קביעת יחסי עובד-מעסיק בין מאמן כושר למועדון כושר

בתובענה זו מתעוררת שאלה מרכזית אחת והיא האם היתקיימו יחסי עובד - מעסיק בין התובע, שהוא מדריך ספורט ובין הנתבעת שהפעילה מועדון ספורט ופנאי.

לטענת התובע, הוא עבד במועדון לאורך השנים כמדריך ומאמן כדורעף.

בעוד שבתצהירה נטען שנחום תאמה עם התובע את מועדי הפעילות (יום ושעה) וכי הוא הועסק בדומה לכלל מדריכי המועדון (סעיפים 2-3 לתצהיר נחום), בחקירה הנגדית העדה מסרה לראשונה פרטים נוספים אשר לכאורה תומכים בגירסת התובע, ולפיה התובע עבד חמישה ימים בשבוע ואף "מילא חורים" כמדריך בחדר הכושר, כל אימת שהתבקש (עמוד 30 שורות 7-10).

בנסיבות אלה, מקובלת עלי טענתה של זיס לפיה עצם ציון קיומה של פעילות זו וציון שמו של התובע בפרסומי הנתבעת, אינו קובע מסמרות בשאלת קיומם של יחסי עובד - מעסיק בין הצדדים.

"העומד בבסיס קיומם של יחסי עובד מעביד הנה היתקשרות לבצוע עבודה תמורת שכר. בקביעת טיב הקשר שבין הצדדים נודעת חשיבות רבה לשאלת תשלום השכר, שכן יחסי עובד מעביד מטיבם מחייבים מתן תמורה עבור ביצוע עבודה (עב"ל (ארצי) 279/98 חטמי יצחק - המוסד לביטוח לאומי, (29.6.00))." (עב"ל (ארצי) 26582-06-15 אתר - המוסד לביטוח לאומי, 19.4.17).

...

מכאן שספק אם ראה עצמו ככזה בזמן אמת והדבר מתקשר למסקנה לפיה בין הצדדים לא היתה כוונה ליחסים משפטיים.

לאור כל האמור, התובע לא הוכיח כי התקיימו יחסי עובד - מעסיק בינו ובין הנתבעת.

סוף דבר - התביעה נדחית.

בנוגע לעבודה התנדבותית, בעיניין פרידמן נגד הוז[footnoteRef:2] נדונה ההבחנה בין מערכת יחסי עבודה לבין מערכת יחסי היתנדבות, ונקבעו סימני זהוי לעבודה התנדבותית כלהלן – [2: ע"ע (עבודה ארצי) 1270/00 פרידמן – הוז (19.9.2002) (להלן: "עניין פרידמן")] "אנו עניין לנו ביחסי היתנדבות. המיתנדב הוא עובד במובן המילולי של מושג זה, לאמור הוא מבצע עבודה עבור מעסיק. עם זאת, אין מתקיימים במתנדב יחסי עובד-מעביד עם מעסיקו (דב"ע נד/1-1 קדושי – ידיעות תיקשורת בע"מ [2], בפסקה 7 לפסק-הדין). בדרך-כלל סממני המיתנדב הם שהוא בא לעבודה מרצונו. הוא מבצע עבודה בלא תמורה כספית. הוא אינו צד לחוזה עבודה. הוא אינו קשור במסגרת מחייבת של שעות עבודה או ימי עבודה. הוא אינו מחויב לתקופת עבודה מוגדרת ורשאי לחדול מלעבוד בכל עת שיחפוץ. הוא אינו נתון למרות המעסיק. מעצם טיבם, יחסי ההתנדבות אינם מעוגנים בהסדר חוזי מוסכם או במסמך בכתב, אף שאין לשלול אפשרות זו. עבודת המיתנדב אינה מצמיחה זכויות מכוח הסכמים קבוציים ובאין הוראה מיוחדת בחוק לא חלים עליהם משפט העבודה המגן, למעט חובת המעסיק לבטח את המיתנדב לפי פרק ג' לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה-1995."[footnoteRef:3] [3: עמ' 43 שם] והובהר ש – "יחסי עובד-מעביד ויחסי היתנדבות הם תרתי דסתרי במובן זה שקיומם של יחסים מן הסוג האחד שולל את קיומם של יחסים מן הסוג האחר. אין מצבי כלאיים." עוד נקבע – "השאלה אם היתקיימו, בנסיבות מקרה מסוים, יחסי עובד-מעביד או יחסי היתנדבות היא בראש ובראשונה שאלה של עובדה. בית-הדין יכריע בדבר על יסוד התשתית הראייתית אשר תיפרש בפניו ותוך מתן משקל למרכיבים העובדתיים השונים הנוגעים לעניין. כך, למשל, יש לתת את הדעת לקיומו או אי-קיומו של חוזה עבודה בכתב או בעל-פה, במפורש או מכללא. יש לבחון אם קיים הסדר בנוגע לשכר. יש להתייחס לסוג העבודה תוך בחינת מכלול המרכיבים הנוגעים ליחסים שבין הצדדים. במקרה גבולי או במקרה של ספק, ניתוח של נסיבות כל עניין יביא למסקנה המשפטית הנכונה בדבר סוג היחסים שהתקיימו."[footnoteRef:4] [4: שם] מן הכלל אל הפרט לאחר עיון במלוא החומר בתיק, הגענו לכלל מסקנה כי לא היתקיימו יחסי עובד מעסיק בין התובע לבין הנתבעת ונבאר.

