צמצמו תביעות מופרזות בגין ליקויי בנייה ואיך

הנתבעת וצד ג' דוחות את טענות התובעים וטוענות שמדובר בתביעה "מנופחת" ומופרזת המוגשת על ידי התובעים בחוסר תום הלב ובניסיון להתעשר שלא כדין על חשבונן וכי התנהלותם הכוחנית וחסרת תום הלב של התובעים, לפני הגשת התביעה ובמהלך ניהול ההליך, הובילה לכך שבדירה נותרו ליקויים ואין במקרה זה להתייחס לתובעים כצד "החלש" שיש להגן עליו מפני היזם/הקבלן.

בענין ע"א 5602/03 סגל נ' שיכון ופיתוח לישראל בע"מ [פורסם בנבו] (28.2.2005) (להלן: "עניין סגל")) עמד בית המשפט העליון על חשיבות מתן היזדמנות נאותה וכנה למוכר לתיקון ליקויים בתקופת הבדק, בקובעו את הדברים הבאים: |"תקופת הבדק מיועדת לאפשר איתורם של פגמים ואי התאמות בדירה בתוך תקופה קצובה ותיקונם על ידי המוכר. לתקופת הבדק חשיבות במישור של יחסי הצדדים לחוזה, היות שבקביעת תקופת הבדק נילקח בחשבון אופיו המיוחד של הממכר - דירה חדשה אשר ליקויים בבנייתה עשויים להתגלות אך לאחר זמן - וניתנת אפשרות למוכר לעמוד בקיום חיוביו החוזיים ולמסור ממכר תקין לקונה בעבור התמורה החוזית. כן יש לתקופת הבדק חשיבות במישור רחב יותר - תקופת הבדק תורמת ליעילות המערכת המשפטית ומונעת הקצאה בלתי יעילה של משאבים על ידי שהיא מייתרת, ולו באופן זמני, את הצורך בהגשתן של תביעות בגין פגמים ואי התאמות שנתגלו בדירה במהלך תקופה זו. אלה יתוקנו על ידי המוכר בלא שתדרש פניה לבית המשפט. כמובן, במידה שסבורים הקונים כי המוכר לא כיבד חיובו החוזי לתקן הליקויים בשנת הבדק, פתוחה בפניהם האפשרות לפנות לערכאות בתביעה. מכאן, ככלל, לצדדים כולם, כמו-גם למערכת המשפט, אינטרס בהקפדה על כך שקונים לא יגישו תביעתם בגין ליקויי בניה בטרם הודיעו למוכר על הליקויים ויאפשרו לו לתקנם עד תומה של שנת הבדק. [..] הגשת תביעה בגין ליקויי בניה צריכה להעשות ככלל לאחר שחלפה תקופת הבדק ולאחר שניתנה לקבלן היזדמנות אמיתית -ולא כזו שהיא בבחינת מן השפה ולחוץ לתקן הליקויים בתקופת הבדק או בסמוך לסיומה... " (פסקה 9).

טענה מעין זו נדחתה בפסיקה (ראו; ת"א (מחוזי-חי') 948-98 גיגי נ' פנורמה הצפון חברה לבנין בע"מ [פורסם בנבו} (4.1.2009)) ואינה עולה בקנה אחד עם הסכמת הצדדים לצימצום התביעה לסעד כספי.

...

אין בידי לקבל זאת.

סוף דבר הנתבעת תשלם לתובעים פיצוי בסך של 41,272 ₪, את חלקם של התובעים בהוצאות חוות דעת מומחה בית המשפט (3,705 ₪), את החלק היחסי של האגרה כיחס שבין הסכום שפסקתי לסכום התביעה (475 ₪) וכן שכר טרחת עו"ד בסך 5,000 ₪.

ואולם כאשר במסגרת ההליך התאפשר ביצוע בעין של התיקונים באמצעות צד ג' ואלה לא בוצעו במלואם, על פי חוות דעת מומחה בית המשפט אשר בדק את התיקונים שביצעה צד ג' במסגרת ההליך העלתה שחלק לא קטן מהליקויים שפורטו בכתב התביעה ובהם ליקויי רטיבות לא תוקנו, ולא ניתן לומר כי טענות התובעים לליקויים חסרות יסוד וכן כאשר הנתבעת וצד ג' לא עמדו על קיום הדיון נוכח הודעת צד ג' כי התובעים ממשיכים לסכל את ביצוע התיקונים שפורטו בחוות דעת מומחה בית המשפט והסכימו לברור הסעד הכספי בתביעה חלף עמידה על ביצוע התיקונים בעין ואכיפת התובעים בדרכים העומדות לרשותן בדין למילוי ההחלטה על כך, בנסיבות אלה לצד ההסכמה למתן פסק דין ללא חקירות תוך חיסכון בזמן ובעלויות לצדדים, אני סבורה כי יש לפסוק לזכות התובעים שכר טרחת עורכי דין בסכום שקבעתי - בסך 5,000 ₪.

עם זאת, בתביעות רכוש הנטייה היא לצמצם במתן פיצוי מסוג זה, תוך שמובהר כי אין מדובר בפצוי עונשי ואין להתייחס אליו ככזה.

  בע"א 6540/05 סולל בונה בע"מ נ' אברמוביץ' אבנר ואח' [‏פורסם בנבו] (1.12.2008)‏, קבע בית המשפט את הפרמטרים לפסיקת עוגמת נפש בתביעת ליקויי בניה: "בקביעת גובה הפצוי עבור עוגמת נפש שנגרמה בגין ליקויי בנייה יש להביא במכלול השיקולים, בין היתר, את ייעודו של הנכס (מבנה מגורים, מבנה עסקי או אחר); את טיב הליקויים; מידת חומרתם; מידת השפעתם על שגרת חיי המשתמשים בנכס; היתנהלות הצדדים עובר להליך המשפטי ובמהלכו; ועלות תיקון הליקויים" במקרה שבפניי אין חולק כי אכן נתגלו ליקויי רטיבות בדירה, וכי האחריות להם מוטלת לפתחה של הנתבעת.

יחד עם זאת, לא ניתן להיתעלם מסכום התביעה המופרז, בראש ובראשונה ברכיב עגמת הנפש המהוה למעלה מ- 50% מסכום התביעה, ואשר בגינו נפסק סכום המשקף 2% בלבד מתוכו.

...

המחלוקות המצריכות הכרעה לאחר שעיינתי בכתבי הטענות מטעם הצדדים ושמעתי אותם ואת העדים מטעמם בדיון שהתקיים בפניי, אלו הן לטעמי השאלות המצריכות הכרעה: מהו מקור הליקויים בדירה.

סיכום הנזק וחלוקתו בין התובעות בהתאם לאמור לעיל, אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובעות את הסכומים הבאים: סך של 170,314 ש"ח בגין עלות תיקון ליקויי הבנייה בדירה.

בנסיבות אלו, אני סבור כי אין מקום לחייב את הנתבעת לשלם לתובעות את מלוא סכום האגרה אשר שולמה על ידן, אלא את מחציתו בלבד.

לפיכך, אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובעות את המחצית הראשונה של האגרה, בסך 5,584 ש"ח, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום הגשת התביעה ועד היום (29.11.2018), ובסך הכל 6,039 ש"ח. סוף דבר לאור כל האמור לעיל, אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובעת 1 סך של 32,376 ש"ח (כפוף להגשת אסמכתאות מתאימות כאמור בסעיף 47(ג) לפסק הדין), ולתובעת 2 סך של 170,314 ש"ח. בנוסף אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובעות, ביחד ולחוד, הוצאות ושכר טרחת עו"ד בסך כולל של 31,039 ש"ח. כל הסכומים האמורים ישולמו תוך 30 ימים מהיום שאם לא כן יישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד למועד התשלום בפועל.

נתבע מס' 3 טוען כי אכן מסירת השלד נעשתה על ידו במועד הקבוע בהסכם שנחתם בינו לבין תובעת מס' 2, וכי בהתאם להסכם ביניהם האחריות לעבודתו של נתבע מס' 3 ביחס לבניית שלד הבניין מוגבלת ל- 12 חודשים מיום מסירת שלד הבניין, קרי עד לחודש 12/11 (סעיף 43 להסכם בין התובעת 2 לנתבע 3), ועל כן התובעים מושתקים מלתבוע אותו כיום בגין ליקויי בנייה.

נתבע מס' 3 טוען כי הנזקים הנטענים בכתב התביעה הנם מופרזים ואין להם כל אחיזה במציאות, נגרמו כתוצאה מרשלנותם של התובעים או יתר הנתבעים או אנשי מיקצוע מטעמם, וכי התובעים לא עשו מאומה כדי להקטין את נזקיהם.

נתבע מס' 1 טען בסיכומיו, כי הפצוי הנידרש מצד התובעים בגין עוגמת נפש הנו מופרך ומוגזם וכי הפסיקה נוטה לצמצם בפצוי בגין רכיב זה בכל הנוגע לתביעות רכושיות.

...

לסיכום שאלת האחריות אני קובעת כי התובעים נושאים באשם תורם בשיעור 10%, נתבע מס' 1, המפקח, נושא ב- 30% מהאחריות לנזקים, ונתבע מס' 3, המתכנן, נושא ב- 60% מהאחריות.

לסיכום, אני קובעת כדלקמן: אני מחייבת את נתבע מס' 1 לשלם לתובעים סך של 61,500 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה ועד יום התשלום בפועל.

התביעה נגד נתבע מס' 3 נדחית.

חלק ראשון, פתח דבר – עניינו של פסק הדין והמחלוקות בין הצדדים; תמצית טענות הצדדים; חמש השאלות שיוכרעו בפסק הדין וכן התשובות להן עניינו של פסק הדין והמחלוקות בין הצדדים נושא פסק הדין - עניינו של פסק הדין הוא תביעת ליקויי בניה שהגישה נציגות בית משותף בעיר פתח תקווה.

פירוט הסעדים שנדרשו התביעה הוגשה כאמור על הסך של 253,179 ₪ ודרישה למתן צו עשה, הכל בהתאם לפירוט כדלקמן: סעדים כספיים תשלום בגין ליקויים שפורטו בטבלה שצורפה לכתב התביעה - 126,602 ₪ תשלום בגין תיקון אינסטלאציה בחצרים - 9,177 ₪ תשלום בגין הישתתפות עצמית (כך במקור) - 2,400 ₪ פיצוי בגין עגמת נפש ואי נוחות - 100,000 ₪ תשלום בגין שכר ששולם למומחים - 15,000 ש"ח ======= סה"כ - 253,179 ₪ צו עשה מתן צו עשה לתיקון ליקויים נוספים, כפי שפורטו בחוות דעת שצורפה לכתב התביעה.

תמצית טענות הנתבעות הנתבעות טענו כי מדובר בתביעה "מופרכת ומופרזת" אשר כל מטרתה להוציא מהן כספים שלא כדין.

גם רשימת הליקויים הנטענים צומצמה לאחר הגשת חוות דעת מומחה בית המשפט ולאחר הדיונים שנערכו בהליך.

...

(2) אני מחייב את הנתבעות בתשלום סך נוסף של 5,850 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 7/10/2019 ועד למועד התשלום בפועל.

(3) אני מורה לנתבעות להשלים, עד ליום 15/2/2024 את תיקון כל הליקויים, כמפורט בסעיף 6.4 לפסק דין זה. הליקויים יתוקנו בהתאם לאמור בחוות דעתו של מומחה בית המשפט מיום 16/7/2020 ובפיקוח מהנדס שימונה על ידי הנתבעות.

(4) אני מחייב את הנתבעות, ביחד ולחוד, בתשלום הוצאות משפט אשר בנסיבות ההליך וקבלת התביעה באופן חלקי יועמד על סך של 10,000 ₪ וכן שכר טרחת עו"ד בסך של 20,000 ₪.

התובעים רכשו דירה מהנתבעות, והגישו תביעה זו נגדן בגין ליקויי בניה.

אדרבה, עולה באופן ברור מהמשך נוסח סעיף 5.7 לחוזה כי הוא לא מצומצם לאחריות בגין מעשה או מחדל של הצד השלישי: המזמין "לא יישא באחריות...מכל סוג שהוא בקשר ו/או כנובע מהסכם זה ו/או מבצוע העבודות לרבות אחריות וחובה המוטלים או החלים על הקבלן מכוח חוזה זה ו/או מכח כל דין..." (ההדגשה הוספה).

עוד ישלם הצד השלישי לנתבעות יחד ולחוד – אשר ראו להגיש הודעה לצד שלישי על מלוא סכום התביעה למרות שסברה שהיא מופרזת – שכר טירחת עורכי דין בגין ההודעה לצד שלישי, בסך של 3000 ₪.

...

בנוסף ישלמו הנתבעות יחד ולחוד לתובעים יחד ולחוד סך של 293 ₪, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כאמור לעיל מיום 31.3.2021 ועד לפרעון בפועל, בגין מסירה לנתבעות.

סיכום ההודעה לצד שלישי הנני מחייב את הצד השלישי לשפות את הנתבעות יחד ולחוד בגין כל הסכומים שנקבעו בסיכום התביעה העיקרית לעיל.

הנני מחייב את הצד השלישי לשפות את הנתבעות יחד ולחוד בסך של 1000 ש"ח בגין חוות הדעת שהן הגישו; בסך של 5000 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כאמור מיום 18.9.2022 ועד לפרעון בפועל בגין חלקן בשכר טרחת המומחה מטעם בית המשפט; ובסך של 750 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כאמור מיום 14.2.2023 ועד לפרעון בפועל בגין חלקן בשכר העדות של המומחה מטעם בית המשפט.