מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

צ'קים חוזרים של לקוח בבנק לאומי לישראל

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2021 בשלום אשקלון נפסק כדקלמן:

שיק שחוזר בשל העידר כסוי, יש בו כדי להעיד על מצבו הכלכלי של אדם ובמקרה של עו"ד, בפרט כזה אשר עוסק בתביעות ביטוח, כאשר כספי הלקוח אליו באמצעות עורך דין, יש בו כדי להעיד על קושי ביכולת לשלם ללקוחו כספים המגיעים לו. התובע זנח, ובצדק, את תביעתו הנוגעת לשיק שמסר לחברה שבבעלותו ושהוא בעל המניות בה. הפירסום בעיניין זה לא הגיע למאן דהוא לבד מהתובע וייתכן אף עובדיו, אשר ידעו כי מדובר בטעות ולעובדי הבנק, אשר אף הם מכירים את התובע ומבינים, כי מדובר בטעות.
ממשפט זה של הלקוחה ניתן ללמוד שניים, האחד, כי אותה פקידה שוחחה עם חבריה שהיו לידה, או עם מעסיקה, שלו דיווחה על השיק שחזר, ובכך הפירסום לא נותר בדלת אמותיה של אותה פקידה, אך מנגד, אמירה זו מעידה על כך שגם אותו בית עסק הבין, כי ככל הנראה מדובר בטעות, כך שלא יכול להיות ששיק של התובע חוזר, הנחה שהתבררה כנכונה בסופו של יום.
כך למשל בתק (חד') 22743-10-18 שמעון ברק נ' בנק לאומי לישראל בע"מ (פורסם נבו 10.6.19), שבו עילת התביעה היתה לשון הרע, אך גם נזיקית (כשבעילה הנזיקית נתבע סכום נמוך מזה שנפסק, כך שעיקר הפצוי היה בעילת לשון הרע) קבע בית המשפט, תוך טישטוש האבחנה בין עילת לשון הרע לעילה הנזיקית: "..דא עקא, שלטעמי – כפי שגם הבהרתי לצדדים במהלך הדיון שהתקיים בפני ולכן הצעתי להם לסיים את ההליך בתיק זה בפשרה מסוימת (אלא שהנתבעת דחתה את הצעתי בעוד שהתובע הסכים לה) – הפעולה של החזרת השיק בוצעה באופן נמהר מדי, ולכל היותר מיד לאחר שנציגת הנתבעת (שלא זומנה לעדות בבית המשפט) ניסתה ליצור קשר עם התובע ומשלא עלה בידה לעשות כן בפעם הראשונה, השיק הוחזר. לטעמי, פעולה זו של החזרת השיק מבלי שהתובע קבל איזו שהיא התראה מוקדמת על כך, כמתחייב בהתאם לנהלי הבנק, עולה בעיני כדי הפרת חובת הזהירות של הבנק כלפי לקוחו, דהיינו מעשה של התרשלות המזכה את הלקוח בפצוי.
...
על רקע האמור, יש לבחון את מידת הנזק שנגרם לתובע.
משכך, שעה שלא נגרם נזק של ממש כתוצאה מהתנהלות הבנק, איני סבורה, כי יש מקום לפסוק פיצוי רק בשל עוגמת הנפש של הלקוח, המשקף את כעסו של הלקוח ועוגמת הנפש האישית עקב הטעות ולכן אין מקום לפסוק פיצוי לתובע בגין עוגמת נפש זו. סוף דבר, אני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובע את הסך של 3,500 ₪.
בשים לב לתוצאה אליה הגעתי ולפיה עיקר התביעה נדחה, כאשר בגין מרבית השיקים התביעה כלל לא הוכחה בהעדר צירופם של השיקים ואף בשים לב ללשונו המשתלחת של התובע, אך מנגד בהינתן העובדה שאמנם התובע הוכיח, כי לא היה מקום להחזיר את השיקים מושא התובענה, הנני מחייבת את התובע בהוצאות הנתבעת בסכום של 7,000 ₪.

