צריכת מים משותפת בבניין משותף

העירעור בתיק עש"א 23423-10-14 נוכח הנטל הכספי הכבד שהוטל עליה, טענה חברת ד.ג.ש שאין לחייבה לשלם לנציגות הבית דמי הישתתפות עבור שירותי השמירה במבואת הבית המשותף, הוצאות צריכת המים (ויצויין, שאין בבניין מוני מים פרטיים לכל אחד מהדיירים, למעט החניון, וצריכת המים הכללית מחולקת בין כולם), הוצאות ביטוח, והוצאות החזקת "שטחים פרטיים". כב' המפקחת דחתה טענות חברת ד.ג.ש, וקבעה, כי בשונה מהדין החל על האופן בו יש לחלק את הוצאות האחזקה בין בעלי היחידות, שאינו כולל את ה"נוהג" כמקור משפטי, הרי שבכל הנוגע להוצאות ההחזקה עצמן, הוצאות אלה הן ההוצאות הדרושות "להחזקתו התקינה ולניהולו של הרכוש המשותף ולהבטחת שירותים המחויבים על פי דין או המקובלים על פי הנוהג". כלומר, לעניין מהות ההוצאות עצמן, להבדיל מהמפתח לחלוקתן בין בעלי היחידות בבית המשותף, הנוהג הוא מקור משפטי.

...

על כן, הנני דוחה אף את הערעור שכנגד שהוגש בעש"א 17270-01-15.

סוף דבר אשר על כל האמור לעיל, הנני מחליט כדלקמן: (א) דוחה את כל שלושת הערעורים.

(ב) כדי שלא להוסיף שמן למדורת הסכסוך בבניין, ואף לאור התוצאה שלעל, הנני מחליט שלא לעשות צו לתשלום הוצאות, וכל צד ישא בהוצאותיו.

לטענת התובעת, בעת שהיא וילדיה הקטינים התגוררו בדירה הם חוו פגיעות שונות על ידי הנתבעת, ובין היתר: הצפת הדירה במים בשל עבודות עם כלים כבדים, וגרימת נזק לריהוט ולמחשב הביתי; הוצאת התובעת מקבוצת "ווטספ" של הדיירים שנוהלה על ידי הנתבעת, דבר שמנע מהתובעת קבלת מידע חיוני שהועבר לכל הדיירים האחרים בבניין, כגון נתוק חשמל ומים, חסימות מעברים כדומה; כניסה לדירה ללא אישורה ובהעדרה; קבלת תשלומי מים חריגים שכוללים צריכה משותפת.

...

אשר על כן, דין התביעה שכנגד להידחות.

סיכומו של דבר; לאור כל האמור לעיל, אני מורה על קבלת התביעה העיקרי באופן חלקי, בסך של 3,810 ₪ בגין נזק לרכוש, בתוספת סך של 1,000 ₪ בגין שכר טרחת שמאי וסך של 500 ₪ בגין הוצאות משפט, ובסך כולל של 5,310 ₪.

התביעה שכנגד נדחית ללא צו להוצאות.

לטענת המבקשת, המשיב מחייב את המבקשת בגין מלוא צריכת המים המשותפת בבניין, בעוד הוא מחייב את בעלי הדירות בפרויקט רק בגין צריכת המים הפרטית שלהם.

...

אשר על כן, אני מקבלת את הבקשה בקשר לסעיף ד'.

משכך, אין בידי לחייבו להמציא מסמך שנטען כי אינו קיים, בכפוף להמצאת תצהיר התומך בטענה זו. אשר על כן, אני דוחה את הבקשה בקשר לסעיף ה', בכפוף להמצאת תצהיר.

סוף דבר – הבקשה מתקבלת בחלקה כאמור לעיל.

רקע עובדתי ועיקר טענות הצדדים התובעת היא הבעלים של דירה בבניין משותף ברחוב מחניים 10 רמת גן ("הבניין").

המומחה שולל את האפשרות שהלמי מים או כיסי אויר גרמו לעלייה בצריכת המים, בשל ארבעה נימוקים לפחות: ראשית, אם הלמי מים גרמו לעלייה בצריכה המשותפת, סביר כי תמצא עליה גם בצריכה הפרטית, ואין זה כך. שנית, אם הלמי מים גרמו, סביר למצוא עליה בצריכת המים גם בבניינים סמוכים, דבר שלא ארע.

...

לאור האמור התביעות להחזר כספים ששולמו או לביטול חיוביים, נדחות.

מכאן כי דין הטענה להידחות.

התביעה נדחית.

צריכת מים משותפת בבית לטענת התובע אין צריכה משותפת בבית המשותף כלל, אולם מהמסמכים שצורפו לכתב ההגנה וממסמכים נוספים (נ/4, נ/5) נלמד כי קיימים מועדים בהם קיימת צריכה משותפת בבניין במהלך השנים 2002 - 2015.

...

דיון והכרעה לאחר שקראתי בעיון את כתבי הטענות, שמעתי את הצדדים ועיינתי בראיות שהוגשו, הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להידחות.

נוכח מכלול האמור לעיל, הנני מקבל את טענות הנתבעת בדבר נזילה שאירעה בצינור המשותף בבית.

לפיכך, לא מצאתי לנכון להידרש לסוגיה זו. התוצאה לאור האמור לעיל התביעה נדחית.

הנני מחייב את התובע לשלם לנתבעת תוך 30 יום מהיום הוצאות התביעה בסך 1,500 ₪, שאם לא כן - ישא סכום זה הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מהיום ועד לתשלום המלא בפועל.