צעדים לפרשנות חוזים מסחריים מורכבים

היתקשרות מסוג זה מכונה "חוזה יחס" (relational contract), אשר להבדיל מ"חוזה בדיד" (discrete contract) או "חוזה עסקה", היא נועדה להסדיר מערכת יחסים ארוכת טווח על כל המורכבות הכרוכה בכך, בין היתר, בשל חוסר היכולת להביא בחשבון את נסיבותיו המשתנות והבלתי ידועות באותה נקודת זמן של כל אחד מן המקרים הפרטניים שעליהם נועד החוזה לחול.

עוד נקבע אך לאחרונה כי "חוזה יחס פתוח אשר מנוסח בקוים כלליים בלבד – זאת, מאחר שבעלי החוזה, אשר הסכימו אהדדי לגבי מטרתו ונטלו על עצמם את התחייבות הבסיסית לקדמה, לא יכלו, לא רצו או לא השכילו לקבוע בו מתוה צעדים מדויק שבו כל אחד מהם אמור לצעוד כדי להגיע אל אותה מטרה משותפת. בדרך כלל, אם כי לא תמיד, חוזים כאלה נעשים כדי לשרת מערכות יחסים ארוכות טווח ... חוזי יחס פתוחים מסמיכים את בית המשפט לקרוא לתוכם תנאים וחיובים חדשים, שלא הוסכמו מראש, על בסיס עקרונות משפט רחבים כמו תום לב, הגינות וסבירות, כשכל אלו מותאמים למטרות החוזה" (ע"א 7649/18 ביבי כבישים עפר ופיתוח בע"מ נ' רכבת ישראל בע"מ (20.11.2019)) מאזן הכוחות בין הצדדים הצדדים להסכם נשוא התביעה אינם חסרי ניסיון או ידע בכל הנוגע לכריתת הסכמים.

בסעיף 25(ב1) לחוק החוזים נאמר: "חוזה הניתן לפירושים שונים והיתה לאחד הצדדים לחוזה עדיפות בעיצוב תנאיו, פירוש נגדו עדיף על פירוש לטובתו". נקבע אם כן שחוזה הניתן לפירושים שונים - ולצד אחד עדיפות בעיצוב תנאיו, פירוש נגדו "עדיף על פירוש לטובתו". יתר על כן, נקבע בפסיקה כי גם אם שני צדדים להסכם מעצבים את תנאי החוזה, אך אחד מהם הנו המעצב העקרי, גם אז, כאשר קיימות מספר אפשרויות פרשניות, יועדף פירוש החוזה לטובת הצד האחר.

הלכה היא כי ביחסים מסחריים ארוכי טווח ובעלי הקף משמעותי מבחינת הצדדים, חלה על הצדדים חובת מתן הודעה מוקדמת במועד סביר בטרם הפסקת ההיתקשרות על מנת לאפשר למי מהצדדים, כך לספק במקרה שלפנינו, להערך בהתאם, ובכלל זאת לכסות או להקטין את הוצאותיו, לארגן את עסקיו לקראת סיום ההסכם, ובכלל זאת אף לתור אחר לקוח חלופי.

...

אכן, מקובלת עלי טענת התובעת כי היא נאלצה למכור רכבי אמבולנס וציוד רפואי יקר, למצער אלו ששימשו לצורך מתן השירותים לבית החולים, וכל זאת בתוך פרק זמן קצר, על מנת לצמצם את הוצאותיה לאחר אבדן לקוח שצרך כ-80% מפעילותה; ואף נכון אני להניח כי מחירי המכירה של הרכבים והציוד היה נמוך משווים המקובל בשוק.

ברם, סבורני כי היעתרות לדרישת התובעת לפיצוי בהקשר זה תביא לפיצוי עודף, בהינתן יתר רכיבי הפיצוי שנפסקו לה. כפי שצוין לעיל, נקבעה בפסיקה החזקה הפרשנית המקובלת באשר לתקופת חייו של חוזה, לפיה הוא אינו נערך לצמיתות ואף אי הכללתה של תניה בדבר סיום החוזה אינה שוללת אפשרות לסיום החוזה, לאחר מתן הודעה על כך זמן סביר מראש.

סוף דבר אני מחייב את הנתבעת לפצות את התובעת בסכום של 1,265,000 ₪, בצירוף ריבית והצמדה כדין, שיחושבו ממועד הגשת כתב התביעה ועד למועד התשלום בפועל.

ברם, פרשנות זו של המשיב, אשר כלל לא תיקשר באופן ישיר עם הקבוץ ולא נקט צעדים הנדרשים על פי התקנות על מנת להכליל את הקבוץ בצו העיקול, מעלה קושי.

עולה כי מדובר בהסכם מסחרי שמטרתו הייתה רצון הקבוץ למנוע מצב בו ישלם את מלוא התמורה לחברה ולאחר מכן יהיה חשוף לתביעה מטעם אבידן בתי עץ, בשל מחלוקות בינה לבין החברה.

כך, מצבו של הקבוץ באותו שלב היה מורכב יותר במובן זה שהקיבוץ היה רשאי להיתחשב לא רק באנטרס של המשיב אלא גם באנטרס של אבידן בתי עץ ובאנטרס הכלכלי שלו עצמו.

...

כתוצאה מכך, יש להורות על ביטול פסק דינו של בית המשפט המחוזי ולהותיר על כנו את פסק דינו של בית משפט השלום, לפיו דין תביעת המשיב להידחות.

בתוך כך, עולות שאלות באשר לעליונות מי מהערכים הללו בנסיבות התביעה - האם העדרו של תום לב יכול לגבור על הפרשנות המילולית של החוזה הכתוב, עד כדי גריעת הסעד מן הצד המבקש את ביטולו של ההסכם? האם השאיפה למקסם רווחים בחוזים מסחריים יכולה להכשיר מהלכים המנוגדים ליושר? האם יש לפרש את החוזה ככתבו וכלשונו גם במחיר בו החוטא יוצא נשכר? אלו הן חלק מהשאלות אשר צפויות להתברר בפסק הדין שלפנינו.

מעל שני עשורים פעלו הנתבעת ודור אלון יחד לשביעות רצון הצדדים כולם, כאשר היתנהלותה הפסולה והצעדים הברוטליים בהם נקטה דור אלון החלו רק בעקבות החלפת השליטה בדור אלון וכניסתו של בעל שליטה חדש לתמונה.

נתתי דעתי לטענות בדבר מערכת היחסים המורכבת בין עמידה על פרשנות החוזה ככתבו וכלשונו לבין פרשנות התואמת את כוונת הצדדים ואת העניין, לרבות תיקון מס' 2 לחוק החוזים (כללי) וכן לפסקי הדין שהובאו בסיכומי התובעות ובעיקרם לע"א 7649/18 ביבי כבישים עפר ופיתוח בע"מ נ' רכבת ישראל בע"מ (נבו, 20.11.2019) (להלן: "עניין ביבי כבישים").

...

ראו בהקשר זה גם בד"נ 20/82 אדרס חמרי בנין בע"מ נ' הרלו אנד גונ'ס ג.מ.ב.ה., מב(1) 221 (1988)‏‏: "דיני החוזים לא באו אך להגביר את היעילות הכלכלית. הם באו לאפשר חיי חברה תקינים...קיום הבטחות עומד ביסוד חיינו, כחברה וכעם. יפה עמד על כך חברי, השופט ש' לוין, במלים שכדאי לחזור ולהדגישן: "הגישה החוזית האמורה מתיישבת יפה עם התפיסה בה דוגלים, בין השאר, המלומדים , dawson פרידמן ו- .jones היא מעבירה את הדגש מהסיכון שבנזקי ההפרה אל ההפרה עצמה; יש בה כדי להרתיע צד לחוזה מלהפר את התחייבויותיו על פיו; יש בה כדי להשתלב בתחושת הצדק הרווחת בחברה הישראלית, שעל-פיה לא יצא החוטא נשכר. היא אמנם מנוגדת לאסכולה הכלכלית של המשפט, אך תפיסתה של אסכולה זו מתעלמת, לענייננו, מהעובדה, שמדובר בבני אדם בעלי תחושה מוסרית ולא ברובוטים". לאחר ששקלתי בכובד ראש את התנהלותה של דור אלון, נתתי דעתי לאינטרסים הלגיטימיים של חברה בעולם המסחר לצד בחינת היקף ההפרות והנסיבות המתוארות, אשר בשיאם הגשת תביעה זו ללא כל עילה מוצדקת, הגעתי למסקנה לפיה דור אלון הפרה את ההסכם עם הנתבעת.

סוף דבר תביעה זו הוגשה כתביעה לפינוי מושכר, אך לאור מורכבות הטענות והסוגיות המשפטיות שהועלו, הוריתי על שינוי סיווג ההליך.

בבואי לאזן בין האינטרסים השונים של הצדדים, לאור מערכת היחסים ארוכת השנים ובשים לב להליך הבוררות אשר בעיצומו, כמו גם להיעדר טענה כלשהי להפרה של הנתבעת את חוזה השכירות, הגעתי למסקנה לפיה דין התביעה להידחות.

לנוכח טענותיה, עתרה התובעת לתשלום התמורה מגיעה לה, לשיטתה, בהתאם להסכם רשומות רפואיות, כאשר סכום התביעה מורכב מהפרמטרים הבאים בהתאם לרכיבי התמורה שנקבעו באותו הסכם: תשלום בסיסי בגין העברת רשומות רפואיות בהתאם להסכם, החל מיום 1.1.2017 עד לתום המחצית הראשונה של שנת 2019, בסך כולל של 6,400,810 ₪.

לפי גישה זו, קיימת מִקְשֶתֶת אשר בקצה האחד שלה "חוזה יחס פתוח אשר מנוסח בקוים כלליים בלבד - זאת, מאחר שבעלי החוזה, אשר הסכימו אהדדי לגבי מטרתו ונטלו על עצמם את התחייבות הבסיסית לקדמה, לא יכלו, לא רצו או לא השכילו לקבוע בו מתוה צעדים מדויק שבו כל אחד מהם אמור לצעוד כדי להגיע אל אותה מטרה משותפת [...] חוזי יחס פתוחים מסמיכים את בית המשפט לקרוא לתוכם תנאים וחיובים חדשים, שלא הוסכמו מראש, על בסיס עקרונות משפט רחבים כמו תום לב, הגינות וסבירות, כשכל אלו מותאמים למטרות החוזה" (שם, בפיסקה 12 לפסק דינו) ובקצה האחר שלה "חוזה סגור עם התניה מלאה: חוזה ממצה שכל תנאיו מוגדרים באופן ברור ונהיר, והוא איננו זקוק לפרשנות יצירתית [...] חוזה סגור מנוהל על ידי כללים פורמאליים, שעיקרם דרישת הכתב" (שם, בפיסקה 13 לפסק דינו).

לכן נקבע, כי ניתן להאיר על כוונת הצדדים המשותפת בחוזה גם באמצעות נסיבות חיצוניות ובתוך כך ניתן למנות את חילופי הדברים בין הצדדים במהלך המשא ומתן ביניהם; את היתנהגות הצדדים לאחר כריתת החוזה; קיומם של חוזים נוספים בין הצדדים; הנוהג המסחרי וההיגיון המסחרי-כלכלי שבבסיס החוזה ועוד (ראו עניין דן אופ).

...

בהתאם לכך, ביום 26.10.2016 נחתם בין הצדדים הסכם להעברת רשומות רפואיות (להלן: "הסכם רשומות רפואיות"), לפיו תספק התובעת לנתבע רשומות רפואיות ובתמורה ישלם הנתבע לתובעת סכומים כנקוב בהסכם, שחולקו לשני רכיבים: האחד - תשלום בסיסי שנתי של 10 מיליון ₪ המגיע לכל קופות החולים יחד, כאשר כל קופת חולים תקבל את חלקה בהתאם לשיעור החלוקה בין קופות החולים (קפיטציה) (להלן: "התשלום הבסיסי").

מנגד, טען הנתבע כי יש לדחות את התביעה.

סוף דבר לאור מכלול האמור לעיל, התביעה מתקבלת.

הנתבע ישלם לתובעת את התשלום הבסיסי בהתאם להסכם רשומות רפואיות, החל מיום 1.1.2017 ועד לתום המחצית הראשונה של שנת 2019, בסך של 6,400,810 ₪.

בנוסף, ישלם הנתבע לתובעת את הסכום הנוסף בהתאם להסכם רשומות רפואיות בסך של 216,242.64 ₪.

שלוש הקטגוריות של ההתקשרויות החוזיות הן אלה: חוזה עסקי, שהוא חוזה שכל הצדדים לו הם עוסקים (כגון הסכם בין שתי חברות מסחריות למכירת נכס מקרקעין מסחרי (למשל, קניון (או הסכם למכירת חומרי גלם (למשל, ברזל) מיבואן למפעל); חוזה פרטי, שהוא חוזה שכל הצדדים לו הם בני אדם פרטיים (כגון הסכם למכירת מכונית יד שניה או הסכם להשכרת דירה בבעלות פרטית); חוזה צרכני, שהוא חוזה שמהצד האחד לו עומדים עוסק או עוסקים ומהצד השני אדם פרטי או בני אדם פרטיים (כגון חוזה עבודה אצל מעסיק גדול או חוזה הלוואה בנקאי).

פרשנות חוזה ליחסים ארוכי טווח ("חוזה יחס") "חוזה יחס" (או ליתר דיוק: "חוזה ארוך טווח" או "חוזה ליחסים ארוכי טווח"; ראו ע"א 9495/06 בנק מזרחי טפחות בע"מ נ' נגר כרמלה ובניה בע"מ, פסקה ב' לחוות הדעת של השופט א' רובינשטיין (15.8.2012)), להבדיל מ"חוזה בדיד" (discrete contract) או "חוזה עיסקה", "מתאפיין ביחסים ארוכי טווח ומורכבים. חוזים אלה רגישים לקיומן של נסיבות עתידיות שלא הוסדרו במפורש בחוזה. הם מנסים ליצור במסגרתם שלהם איזון בין הצורך בודאות וצפיות לבין הצורך בגמישות ויכולת היסתגלות לתנאים משתנים. איזון זה מושג על-ידי אמצעים מגוונים, ובהם קביעת מנגנונים לשינוי תנאי החוזה והשלמתם, קביעת אמות-מידה לחלוקה הדדית של סיכונים וקביעת דרכים לפיתרון מוסכם של מחלוקות תוך המשך קיום היחסים החוזיים" (רע"א 1185/97 יורשי מילגרום נ' מרכז משען, פ"ד נב(4) 145, 160 (1998)).

, פ"ד מה(2) 353, 367-366 (1991) קבע בית המשפט העליון כי הפרת חובתו של שלוח – שותף במיזם – לשתף את השולח במידע רלוואנטי הנוגע לפרויקט, לרבות המנעות מרישום חשבונאי מסודר והעברתו לידי השולח לפי דרישתו, מגבשת הפרה של החובה לקיים הסכם בתום לב. עוד נקבע בפסיקה כי צד היכול למנוע, במאמץ קטן יחסית, גרימת נזק נרחב לצד האחר נידרש לנקוט צעדים אלה למניעת הנזק (עניין שירותי תחבורה צבוריים).

...