בהליך ערעור שונה - אזרחי (עש"א) שהוגש בשנת 2022 בשלום עכו נפסק כדקלמן:

במסגרת העירעור שלפניי עותרת המבקשת לגריעת שישה שיקים ממניין עשרת השיקים החוזרים, על מנת שחשבונה לא ייכנס להגבלה.
מבחינה סובייקטיבית, על ביהמ"ש לבחון אם הלקוח עצמו סבר שקיימת חובה על הבנק לפרוע את השיק, חובה – להבדיל מתקווה או ציפייה, ואילו מהבחינה האובייקטיבית, יש לבחון האם כך היה סבור האדם הסביר בנסיבות הנתונות: "סבירות ההנחה – היסוד האובייקטיבי – צריכה להבחן על רקע היסוד הסובייקטיבי של הלקוח המסוים. יש לבחון אם ללקוח המסוים היה יסוד סביר להניח כי מוטלת על הבנק חובה לפרוע את השיק" (י' עמית "חוק שיקים ללא כסוי, התשמ"א-1981", הפרקליט מ"ד, חוברת ג, 449, עמ' 466).
הנחת היסוד היא, כי אין ללקוח זכות למשיכת יתר מעבר לאשראי שעליו הוסכם בין הצדדים: "...דוקא אותה זכות לבנק להכריע לגבי כל משיכת יתר אם לכבדה אם לאו, מחייבת את המסקנה שאישור משיכות יתר מסוימות, אפילו כל משיכות יתר, אין בהן לגרוע מזכות הבנק שלא להסכים למתן אשראי על פי משיכת יתר פלונית..." (ע"א 323/80 אלתית בע"מ נ' בנק לאומי לישראל בע"מ, פ"ד לז(2) 673, 684).
...
עוד אוסיף, כי דחיית הערעור תסב למערערת נזק רב, עד כדי קריסה כטענת בא כוחה, שכן המערערת לא תוכל להמשיך להתנהל מול ספקיה באמצעות שיקים, וכפועל יוצא מכך – לא תוכל להמשיך ולקיים התחייבויות שלה מול רשויות מקומיות שעמן עובדת, וזאת בשעה שמבחינה עניינית אין הצדקה לכך שהמערערת תשלם מחיר כה כבד.
לאור האמור, אני רואה לנכון להיעתר לבקשה באופן חלקי, ולהורות על גריעת חמישה שיקים ממניין השיקים המסורבים, והם השיקים שמספריהם 10144, 10173, 10040, 10122, 10225.
בנסיבות העניין, החלטתי שלא לעשות צו להוצאות.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2021 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

יתרת החוב תישא בריבית הנהוגה בגין חשבונות חח'ד [חשבון חוזר דביטורי] ללקוחות פרטיים בבנק לאומי לישראל והצמדה למדד המחירים לצרכן החל מ[מועד] חתימת הסכם זה ועד לפירעון בפועל של מלוא יתרת החוב" (נספח י' לתצהיר-התובע).
משא ומתן לקביעתו המחודשת של סכום-החוב בשנת 2016, ארבע שנים וחצי לאחר שנרשמו שלושת הצ'קים המדוברים ומשנעשה נהיר כי התובע לא משך את סכומם מן הבנק; כי נותרה מחלוקת בשאלת-הפרעון וכי איש מן הצדדים אינו חפץ לנהל הליך בבית-המשפט, מצאו עצמם התובע והנתבע שבים לשולחן המשא ומתן.
...
טענתו של התובע, ואני מקבלהּ, כי ההסכם על-פה "אִתחל" את תנאי-ההתקשרות שבין הצדדים בכל הנוגע לשיעורו של החוב ולאופן-פירעונו, לא תוכל, לדעתי, שלא לחול על סוגיית-הערבות.
התוצאה התביעה נגד נתבעת 2 נדחית.
בתוך 30 ימים מיום, שקיבל לידיו פסק-דין זה, ישלם נתבע 1 לתובע את סכום-התביעה, בצירוף של הפרשי-הצמדה ורבית לפי חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א-1961 מיום 1.1.2012 ועד היום, ובסך הכול: 297,884 ש"ח. בתוך אותו פרק-זמן ישלם הנתבע לתובע הוצאות-משפט בסך של 9,300 ש"ח ועוד שכר-טרחה של עורכת-דין בסך, כולל מע"מ, של 31,400 ש"ח. איחור באיזה מן התשלומים יוסיף לו הפרשי-הצמדה ורבית לפי החוק הנזכר מיום-החיוב האמור ועד למועד-התשלום בפועל.

