קבילות סרטוני מצלמות אבטחה כראיה משפטית

לאחר דיון ארוך וממצה, במשך מספר שעות, בעיניינם של משיבים 1 ו- 3, עיון בעקרי הטיעון שהכינה התובעת המלומדת, נטילת תיק החקירה לרשותי ועיון בחומרי החקירה השונים, כמו גם צפייה בסרטוני מצלמות אבטחה, שהוצגו בפני במהלך הדיון, ולאחר שנתתי דעתי לטיעוני הצדדים ולטענות השונות שהעלו הסנגורים המלומדים – נחה דעתי כי קיימת בתיק תשתית ראייתית נסיבתית למיוחס למשיבים 1 ו- 3, במידה מספקת, להליך הביניים שבפני, הליך מעצר, בהתאם לבש"פ 8087/95 שלמה זאדה נ' מדינת ישראל, פ"ד נ(1) 133.

ויפים בעיניין זה, דבריו של כב' השופט פוגלמן, במסגרת בש"פ 6910/13 מדינת ישראל נ' האדי קבלאן, מיום 17.10.13 : "כידוע, בשלב בחינת בקשה למעצר נאשם עד תום ההליכים, בוחן בית המשפט אם קיימות ראיות לכאורה להוכחת אשמתו בעבירות המיוחסות לו. בחינה זו אינה דורשת הוכחה ברמת היסתברות של מעל לכל ספק סביר, אלא מסתפקת בבחינת הכוח ההוכחתי הפוטנציאלי הטמון בחומר החקירה הגולמי. "ראיות לכאורה" בהקשר זה הן ראיות שלגביהן קיים סיכוי סביר שעיבודן במהלך המשפט – תוך כדי העברתן בכור ההיתוך של החקירות, מבחני הקבילות והמשקל – יוביל בסופו של המשפט לביסוס אשמתו של הנאשם מעבר לכל  ספק סביר (בש"פ 8087/95 זאדה נ' מדינת ישראל, פ"ד נ(1) 133; בש"פ 6742/11 אלמכאוי נ' מדינת ישראל, מיום 26.9.11).

בשלב מקדמי זה, אין בית המשפט נידרש לעמוד על משקלן של הראיות או לקבוע ממצאים בשאלת מהימנותם של העדים כפי שנעשה בהליך העקרי, ודי כי שוכנע שישנו פוטנציאל ראייתי להרשעת הנאשם בתום ההליך המשפטי (ראו: בש"פ 2607/10 פיניאן נ' מדינת ישראל, מיום 18.4.10)".

...

לאחר דיון ארוך וממצה, במשך מספר שעות, בעניינם של משיבים 1 ו- 3, עיון בעיקרי הטיעון שהכינה התובעת המלומדת, נטילת תיק החקירה לרשותי ועיון בחומרי החקירה השונים, כמו גם צפייה בסרטוני מצלמות אבטחה, שהוצגו בפני במהלך הדיון, ולאחר שנתתי דעתי לטיעוני הצדדים ולטענות השונות שהעלו הסנגורים המלומדים – נחה דעתי כי קיימת בתיק תשתית ראייתית נסיבתית למיוחס למשיבים 1 ו- 3, במידה מספקת, להליך הביניים שבפני, הליך מעצר, בהתאם לבש"פ 8087/95 שלמה זאדה נ' מדינת ישראל, פ"ד נ(1) 133.

בעת הזו, אין בידי ההגנה חלופה הולמת או חלופה מושלמת (בת שני מפקחים) להציע לעניין משיב 3, ומשכך ובאין מנוס אני מורה על מעצרו של המשיב עד לתום ההליכים.

סוף דבר מכלל הטעמים דלעיל, אני מורה על מעצרם של המשיבים 1 ו- 3 עד לתום ההליכים שכנגדם.

המזכירות תעביר החלטתי לעדכונו של שירות המבחן.

נימוקי הבקשה בבקשה להארכת המועד להגשת העירעור נטען כי מספר חודשים לאחר מתן הכרעת הדין המזכה, ולאחר שחלפו 45 הימים בהם ניתן היה להגיש הודעת ערעור בזכות, הגיעה לידי המבקשת ראיה חדשה – סירטון ממצלמת אבטחה, אשר מנציח את הארוע מושא כתב האישום, ומהוה ראיה אשר, לשיטת המבקשת, יש בה כדי לשנות את מסקנות בית המשפט קמא מן הקצה אל הקצה ולהפוך את הקערה על פיה (להלן: "הסירטון").

המבקשת לא פרטה את המועד בו הגיעה לידיה הראיה החדשה, ולא דנה בשאלת קבילותה.

קבלת הבקשה תבטל לחלוטין את הוודאות המשפטית הקיימת בשיטת המשפט הישראלית ופסקי דין חלוטים לא יהיו כאלה לעולם.

...

הנטייה לשקול בחיוב היענות לבקשה להארכת המועד בכל הנוגע לערעור המוגש על ידי נאשם, חרף השיקולים הנוגעים לעיקרון סופיות הדיון, איננה חלה באותו אופן על בקשות להארכת המועד המוגשות מטעם המדינה, שהן נדירות יחסית, שכן הטעמים המפורטים לעיל, הנוגעים לרצונו של נאשם למצות את בירור עניינו, אינם ישימים לגביהן.

לאחר שעיינתי בטענות הצדדים, הגעתי למסקנה כי סיכוייה של הבקשה להוספת ראיה להתקבל קלושים, וזאת מהטעמים הבאים: א. קיימת פגיעה ממשית באינטרס סופיות הדיון.

לאור המפורט לעיל, אני דוחה את הבקשה להארכת המועד להגשת הערעור.

טענות הצדדים: ב"כ המאשימה עותר להרשיע את הנאשמים במיוחס להם על סמך עדויות עדי המאשימה והמסמכים שהוגשו, ובפרט עדויות המאבטחים, תוצאת בדיקת הווטרינר וחוות דעת ד.נ.א. וכן ביקשה לקבל כראיה קבילה את סירטון מצלמת האבטחה מחברת "נובל אנרג'י" התומך בתזת המאשימה.

מן הכלל אל הפרט לאחר בחינת שורת הראיות הנסיבתיות עליהן מבקשת המאשימה לבסס הרשעה במקרה זה, ובחנתי את הטעיות שהועלו (אם הועלו) ביחס לכל אחת מהראיות – הן בהיבט העובדתי והן בהיבט המשפטי וכן בחנתי את המארז הראייתי המצטבר אל מול תזת הגנה חלופית, המסקנה המתחייבת היא כי אשמתם של הנאשמים הוכחה מעבר לכל ספק סביר.

...

בחינת המארג הנסיבתי בכללותו וקיומו של תסריט חלופי למעשה, המפורט לעיל, מוביל את בית המשפט למסקנה המתגבשת, ולא מדובר עוד במהלך מורכב המצריך התלבטות מרובה: בהינתן הרקע שאינו שנוי במחלוקת, מרגע שנתקבל סרטון האבטחה כראיה קבילה, לאור הממצא כי נאשם 1 נראה כשהוא משליך דבר מה מידו, באופן התואם את העדויות והשולל את גרסת נאשם 1, בהיעדר בסיס ראייתי כלשהו לאפשרות כי השקית שהשליך נאשם 1 איננה השקית שנתפסה, עובר בבירור הנטל אל הנאשמים להציג תזה חלופית סבירה לראיות הנסיבתיות.

אך גם לו אניח לזכות הנאשמים שאכן נאשם 1 עובד באזור, ואף אם אניח את הטענה הקשה אף יותר, כי נסעו באותה שבת בשטח לכיוון מקום העבודה כדי לאסוף דבר מה שנשכח, אין בכך לשלול את הראיות בדבר עיסוק בציד אגב כך. ויובהר, בכך אין בית המשפט קובע כממצא כלל כי גרסה זו, שלא בוססה כלל, נכונה.

סוף דבר נוכח כל האמור והמפורט לעיל, יש להרשיע את הנאשמים במיוחס להם בכתב האישום, לאחר שעובדותיו הוכחו מעבר לכל ספק סביר.

בנוסף טען נגד קבילותם של סירטוני אבטחה ממצלמות החנות, ונגד חוקיות החיפוש שבוצע בכליו.

בנוסף נטען גם נגד קבילות הסרטונים כראיה.

ודוק - חשיבותה של הזכות להליך הוגן הוכרה בשיטתנו המשפטית עוד טרם נחקק חוק-יסוד: כבוד האדם וחרותו, ומשנחקק בוצר מעמדן של זכויות האדם המוגנות בכלל, ואלו שבגדר ההליך הפלילי הועלו על נס בפרט (אהרן ברק "כבוד האדם כזכות חוקתית" הפרקליט מא 271 (1994)).

...

לאחר עיון בבקשה ונספחיה נחה דעתי כי דין הבקשה להידחות.

גם במקרים שבהם בתי המשפט לא פוסלים בסופו של דבר את הראיה, הם יכולים לקבוע כי התנהלות מסוימת של רשויות האכיפה הייתה בלתי־חוקית, ולקביעה כזו תיתכן השפעה חיובית בהמשך הדרך מבחינת קביעת המותר והאסור בעבודת הרשויות.

נוכח כל האמור לעיל, הבקשה לרשות ערעור נדחית בזאת.

עוד נטען כי בימ"ש קמא מקבל את גרסת ההגנה כי הסירטון ערוך באופן יזום אולם לא מתמודד עם ההשלכות המתחייבות מקביעה זו. נטען כי השלמות המשפטית של הסירטון נפגעה בצורה בלתי מתקבלת על הדעת על ידי המתלוננת ועל ידי המישטרה במחדלי החקירה שבוצעו בנקודה זו. נטען כי גם בהנתן שהסרטון קביל וערוך הרי שלא ניתן היה לקבוע ממצאים לרעת המערער כפי שעשה בימ"ש קמא בהיתעלם מהאפשרות כי נעשתה מניפולציה בסירטון כדי לתמוך בגירסת המתלוננת.

בכל הנוגע לטענות המערער לעניין קבילות הסירטון ממצלמת האבטחה בביתם של המערער והמתלוננת, שתיעד את הארוע הראשון, אין מקום להתערב בקביעתו של בימ"ש קמא כי הסירטון קביל כראיה מסייעת המחזקת את גרסת המתלוננת.

...

אשר על כן, בסיכומו של דבר ולאור המפורט לעיל, לא מצאנו מקום להתערב בהכרעת הדין המפורטת והמנומקת של בימ"ש קמא אשר מבוססת על קביעות עובדתיות וקביעות מהימנות שמבוססות היטב בראיות ובעדויות שהובאו בפני בימ"ש קמא.

על כן, לאור האמור, דינו של הערעור להידחות וכך אנו מורים.

מאחר וחלף זמן מעת שניתן גזר הדין אנו מורים למערער להתייצב אצל הממונה על עבודות השירות לשם הסדרת ריצוי עבודות השירות, כפי שנפסק.