שהרי פרופ' שנקר בעצמו ער לכך שהעובר השני נולד כשחבל הטבור היה כרוך פעמיים על צווארה של התינוקת המנוחה, ולדעתו זה לא מצביע על סיכון מיידי של העובר, אך מהווה סטייה מן הנורמה.
התמיכה האנטומית וזאת בשל הפגיעה בשרירי הפרינאום והרקמות התומכות באיברי האגן המתבטאת בציסטוצל היינו צניחה של בסיס כיס השתן לנרתיק ותנועתיות יתר של השופכה במאמץ, ובפגיעה בסוגר האנלי.
...
ההליכים בתיק התמשכו זמן ניכר בשל הצורך בחוות דעת מומחים בתחומים שונים, ואף בגין ניסיונות להגיע להסדר פשרה שלא צלחו, אלא באופן חלקי, במובן זה שהצדדים הגיעו, בסופו של דבר, להסדר דיוני לפיו בית המשפט יפסוק במחלוקות שבין הצדדים בשני רובדים:
הצדדים יהיו רשאים להגיש חוות דעת נוספות, ובית המשפט יפסוק בשאלת האחריות על פי כתבי הטענות, כל חוות הדעת שהוגשו, מסמכים רפואיים וטיעוני ב"כ הצדדים.
אני מקבל את הטיעון שהנזק שנגרם לה היה כתוצאה מפעולת היילוד.
אציין כי שקלתי את טיעוני הצדדים לענין זה וחוות דעת המומחים, ואני קובע כי הנתבע ישלם לתובעים סכום של 650,000 ש"ח, צמוד ונושא ריבית כדין מהיום ועד לתשלום בפועל, אשר מפוצל, לבקשת בא כח התובעים:
לתובע מס' 2, אבי התאומה שנפטרה, סך של 125,000 ₪ מתוך הסכום הנ"ל וזאת בגין נזק לא ממוני.
בנוסף לסכום הנ"ל ישלם הנתבע לתובעים את סכום ההוצאות בגין המומחים הרפואיים, צמוד ונושא ריבית כדין מיום הוצאתם ועד תשלומם בפועל וכנגד קבלות.
