קביעת אחוזי נכות בגין עכירות בקרנית

היועץ בדק את המערער ופירט את מימצאי הבדיקה הקלינית, באופן הבא: "חדות ראיה בעין ימין 6/6 בעין שמאל 6/9 במשקפיו. עין ימין תקינה על כל חלקיה, בעין שמאל צלקת סטרומאלית עכורית שקופה באורך 3 מ"מ, בהקף הקרנית, עדשה מושתלת בלישכה אחורית, פרט לכך סגמנטים קדמי תקין, קרקעית תקינה". בפרק הסיכום קבע היועץ כי "קביעת הנכות בדרג הראשון תואמת את מימצאי הבדיקה הקלינית, למעט העובדה שסעיף הליקוי בגין ליקוי הראיה הוא 52(1)(א)(2) ולא 52(1)(א)(3)". לסיכום קבע היועץ כי למערער נכות בשיעור 0% בגין חדות ראיה לפי פריט ליקוי 52(1)(א)(2) לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), התשט"ז-1956 (להלן: התקנות), נכות בשיעור 0% בגין עכירות בקרנית לפי פריט ליקוי 61(ג) לתקנות ונכות בשיעור 0% בגין עדשה מושתלת בלישכה אחורית לפי פריט ליקוי 62(ב) לתקנות.

לא יוקנו אחוזי נכות בגין פרט משנה (א) אם הפגם נוצר לאחר גיל 45.

...

] המשיב טען כי יש לדחות את הערעור מכיוון שמדובר בטענות בתחומים רפואיים מובהקים בהם בית הדין אינו מתערב.

עם זאת, משבמסמכים הרפואיים מתועדת עכירות במרכז הקרנית אני סבורה שעל היועץ לבחון בשנית קביעתו בעניין זה תוך התייחסות למסמכים הרפואיים.

בענייננו לא הובא טעם ענייני המצדיק את החלפת הרכב הוועדה או את היועץ ולא שוכנעתי שקיים חשש ממשי שהוועדה או היועץ יהיו נעולים על החלטתם.

] סוף דבר הערעור מתקבל בחלקו.

רקע עובדתי המערער הגיש תביעה לקביעת דרגת נכות מעבודה ולתשלום תגמול נכות בגין פגיעה מיום 14.5.07, אשר הוכרה כתאונת עבודה.

עין שמאלית: פזילה קלה כלפי מטה, עכירות לבנה בקרנית המפריעה קוסמטית.

בשל הפחתת אחוזי הנכות, הועדה קבעה כי יש לאפשר למערער להיתגונן.

...

מקובלת עלי טענת המערער לפיה אין להסיק קיומו של "מצב קודם" תוך הסתמכות על חוות דעת ד"ר פרידלנדר (אשר ניתנה, כאמור, במסגרת ההליך המשפטי להכרה בפגיעה כפגיעה בעבודה) בלבד ומבלי שהוצג התיעוד הרפואי התומך בקביעה זו. הוועדה לא הסבירה מהם אותם מסמכים רפואיים אשר יש בהם כדי ללמד על נכות קודמת בשיעור 20%, כך שלא ניתן לעקוב אחר הלך מחשבתה.

טענת המשיב לפיה הוועדה יצאה ידי חובתה משעה שקבעה כי נכותו העינית של המערער אינה מונעת ממנו מלעבוד כגרפיקאי ולעסוק בעבודתו, דינה להידחות.

הסדר הטוב מחייב שהוועדה הרפואית תנתח את חוות הדעת הרפואית אשר בפניה, תצביע על מה שנחשב בעיניה כטעות בחוות הדעת ותנמק שלילת המסקנה שבחוות הדעת.

סוף דבר לאור האמור לעיל, עניינו של המערער יוחזר לוועדה על מנת שתפעל כדלקמן: תשוב ותיזקק לשאלה האם יש הצדקה לנכות מצב קודם בעניינו של המערער.

עכירות בקרנית – 0%.

ההוראות לפיהן יש לבצע שיקלול קבועות בתקנה 11(ב) לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגע בעבודה), התשט"ז-1956, והיה על המערער להציג את החישוב הנכון בהתאם להוראות התקנה, ומשלא עשה כן, לא ביסס טעות משפטית בהחלטת הועדה הרפואית לעררים.

הועדה הרפואית לעררים לא התייחסה בהחלטתה לנושא המחלה הריאתית למעט בסעיף אחוזי הנכות.

הועדה הרפואית לעררים ציינה במסגרת הבדיקה האורטופדית כי מצאה "הגבלה בתנועות ברך שמאל, כיפוף עד 90 מעלות ויישור – חוסר של 15 מעלות". מקובלות על בית הדין טענות המשיב בסיכומיו כי טענות המערער הן כלליות ואינן מפרטות טעות משפטית בהחלטת הועדה, אשר העניקה למערער 30% נכות בגין מחלת פרקים ניוונית לפי סעיף 35(1)(ד) למבחנים, הדורש שהשפעת המחלה על כושר הפעולה היא "יותר מבינונית או קיימת הגבלה ניכרת בתנועות". המערער לא הצביע על כל טעות משפטית בקביעת הועדה ואשר לטענתו כי הועדה היתעלמה ממסמכים רפואיים – הרי שטענת המערער הייתה כללית ולא הופנינו למסמך רפואי ספציפי.

...

לפיכך החלטתי לדחות את הערעור בראש זה. צלקות טענת המערער היא כי הוועדה לא התייחסה לכל הצלקות של המערער.

החלטתי לדחות את הערעור בראש זה מאחר שהוועדה הרפואית תיעדה את בדיקת הצלקות של המערער בצורה מפורטת וציינה כי מצאה אצל המערער ארבע צלקות (תחילה ציינה כי יש למערער שלוש צלקות אך בהמשך ציינה "יש צלקת גם בגפה השמאלית התחתונה").

הוועדה הרפואית לעררים תיעדה באופן מפורט את ממצאיה בכל הנוגע לבדיקת רגליו של המערער אשר על כן החלטתי לדחות את הערעור בראש זה. סוף דבר החלטתי לקבל את ערעור המערער בעניין המחלה הריאתית החסימתית בלבד.

השניים תמימי דעים בנוגע לשעור הנכות הרפואית שנותרה לתובעת: 30% לפי סעיף 52(י)(2) לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה) תשט"ז-1956 (להלן: תקנות הביטוח הלאומי) בגין עוורון עין ימין ו-5% לפי סעיף 53(י) לתקנות הביטוח הלאומי בגין עקירת העין.

לאחר היתייעצות שהשתתפו בה רופאים בכירים כדי לשקול את המשך הטיפול, ובה בחנו אפשרות של ניתוח ויטרקטומיה ואף הוזמן חדר הניתוח, לבסוף הוחלט שלא לעשות-כן לנוכח עכירות בעין בגלל בצקת בקרנית, מראה לא טוב של הזגוגית וחוסר אפשרות לראות את הקרקעית.

...

דין תביעת התובעת לפיצוי בגין ראש נזק זה היה ממילא - להידחות.

הוצאות רפואיות ונסיעה דין תביעתה של התובעת לפיצוי בגין ראש נזק זה היה ממילא להידחות.

סוף דבר על יסוד האמור לעיל, אני מורה על דחיית התובענה.

עוד טען התובע, כי עפ"י חוות דעת המומחה מטעמו ד"ר פיריאטינסקי בוריס- שצורפה לכתב התביעה, נותרו לתובע הנכויות שלהלן בעינו השמאלית: 10 % בגין ירידה בחדות הראיה לפי סעיף 52(א)(1)(ד) לתוספת שבתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת הנכות מתאונת עבודה) תשט"ז- 1956 (להלן : "התוספת"); נכות בשיעור 1% בגין עכירות בקרנית לפי סעיף 61 (א) לתוספת; נכות בשיעור 1% בגין "פיטוזיס" או צניחת עפעף- לפי סעיף 55 (א)(1) לתוספת; ונכות בשיעור 1% בגין דלקת הענבית, לפי סעיף 65 לתוספת.

...

המסקנה היא שאני מאמץ את חוות דעתו של פרופ' אופיר לעניין נכותו של התובע.

לאור האמור לעיל אני מחייב את הנתבעות, ביחד ולחוד, לשלם לתובע את הסך 33,741 ₪.

בנוסף, תשלמנה הנתבעות, ביחד ולחוד שכ"ט עו"ד בסך 5,972 ₪ והוצאות משפט בסכום כולל של 2,000 ₪.