מינהל מקרקעי ישראל (לימים רשות מקרקעי ישראל רמ"י), הוקם בראשית שנות השישים לצורך ניהול קרקעות קק"ל. אחת התכליות המרכזיות של הקמתו הייתה "לקיים מדיניות קרקעות ממלכתית מתואמת ביחס למכלול מקרקעי ישראל, המבוססת על אמות מידה אחידות, העולות בקנה אחד עם החובה לנהוג בהגינות ובשוויון" (ע"א 463/18 קבוץ חפציבה נ. קרן קיימת לישראל (5.3.19)
הרקע להקמת כפר אז"ר
שטח אדמותיו של מושב כפר אז"ר עמדו, בתקופת הקמתו, על 1,010 דונם אשר הורכבו משתי יחידות קרקע: חלקה בת 550 דונם שנרכשה בשנת 1932 עבור ארגון "מעש", וחלקה בת 460 דונם שנרכשה גם היא בשנת 1932 עבור ארגון "ברנר".
ארגון "מעש" התפלג מתוך ארגון "חרות" שנועד להתיישב בסמוך לתל מונד שבשרון.
לחלופי חלופי חילופין, לקבוע כי כפר אז"ר נימנה על אוכלוסיית הגורמים החקלאיים אשר השקיעו כספים ברכישת הקרקע ובהכשרתה, ולכן יש לפצותם בפצוי הנגזר מהשקעתם האמורה בהתאם לעמדת בית המשפט העליון בבג"צ "שיח חדש".
ביום 1.5.17 הגיש כפר אז"ר בקשה דחופה לצוו מניעה זמני בתגובה לדרישת רמ"י מיום 22.12.16 להשבת חלק מקרקעות המושב לידיה(נספח 1 לבקשה לצוו המניעה).
...
מקובלת עלי לפיכך טענת רמ"י כי אין לדון במסגרת תביעה זו בסעד כספי מובהק משלא שולמה אגרה מתאימה.
סוף דבר
לאור מכלול הנימוקים המפורטים לעיל, ונוכח הסכמת הצדדים, אין חולק כי בעלי הנחלת במושב כפר אז"ר זכאים עקרונית לחתום חוזי חכירה לדורות על חלקה ב', אולם אין לקבל את הטענה כי הם זכאים לנוסח חוזה חכירה משנת 1935, אלא בנוסח חוזה שיהיה בהתאם למקובל ולנהוג כיום אצל רמ"י.
מתקבלת טענת כפר אז"ר להשתתפות בעלי הנחלות ברכישת הקרקע.
נדחית טענת רמ"י כי סכום ההשתתפות, ניתן כהלוואה אשר הוחזרה, תרומה, או כזיכוי בגין דמי חכירה למפרע.