מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

צו עיכוב יציאה מהארץ נגד עורך דין החשוד במעילה

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2019 באזורי לעבודה ירושלים נפסק כדקלמן:

בהליך זה מלין התובע על שורה של צעדים והחלטות שהתקבלו בעיניינו בעקבות חקירת חשדות למעילה בכספי שגרירות ישראל ברבת עמון בתקופה שבה הועסק התובע בשגרירות כעמ"י בתפקיד מנהל חשבונות (מ-12/07 עד 4/11).
הרקע לחקירה היה חשדות שעלו נגד התובע ועובדת המנהלה המקומית (עביר שמה), לפיהם במהלך שרותו של התובע בנציגות ברבת עמון, נהג התובע לזייף חשבוניות ודרישות תשלום שונות שהופנו לשגרירות, על מנת "לנפח" את סכומי התשלומים, ובאמצעות מעשים אלו למשוך סכומי כסף נוספים שחולקו על פי החשד בין החשודים (יצוין בהקשר זה כי עובדים מקומיים זרים נוספים כגון, נהגים נחשדו במעורבות במעשה וחלקם פוטרו).
כפי שעולה מהראיות שהובאו לפנינו, החקירה היתה חקירה מסועפת בה נחקרו גורמים רבים לרבות קצינת המנהלה, הציר (שהיה סגן השגריר), עורך הדין של השגרירות (שהיה עורך דין מקומי), הגב' בשן, התובע, עובדת המנהלה המקומית (עביר, שעל פי החשד נעזר בה התובע) ועובדים מקומיים זרים שהיו נהגים וגורמים נוספים.
לבני הזוג בשן הוצא צו עיכוב יציאה מן הארץ עד ליום 13.8.11, ולאחר מכן הוארך צו עיכוב היציאה מן הארץ רק עבור התובע ב-60 ימים נוספים.
...
ערר שהגיש התובע על עילת סגירת התיק נדחה בהחלטה של הפרקליטות הפלילית מיום 30.8.15 שקבעה: "עפ"י פסיקת בית המשפט העליון והנחיות פרקליט המדינה, תיק ייסגר מחוסר אשמה רק אם אין יסוד סביר לקיומו של חשד נגד החשוד. בענייננו, העיון בתיק העלה כי הספק לחפותו של העורר לא הוסר, בין השאר לנוכח גרסאות העובדים הירדנים בשגרירות המפלילות את העורר ונוכח זאת שהזיוף בחשבוניות הינו גלוי לעין וקיים קושי לקבל את טענת העורר, שהוא ותיק ומנוסה בתפקידו, שהוא לא הבחין בזיופים בשל עומס בעבודה. במצב דברים זה לא מצאנו יסוד להורות על שינוי עילת הסגירה". ביום 1.12.14 הגיש התובע מועמדות לעבודה בשגרירות בבייג'ינג.
לפיכך, ולאור כלל הנימוקים שפורטו לעיל, התביעה לקבלת פיצוי בגין נזק לא ממוני נדחית אף היא.
סוף דבר התביעה נדחית במלואה.
התובע ישלם לנתבעת הוצאות ההליך בסך 12,000 ₪.

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2013 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

ביום 11/2/11 נעצרה התובעת על ידי משטרת ישראל, בחשד לאלימות כלפי נתבעת 1.
כנגד התובעת הוצא צו עיכוב יציאה מהארץ למשך 180 יום.
כמו כן, מעילה חמורה באמון שנתן בתובעת.
התובעת נישאלה על כך בחקירה נגדית והשיבה: "בינואר ובפרואר לא קבלתי תשלום על שבתות. אני אמרתי את זה לעורך הדין. זה כתוב בתצהיר. 2,909 ₪ פלוס 500 ₪ ששלמתי לטלפון ותרופות ופעם היה רופא בבית ושלמתי לו. לא קבלתי משכורת של 10 ימים בפברואר". התובעת פוטרה ביום ה- 11 לחודש.
...
מטעם זה, טענת הקיזוז נדחית.
סוף דבר לאור האמור לעיל, אנו קובעים שהתביעה ברובה נדחית.
בשים לב לתוצאות ההליך, נסיבות הפסקת יחסי עובד ומעביד ודחיית התביעה לפיצויי פיטורים ודמי הודעה מוקדמת, אנו קובעים שכל צד ישא בהוצאותיו.

