הבקשה ועיקר טענות הצדדים
החלטה זו עניינה בבקשת מר שעראוי מוסטפא (להלן: "המבקש"), סוחר פלסטינאי מחברון המייבא סחורה מטורקיה לישראל והבעלים של חברת "איילול" להובלה ומכסיות, למתן צו עשה זמני המורה לאגף המכס - חיפה לשחרר את הטובין התפוסים, לידי המבקש, וזאת בכפוף להפקדת ערובה בשווי הטובין המוצהרים, וכן למתן צו מניעה זמני במעמד צד אחד להמנע מדיספוזיציה בטובין, לרבות מכירתם או השמדתם או כל פעולה אחרת וזאת עד לסיום ההליך העקרי.
לגישתה, דינה של הבקשה להדחות בעיקר בשל זהות הסעד בתביעה העיקרית ובבקשה לסעד זמני.
עסקינן באפיק אחד מבין מספר אפיקים שבהם מקבלת המדינה לידיה רכוש שנעשתה בו עבירה, לכאורה, מסלול שמקורו הוא בפקודת המכס [נוסח חדש], אשר ניפתח בהעברה זמנית של החזקה בטובין לידי המדינה ולאחרונה האפשרות כי תרכוש בו בעלות.
על-פי סעיף 190 (א) לפקודה, "טובין שנתפסו בתור מחולטים ולא הי[ה] הבעל נוכח [ים] בשעת התפיסה, חייב התופס למסור [...] לבעל או לסוכן של התפוס, הודעה בכתב על התפיסה ועל סיבתה, בין במסירה אישית ובין במכתב אליו שנשלח בדואר, או שנימסר, למקום מגוריו או עסקו הידועים לאחרונה; וכל [...] טובין שנתפסו יראו כמוחרמים. אם האדם שמידו נתפסו או בעל התפוס לא מסר לגובה המכס במקום הקרוב ביותר, תוך חודש מיום התפיסה, הודעה בכתב שהוא תובע את התפוס".
ראשית, מצאתי לדחות את טענת המשיבה, לפיה אין למבקש זכות עמידה משאין הוא הבעלים של הסחורה.
...
יחד עם זאת, נוכח המסקנה אליה הגעתי לעיל לעניין הצהרת היבוא, בשים לב לאבחנה בין ההליך הפלילי להליך האזרחי, ובהינתן הקביעה, בשלב זה של ההליך, כי בידי המבקש היתה לכאורה השליטה בסחורה בכל שלביה - מימון, רכישה, הובלה ובקרה בטורקיה, בעלות בסחורה שנותרה על שם המבקש עד לפריקתה בנמל בארץ, ורק לאחר שחרורה מהמכס מתבצע למעשה שלב המכירה ללקוחות, וכי עד לשלב זה, המבקש הוא הרוכש, המממן, המוביל ומבצע הבקשה על תהליך ההובלה והוא הבעלים של הסחורה, נראה כי הדרך הראויה היא מכירת הטובין ע"י המכס כדי לאפשר קבלת תמורה הולמת עבור הסחורה וצמצום נזקי המבקש, בעוד שזה האחרון רשאי להיפרע מן המשיבה, אם תתקבל תביעתו, לאחר בירורה.
מה עוד, שבאותו מקרה עיקר הדיון שם התמקד בשאלת תום הלב של המעשה הפסול ומיצוי החקירה בהקשר זה.
סוף דבר
על יסוד כל הטעמים שמניתי לעיל, הבקשה נדחית.
המבקש ישלם למשיבה הוצאות הבקשה בסך 6,000 ₪ וזאת בתוך 30 יום מיום המצאת החלטה זו, שאם לא כן, יישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד מועד התשלום המלא בפועל.