מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

קביעת ימי החופשה לעובד במשרה חלקית שעתי

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2023 באזורי לעבודה חיפה נפסק כדקלמן:

לעניין חישוב סכום פצויי הפיטורים, קובעת תקנה 10(3) לתקנות פצויי פיטורים(חישוב הפיצויים והתפטרות שרואים אותה כפיטורים), התשכ"ד – 1964, שכותרתה "הפסקות שאינן באות במנין", כי לצורך חישוב פצויי פיטורים, חופשה שלא בשכר אינה באה במניין התקופה, "למעט תקופה כאמור שבעדה זכאית העובדת לדמי לידה בהתאם לתוספת השביעית לחוק הביטוח הלאומי". כלומר, יש להיתחשב בתקופה שבעדה זכאית הייתה התובעת לדמי לידה באופן מלא.
מה גם שהתובעת הייתה עובדת שעתית, כך ששולם לה שכר עבודה רק בעד השעות אותן עבדה.
ברם, על פי חוק חופשה שנתית לעובד במשרה חלקית ("עובד בשכר") מגיע את אותו מספר ימי חופשה כמו העובדים במשרה מלאה.
...
לפיכך, אנו קובעים כי על הנתבע לשלם לתובעת, פיצוי בגין הפסד שכר בתקופת ההודעה המוקדמת בסך 4,189 ₪ .
לסיכום: נוכח כל האמור לעיל במצטבר, אנו קובעים כי על הנתבע לשלם לתובעת את הסכומים מטה, בתוספת ריבית והצמדה מיום הגשת התביעה ועד למועד התשלום בפועל.
בנוסף, ישלם הנתבע לתובעת הוצאות משפט בסך של 7,000 ₪ אשר ישולמו תוך 30 ימים מהיום, שאם לא כן יישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מהיום ועד מועד התשלום המלא בפועל.

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2021 באזורי לעבודה חיפה נפסק כדקלמן:

סעיף 5(ב) לצוו הרחבה בדבר הישתתפות המעביד בהוצאות הבראה ונופש 2017, קובע כי "עובד יהיה זכאי לדמי הבראה, רק לאחר שהשלים את שנת עבודתו הראשונה במקום עבודתו; עובד כאמור, יהיה זכאי גם לחלק היחסי בעבור חלק מהשנה". באשר לעובדים במשרה חלקית קובע צו ההרחבה (ס"ק ג') כי קצובת ההבראה תשולם באופן יחסי לחלקיות המשרה.
עוד נפסק שבחישוב הקף המשרה יש להיתחשב בימי חופשה/חג/מחלה וכיוצא באלה רכיבים "מחליפי שכר", וכן שבקביעת הקף משרתו של עובד שעתי, יש אף לקחת בחשבון את שעות השבת (דב"ע מז/3-60 גדעון לפשיץ – בית מרגוע מעלה החמישה, פד"ע יט', 169).
...
לאחר שנקבע שהעובד לא עמד בנטל להוכיח שפוטר, נדחית התביעה לפיצויי פיטורים, הודעה מוקדמת ופיצוי בגין פיטורים שלא כדין.
סוף דבר העובד זכאי לתשלום בגין רכיבי התביעה הבאים: כפיצוי לפי חוק הודעה לעובד סך 3,000 ₪; בגין פדיון חופשה שנתית סך 5,381 ₪; בגין דמי הבראה סך 3,591 ₪; בגין הפקדות המעסיק לקופת גמל סך 4,823 ₪; בגין הפקדות מעסיק לקרן פיצויים סך 4,452 ₪; בגין נסיעות סך 5,166 ₪.
תחשיב התובע יוגש תוך 30 יום מיום מתן פסק-דין חלקי זה. התביעה שכנגד נדחית.

בהליך תובענה ייצוגית (ת"צ) שהוגש בשנת 2022 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

המשיבה טענה בסיכומיה המשלימים כי כתבות ביג היו בונוס ולא חלק משכר היסוד של התובע, שכן בהתאם להגדרת תפקידו הוא הועסק כעובד שעתי במשרה חלקית בתפקיד מעדכן תוצאות LIVE.
חופשה לטענת המבקש הוא לא קיבל דמי חופשה כדין וכעת יש לידון בשאלה האם כלל שעות העבודה הרגילות שעבד הובאו בחשבון הקף המשרה לצורך תשלום חופשה שנתית, והאם רכיב השכר שמוכנה כתבות ביג צריך להיכלל במסגרת השכר הקובע לחופשה; בכתב התביעה מטעמו, טען כי יש לחשב ערך יום חופשה שלו בסך של 273 ₪ וכי לאור העובדה שהוא הועסק 7 ימים בשבוע, הוא זכאי ל- 45 ימי חופשה בקיזוז הסכום ששולם לו. בחקירתו הנגדית, לא היה בפי המבקש כל הסבר לימי החופשה שלטענתו מגיעים לו, למעט הטענה כי לא קיבל חופשה בגין השבתות שבהן עבד ובגין כתבות ביג (עמ' 9 לפרוטוקול הדיון מול שורות 28-29).
המשיבה מצדה שבה והפנתה בסיכומים המשלימים לתלושי השכר והוסיפה, כי התובע עבד במשרה חלקית במשך שנתיים וארבעה חודשים ולכן היה זכאי לכל היותר ל- 27 ימי חופשה בכל תקופת העסקתו.
...
ההליכים בתיק ביום 18.06.19 ניתנה החלטתי בתיק זה, לפיה נדחתה בקשתו של המבקש להכיר בתביעתו כתובענה ייצוגית.
המשיבה טענה, וטענתה לא נסתרה, כי קיימים אצלה סוגי עובדים שונים ובמתכונות תעסוקה שונות, דבר המשמיט מניה וביה את רצונו של המבקש לייצג את כל עובדי המשיבה כמקשה אחת; לאור כל הממצאים לעיל, מקובלת עלי טענת המשיבה, לפיה התובענה כמות שהוגשה, אינה מעוררת שאלות מהותיות של עובדה או משפט המשותפות לכלל חברי הקבוצה; בנוסף, לא השתכנעתי כי תובענה ייצוגית היא הדרך הנכונה בנסיבותיו של תיק זה, בשל השונות בין המבקש לבין יתר עובדי המשיבה, כפי שפורט לעיל.
הואיל והמבקש לא הצליח להצביע על מחדל רוחבי שראוי או שנכון יותר משפטית לברר על דרך תובענה ייצוגית; לבסוף, ומשהסתבר כי למבקש אין למעשה עילת תביעה אישית בקשר לאותם רכיבים שלגביהם ביקש להיות תובע ייצוגי והוא לא גילה בקיאות אלמנטרית בנוגע לרכיבים אלה ביחס למי מהעובדים, טענותיו נותרו סתמיות, וסבורני כי הוא אינו יכול לייצג נאמנה את עניינם של חברי הקבוצה בפלטפורמה של תובענה ייצוגית.
אחרית דבר לאור כל האמור לעיל, החלטתי לדחות את התובענה, ולאור ההוצאות שנפסקו על ידי בהליך הקודם, איני עושה צו להוצאות.

בהליך סכסוך עבודה (ס"ע) שהוגש בשנת 2022 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