תוכן עניינים פתח דבר 2 כתבי הטענות 6 כתב התביעה בתביעה העיקרית (ת"א 28251-08-20) 6 כתב ההגנה בתביעה העיקרית וכתב התביעה שכנגד 7 כתב התשובה בתביעה העיקרית וכתב הגנה לתביעה שכנגד 9 כתב התביעה בתביעת לשון הרע (ת"א 21567-02-20) 9 כתב ההגנה בתביעת לשון הרע 11 דיון והכרעה 11 הראיות 11 מתווה ההכרעה: הפלוגתות שבמחלוקת 12 המסכת העובדתית 13 ערב חתימת ההסכם 13 המשא ומתן, ההסכם ועיקריו 13 שיתוף הפעולה לאחר חתימת ההסכם 14 תכניות הריאליטי וההצלחה שבעקבותיהן 14 ניהול הבוקינג עבור כיתריה וגביית תשלום עבורו 15 אופן ניהול ההתחשבנות בין הצדדים 15 הקליפ 17 השיחה בין כיתריה לאדי וחילופי הדברים בעקבותיה 18 כיתריה מבקשת פירוט של ההתחשבנות 19 ההצעה לככב במחזמר "מאמה מיה" בתיאטרון הלאומי "הבימה" 19 פרוץ הסכסוך והסלמתו: התניית ההשתתפות במחזמר בתנאים 20 כיתריה מבטלת את ההסכם בהתנהגות 23 חלופת המכתבים בין עורכי הדין 23 תביעת לשון הרע מצד בן ארוש ותביעת כיתריה לתשלום הרווחים 25 המסגרת הנורמטיבית 25 פרשנות חוזה: כללי 25 פרשנות חוזה ליחסים ארוכי טווח ("חוזה יחס") 27 כלל הפרשנות נגד המנסח 28 החובה לקיים הסכם בתום לב 29 הערה על חוק הגנה על זכויות אמנים במוזיקה, התשע"ז-2017 30 האם הנתבעים הפרו את ההסכם בכך שלא קיימו את התחייבויותיהם כלפי כיתריה במישור המקצועי? 31 האם הנתבעים הפרו את ההסכם כשגבו תשלום עבור שירותי "בוקינג"? 36 האם הנתבעים הפרו את ההסכם בכך שלא שילמו לכיתריה את חלקה ברווחים? 40 פרשנות החוזה בעניין חלוקת הרווחים: מהן "הוצאות ישירות" שינוכו לפני חלוקה? 40 האם כיתריה לא קיבלה תשלומים במועד? מהו המועד לתשלום לפי ההסכם? 44 האם הנתבעים הפרו את ההסכם בכך שלא מסרו לכיתריה נתונים ומסמכים שביקשה? 51 האם הסירוב של כיתריה להשתתף במחזמר גיבש הפרה יסודית של ההסכם מצדה? 55 ביטול ההסכם בהתנהגות מצד כיתריה ונפקותו 61 חלוקת אחריות: אשם תורם חוזי 61 הסעדים החוזיים 65 סעד הצהרתי 66 פיצויי הסתמכות 67 מתן חשבונות 70 פיצויי קיום 70 לסיכום התביעה העיקרית והתביעה שכנגד 71 תביעת לשון הרע 71 המסגרת הנורמטיבית 71 דיון והכרעה 72 סוף דבר 75 פתח דבר לפניי שתי תובענות שהדיון בהן אוחד: האחת (ת"א 28251-02-20) היא תביעה לפיצוי בסך של 182,296 ש"ח שעילתה תשלום בעד רווחים המגיעים לתובעת מתוך הכנסות שהועברו לנתבעים, מנהליה, לפי הסכם למתן שירותי ייצוג וניהול ("התביעה העיקרית").

גם במקרה זה אין בידי לקבוע כי מדובר בלשון הרע ברף הגבוה במכלול הנסיבות ובהן מסגרת הפרסום, העובדה שדובר בפרסום חד פעמי (במרשתת אומנם), אך אין ראיה שרבים נחשפו אליו, ימואל לא הדהד אותו או חזר עליו, ואין ראיה שהוא גרם לנזק כלשהו.

אף שמדובר במקרה גבולי, הרי שלנוכח אופי ההתבטאות הפוגעני יותר בהשוואה לזה של כיתריה, אין מקום לעבור עליו לסדר היום ויש לקבל את התביעה.

סוף דבר מכל המקובץ לעיל, התוצאה היא כדלקמן: התביעה של כיתריה נגד הנתבעים נדחית.