צו-על-תנאי בעתירה נגד המדינה

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 181/21 לפני: כבוד השופט ע' פוגלמן כבוד השופט י' עמית כבוד השופט ע' גרוסקופף העותר: אריה (לואי) גארב נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל עתירה למתן צו על תנאי בשם העותר: בעצמו בשם המשיבה: עו"ד תהילה רוט; עו"ד יעל קולודני ][]פסק-דין

נוסף על כך, העתירה הופנתה נגד "מדינת ישראל", בלי להבחין בין רשויותיה וגופיה ובלי לציין מי מהם אמור לנקוט את הפעולות המבוקשות בעתירה.

...

בתגובתה המקדמית טוענת המשיבה שיש לדחות את העתירה על הסף ולגופה.

אולם האופי הכוללני של העתירה והסעד המבוקש בה אינם נגזרים מרשימת המשיבים שהעותר בחר לנסח, אלא ממהות הדברים; יתר על כן, אם רשימת המשיבים המלאה מצביעה על כך שהעתירה כוללנית, הרי שיש בכך משום תמיכה במסקנה שהעתירה כוללנית.

כידוע, בית משפט זה לא ייעתר לעתירות כוללניות (בג"ץ 1901/94 לנדאו נ' עיריית ירושלים, פ"ד מח(4) 403 (1994)), ומטעם זה דין העתירה להידחות.

העתירה נדחית אפוא על הסף.

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 5787/21 לפני: כבוד השופט ע' פוגלמן כבוד השופטת ע' ברון כבוד השופט ג' קרא העותר: אמיר יהל נ ג ד המשיבים: 1. בית הדין הארצי לעבודה 2. עריית נס ציונה 3. מדינת ישראל – הממונה על הגימלאות 4. מבטחים מוסד לביטוח סוצאלי של העובדים בע"מ עתירה למתן צו על תנאי בשם העותר: עו"ד צבי שילה ][]פסק-דין

העותר הגיש ערעור לבית הדין הארצי על פסק דינו של בית הדין האיזורי בעיניינו, ואולם ערעור זה הוגש נגד המדינה בלבד (ולא נגד מבטחים) ובהמשך נמחק לבקשתו של העותר (ביום 10.2.2011).

...

בנסיבות אלה הורה בית הדין האזורי על דחיית התביעה השנייה בפסק דין קצר, תוך שציין כי "נראה שכל רצונו של התובע היה מלכתחילה להגיש תביעה זו לבית הדין רק על מנת להגיע לבית הדין הארצי. בנסיבות אלו, אין מקום להמשיך ולהידרש לעניינו, ויש לדחות את תביעתו כבר עתה". ביום 3.12.2020 הגיש העותר לבית הדין הארצי ערעור על פסק הדין בתביעה השנייה, וביום 28.6.2021 הערעור נדחה.

בכל הנוגע לקביעתם של בתי הדין לעבודה כי בעניינו של העותר נוצר מעשה בית דין, הטענות שמעלה העותר בעתירתו הן בעלות אופי ערעורי גרידא – ומשכך אינן מקימות עילה להתערבותנו.

בעניין זה מקובלת עלינו עמדתו של בית הדין הארצי, כי לא ייתכן שתובע שביקש מהערכאה הדיונית לדחות את תביעתו, יבקש לנהל את הדיון לגופו לראשונה לפני ערכאת הערעור; והדברים מקבלים משנה תוקף כאשר מבוקש לברר את המחלוקת לראשונה במסגרת עתירה לבית המשפט הגבוה לצדק.

סוף דבר התוצאה היא שהעתירה נדחית על הסף.

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 6046/21 לפני: כבוד השופט י' עמית כבוד השופטת י' וילנר כבוד השופט ע' גרוסקופף העותרים: 1. יהודה רסלר 2. יוכבד כהן 3. חבצלת שחר 4. אנדראה לין שיף 5. שמחה מרציאנו 6. רבקה כלף 7. יהודית ברגר שרעבי 8. אושר פנינה 9. אלי שלו נ ג ד המשיבה: ממשלת ישראל עתירה למתן צו על תנאי בשם העותרים: עו"ד יהודה רסלר בשם המשיבה: עו"ד נטע אורן ][]פסק-דין

עם פירסום חומרי החקירה של הועדה השלישית, הוגשו מספר תביעות נזיקין נגד המדינה, הנוגעות לתיקי ילדים שנפטרו וילדים שגורלם לא נודע (ילדים עלומים), במסגרתן תבעו המשפחות פיצוי כספי על הנזק שניגרם להן, בין היתר, בשל כך שלא נימסר להן כל מידע בזמן אמת.

על כן, קביעה בדיעבד כי ההסדר הכספי האמור יחול גם על מישפחות שעניינן מעולם לא נידון במסגרת הועדות, כפי שמבקשים העותרים שנורה, תחייב את המדינה להשקיע משאבים רבים נוספים במימושו (הן לצורך עריכת בירור עובדתי לגבי טענותיהן של מישפחות אלו, והן לצורך מתן ההטבה הכספית המובטחת בהסדר לאלו שיימצאו זכאים) – משאבים אשר הקפם אינו ברור, וממילא לא נילקחו על ידה בחשבון בעת קבלת ההחלטה על ההסדר הכספי.

...

בתגובתה המקדמית, טוענת המשיבה כי יש לדחות את העתירה על הסף.

לבסוף, לא מצאנו כי דחיית העתירה תוביל לפגיעה קשה וחמורה בשלטון החוק אשר יש בה כדי להצדיק את בירורה חרף השיהוי שנפל בה, וזאת הואיל וכפי שיבואר להלן, גם לגופה אין היא מגלה עילה להתערבות.

הנה כי כן, טענת העותרים לפיה ההסדר הכספי שנקבע בהחלטה 821 מפלה אותם אך בשל מוצאם, אין לה על מה שתסמוך, ודינה להידחות.

סוף דבר: דין העתירה להידחות על הסף.

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 8884/23 לפני: כבוד השופטת ד' ברק-ארז כבוד השופט ח' כבוב כבוד השופטת ר' רונן העותרת: היתאחדות עיתונאי חוץ בישראל (FPA) נ ג ד המשיבים: 1. מתאם פעולות הממשלה בשטחים 2. אלוף פיקוד הדרום 3. שר הבטחון עתירה למתן צו על תנאי בשם העותרת: עו"ד גלעד שר בשם המשיבים: עו"ד ענת גולדשטיין; עו"ד סיגל אבנון סוויצקי ][]פסק-דין

מן התגובה המקדמית עולה כי ביום 12.12.2023 השיב המשיב 1 לפניית העותרת בדוא"ל. הוא ציין כי במסגרת ארועי השבעה באוקטובר הופצץ מעבר ארז וחלק נרחב ממנו נהרס כליל; וכן כי המעבר שימש לחדירת מחבלים ולבצוע מתקפת טירור רצחנית נגד מדינת ישראל ואזרחיה.

...

דיון והכרעה לאחר שנתנו דעתנו לטענות הצדדים מזה ומזה, הגענו למסקנה כי דין העתירה להידחות על הסף, בהיעדר עילה להתערבות.

כך, בהתאם למדיניות שתוארה בתגובה המקדמית, צה"ל מאפשר לעיתונאים – הן ישראלים והן זרים – להיכנס לשטחי רצועת עזה גם בימי הלחימה, וזאת לאזורים מוגבלים ובזמנים מוגבלים, כשהם מלווים בכוחות הביטחון ובנציגי דובר צה"ל. אף אם אין במדיניות זו כדי לאפשר לחבריה ולחברותיה של העותרת לממש באופן מלא את חופש העיתונות, הרי שבשים לב לנסיבות הביטחוניות הקיצוניות המתקיימות בעת הזו, ולסיכונים הממשיים הכרוכים במתן היתרי כניסה עצמאיים לעיתונאים במצב הנוכחי – אנו סבורים כי מדובר במדיניות מאוזנת וסבירה.

ככל שבהמשך ישתנו הנסיבות –פתוחה הדרך בפני העותרת לשוב ולהפנות את בקשתה למשיבים, ובמידת הצורך להגיש עתירה חדשה לבית משפט זה. העתירה נדחית אפוא.

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 9021/23 לפני: כבוד השופט נ' סולברג כבוד השופטת י' וילנר כבוד השופטת ר' רונן העותרים: ואדי זכריה- 61 עותרים ברשימה נ ג ד המשיבים: 1. צבא הגנה לישראל 2. קצין מישטרה צבאית ראשי 3. נציב שירות בתי הסוהר 4. המטה לבטחון לאומי 5. היועצת המשפטית לממשלה 6. הפרקליטה הצבאית הראשית עתירה למתן צו על תנאי בשם העותרים: עו"ד נאדין אבו ערפה; עו"ד נדיה דקה בשם המשיבים: עו"ד מתן שטיינבוך ][]פסק-דין

במהלך המילחמה עצרו כוחות הבטחון תושבי רצועת עזה שעלה חשד למעורבותם בפעולות כנגד מדינת ישראל.

כן נימסר כי בנסיבות המילחמה הקשה אותה מנהלת כיום מדינת ישראל, הוחלט שלא יימסר מידע כזה לפונים פרטיים או לעותרים צבוריים הפונים לגורמי הצבא באמצעות כתובת הדואר האלקטרוני או למשל"ט הכליאה של המישטרה הצבאית.

...

לטענת המשיבים, יש לדחות את העתירה על הסף בשל כך היותה כוללניות ומשום שהיא נוגעת לעותרים שעניינם נבדל זה מזה, לרבות באשר למערכת הדינים החולשת על מעצרם, ככל שאכן נעצרו.

עוד טענו המשיבים כי דין העתירה להידחות על הסף מאחר שהסעדים המבוקשים בה לא נתמכו בתשתית עובדתית ומשפטית הולמת.

דיון והכרעה לאחר שעיינו בעתירה ובתשובה, אנו סבורים כי דין העתירה – סילוק על הסף.

לאור כל האמור, העתירה נדחית.