סעיף 2(ג)(2) לחוק הודעה לעובד קובע מנגנון לפיו רשאי השר לקבוע "סוגי מעסיקים שיהיו פטורים מהחובה לעניין הודעה על תנאי עבודה על פי חוק זה, באופן מלא או חלקי." תקנה 3 לתקנות הודעה לעובד (תנאי עבודה) (צורת הודעה ופרטיה), תשס"ב-2002 (להלן – תקנות הודעה לעובד) שכותרתה "פטור לסוגי מעבידים" פוטרת מעסיק שחתם עם עובדו על הסכם עבודה בהתאם לחוק עובדים זרים, התשנ"א-1991 (להלן- חוק עובדים זרים) מהצורך לתת הודעה לעובד.
להרחבה באשר לאופן החישוב ביחס לעובד שעתי בחלקיות משרה ראה ע"ע(ארצי) 44382-04-13 מנצור – גז חיש בע"מ (4.5.14), סעיף 21 לפסק הדין וכן עמודים 10-11 לפסק הדין (להלן- פסק דין גז חיש)).
הפרשות לפנסיה התובעת טוענת כי במהלך עבודתה לא פתחו הנתבעים קופת פנסיה על שמה, לא הפרישו עבורה הפרשות פנסיוניות ואף לא שילמו לה תשלום בעין ביחס לרכיב זה. התובעת טוענת כי במהלך עבודתה שולמו לה 21,000 ₪ עבור ימי החופשה השנתית ודמי ההבראה בלבד.
...
זאת ועוד, התשלום האחרון שבוצע לתובעת ביום 23.3.2020 יכול היה לכלול קיזוז הודעה מוקדמת, אולם הנתבעים בחרו שלא לעשות כן. פעולתם זו מחזקת את הקביעה כי בזמן אמת לא סברו כי הדבר נדרש ולמעשה ויתרו על זכותם זו. על כן, ובהתאם לפסיקה שהובאה ביחס לכך לעיל, גם טענת הנתבעים לקיזוז הודעה מוקדמת - נדחית.
סוף דבר הנתבעים ישלמו לתובעת ביחד ולחוד סך של 10,433 ₪ בגין השלמת הפרשות לפנסיה.
באשר להוצאות, לאור התוצאה אליה הגענו לפיה התובעת זכתה בפחות משליש מתביעתה אולם מנגד לא שולמו לה מלוא ההפרשות לפנסיה בזמן אמת – מצאנו לקבוע כי כל צד יישא בהוצאותיו.

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2022 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

הואיל והתובע הועסק במשרה חלקית ובשכר שעתי, הרי שחל בעיניינו סעיף 11(ה) לצוו, אשר קובע כך: "לגבי עובד המועסק לפי שכר שעה, ישולמו דמי הבראה כרכיב נפרד שישולם לצד שכר השעה, ואשר יובא בחשבון בחישוב דמי החופשה ודמי המחלה; רכיב נפרד זה יחושב בהתאם לנוסחה שלהלן (ולא יחול לגביו האמור בפסקות (א) עד (ד) לעיל):
סעיף 3(ב)(2) לחוק חופשה שנתית קובע כך: "היה הקשר המשפטי שבין העובד ובין המעסיק קיים כל שנת העבודה, והעובד עבד באותה שנה... פחות מ-200 ימים – היה מספר ימי החופשה חלק יחסי ממספר הימים שלפי סעיף קטן (א), כיחס מספר ימי העבודה בפועל אל המספר 200...". עד לסוף יוני 2016 היה עובד זכאי ל-10 ימי חופשה (נטו) בגין כל שנה קלנדארית מבין 4 השנים הראשונות לעבודתו (ס' 3 לחוק חופשה שנתית עובר לתיקון 15).
...
משעד למועד כתיבת פסק הדין לא טען התובע ולא הציג כל אסמכתה לכך שקיבל רשות כאמור לניהול התביעות נגד גל הברבור, א.ג. גל וגל רון (הנתבעות 1, 3 ו-4 בהתאמה) – אנו מורים על מחיקתן [דיון (ארצי) 3-84/מט רקנט - אל-על נתיבי אויר לישראל בע"מ כ(1) 464 (1989) (להלן – עניין רקנט)].
לאור עדות התובע הנ"ל, בשילוב רישומי חישוב המשכורת, אנו קובעים כי ביתרת התקופה הרלוונטית, שאורכה 8 חודשים קיבל התובע קצובת נסיעה בסך 200 ₪ לחודש, סה"כ 1,600 ₪, בגינם הוא זכאי להפרשות לתגמולים בשיעור של 5%, וסך הכל – 80 ₪.
לסיכום, התובע היה זכאי מחברות הניקיון לסך כולל של 26,547 ₪ בגין הפרשות לתגמולים –25,652 ₪ הפרשות לפיצויים.
סוף דבר מהטעמים שפורטו לעיל, תביעת התובע מתקבלת בחלקה.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו