צו פתיחת הליכים לחייב עם חובות מזונות בדין קדימה

בהחלטתי מיום 22.8.2021, בעיניין קציבת המזונות, קבעתי כי "מעיון בבקשת הנאמן עולה שעל היחיד נפסקו דמי מזונות בסך של 4,000 ש"ח עבור ארבעת הקטינים. הכנסתו ... מהבטחת הכנסה בלבד. לטעמו של הנאמן יש לקצוב את דמי המזונות על סך של 2,800 ₪. מהטעמים שפורטו בבקשת הנאמן ומטעמים הנוגעים לאיזון הראוי בין האינטרסים של הזכאי למזונות לבין אלה של הנושים, מצאתי לנכון לקצוב את דמי המזונות על סך של 3,000 ש"ח וזאת באופן זמני עד לקבלת הנתונים מהצדדים, כאמור לעיל. תשלום דמי המזונות הקצובים יבוצע ממועד מתן הצוו לפתיחת הליכים ואילך (בתקופת הליך חידלות הפרעון), בכפוף לכך שלא תחול חובת השבה על הזכאים למזונות ככל ששולמו כספים ביתר בתקופה שממועד מתן הצוו לפתיחת הליכים ועד למתן ההחלטה. התשלומים יבוצעו במועד שנקבע בפסק הדין, וככל שלא נקבע עד לעשירי לחודש". בדיון שנערך לפניי ביום 23.12.2021 התחוור כי החייב אינו נושא בתשלום דמי המזונות שנפסק בעיניינו, ויש בכך כדי להסביר את החוב הניכר (בדין קדימה) למוסד לביטוח לאמי, ובכלל זה לא שילם כלל את דמי המזונות הקצובים שנפסקו בגדריו של הליך זה. החייב טען בדיון לגבי הנסיבות הנוגעות לעברו, למצבו הרפואי, להליך השקום שעבר, ולקשיים שהוא חווה בהליך השקום, אך עם כל ההתחשבות בנסיבות חייו של החייב לא הוצגה לפניי אסמכתא של ממש לפיה נבצר ממנו מלהשתלב בשוק התעסוקה, להשיא את הכנסתו ולעמוד בתשלומי דמי המזונות.

"כלל הוא בהליכי פשיטת רגל, כי בכל אחד משלבי ההליך על החייב להתנהל בתום לב. בפרט כאשר הוא זה אשר יזם את ההליך ... . תום הלב הנידרש מתפרשׂ גם על שלב יצירת החובות וגם על שלב הליכי הכנוס ופשיטת הרגל. במסגרת שלב הליכי הכנוס, נבחן שתוף הפעולה של החייב עם בעל התפקיד שמונה על ידי בית המשפט ועם החלטות בית המשפט. בין היתר, נבדק אם החייב חשף את כלל המידע הנידרש להערכת כלל הכנסותיו והוצאותיו וכושר הישתכרותו הפוטנציאלי ... . כחלק מחובת תום הלב הנדרשת בשלב זה, החייב נידרש גם לעמוד במיגבלות שהוטלו עליו, ולשלם את התשלומים החודשיים שהושתו עליו במסגרת ההליך ... . מיגבלות אלו נועדו, בין היתר, למנוע מן החייב ליצור חובות חדשים בעיצומו של הליך פשיטת הרגל ... . חובות אשר עשויים לבטא כשלעצמם חוסר תום לב מצד חייב ... .

...

החייב טען שהילדים מתגוררים עם אמם, לא חסר להם דבר, וגרושתו מקבלת תשלומי מזונות מהמוסד לביטוח לאומי, אך סבורני שאין בכוחן של טענות אלה לסייע לו בגדרו של הליך זה. החייב אינו יכול להתנער מחובתו לשאת בתשלום דמי המזונות, בהתאם לפסק הדין וכפועל יוצא מחובתו המוסרית לזון ולכלכל את הקטינים, בשל העובדה שגרושתו נושאת בנטל הכבד הכרוך בגידולם על העלויות הניכרות הכרוכות בכך.

מכאן המסקנה המתבקשת היא כי החלטת בית המשפט על ביטול הליך פשיטת הרגל בעניינו של המערער אינה מגלה כל עילה להתערבותנו".

בסעיף 183(א) לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018 (להלן: "החוק") נקבע כי-"מצא בית המשפט בהליכי חדלות פירעון שנפתחו לבקשת יחיד, כי מתקיים תנאי מהתנאים שבסעיף 163(ג)(1) או כי היחיד הפר תנאי מתנאי הצו לשיקום כלכלי וכי בשל כך נפגע באופן מהותי ניהולם התקין של הליכי חדלות הפירעון, רשאי הוא, לאחר שנתן ליחיד ולנושים הזדמנות להשמיע את עמדתם, לבטל את הצו לפתיחת הליכים; הורה בית המשפט על ביטול הצו, יורה כיצד לנהוג בנכסי קופת הנשייה". בסעיף 163(ג)|(1) לחוק נקבע כי- "(1) בהליכי חדלות הפירעון, היחיד עשה אחד מאלה: (א) נהג בחוסר תום לב, במטרה לנצל לרעה את ההליכים; (ב) לא שיתף פעולה עם הנאמן או הממונה; (ג) הפר את ההגבלות שהוטלו עליו באופן שהיה עלול לפגוע בהליך חדלות הפירעון". לעניין זה נקבע כי "... סעיף 183 לחוק חדלות פירעון קובע כי בית המשפט רשאי לבטל "צו לפתיחת הליכים" שניתן בהליכי חדלות פירעון שנפתחו לבקשת חייב, אם התקיימו הנסיבות המפורטות בסעיף 163(ג)(1), ובכלל זה אם החייב "נהג בחוסר תום לב, במטרה לנצל את ההליכים". גם הנסיבות הנוספות המפורטות באותו סעיף, שהתקיימותן מאפשרת ביטול ההליך – אי-שיתוף פעולה עם הנאמן או עם "הממונה" והפרת ההגבלות שהוטלו עליו באופן שהיה עלול לפגוע בהליך חדלות הפירעון – אף הן ממקדות את המבט בהתנהלות החייב במסגרת ההליך ונועדו למנוע ניצול ההליך לרעה .

הדעת נותנת שאי תשלום דמי המזונות גרע מסיפוק צרכיהם של הקטינים, ובנסיבות אלה התנהגותו עולה לכדי חוסר תום לב, סבורני שהתקיימו התנאים הקבועים בסעיף 183(א) לחוק, אין הצדקה להמשיך בהליך של חדלות פירעון, ואני מורה על ביטולו.

ב"כ הממונה סבורה כי יש לבטל את ההליך, שכן יש לראות בחייב כמי שלא שילם את דמי המזונות ממועד פתיחת צו ההליכים ועד לחודש אפריל 2021 כאשר בהתאם לנתונים חוב המזונות של החייב עומד על סך כולל של 20,300 ₪ ממועד ההליך ועד לחודש אוקטובר 2021.

"תשלומי מזונות נפסקים בדרך כלל בהיתחשב ביכולתו הכלכלית של החייב, ובצרכים המיוחדים של בני משפחתו ... . חבות מזונות שנועדה לספק את צרכי הילדים, ולעיתים גם של האשה, מטילה על אדם אחריות מיוחדת לא רק במישור הכלכלי אלא גם במישור ההומניטרי. הפרה רצופה לאורך שנים רבות של חוב מזונות נוגעת גם נוגעת להיבט תום הלב של החייב ... . לא במקרה ניתן לחוב מזונות מעמד של דין קדימה בפשיטת רגל (סעיף 72(3)(ד) לפקודת פשיטת הרגל) ובהוצאה לפועל (סעיף 74א לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967). המחוקק ראה לתת עדיפות לחוב מזונות כ"רכיב קיומי, העומד בדרגת חיוב וגבייה גבוהה מזו של חוב אחר" (ע"א 631/07 פלוני נ' המוסד לביטוח לאומי, פסקה יב (21.5.2009)).

"כלל הוא בהליכי פשיטת רגל, כי בכל אחד משלבי ההליך על החייב להתנהל בתום לב. בפרט כאשר הוא זה אשר יזם את ההליך ... . תום הלב הנידרש מתפרשׂ גם על שלב יצירת החובות וגם על שלב הליכי הכנוס ופשיטת הרגל. במסגרת שלב הליכי הכנוס, נבחן שתוף הפעולה של החייב עם בעל התפקיד שמונה על ידי בית המשפט ועם החלטות בית המשפט. בין היתר, נבדק אם החייב חשף את כלל המידע הנידרש להערכת כלל הכנסותיו והוצאותיו וכושר הישתכרותו הפוטנציאלי ... . כחלק מחובת תום הלב הנדרשת בשלב זה, החייב נידרש גם לעמוד במיגבלות שהוטלו עליו, ולשלם את התשלומים החודשיים שהושתו עליו במסגרת ההליך ... . מיגבלות אלו נועדו, בין היתר, למנוע מן החייב ליצור חובות חדשים בעיצומו של הליך פשיטת הרגל ... . חובות אשר עשויים לבטא כשלעצמם חוסר תום לב מצד חייב ... .

...

לא ניתן להיעתר להצעת החייב לפריסת חוב הפיגורים באמצעות תשלומים חודשיים בסך של 200 ₪ מכיוון שמדובר בתקופת פריסה ארוכה ובלתי סבירה נוכח היקפו של חוב הפיגורים.

מכאן המסקנה המתבקשת היא כי החלטת בית המשפט על ביטול הליך פשיטת הרגל בעניינו של המערער אינה מגלה כל עילה להתערבותנו".

בסעיף 183(א) לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018 (להלן: "החוק") נקבע כי-"מצא בית המשפט בהליכי חדלות פירעון שנפתחו לבקשת יחיד, כי מתקיים תנאי מהתנאים שבסעיף 163(ג)(1) או כי היחיד הפר תנאי מתנאי הצו לשיקום כלכלי וכי בשל כך נפגע באופן מהותי ניהולם התקין של הליכי חדלות הפירעון, רשאי הוא, לאחר שנתן ליחיד ולנושים הזדמנות להשמיע את עמדתם, לבטל את הצו לפתיחת הליכים; הורה בית המשפט על ביטול הצו, יורה כיצד לנהוג בנכסי קופת הנשייה". בסעיף 163(ג)|(1) לחוק נקבע כי- "(1) בהליכי חדלות הפירעון, היחיד עשה אחד מאלה: (א) נהג בחוסר תום לב, במטרה לנצל לרעה את ההליכים; (ב) לא שיתף פעולה עם הנאמן או הממונה; (ג) הפר את ההגבלות שהוטלו עליו באופן שהיה עלול לפגוע בהליך חדלות הפירעון". לעניין זה נקבע כי "... סעיף 183 לחוק חדלות פירעון קובע כי בית המשפט רשאי לבטל "צו לפתיחת הליכים" שניתן בהליכי חדלות פירעון שנפתחו לבקשת חייב, אם התקיימו הנסיבות המפורטות בסעיף 163(ג)(1), ובכלל זה אם החייב "נהג בחוסר תום לב, במטרה לנצל את ההליכים". גם הנסיבות הנוספות המפורטות באותו סעיף, שהתקיימותן מאפשרת ביטול ההליך – אי-שיתוף פעולה עם הנאמן או עם "הממונה" והפרת ההגבלות שהוטלו עליו באופן שהיה עלול לפגוע בהליך חדלות הפירעון – אף הן ממקדות את המבט בהתנהלות החייב במסגרת ההליך ונועדו למנוע ניצול ההליך לרעה .

גם כאשר ניאות לעמוד בתשלומים אלה- באיחור ניכר ובאופן חלקי וחסר- היה זה בלית ברירה, בהמשך לבקשותיו של הקטין- הזכאי, באמצעות אמו, להורות על ביטול ההליך מחמת אי תשלומם, והחלטות בית המשפט בעניין זה. הדעת נותנת שאי תשלום דמי המזונות גרע מסיפוק צרכיו של הקטין, ובנסיבות אלה יש להחזיק את החייב כמי שהתנהג בחוסר תום לב, סבורני שאין הצדקה להמשיך בהליך של חדלות פירעון, ומשכך אני מורה על ביטולו.

לפניי בקשה מטעם הגב' ליאת ארמל, אמו של הקטין, הזכאי למזונות, לביטול הצוו לפתיחת הליכים.

בהחלטתי מיום 04.07.2021 התייחסתי להתנהלותו של החייב וניתנה לו אפשרות להסדיר את חוב הפיגורים שנוצר בגין אי תשלום דמי המזונות הקצובים, אך הוא לא הסדיר את חוב הפיגורים כנדרש לפיכך הוגשה בקשה חוזרת לביטול ההליכים אליה הצטרף כאמור גם הנאמן.

"תשלומי מזונות נפסקים בדרך כלל בהיתחשב ביכולתו הכלכלית של החייב, ובצרכים המיוחדים של בני משפחתו ... . חבות מזונות שנועדה לספק את צרכי הילדים, ולעיתים גם של האשה, מטילה על אדם אחריות מיוחדת לא רק במישור הכלכלי אלא גם במישור ההומניטרי. הפרה רצופה לאורך שנים רבות של חוב מזונות נוגעת גם נוגעת להיבט תום הלב של החייב ... . לא במקרה ניתן לחוב מזונות מעמד של דין קדימה בפשיטת רגל (סעיף 72(3)(ד) לפקודת פשיטת הרגל) ובהוצאה לפועל (סעיף 74א לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967). המחוקק ראה לתת עדיפות לחוב מזונות כ"רכיב קיומי, העומד בדרגת חיוב וגבייה גבוהה מזו של חוב אחר" (ע"א 631/07 פלוני נ' המוסד לביטוח לאומי, פסקה יב [פורסם בנבו] (21.5.2009)).

"כלל הוא בהליכי פשיטת רגל, כי בכל אחד משלבי ההליך על החייב להתנהל בתום לב. בפרט כאשר הוא זה אשר יזם את ההליך ... . תום הלב הנידרש מתפרשׂ גם על שלב יצירת החובות וגם על שלב הליכי הכנוס ופשיטת הרגל. במסגרת שלב הליכי הכנוס, נבחן שתוף הפעולה של החייב עם בעל התפקיד שמונה על ידי בית המשפט ועם החלטות בית המשפט. בין היתר, נבדק אם החייב חשף את כלל המידע הנידרש להערכת כלל הכנסותיו והוצאותיו וכושר הישתכרותו הפוטנציאלי ... . כחלק מחובת תום הלב הנדרשת בשלב זה, החייב נידרש גם לעמוד במיגבלות שהוטלו עליו, ולשלם את התשלומים החודשיים שהושתו עליו במסגרת ההליך ... . מיגבלות אלו נועדו, בין היתר, למנוע מן החייב ליצור חובות חדשים בעיצומו של הליך פשיטת הרגל ... . חובות אשר עשויים לבטא כשלעצמם חוסר תום לב מצד חייב ... .

...

מכאן המסקנה המתבקשת היא כי החלטת בית המשפט על ביטול הליך פשיטת הרגל בעניינו של המערער אינה מגלה כל עילה להתערבותנו".

בסעיף 183(א) לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018 (להלן: "החוק") נקבע כי-"מצא בית המשפט בהליכי חדלות פירעון שנפתחו לבקשת יחיד, כי מתקיים תנאי מהתנאים שבסעיף 163(ג)(1) או כי היחיד הפר תנאי מתנאי הצו לשיקום כלכלי וכי בשל כך נפגע באופן מהותי ניהולם התקין של הליכי חדלות הפירעון, רשאי הוא, לאחר שנתן ליחיד ולנושים הזדמנות להשמיע את עמדתם, לבטל את הצו לפתיחת הליכים; הורה בית המשפט על ביטול הצו, יורה כיצד לנהוג בנכסי קופת הנשייה". בסעיף 163(ג)|(1) לחוק נקבע כי- "(1) בהליכי חדלות הפירעון, היחיד עשה אחד מאלה: (א) נהג בחוסר תום לב, במטרה לנצל לרעה את ההליכים; (ב) לא שיתף פעולה עם הנאמן או הממונה; (ג) הפר את ההגבלות שהוטלו עליו באופן שהיה עלול לפגוע בהליך חדלות הפירעון". לעניין זה נקבע כי "... סעיף 183 לחוק חדלות פירעון קובע כי בית המשפט רשאי לבטל "צו לפתיחת הליכים" שניתן בהליכי חדלות פירעון שנפתחו לבקשת חייב, אם התקיימו הנסיבות המפורטות בסעיף 163(ג)(1), ובכלל זה אם החייב "נהג בחוסר תום לב, במטרה לנצל את ההליכים". גם הנסיבות הנוספות המפורטות באותו סעיף, שהתקיימותן מאפשרת ביטול ההליך – אי-שיתוף פעולה עם הנאמן או עם "הממונה" והפרת ההגבלות שהוטלו עליו באופן שהיה עלול לפגוע בהליך חדלות הפירעון – אף הן ממקדות את המבט בהתנהלות החייב במסגרת ההליך ונועדו למנוע ניצול ההליך לרעה .

בנסיבות אלה התנהגותו של החייב עולה לכדי חוסר תום לב, יש להחזיקו כמי שניצל את ההליך לרעה מכיוון שחסה תחת ההגנות שהעמיד החוק מפני הליכי גבייה של הנושים ועם זאת לא קיים את התחייבויותיו במסגרת ההליך, ומשכך סבורני שהתקיימו התנאים הקבועים בסעיף 183(א) לחוק, אין הצדקה להמשיך בהליך של חדלות פירעון, ואני מורה על ביטולו.

כן יש לדחות את פרשנות היחיד למילים "הסכום שיוקצב יהיה בגובה הסכום ששולם לזכאי למזונות", כביכול נאמר בהן שיש להיתחשב בתשלום ששולם בפועל ולא בסכום שנקבע בפסק הדין למזונות, שאם לא כן "החוטא יצא נשכר". יש לדחות גם את טענת היחיד ולפיה מטרת הקצבת מזונות הנה לשמור על המצב הקיים, שכן דברים אלו נכונים למועד מתן הצוו לפתיחת הליכים אך משתנים מיד לאחר מכן בסעיף 179(א)(2) לחוק.

השלישי, העידר תועלת בהמשך ניהול ההליך נוכח העובדה כי החלק הארי של חובותיו של היחיד, מקורו בחוב מזונות שהנו כידוע חוב בדין קדימה.

סעיף 286 (א) לחוק חידלות פרעון קובע כי: "בית המשפט רשאי לבטל צו לפתיחת הליכים, אם מצא כי החייב אינו בחדלות פרעון או אם אין בצו כדי לסייע במניעת חידלות פרעונו". (ה.ש. הח"מ) במקרה דנן, היחיד בעצמו מודע לכך כי הוא לא צפוי להיות מופטר מחוב דמי המזונות גם בסיום ההליך, ובא כוחו אף ציין זאת באופן מפורש.

הליך חידלות פרעון אשר יותיר את היחיד עם חוב מזונות עצום, שעה שנושיו בדין רגיל לא צפויים לקבל מאומה, אינו הליך המקנה תועלת כלשהיא לנושיו של היחיד וגם לא ליחיד עצמו.

...

דיון והכרעה: לאחר עיון בכלל המסמכים המצויים בתיק, לרבות בטיעוני הצדדים ולאחר שהתקיים דיון בפניי בעניינו של היחיד, אני רואה לנכון לבטל את הליך חדלות הפירעון של היחיד, וזאת מכלל הנימוקים שלהלן: סעיף 183 (א) בחוק קובע כי: "מצא בית המשפט בהליכי חדלות פירעון שנפתחו לבקשת יחיד, כי מתקיים תנאי מהתנאים שבסעיף 163(ג)(1) או כי היחיד הפר תנאי מתנאי הצו לשיקום כלכלי וכי בשל כך נפגע באופן מהותי ניהולם התקין של הליכי חדלות הפירעון, רשאי הוא, לאחר שנתן ליחיד ולנושים הזדמנות להשמיע את עמדתם, לבטל את הצו לפתיחת הליכים; הורה בית המשפט על ביטול הצו, יורה כיצד לנהוג בנכסי קופת הנשייה". סעיף 163 (ג) (1) לחוק קובע כי: "בהליכי חדלות הפירעון, היחיד עשה אחד מאלה:

"לצד שלוש התכליות המפורטות בחוק, קיימות גם תכליות העומדות ביסוד כל דבר חקיקה, מכוח העקרונות הבסיסיים של השיטה המשפטית. תכליות אלו הן תקנת הציבור ושמירה על שלטון החוק...לטעמנו אין להעדיף תכלית אחת על פני רעותה ויש לשלב אותן יחדיו, תוך בחינת הנסיבות הקונקרטיות המובאות בפני בית המשפט בכל מקרה ומקרה". (ר' שם, עמ' 72).

סיכום: מכלל הנימוקים שפורטו לעיל, ובהתאם לסמכותי על פי סעיף 183 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי ו/או בהתאם לסמכותי על פי סעיף 286 לחוק, אני מורה על ביטול הליך חדלות הפירעון של היחיד לרבות ביטול צו פתיחת ההליכים שניתן בעניינו של היחיד.

בנסיבות אלה, אני מורה כי ההגבלות שהושתו במסגרת הצו לפתיחת ההליכים מבוטלות.

עומדת להכרעה בהחלטה זו בקשת היחיד להחיל את צו ההפטר על חוב מזונות עבר שצבר למל"ל. ליחיד חוב אחד בלבד לטובת המוסד לביטוח לאומי בגין מזונות, על סך של 510,183 ₪, בהתאם לתביעת חוב שהוגשה בדין קדימה, מבוסס על תשלומים שבוצעו למוטבת המזונות בין השנים 2005 ועד 2021.

ליחיד חוב אחד בהליך, חוב מזונות בדין קדימה שלא חל עליו ההפטר.

סיכום וגורל ההליך כולו : סעיף 286(א) לחוק חידלות פרעון קובע כדלקמן: "בית המשפט רשאי לבטל צו לפתיחת הליכים, אם מצא כי החייב אינו בחדלות פרעון או אם אין בצו כדי לסייע לו במניעת חידלות פרעונו". לאור תוצאת החלטתי זו, היחיד החל את ההליך וצפוי לסיימו במצב של חידלות פרעון.

...

לאור כל האמור, אין מקום לקבל את בקשת היחיד להחלת סעיף 175(ב)(2) לחוק חדלות פירעון ואני דוחה אותה.

סיכום וגורל ההליך כולו : סעיף 286(א) לחוק חדלות פירעון קובע כדלקמן: "בית המשפט רשאי לבטל צו לפתיחת הליכים, אם מצא כי החייב אינו בחדלות פירעון או אם אין בצו כדי לסייע לו במניעת חדלות פירעונו". לאור תוצאת החלטתי זו, היחיד החל את ההליך וצפוי לסיימו במצב של חדלות פירעון.

בכל הנוגע לבקשת היחיד שלא להמשיך ולקזז את חוב המזונות מקצבת הנכות ולקביעת מתווה גבייה של החוב מהיחיד, אני דוחה את הבקשות.