דיון והכרעה:
תקנה 131 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018 (להלן – תקנות סד"א), שעניינה "ביטול החלטה לפי צד אחד", חלה גם בעררים לפי חוק מסוי מקרקעין (מכוח תקנה 12(א) לתקנות מסוי מקרקעין (סדרי הדין בפני ועדת ערר) תשכ"ה-1965) והיא קובעת:
"נתן בית המשפט החלטה לפי צד אחד והגיש בעל הדין שנגדו ניתנה ההחלטה בקשת ביטול בתוך 30 ימים מיום שהומצאה לו ההחלטה, רשאי בית המשפט לבטלה בתנאים שייראו לו."
ההלכה הפסוקה מכירה בשתי עילות לביטול החלטה שניתנה במעמד צד אחד: הראשונה – ביטול "מחובת הצדק" – העוסקת במצבים בהם קיים פגם בהמצאת כתב תביעה או בהמצאת זימון לדיון.
אוסיף ואציין, כי המבקש הגיע לאולם בית המשפט כימעט שעתיים לאחר המועד שנקבע לתחילת דיון ההוכחות, לאחר שניתנה ההחלטה הדוחה את בקשת הדחייה הנוספת ולאחר שניתן פסק הדין בהעדר התייצבות.
...
בסופו של דבר, ולאחר דיון תזכורת שהתקיים ביום 27.7.23 – לא השכילו הצדדים, למרבה הצער, להגיע להבנות, ועל כן לא נותר אלא להכריע בבקשה למתן פס"ד כעת.
בהינתן העובדה כי המבקש עצמו, לאחר שהגיע בסופו של דבר ולאחר מתן פסק הדין לאולם בית המשפט, טען כי עו"ד וייג הודיע לו שלא יגיע לדיון בשל מחלתו, ובהינתן העובדה כי טענה כאמור נטענה גם ביחס לשמאי ולהודעה זהה שנמסרה לשמאי על ידי עו"ד וייג – הרי שככל שאכן נמסרו הודעות כאמור על ידי עו"ד וייג – אזי מדובר בהתנהלות מוקשית שאינה עולה בקנה אחד עם הוראות הדין.
ראו לעניין זה דנ"א 464/12 עיזבון המנוחה בועז בתיה נ' בנק אוצר החייל בע"מ (23.4.2012):
"אין טעם להיעתר לבקשה לביטול פסק דין שניתן בהיעדר התייצבות... אכן, אמת המידה לביטול פסק הדין שניתן בהיעדר התייצבות, ובנסיבות בהן הוכח כי הצד הנעדר היה מודע למועד הדיון, היא כי קיים סיכוי טוב כי תשתנה התוצאה אם ינוהל דיון לגופה של התביעה".
המבקש התמקד בבקשה לביטול פס"ד בציטוטים נבחרים מהפסיקה בעניין חשיבות זכות הגישה לערכאות.
סוף דבר:
בשל כל הנימוקים שהובאו לעיל, הבקשה לביטול פסק הדין – נדחית.