בהליך בש"פ (בש"פ) שהוגש בשנת 2010 בעליון נפסק כדקלמן:

ביום 17.2.2010 נעצר העורר (מכוח צו מעצר שהוציא נגדו בית משפט השלום ביום 9.2.2010) על רקע חקירה המתנהלת על ידי מחלקת החקירות באגף המכס והמע"מ (להלן: המשיבה) בעיניינה של חברת מ.נ.ר. שיטות בניה מתקדמות בע"מ (להלן: החברה), במסגרתה נחשדים העורר ומעורבים נוספים בבצוע עבירות מס לפי חוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975 (להלן: חוק מס ערך מוסף).
לבסוף קבע בית המשפט, כאמור, כי ניתן לשחרר את העורר בתנאים המגבילים הבאים: הפקדת עירבון במזומן או בערבות בנקאית בסך 20,000 ₪; ערבות עצמית בסך של 50,000 ₪; ערבות צד ג' בסך של 50,000 ₪; צו עיכוב יציאה מן הארץ והפקדת הדרכון של העורר אצל המשיבה.
כמו-כן טוענת המשיבה כי לא חל במקרה דנן חסיון עורך דין-לקוח שכן אין לראות בעורר כמי שמייצג את החברה אלא כמי שעומד מאחורי פעולותיה.
סעיף 13(א) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ"ו-1996 (להלן: חוק המעצרים), קובע שני תנאים מצטברים להורות על מעצרו של חשוד בשלב החקירה: קיומו של חשד סביר לביצועה של עבירה שאיננה חטא וקיומה של אחת מעילות המעצר המנויות בסעיפים 13(א)(1)-13(א)(3) לחוק.
...
דין הערר להידחות.
לבסוף יצוין כי צדק בית משפט קמא בקובעו כי פתוחה לעורר הדרך לפנות לגורמים המוסמכים ולהלין בפניהם על התנהגות חוקרי המשיבה כלפיו, ככל שהוא סבור שיש לכך מקום, אך בנסיבות העניין אף אני סבורה כי טענות אלה אינן נושאות משקל בקביעת התנאים המגבילים הנוגעים לשחרורו מן המעצר.
אשר על כן, הערר נדחה.

בהליך תיק פ"ל אדום (פל"א) שהוגש בשנת 2016 בתעבורה מחוז מרכז נפסק כדקלמן:

בראשית חודש אוגוסט 2016 הגיש הנאשם בקשה לביטול תנאי שיחרור בערובה, ביטול צו עיכוב יציאה מהארץ ובקשה למתן היתר יציאה מהארץ לתקופה קצובה של מספר ימים (להלן: "הבקשה ליציאה מהארץ").
הנאשם וב"כ יצאו מהאולם להתייעצות ועם שובם טען ב"כ הנאשם כי ניכנס לנעלי הסניגור המייצג כחודש לפני הדיון לצורך הגשת הבקשה ליציאה לחו"ל. לטענתו, הוא קיבל את ההודאה בתיק כמצב נתון בירושה מהסניגור הראשון, והיה מוכן להמשיך בדרך זו רק כדי לאפשר לנאשם לצאת מהארץ לתקופה הקצובה שהתבקשה, אולם משהתברר כי המאשימה עומדת בסירובה וכי לא תתאפשר היציאה מהארץ במועד המבוקש, כי אז אין לו ברירה אלא לחזור ולבחון את הראיות הקיימות בתיק ואת עניין ההודאה, לרבות השאלה אם נגרם לנאשם עוות דין בהצגת ההסדר הדיוני, אחרת ימעל בתפקידו כסניגור.
ב"כ הנאשם טוען, בקליפת אגוז, כי בדיקת הנשיפון שנערכה למרשו בוצעה ללא הסכמה וללא תעוד כדין, כל זאת בנגוד לנהלים, וכי החשד שהצדיק את ביצוע בדיקת הינשוף היא אותה בדיקת נשיפון שנערכה שלא כדין.
טענות אלה עומדות בסתירה להלכה המשפטית בנושא חזרה מהודאה, שלפיה החלפת ייצוג משפטי, סכויי ההרשעה ומצב הראיות לא יהוו נימוק לחזרה מהודאה שכן הליכי בית המשפט אינם יכולים לנוע כמטוטלת בהתאם לחוות דעתם של עורכי דין שונים על חומר הראיות (ע"פ 3914/08 עאמר עאסלה נ' מדינת ישראל; ע"פ (נצרת) 1146/04 חלף מוסא נ' מדינת ישראל).
המקום הראוי לבירורן של כל הטענות שהשמיע ב"כ הנאשם הוא במסגרת ההליך המשפטי בשלב ההוכחות אשר כולל שמיעת הראיות, בחינת הראיות והכרעה לגופן של הטענות, שעל פניהן, יכולות לסייע לנאשם להחלץ מן האישום נגדו, אך אין להן דבר וחצי דבר עם פגיעה בעקרונות, בכללים או בתחושה של צדק והגינות.
...
מיד לאחר ששמעתי את טיעוני ב"כ הנאשם נתתי החלטה בזו הלשון: "...ב"כ המבקש חזר בו מהסדר הטיעון ועומד על הודאתו; בנסיבות אלה מבטלת הפנייתו של המבקש לתסקיר שירות המבחן ומורה לצדדים לטעון לעונש כעת..." (פר' 7/9/16 עמ' 11 שורות 17-16).
אשר על כן הבקשה לחזרה מהודאה נדחית.
לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובה התמציתית של המאשימה, באתי לכל מסקנה כי אין באף אחת מטענות הנאשם כדי להקים עילה לביטול כתב האישום מחמת הגנה מן הצדק.
אשר על כן, גם הבקשה לביטול כתב האישום מחמת הגנה מן הצדק נדחית.

בהליך מעצר עד תום ההליכים (מ"ת) שהוגש בשנת 2014 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

עורך הדין שלהם הגיש בקשה לבית המשפט המחוזי בתל-אביב, ואמרה שלקחו להם את הכסף, שלא שייכים להם, מס ההכנסה בכובע אחר הסכים לשחרר 100,000 ₪ כפשרה – אני מציג את החלטת ביהמ"ש המחוזי ע"מ 27976-03-13, מיום 1.6.14.
במסגרת החלטתי, לאחר שמיעת הטיעונים וקבלת תסקירי שירות המבחן, קבעתי כדלקמן: "יתר על כן, עילת המעצר נגד המבקשים אינה נעוצה רק בעצם המסוכנות הגבוהה, כי אם בחשש שישפיעו על עדים או יימלטו מאימת הדין, כפי שאף חודד ביתר שאת בתסקיר האחרון בנוגע למבקש 2, נושא אליו לא ניתנה התייחסותו של שירות המבחן במסגרת התסקיר שהיתקבל לגבי מבקש 1. בתסקיר הקודם מיום 21/3/13, צויין כי העסק של המבקש 1 עדיין בבעלותו וכן הציוד עומד לרשותו, וכי הוא נזקק למקורות פרנסה ולפיכך מבטא כוונה להמשיך ולהפעילו, על כל המשתמע מכך". עוד קבעתי כי: "עם זאת, ברור כי החשש להשפעה על עדים יוקהה ככל שיתקדם הליך שמיעת הראיות, אז רשאים יהיו המבקשים להגיש בקשה לבחינת עניינם ועריכת איזון מחודש בקשר לעוצמת כל אחת מעילות המעצר והשלכתן על התכנותה של חלופת מעצר". בתאריך 2/3/14, ניתנה החלטתי במסגרת בקשה לעיין פעם נוספת בהחלטות המעצר, בעיניינו של המשיב 2, מהטעם כי חל כירסום בתשתית הראייתית, וכן כי קהה החשש להשפעה על עדים.
דיון והכרעה אשר למשיב 1 – מטבע הדברים, תוצרי החקירה החדשה ישליכו על הבקשה שלפניי, שכן עסקינן כאמור בחשדות לאיומים והטרדות שהופנו כלפי עד תביעה, כל זאת בעת ששחרורו של משיב זה נשקל פעם נוספת בערכאות השונות.
צו עיכוב יציאה מהארץ.
...
לאחר שעיינתי בסיכומי הצדדים, בהודעות ובפרוטוקולים שהוצגו לעיוני, קבעתי כי "לא חל כל שינוי, ובוודאי שינוי דרמטי, המצדיק את הסטת נקודת האיזון לעבר שחרורו של המבקש, ביתר שאת כאשר טרם הסתיימה פרשת התביעה ושמיעת הראיות בכללותן". אשר לעילות המעצר, קבעתי כי לא חלה כל חולשה, וכי כלל העילות מתקיימות במלוא עצמתן.
החלטתי האמורה, ניתנה גם בהסתמך על החלטת בית משפט העליון במסגרת בקשת המדינה להאריך את מעצרם של המבקשים ב- 90 ימים, כפי שיפורט להלן.
לאור כל האמור, אני מורה על שחרורו של משיב 2 בתנאים הבאים: המשיב ישהה במעצר בית מוחלט בכתובת המופיעה בפרוטוקול הדיון, בפיקוח צמוד ולסירוגין של המפקחים שפרטיהם בפרוטוקול הדיון.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו