מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

צווי הריסה מינהליים מכח סעיף 238א(ב1) לחוק התכנון והבניה

בהליך בקשות בנייה (בב"נ) שהוגש בשנת 2017 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

מספר עילות ביסוד הבקשה לביטול הצוו שהוצא מכוח סעיף 238א (ב1) לחוק התיכנון והבניה, התשכ"ה – 1965 (להלן: "החוק") ובהן: לא היתקיימה, בטרם מתן הצוו, היתייעצות סטאטוטורית בהתאם לאמור בסעיף 238א (ב) לחוק.
(1) לפי ידיעתו הוקם הבניין ללא היתר או שהבניין חורג ובמה הוא חורג; (תיקון מס' 38) תשנ"ד – 1994 (תיקון מס' 43) תשנ"ה – 1995 (2) לפי ידיעתו לא נסתיימה הקמת הבניין או שנסתיימה לא יותר משישים ימים לפני יום הגשת התצהיר; (3) ביום הגשת התצהיר, אין הבניין שלגביו מבוקש הצוו מאוכלס או שהוא מאוכלס תקופה שאינה עולה על שלושים ימים; לצוו כאמור ייקרא "צו הריסה מינהלי". צו הריסה מינהלי על פי סעיף 238א לחוק התיכנון והבניה תשכ"ה – 1965 הוא אקט מינהלי ולא אקט עונשי.
צו הפסקה שפוטי המקור הנורמאטיבי לצוו הפסקה שפוטי הוא בסעיף 239 (א) לחוק הקובע: "נעשתה עבודה, או השתמשו במקרקעין, בדרך ובנסיבות שיש בהם משום עבירה לפי סעיף 204, בין שהוגש על העבירה כתב אישום לבית המשפט ובין שטרם הוגש, רשאי בית המשפט לצוות על הנאשם, או על מי שנראה לבית המשפט אחראי לבצוע העבירה, ועל כל מי שעובד בשירותם- להפסיק את העבודה או את השמוש (להלן- צו הפסקה שפוטי) ותקפו של הצוו יהיה עד לביטולו או שינויו על ידי בית המשפט." כמפורט בסעיף הנ"ל יש לבחון קודם הוצאת הצוו, האם היתקיימו היסודות של סעיף 204 (א) לחוק הקובע: "המבצע עבודה או משתמש במקרקעין בלא היתר כשביצוע העבודה או השמוש טעונים היתר לפי חוק זה או תקנה על פיו, דינו...". נטל ההוכחה הוא על מבקש הצוו, בעניינינו – המדינה, ועליה להוכיח כי נעשית במקרקעין פעילות לא חוקית בין על ידי בנייה ובין על ידי שימוש כקבוע בסעיף 204 לחוק.
...
כנגד המבקש, בכל הנוגע למגרש זה ולגדר המקיפה אותו, מתנהל תיק פלילי על ידי המועצה המקומית, מדובר על תיק פלילי 30757-04-15 שבמסגרתו, בסעיף 1 לכתב האישום, צוין: "המאשימה הינה הוועדה המקומית לתכנון ובניה אור יהודה אזור אשר בתחום שיפוטה מבוצעות העבירות מסוג כתב האישום". צו ההריסה המנהלי בנוגע למבנה ולמדרגות גישה למבנה, הוצא על ידי הגב' גילה אורון, יו"ר הוועדה המחוזית לתכנון ובניה במחוז תל אביב, "לאחר שהוגש לי תצהיר מתכננת המחוז, אדריכל נעמי אנג'ל ביום 16.2.2016, לאחר ששוכנעתי כי המבנה הוקם בלא היתר בניה, לאחר שהתייעצתי עם עו"ד נורית טביב, עו"ד נציגת שרת המשפטים מחוז תל אביב שבמרחב התכנון שלה הוקם המבנה, ולאחר שיו"ר הוועדה המקומית לתכנון ובניה אזור לא נתן, על אף הוראתי בכתב, צו הריסה מנהלי" (שורות 3-4 לצו ההריסה המנהלי).
מכל האמור לעיל ובהיעדר כל ראיה לכך שהמבנה הוצב במהלך 60 יום שלפני החתימה על התצהיר, ומאחר שהמסמכים שהמבקש הציג בדיון ופורטו לעיל תומכים בגרסתו- לא התקיימו יסודות סעיף 238א(א)(2) לעניין 60 הימים.
אשר על כן אני מקבל את הבקשה ומורה על ביטול צו ההריסה המנהלי מושא ההליך שלפניי.