בהליך ערעור שונה - אזרחי (עש"א) שהוגש בשנת 2021 בשלום עכו נפסק כדקלמן:

הליך זה, שבו עותר המערער לגריעת מספר שיקים חוזרים ממניין השיקים, על מנת שחשבונו לא יוגבל על פי הוראות החוק, הוא הליך שני שנקט המערער, לאחר שהליך קודם (36034-10-19, בבימ"ש השלום בקריות) נמחק.
מבחינה סובייקטיבית, על ביהמ"ש לבחון אם הלקוח עצמו סבר שקיימת חובה על הבנק לפרוע את השיק, חובה – להבדיל מתקווה או ציפייה, ואילו מהבחינה האובייקטיבית, יש לבחון האם כך היה סבור האדם הסביר בנסיבות הנתונות: "סבירות ההנחה – היסוד האובייקטיבי – צריכה להבחן על רקע היסוד הסובייקטיבי של הלקוח המסוים. יש לבחון אם ללקוח המסוים היה יסוד סביר להניח כי מוטלת על הבנק חובה לפרוע את השיק" (י' עמית "חוק שיקים ללא כסוי, התשמ"א-1981", הפרקליט מ"ד, חוברת ג, 449, עמ' 466).
הנחת היסוד היא, כי אין ללקוח זכות למשיכת יתר מעבר לאשראי שעליו הוסכם בין הצדדים: "...דוקא אותה זכות לבנק להכריע לגבי כל משיכת יתר אם לכבדה אם לאו, מחייבת את המסקנה שאישור משיכות יתר מסוימות, אפילו כל משיכות יתר, אין בהן לגרוע מזכות הבנק שלא להסכים למתן אשראי על פי משיכת יתר פלונית..." (ע"א 323/80 אלתית בע"מ נ' בנק לאומי לישראל בע"מ, פ"ד לז(2) 673, 684).
...
המסקנה היא, אפוא, כי לא הוכח קיומו של יסוד סביר להניח קיומה של חובה מצד הבנק לפרוע את השיקים, תוך חריגה ממסגרת האשראי.
על אף האמור, החלטתי לקבל את הבקשה באופן חלקי, ולהורות על גריעה של ארבעה שיקים ממניין השיקים החוזרים, מתוך השיקים שהופקדו בחודש אוקטובר 2019.
לאור האמור, אני מורה על גריעתם של השיקים הבאים ממניין השיקים המסורבים: שיק מס' 666 על סך 900 ₪; שיק מס' 611 על סך 2,000 ₪; שיק מס' 693 על סך 2,000 ₪; שיק מס' 676 על סך 2,500 ₪.

בהליך ערעור אזרחי (ע"א) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

היסוד הסביר להניח מצד הלקוח חייב להיות מבוסס על כך שקיימת יתרה מספקת בחשבון וסבירות ההנחה צריכה להבחן על רקע היסוד הסובייקטיבי של הלקוח המסוים שחשבונו הוגבל והוא המבקש מבית המשפט להוציא שיק ממניין השיקים המסורבים, להבדיל מלקוח סביר (ר': מאמרו של כב' השופט יצחק עמית "חוק שיקים ללא כסוי", הפרקליט מ"ד חוברת ג', 450, בעמ' 466 והפסיקה אליה הפנה: ע"א (חי') 583/94 דפוס תפן נ' בנק לאומי לישראל, (1994) (פורסם בנבו), ע"א (חי') 651/95 מושקוביץ מוצרי חלב בע"מ נ' בנק הפועלים בע"מ (1996) (פורסם בנבו).
על כך אוסיף את הקביעה, כי טענתה של המערערת, לפיה שילמה למוטבים את מלוא תמורת השיקים החוזרים, לא נתמכה בראיות, ועל כן לא קמה הצדקה לגרוע שיקים אלו ממניין השיקים המסורבים מטעמי צדק.
...
שיק מס' 4 המסקנה אליה הגעתי ביחס לשיקים מס' 1 ו- 2 יפה גם לגבי שיק מס' 4: מדובר בשיק שהופקד ביום 16.3.22 בשל טעות של מחזיק השיק.
עם זאת, תשלום סכום השיק למחזיק ע"י המערערת עוד בטרם הפקידו מלמד על כך שהמערערת פעלה בתום לב. זאת, בצירוף מכתבו של מחזיק השיק, המתנצל על טעותו, תומך במסקנה שלא מדובר בשיק שהוצא מראש ללא כיסוי, ועל כן ניתן לגרוע אותו ממנין השיקים שסורבו.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו