צרוף אישומים ונאשמים בהליך פלילי

לטעמי, מציאות שבה מואשם נאשם בגין אותו מעשה פלילי במספר כתבי אישום, אינה מציאות משפטית ראויה.

ראשית, הוא חושף את הנאשם (לכאורה) להליכים פליליים בלתי נגמרים בגין אותו מעשה.

לא בכדי, חוק סדר הדין הפלילי מאפשר צירוף אישומים (סעיף 86 לחוק, וראו גם ע"פ 866/95 סוסן נ' מדינת ישראל, פ"ד נ(1) 793).

...

נניח, כי הנאשם בתיק זה היה מורשע עתה בנהיגה בשול.

לא בכדי, חוק סדר הדין הפלילי מאפשר צירוף אישומים (סעיף 86 לחוק, וראו גם ע"א 866/95 סוסן נ' מדינת ישראל, פ"ד נ (1) 793).

עוד אציין כי כאשר נאשם מבקש להשפט, בגין דו"ח שנירשם לו, עובר הדוח הליך של התאמה או המרה לכתב אישום, ונחתם על דיי תובע משטרתי.

...

נניח, כי הנאשם בתיק זה היה מורשע עתה בנהיגה ללא חגורת בטיחות.

שם ציין בית המשפט כי יש לראות בהגשה של שני כתבי אישום נפרדים בגין "אותן עובדות ונסיבות" משום "מעשה שלא יעשה". במצב דברים זה אני מקבלת את בקשתו של הנאשם במובן זה שאני מבטלת את האישום בעבירה של נהיגה ללא חגורת בטיחות (במסגרת תת"ע 1545-09-18).

אשר על כן , אני מורה על ביטול כתב האישום בתיק זה. המזכירות תמציא החלטה זו לצדדים.

בתגובתו בכתב של ב"כ נאשם 2 (בתיק הראשון), עו"ד שי שורר, מיום 29.7.20, צוין כי "1. לשם מתן תגובה, הח"מ הגיש בקשה לצילום חומרי החקירה ועדיין ממתין לקבלם. 2. לאחר קבלת חומרי החקירה, עיון בהם והסדרת ייצוג, ובכפוף לכך שהח"מ יקבל את הייצוג, ייתן תגובה. 3. לאור האמור לעיל מתבקשת דחיה למתן תגובה". בתגובתו בכתב של אחד משני סניגוריו של נאשם 3 (בתיק הראשון), עו"ד שרון נהרי, מיום 3.8.20, צוין כי "... טרם הוסדר הייצוג בתיק הנוסף... גם לגופו של עניין – אילו היה מוסדר הייצוג, הח"מ לא מכיר את חומר הראיות בתיק החדש ומשכך, אינו יכול להשיב עניינית לבקשה. 4. אשר על כן, מתבקש בית המשפט הנכבד לדחות את הדיון בבקשה להסדרת נושא הייצוג ולאחר הכרת חומר הראיות להשיב לבקשה". בתגובתה בכתב של ב"כ נאשם 4 (בתיק הראשון), עו"ד שני דיין דרי, מיום 3.8.20, צוין כי הנאשם מביע את "היתנגדותו לבקשה לאיחוד משפטים, לתיקון כתב אישום ולהפרדת משפט לנאשם 5, זאת מן הנימוקים אשר יפורטו במהלך הדיון...". בתגובת ב"כ נאשם 5 (בתיק הראשון), עו"ד גיל פרידמן, מיום 3.8.20, נכתב כי "נאשם 5 מסכים לבקשה לאיחוד המשפטים ולהפרדת המשפט בעיניינו, כפי שפורט בבקשה שהוגשה מטעם המאשימה...". בתגובת ב"כ נאשם 6 (בתיק הראשון), עו"ד סאני שייקיס, מיום 3.8.20, נכתב כי "... הנאשם עצור בפקוח אלקטרוני מזה כשנה, קודם לאמור היה עצור כשבעה חודשים מאחורי סורג ובריח. אין כל ספק, כי איחוד תיק זה עם התיק שבכותרת יגרום לעיכוב משמעותי בהתקדמות ההליך ומדובר הלכה למעשה בשיתוק מוחלט לחודשים ארוכים של ההליך בתיק שבכותרת. כל זאת כאמור שלא בעטיו של הנאשם, שאינו נאשם בתיק הנוסף. לאור כל האמור הנאשם מיתנגד לאיחוד המשפטים...". ב"כ נאשם 7 (בתיק הראשון), עו"ד משה סוחמי, כתב בתגובתו מיום 3.8.20, כי "1. מאחר והח"מ טרם הסדיר ייצוגו של המשיב בתיק החדש... אין באפשרותו למסור עמדה בעיניין בקשת המבקשת לאיחוד משפטים. 2. משלא הוסדר הייצוג, הח"מ טרם קיבל לידיו את חומר הראיות בתיק החדש ומשכך אין באפשרותו להשיב עניינית לבקשה". בתגובת ב"כ נאשם 8 (בתיק הראשון), עו"ד גלאון קפלנסקי, מיום 2.8.20, צוין, בין היתר, כי "1. הנאשם 8 אינו נאשם בתיק האחר, אלא להפתעתו ולהפתעת הח"מ, מופיע כעד תביעה... 3. נאשם 8 מיתנגד לאיחוד המשפט, באשר הוא עצור תקופה של 19 חודשים לערך ואיחוד המשפטים עלול לעכב את המשך משפטו בתיק הנוכחי לזמן ממושך... 5. ... הנאשם 8 מופיע כעד תביעה מספר 3 בתיק האחר והוא פנה לנציגי התביעה על מנת לקבל את החומר בתיק האחר...". בתגובת ב"כ נאשם 9 (בתיק הראשון), עו"ד שחר חצרוני, מיום 3.8.20, צוין, בין היתר, כי "... 4. בשל העובדה כי המדובר בהחלטה הרת גורל מבחינת ניהול משפטו של הנאשם 9, אין לח"מ, טרם הסדרת הייצוג, מנדט להגיב לבקשה. מעבר לכך, אין ברצונו של הח"מ לכבול ידיו של סנגור אחר אם הייצוג בתיק החדש לא יוסדר עם הח"מ. 5. נזכיר, לסניגורים בתיק הנוכחי נידרש זמן לא מבוטל לצורך לימוד החומר והסדרת הייצוג. שמיעת הראיות החלה, כאמור, למעלה משנה לאחר הגשת כתב האישום. נבהיר לתביעה, טרם תגובה, כי אם תיתקבל בקשתה, המשך שמיעת הראיות בתיק הנוכחי תדחה לזמן רב...". בתגובת עו"ד נירה שגב, ב"כ נאשם 5 בתיק החדש, יעקב פליסיאן (שהוא אחד משני הנאשמים הנוספים בתיק החדש), מיום 3.8.20, צוין כי "... תחילה ייטען כי הנאשם דנן אינו נאשם בתיק שניפתח בשנת 2019. יתרה מזו, חומר החקירה (בשני התיקים) טרם צולם וטרם נימסר להגנה, מכאן שבשלב זה, לא ניתן ליתן תשובה עניינית לבקשת המדינה לאחד משפטים והנאשם מבקש לטעון בעיניין בקשה זו, לאחר שחומר החקירה יומצא לו והוא יעיין בו. מכאן שבשלב זה אנו נתנגד לבקשה עד אשר נעיין בחומר החקירה". בתגובתו של עו"ד נס בן נתן, בעיניין נאשם 6 בתיק החדש, לידן שתוי (שאף הוא אחד משני הנאשמים הנוספים בתיק החדש), מיום 3.8.20, נכתב כי "הייצוג בעיניינו של הנאשם 6 טרם הוסדר, וחומר החקירה לא נמצא בעיונו של הח"מ ועל כן לא ניתן ליתן תשובה עניינית לבקשה". במהלך הדיון בבקשה, שהתקיים במעמד הצדדים ביום 4.8.20, ציין ב"כ המאשימה, עו"ד גיא רוסו, בין היתר, כי אינו רואה קשר בין לימוד חומר החקירה החדש או בין הכרתו ובין מתן תגובת הסניגורים לבקשת המאשימה; והטעים כי שני התנאים היחידים לאיחוד משפטים הם אלו המנויים בסעיף 90 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב-1982 (להלן: "חסד"פ"), דהיינו כי מותר היה לצרפם בהתאם להוראות סעיפים 86 או 87 לחסד"פ וכי הצירוף לא יגרום לעיוות דין.

...

