ציד חיות בר מוגנות ללא רישיון

רקע נגד הנאשם הוגש כתב אישום מתוקן המייחס לו עבירות של ציד חיית בר מוגנת ללא רישיון, לפי סעיפים 2 ו-14(ב) לחוק להגנת חיית הבר, התשט"ו- 1955 (להלן: "החוק"), בנסיבות סעיף 29 לחוק העונשין התשל"ז-1977 (להלן: "חוק העונשין"); ציד בשיטות אסורות [רדיפה בכלי תחבורה ממונע], לפי סעיף 5(4) לחוק בנסיבות סעיף 29 לחוק העונשין; פגיעה בערך טבע מוגן, לפי סעיפים 33(ג) ו-57(א) לחוק גנים לאומים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה, תשנ"ח-1998 (להלן: "חוק גנים לאומיים") בנסיבות סעיף 29 לחוק העונשין וציד באיזור אסור, לפי תקנה 1 לתקנות להגנת חיית הבר (אזורים אסורים) תשל"א-1971 בנסיבות סעיף 29 לחוק העונשין.

...

בנסיבות אלה, עתירת ב"כ הנאשם לפסול את הראיה בנימוק שאינה קבילה, אך מחמת העובדה שהוצג לבית המשפט העתק (שלא באמצעות מבצע ההעתקה), נדחית.

בהיעדר טענה פוזיטיבית בנוגע למעשי הרדיפה אחר הצבאים, והעובדה שיצא יחד עם חבורה ל"טיול" שכלל רדיפה בתוך השטח החקלאי אחר הצבאים, מתחייבת על פי כללי הדין וההלכה בדבר "מבצעים בצוותא" המסקנה, כי גם הם הנאשם היווה חלק מהמעגל הפנימי של מבצעי העבירה.

סוף דבר נוכח כל אמור לעיל, משלא נותר כל ספק, ודאי לא ספק "סביר", בכך שהנאשם ביצע את המיוחס לו בכתב האישום המתוקן, מתחייבת המסקנה שיש להרשיעו בדין וכך אני קובעת.

רקע נגד הנאשמים הוגש כתב אישום המייחס להם, בצוותא חדא, עבירות של ציד חיית בר מוגנת ללא רישיון, לפי סעיפים 2 ו-14(ב) לחוק להגנת חיית הבר, התשט"ו- 1955 (להלן: "החוק"), בנסיבות סעיף 29 לחוק העונשין התשל"ז-1977 (להלן: "חוק העונשין"); ציד בשיטות אסורות [רדיפה בכלי תחבורה ממונע], לפי סעיף 5(4) לחוק בנסיבות סעיף 29 לחוק העונשין; פגיעה בערך טבע מוגן, לפי סעיפים 33(ג) ו-57(א) לחוק גנים לאומים, שמועות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה, תשנ"ח-1998 (להלן: "חוק גנים לאומיים") בנסיבות סעיף 29 לחוק העונשין וציד באיזור אסור, לפי תקנה 1 לתקנות להגנת חיית הבר (אזורים אסורים) תשל"א-1971 בנסיבות סעיף 29 לחוק העונשין.

...

ירידה מהרכב, נוכח מבנהו של הרכב, בהכרח מורגשת על ידי נאשמים 1 ו-4 שישבו מאחור וגם בכך יש כדי לתמוך במסקנה בדבר דחיית עדותם.

בהיעדר טענה פוזיטיבית בדבר הסתייגות נאשמים 1 ו-4 ממעשי הרדיפה אחר הצבאים, והעובדה שיצאו יחד כחבורה ל"טיול" שכלל רדיפה בתוך השטח החקלאי אחר הצבאים, מתחייבת על פי כללי הדין וההלכה בדבר "מבצעים בצוותא" המסקנה, כי גם הם היו חלק מהמעגל הפנימי של מבצעי העבירה.

סוף דבר נוכח כל אמור לעיל, משלא נותר כל ספק, ודאי לא ספק "סביר", בכך שהנאשמים ביצעו את המיוחס להם בכתב האישום, מתחייבת המסקנה שיש להרשיעם בדין וכך אני קובעת.

כאשר מדובר בעבירה של ציד חיית בר מוגנת ללא רישיון סבורני כי לא ניתן להסתפק באמירה קצרה לפיה הוחלט לסרב לבקשה מטעמים פליליים ויש לנמק מדוע במקרה זה הרשעה בגין ציד חיית בר ללא רישיון מהוה סיכון לציבור או לבטחון המדינה וכיצד נשקלה ההרשעה בעבירה זו אל מול שיקולים אחרים שיש לשקול כגון: הזכות לחיי מישפחה וטובת ילדיו של העותר.

...

כאשר מדובר בעבירה של ציד חיית בר מוגנת ללא רישיון סבורני כי לא ניתן להסתפק באמירה קצרה לפיה הוחלט לסרב לבקשה מטעמים פליליים ויש לנמק מדוע במקרה זה הרשעה בגין ציד חיית בר ללא רישיון מהווה סיכון לציבור או לביטחון המדינה וכיצד נשקלה ההרשעה בעבירה זו אל מול שיקולים אחרים שיש לשקול כגון: הזכות לחיי משפחה וטובת ילדיו של העותר.

בנסיבות אלו לא מצאתי מקום להיעתר לעתירה במובן זה שיינתן צו שיפוטי המורה להעניק לעותר אזרחות ישראלית.

עם זאת מצאתי לנכון להצביע על הליקוי בהליך שמהווה אחד מהנושאים שהובילו להכרעה השיפוטית בשלב זה. בשים לב לתוצאה אליה הגעתי, ובהתחשב בליקויים שבטיפול המשיבה, הרשות המנהלית המוסמכת, בעניינו של העותר, אני מורה כי המשיבה תישא בהוצאות העותר בהליך זה בסכום כולל של 15,000 ₪ שישולם לידי העותר, באמצעות ב"כ, עד לא יאוחר מיום 20.7.22, שאם לא כן יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק.

רקע: כנגד הנאשם הוגש כתב אישום ביום 29.3.21 המייחס לו ביצוען של עבירות ציד חיית בר מוגנת ללא רישיון ציד או היתר, איסור החזקת חיית בר מוגנת, איסור ציד בשיטות אסורות (שיסוי כלב), ניסיון לסחר בחיית בר מוגנת לפי החוק להגנת חיית הבר, תשט"ו – 1955 (להלן :"החוק להגנת חיית הבר") איסור ציד בלילה לפי התקנות להגנת חיית הבר, תשל"ו-1976 (להלן :"התקנות להגנת חיית הבר"), איסור סחר בערך טבע מוגן לפי החוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה, תשנ"ח-1998 (להלן: "החוק לגנים לאומיים"), איסור החזקת ערך טבע מוגן לפי החוק לגנים לאומיים ותקנות הגנים לאומיים, שמורות הטבע ואתרי הלאום (איסור פגיעה בערכי טבע מוגנים), תשמ"ד-1983.

...

דיון והכרעה לאחר שבחנתי את טענות הצדדים הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות וכי אין מקום להורות על ביטול כתב האישום.

לאחר עיון בטענות הצדדים מצאתי כי אין בידי לקבל טענת השיהוי התביעתי בתיק.

נוכח כל האמור, דין הבקשה להידחות.

ע"פ (מחוזי מרכז) 45128-12-10 באזלאמיט נ' מדינת ישראל (15.5.11) - שלושה נאשמים הורשעו בעבירות של ציד חיית בר מוגנת ללא רישיון והחזקת חיית בר מוגנת, לאחר שברכבם נימצאו 3 כלובים שהכילו 46 חוחיות, שתיים מהן היו קשורות ברגליהן ושמשו כפיתיון.

...

לאור האמור לעיל, נוכח היעדר עבר פלילי, הודאתו של הנאשם במסגרת הסדר טיעון, חיסכון בזמן שיפוטי, היות הנאשם נתון במעצר משך חודשיים, ולאחר מכן כ-8 חודשים באיזוק אלקטרוני ובתנאים מגבילים, ונוכח הירתמות מסוימת וראשונית להליך טיפולי פרטי; אך מנגד קיומו של תסקיר שלילי המצביע על קושי בלקיחת אחריות והיעדר המלצה שיקומית, אני קובע שיש למקם את עונשו של הנאשם מעל לתחתית מתחם העונש ההולם.

צו לפי סעיף 17(ו) לחוק צער בעלי חיים סעיף 17(ו) לחוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים), תשנ"ד-1994 קובע שאדם שהורשע בעבירה לפי סעיף 2 לחוק, כבמקרה שלפניי, ומצא בית המשפט שנוכח אופי העבירה ונסיבותיה הדבר נחוץ לשם הגנה על בעלי החיים, רשאי בית המשפט, בנוסף על כל עונש אחר, לצוות כי אותו אדם יוגבל מלהחזיק בעלי לחיים לתקופה שיקבע.

לאור האמור לעיל, אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים: 27 חודשי מאסר, בניכוי ימי מעצרו, מיום 8.2.22 עד יום 17.4.22.