מקורות המימון לשכרו המובטח עלומים – התובע הציג את נספח 8, הודעת דואר אלקטרוני מכפיר שנושאה הצעת תקציב לשנים 2020-2019 וכן את נספח 9, הצעת תקציב מפורטת שהכין כפיר, בה פורטו ההוצאות הבאות: מחלקת נוער – הסעות כדורגל נוער, תיקשורת כדורגל, ציוד ספורט כדורגל, ערכת ציוד נוער, ביטוחים, רישום ושיפוט, שכר מחלקת נוער, שכר מנהל מחלקה, שכר מאמן שומרים, שכר מאמן כושר, פירסום, מסיבת סיום; בי"ס לכדורגל – ציוד ספורט, ערכת ציוד, ביטוחים, שכר, מנהל, פירסום ושונות, הסעות, מסיבת סיום, הצטיידות.

התמונה הכללית מראה כי התובע, כאיש עסקים, ראה בתפקיד יו"ר המועדון היזדמנות עסקית ותו לא. מאחר וקבענו כי אין מדובר ביחסי עבודה, הרי שהסמכות לידון בטענות לעניין הליך הדחה ופרוטוקול שאינם תקינים אינה נתונה לנו.

...

אשר על כן אנו דוחים את טענת הנתבעת וקובעים כי קיימת סמכות עניינית לדון בתביעה.

בסופו של דבר כעולה מהמקובץ התובע לא הוכיח כי היה במעמד של שכיר.

אשר על כן, אנו דוחים את התביעה על כל רכיביה.

התובע ישלם הוצאות הנתבעת בסך 10,000 ₪ אשר ישולמו תוך שלושים יום אחרת ישאו ריבית והצמדה מהיום ועד למועד תשלומן בפועל.

משכך, טוענת המשיבה, כי אף ככל שייקבע כי נפלו פגמים כלשהם בהליך פיטוריו של המבקש, הרי שהסעד האפשרי היחיד בנסיבות העניין הוא פיצוי כספי; לבסוף טוענת המשיבה, כי היא גוף פרטי שאינו נתמך ואינו מתוקצב ומשכך לא חלות עליה מיגבלות החלות על סיום יחסי עבודה במיגזר הצבורי; המבקש לא הוכיח כי פעלה בנגוד להוראות הסכם קבוצי; ובמאזן הנזק יש לשקול אף את חלוף הזמן מאז חדל המבקש להיות מועסק כמדריך בחדר כושר בקנטרי וקבלת עובד אחר במקומו, כמו גם את זהות הסעד הזמני והעיקרי וסכוייה הקלושים של התביעה הכספית.

[8: סעיפים 5(ט"ו), 5(י"ז) ו-5(כ"ו) לעיל] טרם נפרט מסקנתנו נזכיר, כי סעד של אכיפת יחסי עבודה הוא סעד שבשיקול דעת, ו"שיקול הדעת מובנה ממלאכת איזון ומידתיות בין מספר היבטים שעליהם נמנים, בין היתר, אופיו של המעביד-האם הוא גוף פרטי או צבורי; חומרת הפגם שדבק בפיטוריו של העובד ותום ליבו של המעביד; השפעתו של הסעד שיינתן, אכיפה או פיצוי, על העובד; חלוף הזמן; אופי הקשר בין העובד למקום העבודה.

כך למשל, סעיף 12 להגדרת התפקיד קובע, כי "המדריך יסרוק את שטח חדר הכושר ויבדוק שאין שום מפגע שעלול לסכן את קהל המתאמנים"; סעיפים 15 ו-19 קובעים, כי המדריך חייב לשמור על הסדר בחדר הכושר ולהיות בתנועה ותמרון בין איזור מכונות הכוח לאיזור המשקולות החופשיות תוך החלפת תפקידים ביניהם לפרקים[footnoteRef:22]; ובסעיף 27 מצוין כי, על המדריך ליטול חלק בכל העבודות הכרוכות בתפעולו השוטף של מועדון הכושר, ובכלל זה בדיקת שמישות ותקינות הציוד (אחת לשבוע ביצוע בדיקה חזותית במגמה לאתר שברים, סדקים, מעיכות ועוות צורה.

[22: בסעיף 19 להגדרת התפקיד נמחקה היתייחסות הרלוואנטית לחדרי כושר שבהם פועלים שני מדריכים או יותר, ובעניינינו אין מחלוקת כי המבקש שובץ לעבודה במשמרות בוקר כמאמן יחיד] רוצה לומר – הגדרת התפקיד של מדריך חדר כושר בקנטרי בת ים כוללת אחריות פעילה לסריקת חדר הכושר, סילוק מפגעים ככל שישנם ושמירה על הסדר, בעוד שקיבלת עמדתו של המבקש, כי אחריות זו אינה כרוכה בבצוע פעולה פיזית של סילוק המפגעים והרמת משקולות אלא חיוב המתאמנים לעשות כן, מוקשת.

...

מסקנה זו יפה לטעמנו בין אם נקבל את עמדת המבקש כי המשיבה היא גוף דו מהותי שיש להחיל עליו את כללי המשפט המינהלי והחובות המוטלות על מעסיק ציבורי; ובין אם נקבל את עמדת המשיבה כי מדובר בגוף פרטי שלא מוטלות עליו חובות מתחום המשפט הציבורי.

לבסוף, לא מצאנו ממש אף בטענות המבקש להפליה מחמת גיל ו/או מוגבלות, משאין מחלוקת שהוצע למבקש תפקיד חלופי סביר התואם לכאורה את מגבלותיו (לכל הפחות במעמד הדיון הראשון), וככל שעמדת המבקש היא כי אין לו מגבלות בביצוע תפקיד מדריך חדר כושר, הרי שממילא אין מדובר בהפליה על רקע מגבלות אלה.

אשר על כן, הבקשה נדחית.

התובע הועסק על ידה כמאמן כושר המעביר אימונים אישיים ללקוחותיה במיתחם המועדון.

דיון והכרעה טענות הצדדים בתמצית התובע טוען כי הנתבעת לא שילמה למאמנים דמי חג חרף חובתה על פי דין, ואף מנעה מהם לקבוע אימוניים אישיים בימי חג ובימי שבת על אף העובדה שחדר הכושר פעל לרוב בימים אלו.

בהקשר לכך חשוב להדגיש, כי העסקה מכוח כורח, בהיעדר ראיה לסתור, היא גם במצב שבו שיבוץ עובדים נעשה באמצעות סידור עבודה שנקבע על ידי המעסיק, וזאת גם אם לצורך שיבוץ סידור העבודה מתבקשים העובדים לשלוח מראש את בקשותיהם, העדפותיהם או משמרות ספציפיות שבהן אין באפשרותם לעבוד.

אמנם הנפסק בעיניין באג נוגע להוראות צו ההרחבה של ההסכם הקבוצי הכללי הקובע, בין השאר, את הזכאות לדמי חג. סעיף 30 להסכם הענפי אשר קובע את הזכאות לדמי חג מנוסח באופן כימעט זהה לאופן בו מנוסח הסעיף בצו ההרחבה הכללי ומצאנו כי הנפסק בעיניין באג ביחס לצוו האחרון נכון גם ביחס לסעיף 30 להסכם הענפי.

. בשיחה בין מאמנת בשם אייזק לבין מנהלה נכתב (14.9.18): .

...

משכך, דין הטענה להידחות, מבלי שנידרש לה הן מבחינה עובדתית והן מבחינה משפטית.

סוף דבר התביעה מתקבלת בחלקה כך שאנו מקבלים את הטענה לעצם הזכאות לדמי חגים אך לא את התחשיב המוצע.

בנוסף, תשלם הנתבעת לתובע הוצאות משפט בסך 3,500 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מהיום.

ביום 24.12.20 הגיש הנתבע תעודת עובד ציבור מטעמו, מאת גב' אמויאל שמחה, ממונה בכירה, במסגרתה תיאר הנתבע את הנימוקים על בסיסם נדחתה תביעתו של התובע: "הוחלט כי לא היתקיימו יחסי עובד ומעביד בין אורי שת לבין עמותת מועדון הספורט מכבי ערוני עמי שב 93624726100, מאחר והנ"ל שיחק 4 שנים ללא שכר, לא הונפקו תלושי שכר, הציג 3 הפקדות בלבד ואין שום הוכחה לכך שהתקיימו יחסי עובד ומעביד ואינו עונה לסעיף 14 לתוספת הראשונה בצו הביטוח הלאומי (סיווג מבוטחים וקביעת מעבידים), תשלב- 1972 ואינו עונה להגדרת עובד שכיר עפי סעיף 1 לחוק הביטוח הלאומי.

] התובע טען כי בתקופה זו היה כפוף להנהלת העמותה ולמאמן, נידרש למלא את הוראותיהם של הממונים עליו ולהשתתף בכל האימונים, לרבות אימונים לפני תחילת עונת המשחקים, להישתתף במשחקים, להיות בכושר גופני טוב ולשמור על אורח חיים ספורטיבי[footnoteRef:6].

] התובע בחר שלא לזמן את המאמן לעדות, שעה שניכר מעדותו ומעדותו של מר שטרית כי בידי המאמן קיימים הנתונים ביחס למערכת היחסים של התובע עם העמותה אשר יכולים היו לסייע לתובע להוכיח את התקיימות המבחנים לקיומם של יחסי עבודה כגון מבחן הפיקוח, כפיפות או קבלת הוראות, לרבות המשך הישתתפותו של התובע בקבוצה[footnoteRef:52] וגובה התגמול שקבל התובע[footnoteRef:53].

...

] לאור כלל האמור לא מצאנו כי יש מקום לבחון את טענת הנתבע שמדובר בעיסוק חובבני בספורט ולא בעבודה.

לסיכום גם בפן המהותי, לא מצאנו כי התקיימו המבחנים המקובלים בפסיקה ביחס לקיום יחסי העבודה בין התובע לבין העמותה בתקופה הנטענת לקרות האירוע התאונתי.

לאור המקובץ, תביעתו של התובע נדחית.