צלקת ניתוח קיסרי: תביעת פיצויים

רקע לפניי תביעה לפיצויים לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה – 1975.

במהלך האישפוז גלתה כי היא בהריון ובפברואר 2006 ילדה בניתוח קיסרי בת בריאה.

המומחה קבע כי התובעת סובלת מנכות בשיעור 20% לפי סעיף 38(1)ב(5) לתקנות הביטוח הלאומי בגין כריתת שלוש צלעות מצד אחד של בית החזה ו – 10% נוספים בגין הצלקת הניתוחית הבולטת לפי סעיף 75(1)ב לתקנות הביטוח הלאומי.

...

קשייה הביאו בסופו של דבר להפסקת הפעילות בעסק.

מדובר בעדות יחידה של בעל דין ללא כל סיוע, והמסקנה היא כי טענות התובעת לגבי קשיי תפקודה עובר ולאחר התאונה לא הוכחו.

אשר להפסדי שכר לעתיד – בנסיבות העניין, ובהעדר אינדיקציות לקבוע אחרת, אני סבורה כי יש לערוך חישוב על פי השכר הממוצע במשק ונכות תפקודית, בהוון עד גיל 67, סה"כ 577,700 ₪.

כללי לפני תביעה לתשלום פיצויים בגין ניזקי גוף אשר נגרמו לתובעת, ילידת 12.11.1966, לטענתה, כתוצאה מהותרת גוף זר, מחט, בבטנה, במהלך ניתוחים שעברה במוסד רפואי אשר בבעלות, בניהול ופקוח הנתבעת.

התובעת סירבה להמלצת ד"ר חכים לעבור צלום בטן כדי לשלול או לאשש אפשרות זו. ד"ר חכים היתייחס בחוות דעתו לשיקולים בעד ונגד לאפשרות כי מקורה של המחט בצד שמאל בניתוח הקיסרי מושא תיק זה (ראו בסעיף 5 בעמ' 6 לחוות הדעת), אולם דיון זה אינו מצוי בגדר המחלוקת בתיק כאן, זאת מאחר שהתובעת טענה ביחס למחט אשר הוצאה מצידה הימני של הצלקת בלבד ולא העלתה טענה ביחס למחט השמאלית, אשר כאמור, עניינה לא נבדק לאשורו.

הסבל אשר היה מנת חלקה של התובעת, לא רק בשל הכאבים אלא גם מן העובדה שלא נמצא הגורם להם, הוא רב. דברי הנתבעת בסעיף 30 לסיכומיה, דוקא תומכים בטענת התובעת בדבר תלונותיה הרבות על כאבים חזקים באיזור הצלקת הניתוחית בגין הוותרות המחט בה. נטלתי בחשבון את אופי הכאבים, את העובדה שהתובעת נאלצה לתפקד כאם לשישה ילדים וכעובדת נקיון, למרות כאביה, את הפגיעה בהנאות החיים שנגרמה לה בתקופה הזו ואחר כל אלו, אני פוסקת לתובעת פיצוי בגין ראש נזק זה בסך 100,000 ₪.

...

מטבע הדברים, לא כל ההוצאות מכוסות על ידי קופת החולים ועל כן, לאחר שבחנתי את הראיות והטענות, אני מוצאת לפסוק פיצוי גלובלי בסך 3,000 ₪.

סוף דבר סך הפיצוי לתובעת יעמוד, אם כן, על 128,000 ₪.

לאחר שבחנתי את טענות הצדדים, מצאתי לחייב את הנתבעת בהוצאות צד ג', באופן חלקי.

תביעה לפיצויים בגין ניזקי גוף על פי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975 (להלן: "חוק הפלת"ד").

בהריון בשנת 2006 סבלה מסכרת הריונית ובפברואר 2007 אושפזה בשל רעלת הריון ובשל כך הלידה הוקדמה על ידי ביצוע ניתוח קיסרי.

צלקת ניתוחית עם בקע.

...

לאחר שנתתי את דעתי לטענות הנתבעת, לחוות דעתם של פרופ' לוגסי ופרופ' דורסט, ולעדותם בבית המשפט, הגעתי למסקנה כי יש להתערב בקביעתו של פרופ' לוגסי.

בנסיבות אלה, סבורני כי נתגלתה חולשה ממשית בפרמטרים עליהם התבסס פרופ' לוגסי בהערכת נכותה של התובעת, שכן, התברר שאין יסוד לסברתו בדבר קיום קריש דם בווריד הנבוב של התובעת, וספק רב אם קיימים סימנים קשים המגבילים את כושר העבודה של התובעת במידה ניכרת, כאמור סעיף 2 ג' לתוספת לתקנות.

בנסיבות אלה, החלטתי כי אין מקום למינוי מומחים נוספים מטעם בית המשפט לצורך קביעת הקשר הסיבתי ויחס הנכויות.

סבורני כי אין לייחס את הנכויות בגין הצוואר וכאבי הגב לתאונה, וזאת לנוכח קביעת המומחה מטעם בית המשפט בתחום האורטופדיה, פרופ' מושיוב, שלפיה לא נותרה לתובעת נכות צמיתה עקב פגיעתה בתאונה.

סוף דבר לנוכח כל האמור, הנתבעת תשלם לתובעת את הסכומים כדלקמן: הפסדי שכר לעבר 10,700 ₪ גריעה מכושר השתכרות 121,300 ₪ נזק לא ממוני 120,000 ₪ עזרת זולת לעבר ולעתיד 353,300 ₪ הוצאות לעבר ולעתיד 50,900 ₪ 656,200 ₪ - בניכוי תקבולי מל"ל ( 47,200) ₪ 609,000 ₪ לסכום זה יצורף שכר טרחת עו"ד בשיעור 15.34% והחזר אגרה.

בית משפט השלום בירושלים ת"א 59319-05-15 פלונית ואח' נ' הדסה תיק חצוני: בפני כבוד השופטת קרן מילר תובעים 1.פלונית 2.פלוני נתבעת מרכז רפואי הדסה ב"כ התובעים עו"ד אורנה ינובסקי ב"כ הנתבעת עו"ד יעקב עוזיאל פסק דין

כמו כן נטען כי אין להשוות בין פסיקת פיצוי לניתוח באדם ללא הסכמת המשפחה לבין ניתוח בנפל של עובר פגוע שהוחלט להביא למותו בשל המום הקשה שהיה לו. דיון והכרעה – איבחון שליה נעוצה שליה נעוצה היא ארוע נדיר יחסית שבו השליה חודרת בצורה לא תקינה לשריר הרחם ועשויה אף לחדור לאיברים סמוכים כמו שלפוחית השתן או המעי.

מובהר כי "ההנחה היא שקיימת בעיה מכנית באיזור ההשרשה הפגוע לאחר החלמה מניתוח קודם והיא גורמת להינעצות השליה". המחברות מבהירות כי המצב המחשיד ביותר לנוכחות שליה נעוצה בהריון לאחר ניתוח קיסרי בעבר הוא קיומה של שליית פתח או שליה המכסה את הצלקת הניתוחית.

...

לסיכום חלק זה יש מקום להפנות לחיבורן של ברודר והוכנר עליו מסתמך במידה רבה ד"ר מאור.

המסקנה היא כי אסור היה להדסה לבצע נתיחה בעובר של התובעים ללא הסכמתם המפורשת.

לסיכום, הדסה תשלם לתובעים סך של 70,000 ₪ והחזר אגרה.

לפני תביעה לפיצויים בגין ניזקי גוף שהם, לטענת התובעים, תוצאה של טפול רפואי רשלני במהלך לידתה של התובעת 1, אלחג'וג' סברין (להלן: "התובעת" או "סברין") במרכז הרפואי סורוקה בבאר-שבע.

ההנשמה הממושכת, שיתוק העצב הפרני הימני ובעקבותיו שיתוק הסרעפת הימנית, שיתוק מיתר הקול הימני, והצלקת הניתוחית מגיל 44 יום מהניתוח לקיבוע הסרעפת, היוו כולם גורמים מצטברים שהכשילו את תהליך איוורור הריאות.

בסעיף 19 לכתב התביעה המתוקן, סוכמה עמדתו, כפי שהובאה בחוות הדעת, ולפיה: "חוסר ההתייחסות לגורמי הסיכון, אי הערכת האפשרות לפרע כתפיים והמאורעות בלידה מהוים סטיה מפרקטיקה רפואית מקובלת שגרמה למצב היילוד". בנגוד לתובעים, טוענת הנתבעת, כי המצב שבו הגיעה האם לביה"ח, מהוה קונטרה-אינדיקאציה לבצוע ניתוח קיסרי.

...

ד"ר קווינט, מומחה התובעים, הסכים, בחוות דעתו המשלימה, באופן עקרוני לכך שייתכן והתובעת סובלת מסינדרום זה או אחר של מחלה גנטית, אך לגישתו, אין בכך להסביר את כלל בעיותיה - המוחיות, המוטוריות והקוגניטיביות, הנובעות מעצם הלידה הטראומטית שעברה, כך: "השילוב של נמשים ומחלת הלב של סברין יכולה להתאים ל- LEOPARD אך בוודאי שאינה מסבירה את פגיעתה המוחית הקשה של סברין". מהסקירה שלעיל, שכפי שהובהר, נעשתה מעבר לצריך, נמצאנו למדים, שגם במישור הקשר הסיבתי, לא עמדו התובעים בנטל ההוכחה הנדרש במשפט האזרחי, ולא הוכיחו במאזן ההסתברויות, קשר רציף, של סיבה ותוצאה, ממאורעות הלידה ועד לקרות הנזק.

בשים לב לכך - התביעה נדחית.

הגם שלכאורה, אך טבעי הוא, כי עם דחיית התביעה, ייפסקו הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד לטובת הנתבעת, הרי, לפנים משורת הדין, ובנסיבות הספציפיות של התיק הנוכחי - לאור מצבה של התובעת וההנחה כי לא תהא למשפחתה, שממילא מתקשה בטיפול בה, היכולת לשאת בכך - החלטתי שלא לעשות צו להוצאות.