כללי ביום 10.8.20 ניתנה החלטתי המנומקת, אם כי החלקית, (להלן גם: "ההחלטה החלקית") בבקשת המאשימה "לאיחוד משפטים, לתיקון כתב האישום ולהפרדת משפט (נאשם 5 בלבד)", שהוגשה ביום 28.7.20 (להלן: "בקשת המאשימה" או "הבקשה") – בקשה אשר התייחסה למעשה לשלוש בקשות-משנה: א. בקשה להורות על איחוד הדיון (להלן: "הבקשה לאיחוד משפטים" או בקיצור "הבקשה לאיחוד") בכתב האישום בת"פ 15164-01-19 (להלן: "התיק הראשון") יחד עם כתב האישום בת"פ 57347-07-20 (להלן: "התיק החדש"); ב. בקשה להורות על תיקון כתב האישום בתיק הראשון, "לאור העובדות החדשות שהתגלו ולאור איחוד הדיון עם כתב האישום החדש" (להלן: "הבקשה לתיקון כתב האישום"); ג. בקשה להורות על הפרדת משפטו של נאשם 5 מזה של יתר הנאשמים בתיק הראשון, לאחר שנאשם 5 הגיע להסדר טיעון עם המאשימה (להלן: "הבקשה להפרדת משפטו של נאשם 5").

סוף דבר – סיכום ומסקנות כללו של דבר, לאחר שבחנתי את כל טענות הצדדים ואת מכלול השיקולים הרלוונטיים, החלטתי לקבל את הבקשה לאיחוד משפטים, מהנימוקים שפורטו לעיל.

מכיוון ששמיעת הראיות בתיק הראשון כבר החלה, על המאשימה לשמור על סדר הנאשמים בכתב האישום הראשון גם בכתב האישום המתוקן והמאוחד, כך ששני הנאשמים הנוספים בכתב האישום החדש יהיו הנאשמים האחרונים בכתב האישום המתוקן והמאוחד; וזאת, בהתאם לסדר של כלל הנאשמים בפתיח של החלטתי זו. על המאשימה להגיש לבית המשפט, עם עותק לסניגורים (בשני התיקים), את כתב האישום המתוקן (המאוחד) עד ליום 4.10.20.

בעקבות איחוד המשפטים, בשים לב לאמור לעיל ולהלן, וכדי לאפשר לכל הסניגורים בשני התיקים ללמוד את חומר החקירה החדש, שהיקפו אינו מועט, ובעיקר כדי לאפשר לסניגורים של שני הנאשמים הנוספים ללמוד בנוסף לחומר החקירה החדש גם את חומר החקירה בתיק הישן, שהיקפו הוא רב, וכן בשים לב להערכת הסניגורים החדשים של הנאשמים הנוספים כי יידרשו להם חודשים אחדים ללימוד כל חומר החקירה הרב בשני התיקים ובמיוחד בשים לב להערכה שהשמיעה עו"ד נירה שגב, באת כוחו של אחד הנאשמים הנוספים בתיק החדש (יעקב פליסיאן), במהלך הדיון בבקשה, כי יידרשו לה שלושה חודשים (לפחות) ללימוד כל חומרי החקירה בשני התיקים – הערכה המקובלת עליי בעיקרה (כאשר, כזכור, על פי הודעות המאשימה לבית המשפט, ליבת חומר החקירה החדש הועברה לסניגורים על ידי המאשימה ביום 20.8.20 וחומרי חקירה נוספים הועברו אליהם בסוף חודש אוגוסט 2020 ומקצתם אף בחודש ספטמבר הנוכחי) – אין מנוס מביטול ישיבות ההוכחות הקבועות בחודשיים הקרובים, אוקטובר ונובמבר 2020.

לכך יש להוסיף את העובדה, כי ההודעה בדבר פתיחת התיק מחדש לא התקבלה אצל הנאשם, ולכן ידע על פתיחת התיק מחדש רק כשקיבל הזמנה לדיון בצרוף כתב האישום שכבר הוגש.

זאת ועוד, ההכרה בצורך לזרז את הטיפול בהליכים פליליים נשענת על ההבנה, כי קיימים "ראציונלים שונים, משפטיים וחברתיים: זכותו של חשוד או נאשם לסיום מהיר של ההליך והקושי להביא ראיות בחלוף זמן, זאת לצד מחילה והתקהות שקולי הגמול עם חלוף הזמן ומתן אפשרות לשקום" ("הנחיית היועץ המשפטי לממשלה מספר 4.1202 משך טפול התביעה עד להגשת כתב אישום").

...

עוד נקבע בעניין פלוני, כי "אכן, ניכר כי עיון מחדש של התביעה בהחלטה קודמת שקיבלה ושינויה, אינו מהלך קל. מהלך זה מחייב לשקול באופן מאוזן וזהיר מספר שיקולים משמעותיים – כך במיוחד כאשר מדובר בהחלטה לעיין מחדש בהחלטה לסגור תיק חקירה. בסופו של דבר, להחלטה כאמור משמעות רבה מנקודת מבטו של החשוד אשר הוסר מעליו החשש לעמוד לדין. היא עלולה לטלטל פעם נוספת את חייו. אמנם, התכלית של מיצוי הדין, עלולה לעורר קושי להגן על ציפייה של אדם שלא יועמד לדין, עד כדי פגיעה ביכולתה של התביעה לשוב בה מהחלטה לסגור תיק חקירה כאשר יש צורך בכך. אך יש לזכור, כי לתביעה אפשרות מלאה לבחון את סוגיית ההעמדה לדין ועליה לנצל את ההזדמנות הראשונה להשתמש בכוח ובאמצעים שנתונים לה כדי לקבל את ההחלטה המיטבית בעניין זה" (שם, פסקה 25).

לאחר שבחנתי את נסיבות המקרה, מצאתי שבהתנהלות המאשימה בעניינו של הנאשם נפל פגם היורש לשורש הגינותו של ההליך, באופן המצדיק את ביטול כתב האישום.

מכאן, שאני מקבל את טענת הנאשם, כי לא קיבל את מכתב היידוע האחרון שהודיע על פתיחת התיק מחדש.

אשר לשלב השלישי – נוכח עומק הפגיעה בתקינות ההליך הפלילי, אין מנוס מלהורות על ביטול כתב האישום, כפי שאני מורה, מכוח סעיף 150 לחסד"פ. תיק התביעה ותיק החקירה יוחזר למאשימה.

המבקשים הוסיפו וטענו גם לפגיעה כלכלית צפויה מניהול הליך פלילי סבוך ומרובה ונאשמים, לעלות ייצוג גבוהה שאינה פרופורציונאלית למעשים המיוחסים להם, ולפגיעה אנושה בעסקי ביטן וחברת ח.י.י.מ (אשר לטענתם כבר נגרמה) מהגשת כתב האישום המאוחד והפרסום אודותיו.

על בית המשפט לאזן בשלב זה בין תכליות צירוף האישומים ו/או הנאשמים, ובכללם "יעילות דיונית – מניעת סירבול הליכים ; וצדק מהותי – הערכה אחידה של מהימנות עדים ; ומצד אחר הטעמים להפרדת המשפט בשל קפוח יכולתו של הנאשם להיתגונן בפני האישומים". הובהר כי שקולי יעילות אינם פסולים אך הם מישניים לשיקולי צדק ולחשש מפני פגיעה בנאשם.

...

בקשר למפורט לעיל ולמשמעות הטעויות שפורט יש לתת את הדעת לכך שנימוקי החלטת פרקליט המחוז מפורטים בסעיפים 5-7 להחלטה ולפיהם עמדתו היא שמאחר והמדובר ב"מערך אשר מנוהל באופן סדור ושיטתי של הפצה וקיזוז חשבוניות פיקטיביות בהיקפי ענק המהווה מסכת עובדתית אחת, במסגרתה נאשמים 3-9 והחברות בבעלותן נאשמות 12-17 מהווים חוליות בהתארגנות שמנוהלת על ידי נאשמים 1-2", לא ניתן יהיה לנתק את עניינם של האחרים (ביניהם המבקשים) מהתארגנות זו. נימוקים אלה מדגישים את חשיבות האישום המשותף ולאו דווקא את ההיקף המדויק של חשבוניות המס הכוזבות שנטען שקיבל כל אחד מהמעורבים (כשמעשי העבירה הרלבנטיים לנאשמים מפורטים כאמור). בנסיבות אלה, גם אם נפלו טעיות עובדתיות מסוימות בגוף החלטת פרקליט המחוז, הרי שהעובדות העיקריות ובעלות המשמעות להחלטה צוינו באופן ברור בה, תוך התייחסות נדרשת למבקשים ולמעשיהם הנטענים. על כן מסקנתי היא כי לא בוסס שנפל נפל פגם ממשי בהחלטת פרקליט המחוז, לא כל שכן כזה המצדיק את ביטול כתב האישום מטעמי הגנה מן הצדק בהתאם למבחן התלת שלבי שנקבע בהלכת בורוביץ.

סוף דבר, על יסוד הנימוקים שלעיל, משאישום המבקשים במסגרת כתב האישום דנן עולה בקנה אחד עם הוראות הדין, בשים לב לתכליות שבסיס האישום המשותף אשר פורטו לעיל, ובהעדר עיוות דין חמור מכך – אין מקום להורות על הפרדת המבקשים כנאשמים בכתב אישום זה, לא כל שכן להיעתר לבקשתם לביטול כתב האישום כנגדם מטעמי הגנה מן הצדק.

אשר על כן, אני דוחה את טענותיהם המקדמיות של המבקשים.