התביעה לתשלום דמי הבראה
התובע טען כי הוא זכאי לדמי הבראה על פי צו ההרחבה בענף החקלאות ותבע מלוא התשלום בגין דמי הבראה לאורך כל תקופת העסקתו וזאת תוך היתעלמות מהוראות ההסכם הקבוצי הכללי בעיניין קצובת הבראה שהוראותיו הורחבו על כלל העובדים במשק הקובעות, כי עובד זכאי לקצובת הבראה עבור השנתיים שקדמו לתום יחסי עובד ומעביד בלבד.
...
איננו מקבלים טענה זו.
אמנם, לאורך כל תקופת העבודה ניתן לראות כי היו ימים בהם התובע עבד פחות משמונה שעות ונרשם כי נזקפו לזכותו בגין אותו היום 8 שעות עבודה, אולם עולה לכאורה כי מעבר לכך שאין מדובר במקרים רבים מאוד, הרי שנראה שמדובר בהטבה שניתנה לתובע משך תקופה ממושכת מאוד, וודאי שלא הוסכם שמדובר בתשלום שניתן לו לפנים משורת הדין או שיקוזז כנגד תשלום כלשהו לו היה זכאי.
התוצאה, מסיכום האמור לעיל שאנו קובעים כי על הנתבעת לשלם לתובע סך של 79,410₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין, וזאת מיום 01/08/10 ועד ליום התשלום המלא בפועל.
בשים לב לפער הגדול שבין הסכומים שתבע התובע לבין הסכומים בהם מצאנו ממש, ובשים לב לכך שקיבלנו, הגם שבאופן חלקי את טענת הקיזוז שהעלתה הנתבעת, החלטנו לחייב את הנתבעת לשלם לו הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך כולל של 4,000 ₪.