(1) בכרטסת הנהלת החשבון של החברה מופיע כי חלק מהשיקים חזרו עקב "אי כסוי". טענת זהבה בסעיף 5 לתצהירה, כי מדובר בטעות רישום פנימי של הנהלת החשבונות בחברה, שכן מעולם לא חזרו שיקים של הנתבע עקב אי כסוי, אינה משכנעת והיא נטענת בדיעבד כנגד ראיה בכתב.
ראשית, אמנם אילן מקפיד לציין כי "עופר ואני הסכמנו כי אני לא אשא בתשלום ריבית ולכן הריבית מעולם לא שולמה" (סע' 12 א לתצהיר), "כבטוחה להחזר הלוואה...לבטחון בלבד, תוך שהוא מדגיש כי שיקים אלו לא יפרעו ומטרתם לצרכים חשבונאיים של החברה בלבד" (סע' 41 לתצהיר).
...
לאחר דיון ההוכחות, עוד באותו יום ניתנה החלטה על ידי אב בית הדין כדלקמן:
"בהמשך להחלטת כב' השופט שביון מיום 25.3.2020 ודיון ההוכחות שהתקיים היום, ולאחר שעיינתי שוב בטענות הצדדים, סבורני כי בשלב זה של ההליך אין מקום לזמן את עו"ד צחי פלג לעדות. אבאר. ראשית, אמנם לדידם של התובעים טענת הנתבע בסע' 64 לתצהירו היא טענה חדשה ושקרית ואין בסע' 71 בבקשת רשות להתגונן מיום 11.5.2017 (סע"ש 20106-03-17) להועיל לנתבע. דא עקא, עיון בבקשת רשות להתגונן בסעיפים 8-8.2, 10 ו-11 (ע' 42 ש' 28), מגלה, כי נכתב שם בין היתר לאמור: "הלוואה זו לא נשאה ריבית...הסכם הלוואה שני מיום 15.6.15 המבטל את הסכם 2013...ואשר אין בו זכר לתשלום ריבית. הסכם 2015 נחתם לאור העובדה כי הנתבע רצה לעגן את הסכמת הצדדים לפיה ההלוואה לא תישא ריבית..." נוכח העובדה כי הורתה של הבקשה לזימון עו"ד פלג מיום 15.3.2020 היא בטענה כי האחרון ערך לכאורה את שני ההסכמים (סע' 2 לבקשה), הרי שלא היתה כל מניעה, לכתחילה, מנקודת מבטם של התובעים, לבקש להגיש תצהיר מטעמו בעניין זה, בהתאם לסדרי הדין הנוהגים וטרם הגשת תצהיר הנתבע.
ברם, לא מצאנו ולו מסמך אחד, במסגרתו התחייב אילן לשלם לתובעים סכום כלשהו בגין העמדת הערבות של התובעים לבנק הבינלאומי; ואילן יצא מנקודת הנחה, כי לא ידרש לשאת בתשלום בגין ערבות זו. חזקה על התובעים כי היו מחתימים את אילן על מסמך התחייבות בעניין, ככל שסברו בזמן אמת כי על אילן לשאת בכך.
אשר על כן, התביעה ברכיב זה נדחית.
סוף דבר
אשר על כן, תביעת החברה כנגד אילן מתקבלת בחלקה, כך שאילן ישלם לחברה, תוך 30 יום מהיום, את הסכומים כדלקמן:
תשלום בעד ריבית על ההלוואה בסך של 606,687 ₪.
