ביום 19.9.2019 פנה עו"ד ארביב לחברת סלקום במכתב שעניינו "ניוד מספר עסקי ללא אישור בעליו- התראה טרם נקיטה בהליכים משפטיים".
ביום 5.12.2019 הודיעה המישטרה כי החליטה שלא להעמיד לדין את התובעת שכן "נסיבות העניין אינן מצדיקות העמדה לדין", אך נוכח פניותיה של עו"ד רייטן מיום 26.9.2019 ומיום 12.4.2020, ניתנה תשובה מהמשטרה כי "עילת הסגירה שונתה לחוסר אשמה."
עקרי ההליך
ביום 11.11.2019 הוגש כתב התביעה על סך של 172,201 ₪, וביום 15.3.2020 הוגש כתב הגנה.
לפיכך, לעמדתנו, למעט מקרים יוצאי דופן, מעסיק אינו יכול ליטול באופן חד צדדי את מספר הטלפון האישי של אותו עובד, אשר מהוה מעין תנאי שחלחל לחוזה עבודתו, שכן הוא מזוהה עם המספר על ידי סביבתו הקרובה והרחוקה, וכך ניתן ליצור קשר עמו (בשינויים המחויבים, ראו מחלוקת שנתגלעה בין חברת תיקשורת לבין עובד אשר סיים את העסקתו בשורותיה, לגבי הזכות לנהל את דף הפייסבוק (סעש (ת"א) 46976-09-17 ערוץ 10 החדש בע"מ – גיא לרר (מיום 22.4.2018).
זאת חלף פנייה לבית הדין לעבודה, לרבות במסגרת הליך דיון מהיר או בקשה לצוו עשה זמני, תוך שיכנוע השופט בבית הדין כי הצדק עמו (בשינויים המחויבים ראו תע"א 2723/09 ג'ובני- שיא סיורים (מיום 20.3.2013).
התובעת ניצלה היותה אשת קשר בחברה בכדי לבצע ניוד של המספר לחברת סלולאר אחרת (ח/15) וכל זאת בכדי להצר את צעדיה של החברה על מנת שלא תצלח לקבל חזרה את הקו, ורק בשל היתערבות בא כוחה של החברה הושב קו הסלולאר לרשות התובעת אולם הנזק כבר נעשה.
...
כך ובנוסף, לא מצאנו הוראות ו/או הנחיות ו/או התראות מצד החברה לאורך כל התקופה כי על התובעת לעבור לתוכנה מסוימת וכי זו אינה עושה כן. אמנם החברה הציגה מאזן בוחן לשנת 2019 (נ/17) אך לא מצאנו קשר בין מאזן הבוחן לבין עבודתה של התובעת ו/או התנהלותה בעניין.
סוף דבר
אשר על כן, התביעה מתקבלת בחלקה, כך שעל החברה לשלם לתובעת את הסכומים הבאים תוך 30 יום מהיום:
א. פיצוי בעד פיטורים שלא כדין בסך של 8,000 ₪.
התביעה שכנגד נדחית, על כל סעדיה.