קביעת יחסי עובד-מעביד וזכויות עובדת

דיון והכרעה קיומם של יחסי עובד מעסיק בין התובע לשיאון עפ"י ההלכה הפסוקה זהות המעסיק נקבעת תוך בחינתה המהותית של מערכת היחסים בין הצדדים (ע"ע (ארצי) 24256-06-17 מנרב הנדסה ובניין בע"מ – GOITOM TWELDE (נבו 09.06.20 ("עניין מנרב")).

לפיכך, יש לראות בשכר ששולם לתובע שכר רגיל והתובע זכאי לתשלום בעד ש"נ. ההפסקות ביום העבודה וחישוב הפרישי שכר בגין ש"נ - סעיף 20 (ג) לחוק שעות עבודה ומנוחה קובע שעובד רשאי לצאת ממקום העבודה, אלא אם נוכחותו שם חיונית והוא נידרש ע"י המעסיק להשאר במקום העבודה, ובמקרה זה ייחשב זמן ההפסקה כזמן עבודה.

...

לא מצאנו לפסוק לתובע פיצוי כלשהו בגין פיטורין שלא כדין הן לאור קביעתנו כי מדובר בפיטורים שהוסכמו בין שני הצדדים מראש, והן כיוון שלא נגרם כל נזק לתובע בשל העדר שימוע, שכן הוא חפץ בכך, ידע עוד קודם לפיטורים שהם צפויים נוכח הפסקת התקשרות ועד הבית עם קלינקסט ולכן לא היו בפיו טענות להוסיף ולטעון בשימוע .

התביעה ברכיב זה נדחית תוספת ותק בהתאם לסעיף 7 לצו ההרחבה החל מהשנה השנייה לעבודה חב מעסיק בתשלום תוספת ותק בשיעור 0.35 אג' לכל שעת עבודה.

לאור האמור תשלם קלינקס לתובע סך 3,478 ₪ בגין רכיב זה. סוף דבר התביעה כנגד שיאון נדחית.

התובע טוען כי יש לראות באפקון בניה מעסיקתו במשותף, בהתאם למבחנים המקובלים לקביעת יחסי עובד ומעסיק: אפקון בניה הנפיקה לו כרטיס כניסה לאתר שלה, סיפקה לו מדים וכלי עבודה והתובע ראה במנהליה – ובעיקר במר חמאדה - מנהליו הישירים, אליהם אף פנה כאשר לא קיבל את מלוא שכרו.

העד מטעם אפקון בניה לא ידע להשיב דבר ביחס לפעולות שנקטה החברה לצורך שמירה על זכויות העובדים שהועסקו בחסות חוזה ההיתקשרות עם מיצא.

...

בתום חקירתו הנגדית השנייה אמנם טען לפתע התובע "אני לא מכיר את מיכאל, אני מכיר את חמדאי, הוא היה נותן לי משכורת" (עמ' 12, ש' 10) אולם מדובר בעדות בלתי אמינה ואין בידינו לקבלה כנכונה, לאור חזית התביעה ועדותו המפורשת של התובע עד שלב זה, בדבר קשריו הברורים עם מיכאל לאורך כל תקופת העבודה.

טענות נוספות שהעלה התובע בכתב התביעה נוגעות לאחריות אפקון מכוח היותה של ההתקשרות עם מיצא "התקשרות מלאכותית שנועדה אך ורק במטרה לחמוק מתשלום זכויות התובע..." (סעיף 34) – לא מצאנו יסוד לכך בראיות.

סוף דבר התביעה נדחית.

בעיניין ע"ע (ארצי) 15868-04-18 גבריאל כותה נ' מדינת ישראל ואח' (מיום 7/4/21) נסקרו המבחנים לקביעת יחסי עובד ומעסיק כפי שהתפתחו בפסיקה לאורך השנים והם מבחן הפיקוח על הפן החיובי והפן השלילי, מבחן ההישתלבות והמבחן המעורב הכולל את כל הנ"ל והאחרים.

5.3 הוגשה נגד המזמין ו/או מי מטעמו תביעה בקשר עם טענה ליחסי עובד מעביד החלים בין המזמין ו/או מי מטעמו לבין המבצע או מי מטעמו, המתייחסת לכל זמן שהוא – ישפה המבצע את המזמין על כל הסכומים שהמזמין יחוייב לשלמם (וזאת מבלי לפגוע בזכותו של המזמין לכל תרופה או סעד אחרים), הכל לפי דרישתו.