בהליך ערעור פלילי (ע"פ) שהוגש בשנת 2017 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

בהחלטה דחה בית המשפט קמא את בקשת המערערים לבטל, ולחילופין לעכב, את ביצועם של מספר צוי הריסה מנהליים שהוצאו מכח סעיף 238א(ב1) לחוק התיכנון והבנייה, תשכ"ה – 1965 (להלן: "החוק") למספר מבנים בלתי חוקיים הנמצאים בכפר וואלג'ה בירושלים (להלן: "הכפר" "המקום").
בכולן קבע בית המשפט קמא את העניינים הבאים: א. כל המבנים ניבנו שלא כדין, בנייתם לא הסתיימה והמבנים לא אוכלסו לפני המועד הקבוע בחוק, ולכן לא מתקיימות העילות המצדיקות ביטול צו הריסה מינהלי; ב. העידר תיכנון אינו מהוה עילה לביטול הצוו שכן הוא אינו מונע מהרשויות להוציא צוים מינהליים, לכן נדחתה הטענה בדבר הגנה מן הצדק.
מכך, ברי כי אף אחת מהעילות הקבועות בסעיף 238 לחוק אינה מתקיימת כאן.
...
שנית, דברי מתכננת המחוז בתצהיר כי: "הבניין מצוי בתחום תכנית 12062 אשר נדונה בועדה המחוזית ונדחתה בתאריך 17.2.09. הוגש ערר שמספרו 21/09 ובדיון מיום 16.7.09 נדחה הערר" – אינם שגויים.
משכך, ולסיכום כל האמור לעיל, חזרנו אל 'נקודת ההתחלה': בכפר נמצאים מבנים שנבנו ללא היתר, אין בעתיד הנראה לעין כל תכנית לאישורם, ולפיכך אין כל הצדקה לדחיית מועד ביצוע הצווים, ובוודאי שלא לביטולם.
יצוין כי הצדדים פנו בעניין לבית המשפט העליון (רע"פ 6443/13 דלעיל), אשר נתן ביום 31.10.16 את החלטתו לפיה: "בנסיבות העניין, אין מקום לדון במחלוקת העובדתית המובהקת שבין המבקש לבין המשיבה בבית משפט זה במסגרת ההליך שלפניי שהסתיים זה מכבר ... תרופתו של המבקש היא אפוא בנקיטת הליך מתאים". ואין לי אלא להצטרף לדעה זו. סוף דבר, הערעור נדחה.

בהליך ערעור פלילי (ע"פ) שהוגש בשנת 2014 בעליון נפסק כדקלמן:

ענייננו בצו הריסה מינהלי שהוצא ביום 5.3.2012, מכוח סעיף 238א(ב1) לחוק התיכנון והבניה, התשכ"א-1965 (להלן: חוק התיכנון והבניה), נגד מבנה דו-קומתי המצוי באיזור שכונת א-טור בירושלים (להלן: המבנה).
...
כך גם נדחה ערעורו של מר שוויקי לבית המשפט המחוזי בהחלטה מיום 30.6.2013.
הכרעה שקלתי את הטענות מזה ומזה והגעתי למסקנה כי דין הערעור להידחות.
על כן, נוכח האינטרס הציבורי בביצוע מהיר ומיידי של צו ההריסה, לצד סיכויי הערעור שנראים, על פניו, נמוכים ביותר, לא אוכל להיעתר לערעור.
הערעור אפוא נדחה.

בהליך ערעור פלילי אחר (עפ"א) שהוגש בשנת 2016 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

לפני בקשה להורות על עיכוב ביצוע החלטת בית משפט השלום בפ"ת (כב' הש' מירב כפיר) מיום 4.4.16 בגדרה נדחתה בקשת המבקש להורות על ביטול צו הריסה מינהלי שהוצא על ידי המשיב 1, ביום 11.2.16 להריסת מבנה (להלן: "ההחלטה" ולהלן: "הצוו המינהלי"), מכוח סעיף 238א(ב1) לחוק התיכנון והבניה, התשכ"ה-1965 (להלן: "החוק").
ובאשר לטענה השניה, תוקפו של צו הריסה מנהלי, מוגדר בסעיף 238(ט) לחוק כדלקמן: "בכפוף לאמור בסעיף קטן (ב1)(3) לא יבוצע צו הריסה מינהלי אם חלפו 30 ימים מיום הגשת התצהיר כאמור בסעיף קטן (א), או מיום ההחלטה של בית המשפט הדוחה את הבקשה לביטול הצוו, אם ניתנה החלטה כאמור, הכל לפי המאוחר..." גם בהקשר לכך, מצאתי לאמץ את קביעת בית משפט קמא, על פיה יפוג תוקפו של צו הריסה מינהלי בחלוף 30 ימים מאז מתן התצהיר, או מיום מתן החלטה של בית המשפט הדוחה את הבקשה לביטול הצוו, אם ניתנה החלטה כאמור.
...
ב"כ המבקש עתר לבית המשפט להיעתר לבקשת עיכוב ביצוע ההחלטה, על מנת לאפשר למבקש את יומו בערעור ולמנוע פגיעה חמורה בקניינו.
לאור סך כל האמור לעיל, דין הבקשה לעיכוב ביצוע ההחלטה, עד להכרעה בערעור, להידחות.

בהליך ערעור פלילי (ע"פ) שהוגש בשנת 2013 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

לפני חמישה ערעורים מאוחדים, המתייחסים כולם לצוי הריסה מנהליים שהוצאו מכח סעיף 238א(ב1) לחוק התיכנון והבניה תשכ"ה-1965 (להלן: "החוק"), למספר מבנים בלתי חוקיים הנמצאים בכפר וולג'ה בירושלים (להלן: "הכפר" "המקום").
(ב) ב"ש 5306/11: צו ההריסה המינהלי הוצא בגין מבנה שלד מבטון בשטח של כ-120 מ"ר. (ג) ב"ש 5309/11: צו ההריסה המינהלי הוצא בגין מבנה שלד מבטון בשטח של כ-157 מ"ר. (ד) ב"ש 5310/11: צו ההריסה המינהלי הוצא בגין מבנה שלד מבטון: קומה א', מרתף, מדרגות וקיר תומך בשטח של כ-275 מ"ר. (ה) ב"ש 5307/11: צו ההריסה המינהלי הוצא בגין מבנה בן 2 קומות ומרתף עשוי בטון ואבן בשטח של כ-306 מ"ר. בכל הבקשות תקפו המבקשים את חוקיות הצוים, כאמור בסעיף 238א לחוק התיכנון והבניה, וטענו שהם לא נועדו למנוע עובדה מוגמרת.
...
ואם יישאל השואל מה היה על המערערים לעשות, כיצד יכלו הם לבנות את ביתם במצב בו לא מקדמות רשויות התכנון דבר בכפרם – התשובה לכך מצוייה אף היא בפסק הדין בעניין דכה: "ישאל השואל, מה הם הכלים העומדים לרשות מי שבשל בעיות הקשורות בדיני התכנון והבניה נמנע הימנו לקבל היתר לבנות בקניינו, אך אינו רוצה לפעול שלא כדין? התשובה לכך היא, מעבר לפניות ועתירות אינדיבידואליות אפשריות, שימוש בדרכים שיזעיקו שמים וארץ באשר להתנהלות הרשות, ואלו ייתכנו הן במישור הציבורי, באמצעות תקשורת, חברי מועצת העיר וחברי הכנסת, והן במישור המשפטי בעתירות לבית המשפט". כך או כך, יחליטו המערערים לנקוט בפעולה כזו או אחרת, אין בכך כדי לשנות את המסקנה הסופית, לפיה אין להותיר את המבנים, שנבנו באופן בלתי חוקי, על כנם.
עם כל אי הנחת שבדבר מבחינת קצב התנהלותן של הרשויות, אין מנוס מן התוצאה אליה הגענו".
סיכומו של דבר – הערעורים נדחים.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו