מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

צילום רנטגן אובחן ברשלנות רפואית

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2014 בשלום עפולה נפסק כדקלמן:

תמצית טענות התובע: התובע, יליד 22/07/1988, טען כי הובהל ממקום התאונה אל בית החולים להמשך קבלת טפול רפואי, שם נשלח לצילום רנטגן ואובחן כסובל מרגישות ודיפורמציה, פצע שיפשוף מעל לפטישון הפנימי וכן פצע שיפשוף מעל ברך ימין.
(ר' ע"א576/81 בן שמעון נ' ברדה, פ"ד לח(3)1) המומחים מטעם שני הצדדים אינם חולקים על כך שיש לפסוק לתובע נכות רפואית בשיעור של 10%, אך הם חלוקים בדעתם באשר לנסיבות שגרמו לנכותו זו. בעוד המומחים מטעם התובע טענו כי הנכות נגרמה לו בעקבות הטיפול הרפואי הרשלני שקבל מאת הנתבעים לאחר התאונה, טענו המומחים מטעם הנתבעים כי נכותו זו לא קשורה לטפול הרפואי שקבל, אלא היא נובעת מעצם התאונה שעבר בבית הספר.
...
(עמ' 7 לפרוטוקול מיום 15/01/09, ש' 14-22) כמו כן, הודה התובע כי לא הכיר את הצוות בבית החולים ולא ידע מי טיפל בו ומי דיבר עמו ועם מי התייעצו במסגרת הטיפול בו. (עמ' 9 לפרוטוקול, ש' 34, 36, 39) הנתבע 1 העיד כי הסביר לתובע ולמלוויו שיש לו שבר בקרסול עם פגיעה בלוחית הגדילה ושצריך לשחזר את השבר למקום כמה שיותר מהר בשביל למנוע את הסבל של לוחית הגדילה וכי לא היו שום סיכונים בפעולה זו. (שם, ש' 13-15) וחיזוק לדבריו אלו נמצא בעדותו של אביו של התובע לפיהם קיבל הסבר אודות מצבו של התובע וההליך הרפואי והבין מה הנתבע 1 הולך לעשות לו במהלך הטיפול בו. (עמ' 13 לפרוטוקול מיום 15/01/09, ש' 3-15) אשר על כן, הנני דוחה את תביעתו של התובע לפיצויים בעילה של פגיעה באוטונומיה.
סוף דבר: נוכח כל האמור לעיל, הנני דוחה את התביעה.
הנני מחייב את התובע לשלם לנתבעים ביחד ולחוד הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך של 15,000 ₪.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2014 בשלום עכו נפסק כדקלמן:

שאלת החבות הנזיקית של ביה"ח: לטענת התובע ביה"ח חב כלפיו בנזיקין מאחר, ובין היתר, כשל באיבחון סוג השבר שניגרם לו עקב התאונה ובטיפול הרפואי שניתן לו בעקבות אותו איבחון שגוי, אשר גרם לו נזק חמור יותר ובלתי הפיך; האיבחון השגוי של השבר הביא לשימוש בסד גבס קצר ובלתי מתאים שהותיר את המרפק של התובע בזוית לא נכונה ולא מנע תזוזה בעמדת השבר ובהמשך הביא לאיחוי גרוע של השבר; התובע נאלץ לעבור ניתוחים מיותרים שהיו נמנעים ממנו אם ביה"ח היה מאבחן שמדובר בשבר סופראקונדיאלי; ביה"ח טעה טעות חמורה באיבחון הרפואי שנעשה לתובע לעומת האיבחון הרפואי הנכון כפי שהיתהווה בפועל וכי הדבר נבע מרשלנות בבדיקה ו/או באיבחון ו/או בפיענוח הצילומים; ביה"ח לא דאג כי התובע יקבל טפול רפואי נאות ו/או לא טיפל בתובע בדרך ראויה ומקובלת; ביה"ח לא נקט בפעולות הנחוצות כדי להבטיח איבחון מדויק ו/או לא נתן טפול רפואי לתובע באמצעות רופאים מיומנים ו/או ביצע את הטיפול הרפואי בתובע בחוסר בקיאות; ביה"ח שקל שיקולים כלכליים בבצוע הטיפול הרפואי בתובע ו/או לא פיקח באופן הולם על דרך הטיפול הרפואי של מי מצוות עובדיו ו/או לא השתמש בפרקטיקה רפואית מקובלת וסבירה ו/או לא דאג כפי שבי"ח סביר ו/או רופא מיומן היה צריך לנהוג בנסיבות העניין; לסיכום טוען התובע כי יש לאמץ את מימצאי חוות דעת המומחה מטעם ביהמ"ש במלואה.
עם זאת, הבהיר המומחה מטעם ביהמ"ש (עמ' 7 לחוות דעתו) כי שלוש חוות הדעת הרפואיות הנ"ל, מבוססות רובן ככולן על העתקה של החומר הכתוב שמתעד את הארוע ומהלך המחלה ואין בהן בקרה או הבעת דיעה על מה שלמדו מהחומר המתועד ומצילומי הרנטגן ומה- MRI, ולכן לדעתו כשלו שלושתם באבחנה.
...
כאב וסבל: בשים לב לפגיעתו של התובע, גילו, נכותו הרפואית וכן הטיפולים הממושכים להם נזקק במרוצת השנים מאז פגיעתו ועד היום, וכן בשים לב לטיפולים העתידיים שקיים סיכוי שהתובע יזדקק להם, אני מחליט לפסוק לתובע פיצוי בגין נזק לא ממוני בסך 100,000 ₪.
נראה לי לפסוק לתובע סכום סביר של 15,000 ₪.
יחד עם זאת, אני מחליט להעמיד את השכר החודשי על סך 8,500 ₪.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2018 בשלום עכו נפסק כדקלמן:

לטענת התובע צלום רנטגן (במבט (AP הוא הבדיקה הנכונה לאיבחון בעיות ב DRUJ -; אם כי המומחה הנוסף לא שלח את התובע לצילום לשורש כף היד כדי לעמוד על מצבו של מפרק ה - DRUJ ובחר לבצע בדיקה פיזיקאלית בלבד שבעקבותיה שלל אי יציבות במפרק זה. לטענת התובע, אין לקבל קביעה זו שכן היא מתבססת על בדיקה פיזיקאלית שבוצעה בחלוף תקופה ארוכה של- 7 שנים ועל כן לא יכולה להמצא אמינה.
בנוסף, בעוד שהמומחה הנוסף העיד בחקירתו כי לצורך אבחנת קיומו של נזק במפרק ה- DRUJ דרושה בעיקר בדיקה פיזיקאלית ׁ(יציבות שורש כף היד), ושב וטען כי בוצעה לנתבע בדיקה שכזו בביה"ח, אלא שהמומחה לא הצליח להפנות בחקירתו למסמך המעיד על ביצוע בדיקה זו. לו בדיקת היציבות בוצעה לבטח הצוות הרפואי היה מגלה כי נגרם נזק גם למפרק זה, ומסיק כי עסקינן בחבלה מסוג E-L. העדר ביצוע בדיקת יציבות שורש כף היד במסגרת האשפוזים והניתוחים הרבים שהתובע עבר, נוסף להיותה התרשלות, הרי מצדיקה העברת הנטלים לשכמי הנתבעת.
...
הווה אומר, גם אם נלך כברת דרך ארוכה לקראת התובע ונאמץ את כל טיעוניו במישור ההתרשלות, הרי בהיעדר נזק דין התביעה דחיה.
בהתעלם ממסקנתי לפיה הוכח פוזיטיבית כי הטיפול לא תרם ולא הגביר את הנכות, הרי באשר למישור הנזק אין להחיל דוקטרינה זו. אין בפנינו קושי מובנה בהוכחת שיעור הנזק או שאלת החלוקה.
סוף דבר מכל האמור לעיל, אני מורה על דחיית התביעה.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2015 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

היעדרו של צלום רנטגן מיום התאונה, יוצר נזק ראייתי שהרי בהיעדר צלום רנטגן, לא ניתן לדעת מה היה מצבו של התובע כשהגיע לבדיקה במוקד - האם סבל משבר והאם מדובר היה בשבר ללא תזוזה או בשבר עם תזוזה, כפי שהודגם בצלום הרנטגן שבוצע למחרת היום? מדובר ב"נזק ראייתי מובנה" - דהיינו נזק ראייתי הנובע מעצם ההתרשלות בטיפול הרפואי המתבטאת באי הפניית התובע לצילום רנטגן שהיה מצביע על מצבו בעת שהגיע למוקד.
...
אין בידי לקבל טענה זו. אכן, נוכח העדרו של צילום רנטגן נגרם נזק ראייתי מובנה שהוביל להעברת נטל הראיה להוכחת העובדה שהתובע סבל משבר עם תזוזה בגין התאונה ועובר להגעתו למוקד אל כתפי הנתבעת.
אין לי אלא להצטרף בהסכמה לביקורת, ואף אני סבור כי יש להישמר מפני הפעלה מכנית של דוקטרינת הנזק הראייתי במצב של "נזק ראייתי מובנה"" (פסקה 113ד' לפסק הדין).
תביעת התובעים 2 ו - 3, נדחית.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בשלום פתח תקווה נפסק כדקלמן:

טענתו העיקרית של התובע היא שהטיפול אשר הוענק לו על ידי הצוות הרפואי היה טפול רשלני שבא לידי ביטוי, בין היתר, באיבחון שגוי, שהסב לו נזקים גדולים ואף החמיר את מצבו, ואחת התוצאות של כך הנה שעד היום הוא ממשיך לסבול מכאבים.
עיון ברשומה הרפואית שנערכה על ידי הנתבעת במועד ביקורו של התובע מעלה כי מלבד – הבדיקה שנערכה, האיבחון, צלום הרנטגן, החבישה האלסטית והנפקת מירשם של משככי כאבים – נכללה גם ההנחיה המפורשת הבאה: "מעקב עם רופא מטפל בעוד 1 ימים, מעקב עם אורטופד בעוד 1 ימים". אין בידי לקבל כל ניסיון של התובע לטעון כי עמוד זה לא נכלל במסגרת הרשומה ו/או שלא היה מודע לאמור בו וכי כל שנאמר לו בעת שיחרורו הוא שהבעיה ברגל 'תיחלוף עם הזמן' (ר' עדותו בע' 2 שו' 13-14 לתמליל ישיבת ההוכחות); ראשית, עיון במסמכי הביקור מעלה שניתן להתרשם בנקל שהעמוד בו נכללה ההנחיה הנו עמוד המשך למסמך שכותרתו "הוראות שיחרור" בו נכלל המלל, בין היתר, של "סיכום הביקור" כשההנחיה נכללה תחת הכותרת "דף שיחרור: כללי", והנה מודגשת (כולל פונט גדול יותר) ביחס למלל של ההוראות הכלליות.
...
על רקע האמור, העריך מומחה התובע את נכותו הצמיתה של התובע בשיעור 20% לפי סעיף 75(1)(ג) לתקנות המל"ל. במסגרת טענות ההגנה של הנתבעת נטען, בין היתר, כי מהתיעוד הרפואי שעליו מסתמך התובע עולה כי הוא פעל בניגוד להנחית הנתבעת שהורתה לו במפורש לפנות כבר למחרת היום לאורתופד והדבר תועד באופן ברור ברשומה הרפואית ובניגוד לנטען על-ידי המומחה של התובע.
לאור כל האמור, אין מקום להכיר בפיצוי בגין תקופה זו. גריעה מכושר ההשתכרות לעתיד; לאור אופייה ושיעורה של הנכות התפקודית כאמור שבה מצאתי להכיר רק בגין מצב לאחר קרע בגיד אכילס (ללא הכרה בחפיפה כלשהי של הנכות הרפואית בגין הצלקת שנותרה) וכן לנוכח זאת שלא ניתן לשלול קיומה של השפעה בעתיד של הנכות בגין הקרע על תפקודו של התובע בעבודה (כפי שכאמור עמד על כך גם המומחה מטעם בית המשפט) – הייתי מוצאת לפסוק לתובע פיצוי בראש נזק זה אשר היה עומד על סך של 212,903 ₪ (המהווה 50% מסך החישוב האקטוארי המלא לפי שיעור נכותו התפקודית של התובע אותה העמדתי כאמור 10%; שכרו הממוצע ערב התאונה (על-פי טופס 106 הרלוונטי לשנת הפגיעה); מקדם ההיוון הרלוונטי עד גיל פרישה 67 וכולל החלק היחסי של הפסדי פנסיה).
באשר לתקופת העתיד, לא שוכנעתי לאור אופי הנכות שיש מקום להיעתר לפסוק לתובע פיצוי כלשהו, ובפרט בשעה שלא עולה מחומר הראיות (ובכלל זה מהאמור בחוות דעתו של המומחה מטעמה) כי האחרון ייזקק בעתיד לטיפול המשך.
סוף-דבר: לאור כל האמור לעיל, דין התביעה להידחות.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו