להלן יובאו החלטות אלה:
בהחלטה מיום 2.1.2020, נקבע כי "החייב יחדש בקשתו אליה יצרף תדפיס תנועות בחשבון הבנק ל-3 חודשים אחרונים וכן דף רכוז יתרות עדכני. בשלב זה הנני מורה על ביטול עיקול חשבון עו"ד המצוי ביתרת חובה בלבד".
בהחלטה מיום 5.1.2020 נקבע כי "ביום 2.1.2020 הגיש החייב בקשה לביטול עיקול עו"ש של המבקשת בבנק מזרחי טפחות... וכן ביטול כלל העיקולים אשר הוטלו על כספים. החייב ... טוען כי הוטלו עיקולים על כספים השייכים לחייב אצל צדדי ג' 'ובנגוד לכל דין החלטה או ובהיעדר סמכות'. באשר לבקשה לביטול עיקול חשבון עו"ד, יש לצרף עותק קריא של תדפיס תנועות בחשבון הבנק ל-3 חודשים אחרונים, שכן המסמך שצורף אינו קריא במלואו. כמו כן, מנתוני התיק עולה כי לחייב פק"מ ובו כ-107,000 ₪. החייב יבהיר מדוע לא אורה על מימוש הכספים לשתם תשלום בחוב, וזאת על אף שהחייב עומד לכאורה בצו התשלומים. ככל שלטענת החייב יש עיקול שלא כדין, יוכל להגיש בקשה לציין בה את מספר העיקול, מועד הטלתו, זהות המעקל ותוצאות העיקול. ואף יפנה להוראות הדין וסעיף החוק הקובע לכאורה כי הוטלו עיקולים בנגוד לדין. לאחר שיפעל החייב כאמור, תועבר הבקשה להתייחסות הזוכה".
בהחלטה מיום 12.1.2020 נקבע כי "אין בעמידה בצו התשלומים כדי למנוע פעולות כנגד רכוש החייב (לרבות כספים המוחזקים בחיסכון פק"מ), הגם החייב עומד כטענתו בצו התשלומים. טענות החייב כי חלק מהכספים המופקדים בפר"י שייכים לאישתו, נדחית... כמו כן, לא הוכח כי מופקדים כספים בסך 77,000 ₪ בגין הלוואה שנטל החייב בעבר... כבר עתה ניתן להורות על מימוש סך של 15,000 ₪ לכל הפחות, שעה שאין מחלוקת כי מדובר בכספי החייב, ושלא על חשבון צו התשלומים. בנוסף יבהיר החייב למי ביצע העברות של 200,000 ₪ ביום 11.11.2019 לרבות שם המוטב אליו הועברו כספים והעילה- בלווי אסמכתות. רק לאחר שיפעל החייב כאמור, ויפרוס מלוא המידע והמסמכים, תועבר בקשתו להתייחסות הזוכה".
בהחלטה מיום 21.1.2020 נקבע, בין היתר, לעניין "מימוש עיקול צד ג'", כי "גובה החוב בתיק בסך 245,900.72 ₪. אני מורה למחזיקה (בנק מזרחי-טפחות) להעביר את הכספים להוצל"פ".
בהחלטה מיום 23.2.2020 נקבע כי "כפי שהובהר לחייב, עמידה בצו התשלומים אינה מונעת מעיקול נכסיו ומימושם על פי דין. עתה נטען, כי הכספים עליהם הוטלו עיקולים במסגרת חשבון בנק החייב, שייכים לצד ג'. זאת, בנגוד לטענות קודמות כאילו חלק מהכספים שייכים לאשת החייב, וכי מדובר בהלוואה נטל החייב. היינו, לפניי שתי גרסאות סותרות... בנוסף, לא הוכח תעודתם של כספים בסך 200,000 ₪ בגין העברה מיום 11.11.19... בנוסף, לא צורף תצהיר צד ג' נטען... החייב ימציא עותק בקשותיו... וההחלטות על בקשות אלה לידי הזוכה והזוכה יגיש תגובתו...".
בהחלטה מיום 8.4.2020 נקבע "לפניי בקשת המשך לביטול עיקול חשבון בנק (אשר נתפסו בו כספים בשיעור משמעותי) ואשר מיתנהלת מחודש ינואר 2020 וטרם הוכרעה. בעיניין זה על החייב לפעול תחילה בהתאם להוראות ההחלטה מיום 23.2.2020. לאור זה, לא ניתן להעתר לבקשה...".
בהחלטה מיום 19.4.2020 נקבע כי "ביום 19.04.20 הוכר החייב (התובע) כחייב משלם בהתאם לחוק ההוצל"פ", הכרה אשר הובילה כאמור לעיכוב ההליך בכל הנוגע לעיקול על חשבון העו"ש.
בהחלטה מיום 10.6.2020 נקבע כי "בהחלטה מיום 19.4.2020 בוטל עיקול חשבון בנק לאור מצב החרום המיוחד ששרר, וזאת עד חלוף 30 ימים לאחר חזרת המשק לשגרה... החייב חדל מתשלומיו בחודש מרץ 2020. על החייב להסיר את חוב הפיגורים בתוך 30 ימים מהיום, שאם לא כן ניתן יהיה להורות על הטלת העיקול שבוטל בהחלטה מיום 19.04.20, וזאת לא יאוחר מיום 12.07.20".
בהחלטה מיום 1.7.2020, בעיניין מימוש עיקול צד ג', נקבע כי "גובה החוב בתיק בסך 248,827.92 ₪. אני מורה למחזיקה (בנק מזרחי-טפחות) להעביר את הכספים להוצל"פ".
בהחלטה מיום 5.7.2020 נקבע כי "ראו החלטה מיום 10.6.2020... נראה כי החייב טרם סילק את חוב הפיגורים ולא המציא את המידע והמסמכים שנדרשו בהחלטות קודמות. בשלב זה אני מורה על ביטול עיקול חשבון בנק המצוי ביתרת חובה. בקשת המשך יש לתמוך במסמכים שנדרשו כאמור לעיל ותדפיס תנועות בחשבון הבנק ל-3 חודשים אחרונים וכן דף רכוז יתרות עדכני".
בהחלטה מיום 6.7.2020 נקבע כי "עתה צורף תדפיס תנועות בחשבון הבנק ל-3 חודשים וכן דף רכוז יתרות עדכני. לחייב פק"מ בסכום של כ- 32,000 ₪ אשר הנו משועבד. יש לפעול בהתאם ליתר הוראות ההחלטה כאמור. לאחר שיתקבל מלוא המידע והמסמכים, ניתן יהיה ליתן החלטה לגופם של דברים".
עוד טענו הנתבעים, כי אף אם מדובר היה בעיקולים שהוטלו בנגוד לדין, הרי שעיקול המוטל על חייב, אשר אכן חב כספים לזוכה (בשונה מעיקול המוטל על מי שאינו חייב כלל), אינו בגדר לשון הרע.
לא זו אף זו, התובע, כאמור, לא הביא בתביעתו את התמונה המלאה לפני בית המשפט והנתבע הוא שצרף החלטות נוספות של כב' רשם ההוצאה לפועל, אשר ניתנו במסגרת הליך ההוצאה לפועל נשוא תביעה זו.
מהחלטות אלה עולה, כי התובע החזיק לכאורה בחשבונו כספים בסכומים ניכרים.
...
להלן יובאו החלטות אלה:
בהחלטה מיום 2.1.2020, נקבע כי "החייב יחדש בקשתו אליה יצרף תדפיס תנועות בחשבון הבנק ל-3 חודשים אחרונים וכן דף ריכוז יתרות עדכני. בשלב זה הנני מורה על ביטול עיקול חשבון עו"ד המצוי ביתרת חובה בלבד".
בהחלטה מיום 5.1.2020 נקבע כי "ביום 2.1.2020 הגיש החייב בקשה לביטול עיקול עו"ש של המבקשת בבנק מזרחי טפחות... וכן ביטול כלל העיקולים אשר הוטלו על כספים. החייב ... טוען כי הוטלו עיקולים על כספים השייכים לחייב אצל צדדי ג' 'ובניגוד לכל דין החלטה או ובהעדר סמכות'. באשר לבקשה לביטול עיקול חשבון עו"ד, יש לצרף עותק קריא של תדפיס תנועות בחשבון הבנק ל-3 חודשים אחרונים, שכן המסמך שצורף אינו קריא במלואו. כמו כן, מנתוני התיק עולה כי לחייב פק"מ ובו כ-107,000 ₪. החייב יבהיר מדוע לא אורה על מימוש הכספים לשתם תשלום בחוב, וזאת על אף שהחייב עומד לכאורה בצו התשלומים. ככל שלטענת החייב יש עיקול שלא כדין, יוכל להגיש בקשה לציין בה את מספר העיקול, מועד הטלתו, זהות המעקל ותוצאות העיקול. ואף יפנה להוראות הדין וסעיף החוק הקובע לכאורה כי הוטלו עיקולים בניגוד לדין. לאחר שיפעל החייב כאמור, תועבר הבקשה להתייחסות הזוכה".
בהחלטה מיום 12.1.2020 נקבע כי "אין בעמידה בצו התשלומים כדי למנוע פעולות כנגד רכוש החייב (לרבות כספים המוחזקים בחיסכון פק"מ), הגם החייב עומד כטענתו בצו התשלומים. טענות החייב כי חלק מהכספים המופקדים בפר"י שייכים לאשתו, נדחית... כמו כן, לא הוכח כי מופקדים כספים בסך 77,000 ₪ בגין הלוואה שנטל החייב בעבר... כבר עתה ניתן להורות על מימוש סך של 15,000 ₪ לכל הפחות, שעה שאין מחלוקת כי מדובר בכספי החייב, ושלא על חשבון צו התשלומים. בנוסף יבהיר החייב למי ביצע העברות של 200,000 ₪ ביום 11.11.2019 לרבות שם המוטב אליו הועברו כספים והעילה- בליווי אסמכתאות. רק לאחר שיפעל החייב כאמור, ויפרוס מלוא המידע והמסמכים, תועבר בקשתו להתייחסות הזוכה".
בהחלטה מיום 21.1.2020 נקבע, בין היתר, לעניין "מימוש עיקול צד ג'", כי "גובה החוב בתיק בסך 245,900.72 ₪. אני מורה למחזיקה (בנק מזרחי-טפחות) להעביר את הכספים להוצל"פ".
בהחלטה מיום 23.2.2020 נקבע כי "כפי שהובהר לחייב, עמידה בצו התשלומים אינה מונעת מעיקול נכסיו ומימושם על פי דין. עתה נטען, כי הכספים עליהם הוטלו עיקולים במסגרת חשבון בנק החייב, שייכים לצד ג'. זאת, בניגוד לטענות קודמות כאילו חלק מהכספים שייכים לאשת החייב, וכי מדובר בהלוואה נטל החייב. היינו, לפניי שתי גרסאות סותרות... בנוסף, לא הוכח תעודתם של כספים בסך 200,000 ₪ בגין העברה מיום 11.11.19... בנוסף, לא צורף תצהיר צד ג' נטען... החייב ימציא עותק בקשותיו... וההחלטות על בקשות אלה לידי הזוכה והזוכה יגיש תגובתו...".
בהחלטה מיום 8.4.2020 נקבע "לפניי בקשת המשך לביטול עיקול חשבון בנק (אשר נתפסו בו כספים בשיעור משמעותי) ואשר מתנהלת מחודש ינואר 2020 וטרם הוכרעה. בעניין זה על החייב לפעול תחילה בהתאם להוראות ההחלטה מיום 23.2.2020. לאור זה, לא ניתן להיעתר לבקשה...".
בהחלטה מיום 19.4.2020 נקבע כי "ביום 19.04.20 הוכר החייב (התובע) כחייב משלם בהתאם לחוק ההוצל"פ", הכרה אשר הובילה כאמור לעיכוב ההליך בכל הנוגע לעיקול על חשבון העו"ש.
בהחלטה מיום 10.6.2020 נקבע כי "בהחלטה מיום 19.4.2020 בוטל עיקול חשבון בנק לאור מצב החירום המיוחד ששרר, וזאת עד חלוף 30 ימים לאחר חזרת המשק לשגרה... החייב חדל מתשלומיו בחודש מרץ 2020. על החייב להסיר את חוב הפיגורים בתוך 30 ימים מהיום, שאם לא כן ניתן יהיה להורות על הטלת העיקול שבוטל בהחלטה מיום 19.04.20, וזאת לא יאוחר מיום 12.07.20".
בהחלטה מיום 1.7.2020, בעניין מימוש עיקול צד ג', נקבע כי "גובה החוב בתיק בסך 248,827.92 ₪. אני מורה למחזיקה (בנק מזרחי-טפחות) להעביר את הכספים להוצל"פ".
בהחלטה מיום 5.7.2020 נקבע כי "ראו החלטה מיום 10.6.2020... נראה כי החייב טרם סילק את חוב הפיגורים ולא המציא את המידע והמסמכים שנדרשו בהחלטות קודמות. בשלב זה אני מורה על ביטול עיקול חשבון בנק המצוי ביתרת חובה. בקשת המשך יש לתמוך במסמכים שנדרשו כאמור לעיל ותדפיס תנועות בחשבון הבנק ל-3 חודשים אחרונים וכן דף ריכוז יתרות עדכני".
בהחלטה מיום 6.7.2020 נקבע כי "עתה צורף תדפיס תנועות בחשבון הבנק ל-3 חודשים וכן דף ריכוז יתרות עדכני. לחייב פק"מ בסכום של כ- 32,000 ₪ אשר הינו משועבד. יש לפעול בהתאם ליתר הוראות ההחלטה כאמור. לאחר שיתקבל מלוא המידע והמסמכים, ניתן יהיה ליתן החלטה לגופם של דברים".
עוד טענו הנתבעים, כי אף אם מדובר היה בעיקולים שהוטלו בניגוד לדין, הרי שעיקול המוטל על חייב, אשר אכן חב כספים לזוכה (בשונה מעיקול המוטל על מי שאינו חייב כלל), אינו בגדר לשון הרע.
לעניין זה, אני סבור כי היה על הנתבעים לנקוט משנה זהירות, ולהימנע מהטלת עיקול על כלל נכסי התובע בבנק, כך שיתפסו גם את חשבון העו"ש, גם בהינתן קושי טכני אפשרי לייחד את העיקול, כך שיתפוס נכסים אחרים בלבד, ולא את חשבון העו"ש; או בהינתן מעין תקווה, כי האפשרות להטלת עיקול על חשבון העו"ש, תיחסם באופן "אוטומטי", ככל שקיים עיכוב הליכים לעניין זה.
חרף האמור לעיל, הטלת העיקולים האמורים אינה מהווה, לטעמי בנסיבות המקרה, לשון הרע, כלפי התובע.
ואולם, מהחלטות הרשם עולה, כאמור, כי התובע לא עשה כן.
סיכומו של דבר, משלא בוססה, חרף הטלת עיקולים על חשבון העו"ש המנוגדים להחלטות הרשם, פגיעה בשמו הטוב של התובע, ומשלא פעל התובע כנדרש על מנת לצמצם את הפגישה ואת נזקיו, ככל שהיו, התביעה נדחית.
הואיל והנתבעים, כפי שפורט לעיל, הטילו את העיקולים הספציפיים על חשבון העו"ש, בניגוד להחלטות הרשם, ובשים לב למנגנון הדיוני החסכוני שעליו הסכימו הצדדים, לרבות התובע, לבירור תביעה זו, החלטתי שלא לחייב את התובע בהוצאות.
