרגילים בלבד בסך כולל אשר יותיר בקופת-הנושים סך של 2 מיליון ₪ לכל הפחות, וזאת בהתאם להחלטה מיום 19.1.2020.

אשר להותרת הסכום בקופת-הנושים לנוכח ערעור מפרקת פור גרופ על הכרעת הנאמן בתביעת-החוב מטעמה, הרי שהנאמן יבוא בדברים עם הנושים המובטחים, המפרקת והכונס הרשמי ויגיש לבית-המשפט הודעה אשר תתייחס לשאלה אם יש טעם להמתין עד לאחר מימוש הפעילות בהודו, ולמצער עד לאחר שהתמונה למימושו תגובש, כאמור בהחלטות מיום 19.1.2020 ומיום 1.6.2020, או שמא יש לדון בערעור זה, וזאת אף בשים לב לטענותיו של בנק אגוד בעניין זה. המזכירות תשלח העתק החלטתי לצדדים ותסגור את בקשה מס' 35.

לטענת המערער, טעה המנהל המיוחד, עת שערך את כלל החובות על פי חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א – 1961 (להלן: "חוק פסיקת ריבית והצמדה"), תוך החלת סעיף 134א' לפקודת פשיטת הרגל (נוסח חדש) תש"ם – 1980 (להלן: "הפקודה"), ותוך ביטול זכותו של הבנק לגבות את הריבית ההסכמית מתוך כלל הנכסים ששועבדו לזכותו, ברובם ע"י ממשכנים אחרים.

כן נטען על ידו, כי יש להכריע באופן שוויוני בין הנושים, כך שלא ייתכן שבהכרעה אחת תאושר ריבית הסכמית על חובות מובטחים (כפי שאושרה בעיניין בנק מזרחי) ואילו במקרה אחר תאושר ריבית על פי חוק פסיקת ריבית והצמדה בלבד.

לפיכך קובע כב' בית המשפט כדלקמן: "ההיגיון מחייב ששיטת הזקיפה של הריבית בתביעת החוב כנגד החייב תהא זהה לשיטת הזקיפה של הריבית בתביעת החוב של הערב כנגד הנאמן. נראה לנו איפוא שהמקרא הפשוט של סעיף זה הוא גם המקרא הנכון וכי הסעיף אינו מתייחס לערבות של צד שלישי.

...

לטענת החייב, מקום בו הבנק , כנושה מובטח, לא הצהיר בפני בית המשפט על שווי הבטוחה שבידו, במכוון, דין תביעת החוב שהוגשה על ידו להידחות.

סוף דבר טענות הבנק באשר לאופן חישוב הריבית והיקפה מתקבלות, וטענות החייב ביחס לכך נדחות.

יתר טענותיו של החייב באשר להכרעתו של המנהל המיוחד לתביעת החוב, נדחות.

המזכירות תתבקש להמציא העתק החלטתי זו לצדדים ניתנה היום, ט"ז אדר תשפ"א, 28 פברואר 2021, בהעדר הצדדים.

במסגרת אותה החלטה נקבע, בין היתר, כי בהתייחס לנכס המשועבד בראש העין, תיוותר הריבית ההסכמית, לרבות ריבית הפיגורים, עד לתום פרק הזמן הסביר אשר היה נידרש לצורך השלמת הליכי הכנוס ומימוש הנכס שנותר, ואשר הוערך על ידי לתקופה של 15 חודשים ממועד מינוי כונסת הנכסים, עורכת הדין זפט, כאשר לאחריו, נקבע שיש להפחית מסכום יתרת החוב את התמורה הרעיונית אשר ניתן היה לקבל בגין מימוש אותו נכס.

לאחר ששבתי ונתתי דעתי לנתונים אשר הוגשו על ידי בנק המזרחי וכונסת הנכסים מטעמו, כמו גם היתייחסות החייב , הנאמנה, הכנ"ר ומנהל המיוחד, אני מוצאת להעריך את הקף השטח אשר ביחס אליו יש לממש את החלטתי מיום 21.3.2021, ב- 400 מ"ר. מקום בו החלו הליכי כנוס הנכסים לפני למעלה מעשר שנים, אין כל הצדקה להותיר את הליך פשיטת הרגל, או ההכרעה בתביעת החוב של בנק המזחרי, ללא הכרעה ברורה אך בשל רצון או כוונה או אפשרות לבצע בירורים אשר המקום והמועד לבצעם היה לפני שנים רבות.

...

לאחר ששבתי ונתתי דעתי לנתונים אשר הוגשו על ידי בנק המזרחי וכונסת הנכסים מטעמו, כמו גם התייחסות החייב , הנאמנה, הכנ"ר ומנהל המיוחד, אני מוצאת להעריך את היקף השטח אשר ביחס אליו יש לממש את החלטתי מיום 21.3.2021, ב- 400 מ"ר. מקום בו החלו הליכי כינוס הנכסים לפני למעלה מעשר שנים, אין כל הצדקה להותיר את הליך פשיטת הרגל, או ההכרעה בתביעת החוב של בנק המזחרי, ללא הכרעה ברורה אך בשל רצון או כוונה או אפשרות לבצע בירורים אשר המקום והמועד לבצעם היה לפני שנים רבות.

לא ברור מדוע לא בוצעו הבדיקות העובדתיות לפני שנים, ולא ברור מדוע לא בוצעו גם בפרק הזמן שניתן לבנק המזרחי ממועד מתן החלטתי מיום 21.3.2021 ועד היום (שלושה חודשים).

עם זאת, בהעדר מידע אחר, נוכח עמדת החייב, ועת כי בנק המזרחי לא מצא לנכון להגיש מסמכים רלוונטיים אשר יכול והיה בהם כדי להסיר את עננת חוסר הוודאות במשך שנים ארוכות, אין מנוס מביצועה של הערכה על בסיס הנתונים הלכאוריים, ובהיקף הנקוב.

הגם שאני ערה להיקף מינויו של המנהל המיוחד, ולתוכן הודעתו מיום 26.5.2021, אני סבורה כי ייטב באם יהא זה המנהל המיוחד אשר יוסיף ויפנה לשמאי לצורך בחינת שווי הנכס שבכינוס (בהיקף של 400 מ"ר) במועד ובהתאם לנקוב בסעיף 81 להחלטתי מיום 21.3.2021.

כן נדחו במפורש טענות נוספות של החייב ונקבע כי "זה המקום להוסיף ולציין כי אני ערה לעובדה כי הגם שעיקר טענות הצדדים יוחדו למעמדו של הבנק כנושה ולסוגיות הריבית, הוסיף החייב והעלה טענות נוספות המתייחסות לאופן חישוב החוב הנומינאלי, הצדקה בהפחתתם של סכומים שונים מתוך יתרת החוב, כמו גם אופן מימוש השיעבוד המרכזי על ידי הבנק (בסכום שהוא לשיטתו נמוך משמעותית משוויו). בהתייחס לטענותיו אלו של החייב אני מוצאת כי דינן להדחות. חלק מטענות החייב התייחסו להתנהלות של מימוש שעבודים אשר נעשו תחת פקוח, בין של בית המשפט ובין אם באמצעות ההוצאה לפועל. אין כל הצדקה לשוב ולהדרש לאלו במסגרת בחינת תביעת החוב, או העירעור על ההכרעה בתביעת החוב. חלק אחר של הטענות לא נתמך בראיות כלשהן וביחס לחלק מצאתי את התייחסותו של הנאמן, כמפורט בהכרעת החוב המקורית מיום 17.6.2016 כזו המבוססת כדבעי על המסמכים והנתונים הכספיים כפי שהוצגו בפניו. לעניין זה יודגש כי מתוך ההכרעה בתביעת החוב עלה, בבירור, כי המנהל המיוחד ביקש וקיבל את עמדת כלל הגורמים קודם ההכרעה." (ס' 79 להחלטה).

בית המשפט (כב' הש' סילש) לא מצא מקום להתערב בהכרעת החוב, למעט בעיניין חישוב הריבית ההסכמית בהתייחס לנכס המשועבד בראש העין (ולעניין ספציפי זה ניתנו הוראות בדבר המשך בירור וטפול, שטרם הסתיים).

גם ביחס לבנק מזרחי נמצא כי חל איחור ניכר בבצוע הקטנת החוב אך לגופו של עניין נקבע, כי "סיכומו של דבר - אני קובעת כי היתנהלות הזוכה, אשר זקפה התשלומים שהתקבלו לטובות חובות נוספים ואחרים מאשר החובות נשוא תיק ההוצאה לפועל - הייתה כדין ובהסתמך על המסמכים הבנקאיים השונים עליהם חתמו החייבים בתיק" (החלטה בתיק הוצאה לפועל 01-70478-09-4, נספח ב4 לכתב התשובה של הבנק, להלן: החלטת ר' ההוצל"פ בטענת פרעתי לגבי בנק מזרחי מיום 1/8/19).

...

מכל המקובץ לעיל סבורני, כי זהו המקרה שבו יש לעשות שימוש בסמכות ולהורות על סילוק התובענה על הסף.

למען הסר ספק מובהר, כי לא מצאתי ממש גם ביתר טענות המבקש שנטענו על מנת למנוע סילוק התובענה על הסף והן נדחות, גם אם לא נדחו במפורש.

התוצאה היא שאני מורה על מחיקת התובענה על סף. לאור התוצאה, במכלול הנסיבות והשיקולים כמפורט (לרבות ריבוי ההליכים והערכאות) ובשים לב להשקעה שלה נדרשו הבנקים (תוך שהבאת בחשבון שלא התקיים דיון) - אני מחייבת את המבקש, מר איתן חלה, בהוצאות בסך 10,000 ₪ לכל אחד מן הבנקים (בסך הכל 20,000 ש"ח).