לא נסתרה טענתו של המבקש כי הוא נטל משכנתא לאחרונה בשל גירושיו, וגם לקח הלוואות בהקף ניכר של כ-7,400 ₪, ופיטוריו לא יאפשרו לו לעמוד בהתחייבויות אלה.
היתייחסות לטענות נוספות של הצדדים – המשיבה טענה כי הסעד העקרי שיבוקש על ידי המבקש בתביעה הראשית (שהוגשה ביום 23.8.2020), הוא זהה לסעד המבוקש בהליך הזמני – צו מניעה קבוע כנגד החלטת הפיטורים והשבת המבקש לעבודה.
...
עוד נקבע על ידי בית הדין הארצי לעבודה, כדלקמן (ע"ע (ארצי) 506/09 הורוביץ – עמותת בית חנה, ניתן ביום 24.10.10):
"סעד אכיפת החוזה הוא סעד שבשיקול דעת. שיקול הדעת מובנה ממלאכת איזון ומידתיות בין מספר היבטים שעליהם נמנים, בין היתר, אופיו של המעביד - האם הוא גוף פרטי או ציבורי; חומרת הפגם שדבק בפיטוריו של העובד ותום ליבו של המעביד; השפעתו של הסעד שיינתן, אכיפה או פיצוי, על העובד; חלוף הזמן; אופי הקשר בין העובד למקום העבודה...".
במקרה שלפנינו, לאור מספרם הרב של הפגמים לכאורה שנפלו בהחלטת הפיטורים; כאשר עסקינן בגוף ציבורי מובהק (חברה לתועלת הציבור – כפי שהיא מוגדרת בסעיף 1 לתגובת המשיבה); בהתחשב בתקופת עבודתו הניכרת של המבקש במשיבה; תוך לקיחה בחשבון של הנזק הניכר שעלול להיגרם למבקש כתוצאה מהפסד מקור פרנסתו – שוכנענו כי מוצדק למנוע את פיטוריו של המבקש, כבר בשלב זה.
עמדת נציג ציבור מעסיקים, מר להבי – לא אוכל להצטרף להחלטה ליתן צו זמני ואינני תומך בה מן הטעמים הבאים:
ניכר מבין השורות שהארגון עבר תהליך מורכב וממושך בהחלטותיו, כמה, את מי וכיצד לפטר מבין העובדים וההחלטה לפטר את התובע לא התקבלה כלאחר יד. הפיטורין הגיעו לשלב הביצוע רק לאחר שיקולים פנים ארגוניים ולאחר שקלא וטריא עם ארגון העובדים.
לסיכום: יש חשיבות לתמיכת בתי הדין לעבודה בהסכמות אליהן מגיעים ארגוני עובדים והנהלות, בעיקר בארגונים גדולים במגזר הציבורי, בהן יש הסכמות נדירות מצד העובדים לצעדי התייעלות וצמצום, כפי שקרה בתיק שלפנינו.
לסיכום – דין הבקשה לסעדים זמניים להתקבל בדעת רוב (עמדת אב"ד ונציג ציבור עובדים), וניתן בזאת צו זמני אשר יעמוד על תוקפו עד תום ההכרעה בהליך העיקרי, ולפיו החלטת המשיבה מיום 5.8.2020 בדבר סיום העסקתו של המבקש במשיבה, מבוטלת בזאת.