קביעת סכום הפיצוי לעיזבון מנוח בתאונת דרכים

בית משפט השלום בתל אביב - יפו ת"א 46320-03-13 קיקוף נ' הכשרה חברה לביטוח בע"מ תיק חצוני: לפני כבוד השופט ירון בשן, סגן נשיא תובעים 1.עיזבון המנוח אלישע קיקוף ז"ל 2.זלמה קייקוף נתבעת הכשרה חברה לביטוח בע"מ מטעם התובעים עו"ד אור-חן מטעם הנתבעת עו"ד הרציג פסק דין

זוהי תביעה לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה – 1975 בגין נזק גוף שניגרם למנוח בתאונת דרכים ביום 26.4.2012.

בחוות הדעת נכתב, בין היתר, כי: "לא נמצא בחומר הרפואי תלונות או ממצאים המתאימים למחלת ה-ALS מלפני החבלה הנדונה. ... בתאונת הדרכים הנדונה אין עדות לחבלת ראש וגם אם הייתה מדובר בחבלה קלה ביותר. התלונות היו על כאבים בצואר, כתף ורגל שמאל. התמונה הקלינית הקשורה ל-ALS החלה מיד או סמוך לתאונה עם קוצר נשימה. לפיכך בהתאם לספרות הרפואית שפורטה אין מקום לקבוע קשר בין התאונה הנדונה לבין מחלת ה-ALS ממנה סבל מר קיקוף ז"ל ולכל המהלך שלאחר מכן." פרופ' וולר סיכם חוות דעתו וקבע כי "תאונת הדרכים בה היה מעורב מר קיקוף אלישע ז"ל בתאריך 26.4.12 לא הוותה גורם סיכון, ולא גרמה למחלת ה-ALS ממנה סבל מר קיקוף ז"ל. כפועל יוצא מכך, התאונה לא החמירה את מצבו ולא הביאה לפטירתו של מר קיקוף ז"ל." התובעים טוענים שמחלת ALS של המנוח פרצה עקב התאונה.

כעת יש לקבוע את שיעור הפצוי בשל נזק זה. הבסיס הראייתי הכמעט יחיד לכך הם תצהירי האלמנה והבן, שכללו הגזמות רבות.

עוד נטען להוצאות בגין נסיעות וניידות מוגברים בסכום של 500 ₪ לחודש עד למותו 142,000 ₪ (החישוב שגוי.

...

התרשמתי שפרופ' וולר הוא בעל ידע רב בשאלות שהוצגו לו. "חטאו" היחיד היה בכך שהוא דחה את התזה של התובעים ואת המסקנות שביקשו להסיק מספרות רפואית שהציגו לו. התוצאה היא שעמדת התובעים לא בוססה בראיות.

סיכום התביעה מתקבלת.

הנתבעת תשלם לתובעים 35,000 ₪, בתוספת שכ"ט בשיעור 13% בתוספת מע"מ ואת אגרת המשפט.

המומחה מצא לנכון להתאים לתובעת נכות כוללת של 5% בגין תאונת הדרכים לפי סעיף 37 (7) (א) לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), התשט"ז-1956 (להלן: "תקנות הביטוח הלאומי") הגבלת תנועות בעמוד השידרה המותני בצורה קלה בהתאמה.

השוו בהתאמה לת"א (ת"א) 1714/04 עיזבון המנוח תומר נעים ז"ל נ' קיינר יזהר [פורסם בנבו] (18.11.2009), שם נאמרו הדברים הבאים: "גם בעיניין זה קבעה הפסיקה כי ניתן לחייב בסכום גלובאלי בגין הפסדי הישתכרות בעבר שנקבע על דרך האומדן המתבסס על מכלול הראיות בהעדרם של נתונים מדויקים וחד-משמעיים (ראו: קציר, כרך א, עמ' 17-18, לרבות האסמכתאות המפורטות שם)". ראו גם: עא (ת"א) 37453-01-13 ע.נ בית נוי בע"מ נ' אהרון אבולוף (11/6/14).

שעה שמדובר בנכות מתחת ל- 10% נתונה הסמכות בתקנה 2 לתקנות הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים (חישוב פיצויים בשל נזק שאינו ממון), תשל"ו-1976, לפסוק עד תיקרת הפצוי 10%.

בהתאם לפסיקה, בקביעת סכום הפצוי יש להיתחשב במכלול נסיבות פגיעתה של התובעת ולהתאים את הפצוי, כאשר פסיקה בהתאם לתקרת הפצוי אינה דבר שבשיגרה.

...

בשים לב לממוצע שכרה של התובעת בתקופה הסמוכה לתאונה ולמכלול הנסיבות, סבורני שיש להעמיד את בסיס השכר של התובעת על סך של 7,000 ₪, סכום המתיישב עם שיעור שכר של 70% מן השכר הממוצע במשק נטו (9,750 ₪).

בהקשר זה, ניתן להפנות לפסק הדין שניתן בבית המשפט המחוזי בתל-אביב, בו מצא בית המשפט להפחית משיעור הפיצוי של קטינה ולהעמידו על שיעור גלובלי של כ- 70% כאשר מדובר היה בנכות של 5%.

ב. עזרת הזולת והוצאות מכל סוג - 12,000 ₪ ג. נזק לא ממוני - 12,000 ₪ סך הכל סכום של 90,000 ₪ הנתבעת תשלם לתובעת סך של 90,000 ₪ בתוך 30 יום, שאם לא כן תצורף ריבית והצמדה עד מועד התשלום בפועל.

בית המשפט המחוזי שדן בעירעור אישר את מיתחם הענישה שנקבע (בין 6 חודשי מאסר ועד 24 חודשים), אישר את הקביעה לפיה רף הרשלנות הוא "בינוני-גבוה" בנסיבות של "החלטה קרה" לבחור דרך נהיגה הגורמת לאבדן שליטה, ובסופו של יום לאור נורמאטיביות הנאשם ,רקעו הצבאי לאחר שניפצע, והעובדה כי הוא עצמו ניפצע קשות בתאונה, קבע את משך המאסר בפועל על 9 חודשים ללא שינוי ביתר רכיבי הענישה.

תקופת פסילה נמוכה יותר לצד עונש מאסר לריצוי בעבודות שירות, לא תענה בעיני על עיקרון ההלימה הקבוע בחוק, ולכן תקופת הפסילה שהתבקשה על ידי המדינה, נכונה ומדייקת בפרשה זו. ביחס לרכיב הפצוי לעזבון המנוח, ולמרות שעזבון זה יקבל פיצוי מכח חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, אני סבור כי גם לעמדה זו של המדינה יש מקום, ולו כדי לתת ביטוי סמלי לאחריות הנאשם גם כלפי מישפחת הנאשם שתקבל את עיזבונו.

הנאשם ישלם תוך 180 יום מהיום 8000 ₪ , סכום פיצוי לעזבון המנוח בפרשה זו. הפרקליטות תעביר תוך 15 יום למזכירות את פרטי חשבון עיזבון המנוח אליו יועבר סכום הפצוי לעיל.

...

לפיכך, הנני דן את הנאשם לעונשים הבאים: גוזר על הנאשם 9 חודשי מאסר אותם ירצה הנאשם בדרך של עבודות שירות החל מיום 1.11.22 עת יתייצב הנאשם במשרדי הממונה על עבודות שירות הצמודים לכלא באר-שבע בשעה 08:00 ויבצע את עבודות השירות כמתואר בחוות דעת הממונה שהוגשה.

הנני גוזר על הנאשם 9 חודשי מאסר אשר ירוצו במידה והנאשם יבצע ויורשע בביצוע עבירה של גרימת תאונה בה נגרמו חבלות של ממש או גרימת תאונה בה מצא את מותו אדם או עבירה של נהיגה בזמן פסילה והכל תוך 3 שנים מהיום.

אני קובע כי הנאשם יהיה תחת צו מבחן של שירות המבחן למבוגרים למשך שנה מהיום.

סעיף זה מקנה למשיבה זכות לפצוי על תשלומים כאמור מצד מי שמוטלת עליו חובה לפי חוק אחר – ובעניינינו, חוק הפלת"ד – לשלם לנפגע פיצויים, וזאת "עד לסכום אותם הפיצויים". המערערת לא חלקה על עצם חובתה לשלם למשיבה פיצויים כאמור, והמחלוקת בין הצדדים היתמקדה בשאלת גובה הפיצויים שהנפגע היה זכאי לו לפי חוק הפלת"ד. בפסק דינו קבע בית המשפט המחוזי, בין היתר, כי נגרמה לנפגע נכות צמיתה משוקללת בשיעור 66.23% כתוצאה מהתאונה.

