צלקות ניתוחיות מטעם משרד הביטחון

בית משפט השלום בחיפה ע"נ 49780-12-12 א' נ' קצין התגמולים-משרד הביטחון-אגף השקום תיק חצוני: בפני ועדת ערר לפי חוק הנכים (תגמולים ושקום) תשי"ט-1959 יו"ר הוועדה – כב' השופט יואב פרידמן חבר הוועדה – דר' אלכס קורת חברת הוועדה – דר' נעמי אפטר מערערים משיבים קצין התגמולים-משרד הביטחון-אגף השקום פסק דין

חוו"ד המומחים הרפואיים שמטעם הצדדים חוו"ד מומחה מטעם המערער- ד"ר סעב באסם- מומחה ומנתח אף, אוזן גרון (20.06.12) בבדיקה: אוזניים תופיות, תעלות תקינות, אף סטייה במחיצת האף לימין.

בבדיקה: צלקת ניתוחית בצואר משמאל כלפי האמצע.

אמנם אין תלונות הנוגעות לליקוי שמיעה במהלך שרותו הצבאי אך ישנו תעוד (ע"פ הודעה מוסכמת מטעם הצדדים) כי הוגשה תביעה למשרד הבטחון בגין נכות שמיעתית ביום 12.03.07 (לא ברור לאיזו הודעה מוסכמת הכוונה, אך ניתן להסיק שהמערער אכן הגיש תביעתו לניזקי שמיעה ב 12.3.07 (ראה בהמשך) - הערת הוועדה).

...

המסקנה הסבירה הנובעת ממקבץ הנתונים ומחוו"ד מומחה הועדה הנה שהכף נוטה לכך שהמערער אינו סובל כלל מטנטון, וזו קביעתנו .

ממילא נדחית התזה לפיה סובל הוא מטנטון הקשור לשירות (וגם לו הכרנו בכך שסובל הוא מטנטון, הרי בשים לב לכך שהתלונה הראשונה באה ב 2010, לא סביר היה לייחס הטנטון לחשיפה לרעש בשירות שהסתיים ארבע שנים קודם).

אנו מקבלים חלקית את הערעור כך שהירידה בשמיעה תיוחס לתנאי השירות בבחינת גרימה מלאה.

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 5331/13 לפני: כבוד השופט א' רובינשטיין כבוד השופט י' עמית כבוד השופט נ' סולברג העותרים: 1. שושנה טייב 2. קטי אוליבר 3. אילת ויסוצקי 4. אביה מושקוביץ 5. אלי טייב נ ג ד המשיבים: 1. היועץ המשפטי לממשלה 2. משהב"ט - אגף מישפחות והנצחה 3. צבא הגנה לישראל עתירה למתן צו על תנאי תאריך הישיבה: [כ"ט בכסלו התשע"ד] (2.12.13) בשם העותרים: עו"ד שלמה צפורי; עו"ד שלמה רכבי בשם המשיבים: עו"ד ענר הלמן; עו"ד אבישי קראוס ][]פסק-דין

עוד סיפרה המשפחה כי טייב היה שעיר מאוד בגופו, וכי על גבו קיימת צלקת בצורת עיגול כתוצאה מניתוח שעבר.

בדו"ח מיום 15.3.06 המסכם את החקירה צוין, כי סיפור נפילתו של טייב מופיע בתחקיר שערך אלוף משנה במילואים משה גבעתי על קרבות החרמון, מטעם מחלקת היסטוריה של צה"ל. עוד צוין כי סיפור נפילתו של טייב, המופיע בתחקיר גבעתי, נשען בעקרו על עדותו של זינגר שהיה מצוי בסמוך לו בעת המתקפה.

