קביעת דיון מקדמי בערעור בהנחיית נשיא בית המשפט המחוזי

בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו ת"צ 68353-10-18 דור נ' חוף שלוותה (2002) בע"מ ואח' מספר בקשה:33 לפני כבוד השופטת מיכל עמית - אניסמן המבקש מתן דור ע"י ב"כ עו"ד אייל אבידן המשיבה 1.חוף שלוותה (2002) בע"מ 2.ההנאה המושלמת יזמות והפקות בע"מ 3.ראל נדל 4.זיו שני ע"י ב"כ עו"ד עידן איידן ועו"ד אורן בן יאיר פסק דין

בהחלטת כב' סגן הנשיא כבוב מיום 7.6.2020 נקבע התיק לדיון מקדמי מורחב בפניו, לאור פרישתו של כב' השופט כהן.

בהחלטה מיום 26.11.2020 דחה בית המשפט העליון את בקשת רשות העירעור שהוגשה על החלטת כב' השופט כבוב מיום 30.7.2020 במסגרתה נדחתה הבקשה לסילוק על הסף.

הצדדים מציינים כי השיקולים שהנחו אותם להגיע למתווה המפורט לעיל הם: המשיבה 1 היא עסק לאירועים המוניים, אשר נפגע באופן אנוש במהלך תקופת הקורונה והמשבר הכלכלי שניגרם בעקבותיה, וכיום עושה את צעדיו הראשונים בניסיון להתייצב מחדש מבחינה כלכלית.

דיון אישור הסדר הפשרה בסעיף 19(א) לחוק תובענות ייצוגיות נקבע, כי: "19.(א) בית המשפט לא יאשר הסדר פשרה אלא אם כן מצא, כי ההסדר ראוי, הוגן וסביר בהיתחשב בענינם של חברי הקבוצה, ואם הבקשה לאישור הסדר הפשרה הוגשה לפני שאושרה התובענה הייצוגית - גם כי קיימות, לכאורה, שאלות מהותיות של עובדה או משפט המשותפות לכלל חברי הקבוצה וכי סיום ההליך בהסדר פשרה הוא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת בנסיבות הענין". בסעיף 19(ג)(1) לחוק תובענות ייצוגיות נקבע, כי החלטת בית המשפט אם לאשר או לא לאשר הסדר פשרה תהיה מנומקת, וכן נמנים הפרטים שעל החלטה זו לכלול, ביניהם הגדרת הקבוצה, עילות התובענה, הסעדים הנתבעים, השלב בו מצוי ההליך, עקרי הסדר הפשרה ועוד.

...

הצדדים לא מפרטים כל טעם או נימוק לבקשה זו. בהתאם להוראות תקנה 7א(א)(3) לתקנות האגרות, מקום בו אושר הסדר פשרה בתובענה ייצוגית, על המשיב לשאת בתשלום חלקה השני של אגרת המשפט, אלא אם בית המשפט מצא לנכון לפטור את המשיב מהתשלום האמור, מטעמים מיוחדים שיירשמו.

סוף דבר לאור כל האמור לעיל אני מאשרת את הסדר הפשרה, סאת בכפוף לתיקונים להם הסכימו הצדדים בהתייחסותם לעמדת הגורמים המקצועיים, ונותנת לו תוקף של פסק דין.

בהתאם להוראות סעיף 25(א)(4) לחוק תובענות ייצוגיות אני מורה על פרסום הודעה בדבר אישור הסדר הפשרה (בכפוף לתיקונים האמורים לעיל), בשני עיתונים יומיים בעלי תפוצה רחבה, בשפה העברית.

בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים רע"א 2215-06-22 דברייב ואח' נ' רשות מקרקעי ישראל מחוז מרכז לפני כב' השופטת אביגיל כהן, סגנית נשיא המבקשים - המערערים 1. גיורא דברייב 2. חגית דברייב ע"י ב"כ עו"ד אסף מרקס המשיבה רשות מקרקעי ישראל מחוז מרכז באמצעות היועמ"ש לממשלה ע"י עו"ד שולמית לאלו ועו"ד גיל ברקוביץ פסק דין

לכן הסעד המבוקש מנוגד להוראות / הנחיות רמ"י. אמנם בבסיס הבקשה לתיקון כתב תביעה גם הובאה החלטת הנהלת רמ"י 1243 אך זו טענה שאינה נכונה לנסיבות שלפנינו.

היתקיימה ישיבת מהו"ת. היתקיים דיון מקדמי וב"כ רמ"י לא העלתה כלל טיעון לדמי שימוש ראויים.

ניתן לראות שהמגמה הליבראלית הכללית עברה שינוי, תוך היתחשבות בעקרונות יסוד שנקבעו בתקנות החדשות :ניהול הליך משפטי מידתי ויעיל אשר במסגרתו צריך בית משפט לאזן בין אינטרס של בעלי הדין ובין האנטרס הצבורי (ראה תקנות 2, 3 ו-5 לתקנות החדשות).

...

ביהמ"ש נטה להיעתר לבקשות אלו בנדיבות, על מנת שההכרעה השיפוטית תעשה בשאלות שהן באמת שנויות במחלוקת בין בעלי הדין.

לפיכך, לא מצאתי לנכון להתערב בשיקול דעת הערכאה המבררת ודין הערעור להידחות.

לסיכום: א) לאור האמור לעיל, ניתנת רשות ערעור והערעור נדחה.

בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים רע"א 36646-12-22 וויקס.קום בע"מ נ' הוצאת עיתון הארץ בע"מ ואח' לפני כב' השופטת אביגיל כהן, סגנית נשיא המבקשת וויקס.קום בע"מ ע"י ב"כ עו"ד אייל דורון ועו"ד רון ליבסון ממשרד ש. הורוביץ ושות', עו"ד המשיבים 1. הוצאת עיתון הארץ בע"מ 2. סיון קלינגבייל 3. שלומית צור ע"י עו"ד ממשרד ליבליך מוזר גליק החלטה

ביום 13.11.22 הודע לבית משפט קמא כי הליך הגישור לא הסתיים בהסדר גישור וכן הוגשה "הודעה משותפת בנוגע לדיון מקדמי" (לפי תקנה 36 לתקנות סדר הדין האזרחי).

הסכמת הצדדים אינה יכולה לגבור על הנחיות בית המשפט, וחרף האמור – עשו הצדדים דין לעצמם, לא הגישו רשימת בקשות ולא הגישו רשימות עדים.

משלא הוגשו רשימות בקשות, אני קובע כי הצדדים השלימו את ההליכים המקדמיים לעניין גילוי מסמכים ועיון בהם, וכי בית המשפט לא ידון בכל בקשה שעניינה גילוי ועיון.

...

משלא הוגשו רשימות בקשות, אני קובע כי הצדדים השלימו את ההליכים המקדמיים לעניין גילוי מסמכים ועיון בהם, וכי בית המשפט לא ידון בכל בקשה שעניינה גילוי ועיון.

הניסיון להכניס רשימת בקשות לתיק לאחר החלטתי המפורשת מיום 13.11.2022 – אינה מקובלת עליי, ותובא בחשבון בעת פסיקת הוצאות ההליך.

לאחר עיון בבקשת רשות הערעור הגעתי למסקנה ולפיה דין בקשת רשות הערעור להידחות ללא צורך בתשובה מהנימוקים כדלקמן: א) באשר להחלטה מיום 14.11.22: לא מצאתי כי יש מקום לתת רשות ערעור.

לסיכום: א) לאור האמור לעיל, נדחית בקשת רשות הערעור.

עוד חויבה סלקום לגלות התכתבויות עם משרד התיקשורת המתייחסות באופן כללי לתופעה והעתקי ההנחיות והנוהלים שבידי סלקום לשנים 2005- 2010, אשר נוגעים לחיוב הלקוחות בגין אספקת שירותי תוכן במסרונים, על ידי ספקי תוכן או חברות תוכן (להלן: "ההחלטה לגילוי מסמכים").

בתאריך 22.10.2013 ולאחר שהתיק הועבר למותב אחר (כבוד השופט יצחק ענבר) הודיעו הצדדים כי פנו להליך גישורי בפני כבוד נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב, השופט (בדימוס) אורי גורן.

בתאריך 21.1.2014 היתקיים דיון מקדמי נוסף (בפני כבוד השופט ענבר), במסגרתו לובנו טענות הצדדים ובמקביל נקבע מועד לחקירת המצהירים.

בתאריך 18.11.2018 ניתן פסק דינו של בית המשפט העליון בעיניין יבלינוביץ במסגרתו נדחה העירעור, ואושרה החלטת בית המשפט המחוזי, לפיה התביעה תתברר רק בשם הקבוצה ממנה גבתה פרטנר כספים, בגין שירות התוכן "אינטרנט קליק". לאחר מכן ולאור פסק דינו של בית המשפט העליון, ביקשה סלקום, בתאריך 17.6.2019, למקד את הדיון בבקשת האישור רק לשירותי תוכן ה"בועה".

בתמצית ייאמר כי המבקשת היתנגדה לבקשה וטענה כי חרף קביעת בית המשפט העליון בעיניין יבלינוביץ, יש לאשר את התובענה נגד כלל ספקי התוכן בהתבסס על החלטת גילוי המסמכים משנת 2013 (כבוד השופט בנימיני) [ראו בין היתר סעיפים 7- 8 לתשובת המבקשת לבקשה למיקוד הדיון מיום 11.10.2019].

...

סיום ההליך בהסדר פשרה הוא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת בנסיבות העניין סבורני כי סיומו של ההליך הממושך בהסדר הפשרה, אותו מצאתי סביר הוגן וראוי, היא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת בנסיבות העניין.

בשים לב לכל האמור, ניהול הליך משפטי אינו משרת את טובת הקבוצה כאשר כאמור, מחד גיסא מצויים אנו שנים לא מעטות לאחר האירועים הרלוונטיים ויהיה קשה להתחקות אחר נתונים שברובם אינם בנמצא, ומאידך גיסא היקף הפיצוי ואופן חישובו שכללו הנחות מיטיבות וכשברקע גילו של התיק, ולפיכך סבורני כי טוב עשו הצדדים כי הגיעו לפשרה האמורה.

סיכום בשים לב לכל האמור, אני מאשר את הסדר הפשרה כמפורט בפסק דין זה. סלקום תפעל בהתאם למפורט בפרק ד' לבקשה בכל הקשור לפרסום ההסדר לחברי הקבוצה.

בפסק-דינו של בית המשפט המחוזי מיום 18.1.2022 (כב' סגנית-הנשיא א' כהן) הוחלט ליתן רשות ערעור ולקבל את העירעור (רע"א (מחוזי ת"א) 23304-11-21 Magnolia Silver (Hungary) KFT נ' קבוצת מגנוליה תכשיטי כסף בע"מ (18.1.2022) (להלן: פסק-הדין בערכאת העירעור)).

בישיבת קדם המשפט שהתקיימה ביום 2.2.2021 בפני המותב הקודם שטיפל בתיק, נחקרו מר ורצברגר והנתבע 3 בחקירה נגדית.

אבהיר, כי בהתאם להנחיית ערכאת העירעור, הנימוקים המצדיקים את סילוק התביעה על הסף יובאו להלן על בסיס בחינת ההסכמים הפרטניים שצורפו לכתב התביעה, כל אחד בנפרד, וזאת נוכח קביעת ערכאת העירעור כי: "לפי האופן שבו כתב התביעה מנוסח, העילות השונות הן מכוח הסכמים שונים, כך שלגבי כל עילה יש לבדוק בנפרד את טענת ההתיישנות ואת סוגיית עיכוב הליכים מכוח תניית הבוררות" [ההדגשה שלי – ר' ג'].

] ואולם, גם בהקשר זה, ראוי לסייג את האמור, ולהותיר שיקול דעת בידי בית המשפט הדן בתובענה לקבוע בנסיבות בהן הבירור החופף הנו נקודתי או צר מאוד בהשוואה לבירור התובענה כולה, כי אז יהיה זה יעיל יותר לידון בטענת ההתיישנות בכל זאת בשלב מקדמי, חרף החפיפה האמורה.

...

התוצאה היא כי אין מקום להורות על סילוק על הסף מחמת התיישנות.

בענייננו, ועל רקע האמור לעיל, כללים פרשניים אלה משמיעים לנו כי יש לכבד את ההסכמות החוזיות בין הצדדים שלפיהן כל סכסוך הנובע מהסכם הזיכיון, ואינו קשור לפירעון חובות כאלה ואחרים (סוגיה שהוסדרה באופן ספציפי בהסכם פירעון החובות), ידון בבוררות או בערכאה מוסמכת בהונגריה, בהתאם לבחירת מגנוליה ישראל, ככל שההליך יינקט על ידה.

מכל מקום אני סבור כי בענייננו עלה בידיהם של נתבעים 1, 3 ו-4 להראות, כי התקיימו התנאים הנקובים בסעיף 5 לחוק הבוררות (לסקירת התנאים ראו, רע"א 4986/08 TYCO BUILDING SERVICES נ' אלבקס וידיאו בע"מ (12.4.2010)), קרי, כי בין הצדדים קיים הסכם בוררות; כי התובענה שהוגשה לבית המשפט מתייחסת לסכסוך שההסכם חל עליו; כי בעל דין שהוא צד להסכם מבקש את עיכוב ההליכים; כי הנתבעים 1, 3 ו-4 היו מוכנים - גם בעת הגשת הבקשה - לעשות את כל הדרוש לקיום הבוררות; וכי טענת עיכוב ההליכים הועלתה בהזדמנות הראשונה.