מיגבלות אלו על גובה הפצוי נועדו, בעקרו של דבר, למנוע עומס כבד מדי על ציבור הנהגים, אשר נושאים בנטל ההסדר שנקבע בחוק הפלת"ד באמצעות תשלום דמי ביטוח (ראו בהקשר זה, למשל: דברי הסבר להצעת חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (תיקון), תשל"ח-1977, ה"ח 1314, בעמ' 42; כן ראו דיון במליאת הכנסת בנוגע להצעת החוק האמורה (ד"כ 13.12.1977, 740)).

עוד ניתן להזכיר כי גם בתביעות תלויים נוהגת הפסיקה להביא בחשבון את גיליהם של הילדים בקביעת שיעור הפיצויים להם הם זכאים בגין אובדן תמיכה (ראו, למשל: ע"א 5/84 יחזקאל נ' אליהו חברה לבטוח בע"מ, פ"ד מה(3) 374, 379-378 (1991); ע"א 1503/94 הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ נ' עזבון המנוח ברמן ז"ל, פ"ד נא(3) 502, 510-508 (1996); ע"א 8181/06 הכשרת הישוב חברה לביטוח בע"מ נ' עיזבון המנוח אטיאס דוד ז"ל, פסקות 14, 19 (21.1.2010)).

...

אינני סבורה כי המסקנה האמורה מנוגדת לקביעתו של בית משפט זה בע"א 5118/90 בשה נ' מדינת ישראל (4.8.1993).

תכלית החקיקה אני סבורה כי התוצאה לפיה יש ליישם את המצב החוקי במועד פסק הדין על שינוי הגילים העתידי של הנפגע ושל בני משפחתו, עולה בקנה אחד גם עם תכלית החקיקה.

על רקע האמור לעיל, אני סבור כי יש לילך בדרך שבה הלכנו עד עתה, ולצורך חישוב שיעור המס על פי סעיף 4(א)(2) לחוק אין להביא בחשבון שינוי עתידי בגיל הילדים.

בית משפט השלום בהרצלייה ת"א 2761-01-18 פלוני נ' קרנית-קרן לפצוי נפגעי תאונת דרכים ואח' תיק חצוני: בפני כבוד השופט יוסי ברכיה התובעים: 1. עזבון המנוח פלוני ז"ל באמצעות הוריו: 2. פלוני 3. פלונית הנתבעים: 1. קרנית-קרן לפצוי נפגעי תאונת דרכים 2. עזבון המנוח חסין אלסלע ז"ל- התביעה נגדו נמחקה צ"ג: 1. עזבון המנוח חסין אלסלע ז"ל 2. מובלייט בע"מ 3. מאג'ד אבו פריח מקבל מאג'ד אבו פריח פסק דין

מבחינת ידיעה שיפוטית ידוע כי חלק מבני המיגזר הבדואי משרתים בצה"ל. שנית, אין לאפשר מצב בו עזבון של מנוח ישראלי בוגר צבא יקבל סכום נמוך יותר (חישוב פיצוי בגין ה"שנים האבודות" מתחיל מגיל 21 ) מאשר עזבון מנוח ישראלי שלא שירת בצבא (חישוב המתחיל מגיל 18 ), שיקבל סכום גבוה יותר.

בית המשפט דחה דרישה זו והפנה לסעיף 81(2) לפקנ"ז הקובע כי בסכום הפיצויים לא יובאו בחשבון "סכום ששולם או שחייבים לשלמו לרגל האבל על המת". ראש נזק זה הוא ראש נזק מיוחד, כלומר יש להוכיחו בקבלות על הוצאתו בפועל.

...

דומה כי הגיע העת ליצור האחדה בפסיקה גם בתחום ראש נזק זה, בין כלל הצעירים הישראלים, ולהשוותם לצעירים המתגייסים, גם לאור השינויים בשנים האחרונות בחברה הישראלית בכל הקשור לקריאות לשיוויון בנטל, בייחוד לאור הימים הקשים העוברים על כולנו כיום בעת מועד כתיבת פסק דין זה. לסיכום, הפסד ההשתכרות בשנים האבודות יחושב החל מגיל 21.

להלן ריכוז נזק התובעים: הפסד השתכרות לעבר ולעתיד 1,164,370 ₪ קבורה ומצבה 8,000 ₪ נזק שאינו ממוני 52,100 ₪ סך הכל: 1,224,470 ₪ סוף דבר: על הנתבעת 1 (קרנית) לשלם לתובעים את הסך של 1,224,470 ₪ בתוספת שכ"ט עו"ד בשיעור 13%+ מע"מ, ובתוספת הוצאות משפט בהתאם לאסמכתאות וכן את סך אגרת פתיחת ההליך.

ההודעה כנגד צדדי ג' 1-2 נדחית.