...

מהראיות כי במהלך שנת 2015 התובע היה מושבת למשך כחצי שנה, אולם לא חל שינוי בהכנסותיו ומכן עולה שהעסיק עובד או עובדים בתקופה זו. ועוד, בשאלון שמילא במסגרת תביעה שהגיש נגד גלובל שילד, נשאל התובע "מי החליט מהי כמות העובדים עמה אתה מגיע לצורך ביצוע העבודה?" והשיב: "אני מחליט, בהתאם למהות וגודל העבודה אשר עלי לבצע". סיכומו של דבר, הוכח שהתובע העסיק עובדים במסגרת עיסקו, לאורך השנים, בהיקפי העסקה שונים אך אין מדובר בהעסקה ספורדית כפי שטען.

לאור כל האמור, טענת התובע לקיומם של יחסי עובד ומעסיק בינו לבין הנתבעת – נדחית.

סוף דבר תביעת התובע נדחית.

אלא שהציטוט הרלוואנטי המלא מעניין מנרב הוא: "בהתאם להלכה הפסוקה, בעת שמועלית טענה להיותו של המשתמש מעסיקו של העובד, יש לבחון תחילה את שאלת זהוי המעסיק בהתאם למבחנים המסורתיים, שעיקרם בחינה מהותית של השאלה מול מי מקיים העובד מערכת יחסי עבודה אותנטית ולגיטימית" (וראו גם קביעותיו של ביה"ד הארצי בסעיף 21 לפסה"ד בע"ע (ארצי) 36771-01-20 ד"ר רביע איבראהים – בית חולים "המשפחה הקדושה" (מיום 13.08.20.

לגיטמיות תבנית ההעסקה ושאלת הדין החל האם בתבנית העסקתו של התובע יש דבר הנוגד את יסודות משפט העבודה? בנסיבות בהן מעסיק ישראלי מבצע מיקור חוץ לקבלן משנה פלסטינאי, עלול להתאפשר מצב בו מעסיק מיתחמק מהחלת הדין הישראלי והזכויות הקוגנטיות שבו.

...

אמנם, נוצר קושי בעקבות העסקת עובד באמצעות קבלן בתנאי עבודה הנופלים בהרבה מתנאי העבודה בהתאם לדין הישראלי (וביחוד כשמדובר בפן מרכזי בתנאי ההעסקה, המצוי בליבת זכויות עובד לסטטוס – משכורת מינימום), אך לנוכח מסקנתנו לפיה יש להחיל על התובע את הדין הזר- אין בעובדה זו כשלעצמה כדי לפגוע בלגיטימיות ההעסקה (וראו כתימוכין למסקנה לעיל קביעות ביה"ד הארצי בע"ע (ארצי) 20310-09-19 מוחמד רשיד – נפתלי זקן בע"מ (מיום 07.08.22) שם נדון מקרה בו עובדי קבלן משנה מהאזור עבדו בפרויקט חברה ישראלית).

איננו מקבלים גם את הטענה הנוספת של התובע להטלת אחריות על המנהל האזרחי מכוח כך שלא פיקח ודאג להסדרת זכויותיו על פי הדין הישראלי.

סוף דבר: לנוכח האמור לעיל, התביעה נדחית, הן ביחס למנהל האזרחי והן ביחס לחברת סופר שיין.

עוד טוען כי יש לחייב את הנתבעת בתשלום זכויותיו גם בגין בתקופה שבה הועסק על ידי חברת רמד"ש. יחסי עובד מעסיק בטרם נבחן להלן את הראיות שהובאו בהליך שבפנינו בשאלת קביעת יחסי עובד-מעסיק בין התובע לנתבעת, נפנה לעניין ע"ע (ארצי) 40817-09-23 רותם וינר נ' הום פלייס בע"מ (מיום 4/4/24).

...

מכח שיקול הדעת לנו על פי הוראות החוק, אנו מחייבים את הנתבעת לשלם לתובע פיצוי בסך 10,000 ₪.

סוף דבר תביעת התובע מתקבלת.

הנתבעת תשלם לתובע: א. הפרשי שכר עבודה בסך 33,611 ₪.