ביום 21.10.12 פנו העותרים ליעקב גבאי, ראש היחידה להנצחת החייל במשרד הבטחון, בבקשה מנומקת כדי לקבל אישורו לפתיחת קברו של טייב לשם עריכת בדיקת DNA; ביום 18.11.12 השיב גבאי, כי "אין סמכויות בחוק לר' היחידה להנצחת החייל לאשר פתיחת קבר לצרכי זהוי", וכי נחוץ אישורו של היועץ המשפטי לממשלה לשם כך. ביום 22.11.12 פנו העותרים ליועץ המשפטי לממשלה בבקשה לפתוח את קברו של טייב ולשם בדיקת DNA.

...

כל האמור מעלה מוליך למסקנה, כי יש להניח לציון טייב ע"ה, שהוא בודאות ככל שהשגתנו מגעת החלל שבקבר, לנוח בשלום על משכבו.

סוף דבר, איננו נעתרים לעתירה.

אך לא נוכל מכל הנימוקים הללו להיעתר לעתירה.

בית משפט השלום בירושלים ע"נ 43641-07-13 פוטש נ' קצין התגמולים-משרד הביטחון-אגף השקום תיק חצוני: 300708-004 בפני כבוד השופט בדימוס יואל צור פרופ' רחמים בן יוסף, חבר מר זאב שורק,חבר מערער עידו פוטש ע"י עו"ד עודד סבוראי ועו"ד אנדריי וורשצ'יגין משיב קצין התגמולים ע"י עו"ד אסנת בן אברהם-בוגוד החלטה

רקע כללי העירעור שלפנינו היא על החלטת המשיב מיום 26.6.13 בה קבע המשיב , בין היתר, כדלהלן: "לאחר עיון בתביעתך ובתוצאות הבדיקות הרפואיות והנימוקים המצוינים בחוות הדעת הרפואית מתאריך 17.7.12...הגעתי למסקנה כי ההפרעה בכף ימין כתוצאה מהחבלה מיום 26.8.00 החמירה בתקופת שירותך ועקב שירותך. ההחמרה שעל חשבון השרות הנה בשיעור של רבע מדרגת הנכות הכוללת". לפיכך נקבעה למערער נכות של 5% מתוך דרגת נכות כוללת של 20% בגין "קשיון נוח פרק שורש היד ימין"ו-0.25% מתוך דרגת נכות כוללת של 1% בגין "צלקת ניתוחית שורש כף יד ימין לא מעובה ולא רגישה". להלן פרטים אודות המערער: המערער יליד שנת 1991; שנתיים טרם גיוסו , במהלך הפסקה בבית הספר, שיחק המערער כדורגל ונחבל .

מונחות לפנינו חוות דעת רפואיות כדלהלן: מטעם המערער- חוו"ד מיום 2.12.13 של פרופ' יואל אנגל; מטעם המשיב- שתי חוות חוו"ד: האחת של ד"ר אבידב ליברמן מיום 17.7.12 שעל בסיסה קבע המשיב את עמדתו כמפורט בסעיף 1 דלעיל, והשנייה חוו"ד של ד"ר שמואל ליובושיץ מיום 28.7.16 שבאה כתגובה לחוות הדעת הנ"ל של פרופ' אנגל.

...

רקע כללי הערעור שלפנינו היא על החלטת המשיב מיום 26.6.13 בה קבע המשיב , בין היתר, כדלהלן: "לאחר עיון בתביעתך ובתוצאות הבדיקות הרפואיות והנימוקים המצוינים בחוות הדעת הרפואית מתאריך 17.7.12...הגעתי למסקנה כי ההפרעה בכף ימין כתוצאה מהחבלה מיום 26.8.00 החמירה בתקופת שירותך ועקב שירותך. ההחמרה שעל חשבון השירות הינה בשיעור של רבע מדרגת הנכות הכוללת". לפיכך נקבעה למערער נכות של 5% מתוך דרגת נכות כוללת של 20% בגין "קשיון נוח פרק שורש היד ימין"ו-0.25% מתוך דרגת נכות כוללת של 1% בגין "צלקת ניתוחית שורש כף יד ימין לא מעובה ולא רגישה". להלן פרטים אודות המערער: המערער יליד שנת 1991; שנתיים טרם גיוסו , במהלך הפסקה בבית הספר, שיחק המערער כדורגל ונחבל .

כל האמור לעיל גם מתיישב עם עדות המערער .

בניגוד לד"ר ליברמן, ד"ר ליובושיץ, המומחה השני מטעם המערער סבר "שלא נמצא קשר של גרימה או החמרה בין הנכות הנטענת לבין תנאי שירותו". אנו סבורים על בסיס הנימוקים דלעיל, שמלוא נכותו של המערער נגרמה בשל השירות כפי שסבר פרופ' אנגל.

לפיכך, הערעור מתקבל.

בית משפט השלום בחיפה ע"נ 7082-03-12 פלוני נ' קצין התגמולים-משרד הביטחון-אגף השקום תיק חצוני: בפני ועדת ערר לפי חוק הנכים (תגמולים ושקום) תשי"ט-1959 יו"ר הוועדה – כב' השופט יואב פרידמן חבר הוועדה – דר' אלכס קורת חבר הוועדה – דר' צבי בן-ישי מערער פלוני משיבים קצין התגמולים-משרד הביטחון-אגף השקום פסק דין

לאור היותה של המחלוקת רפואית בעיקרה (ראה סקירת חוו"ד מומחי הצדדים, כאשר שני הצדדים אינם חולקים על אבחנת הגידול שנימצא בברכיו של המערער אך כן על גורמיו האפשריים), ראינו למנות מומחית מטעם הוועדה, בלא צורך להמתין לחקירת המערער קודם.

ברך שמאל: עדיין תפיחות מפושטת, צלקת ניתוחית באורך 15 ס"מ, כיפוף 80 מע', יישור 10- מע', יציבות תקינה.

...

דיון אנו מקבלים כאמור את מסקנות מומחית הועדה – שלא נסתרו ולא נמצא לנו טעם טוב להתערב בהן.

לסיכום: המערער אכן סבל משינויים ניווניים וגידול בשתי ברכיו (ליפומה ארבורסנס).

הערעור נדחה.

בית משפט השלום טבריה תא 1486/01 כהן שלמה מדינת ישראל - משרד הבטחון פסק דין

התובע סבל מכאבי בטן ומחסימת מעיים חלקית ונותרה בבטנו צלקת ניתוחית.

פרופ' אריה דורסט, מנהל המחלקה הכירורגית בבית חולים ביקור חולים בירושלים, שמונה בהסכמת הצדדים כמומחה מטעם בית המשפט, אשר בדק את התובע ביום 23.12.02, קבע בחוות דעתו מיום 1.6.03 בגין ניתוחי בקע חוזרים וחולשת דופן הבטן 20% נכות צמיתה בהתאם לסעיף 20(ג) לתקנות (20.

...

אין בידי לקבל את חוות דעתו של ד"ר שלוסברג שהתבססה על נכות רפואית בשיעור של 60% ועל נכויות רפואיות הקיימות אצל התובע, אך אינן תולדה של התאונות דנן.

התוצאה אשר על כן, אני מקבל את התביעה ומחייב את הנתבעת לשלם לתובע פיצוי בסך 472,199 ₪ בניכוי תקבולי מל"ל משוערכים כאמור.

כמו כן, אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובע הוצאות משפט בסך 10,000 ₪ ושכר טירחת עו"ד בשיעור 15% + מע"מ מסכום הפיצוי לאחר ניכוי תקבולי מל"ל. הנתבעת תשלם את הסכומים הנ"ל לתובע באמצעות בא כוחו תוך 30 יום מיום קבלת פסק דין זה, שאם לא כן, ישאו הסכומים הנ"ל הפרשי הצמדה וריבית החל מהיום ועד התשלום המלא בפועל.