צו מניעה נגד השכרת שטח לעסק מתחרה המפר הסכם בלעדיות

ייעוד החנות שהושכרה, לפי הסכם השכירות, היה להפעלת בית עסק מסוג "פיצוציה/מינימרקט/מעדנייה קרה". עוד נקבע בהסכם השכירות כי לתובעת תנתן בלעדיות כך ש- "לא יושכר שטח על ידי המשכירה לגורם אחר לפתיחת פיצוציה, מינימרקט, מעדנייה, כאמור לעיל". על פי הסכם השכירות, בספטמבר 2002 או בסמוך לכך, נימסרה החזקה בחנות לתובעת, וזו החלה בפעילות מסחרית בחנות.

על יסוד הטענה להפרת הסכם השכירות כלפי הנתבעת, וגרם הפרת חוזה כלפי נתבעים 2 – 4, עותרת התובעת לצוו מניעה קבוע, אשר לפיו יאסר על הנתבעים להתיר מכירת מוצרים במרכז המסחרי מתוך פגיעה בזכות הבלעדיות של התובעת.

במישור הטענות השני, טוענים נתבעים 2 – 4 שאפילו עומדת לתובעת זכות הבלעדיות ואפילו הופרה זכות זו, לא ניתן לבוא בטרוניה על כך כלפי נתבעים 2 – 4 ודין התביעה נגדם להדחות.

כאשר במסגרת הסכם השכירות הוגבלה זכות הנתבעת בכל הנוגע לפעילות העסקית במרכז המסחרי, כך שנאסר עליה לאפשר פעילות עסקית המתחרה בתובעת – הרי שהגבלה זו נועדה, במובהק, למניעת תחרות בעסקי התובעת.

לפיכך, אני מקבל את טענת הנתבעים וקובע שהסדר הבלעדיות לו טוענת התובעת, אותו חלק בהסכם השכירות שלפיו התחייבה הנתבעת למנוע פעילות מסחרית במרכז המסחרי המהוה תחרות בעסקי התובעת, מהוה "הסדר כובל" ולכן אין מקום לאכיפתו.

...

אשר על כן, אני דוחה את התביעה בשני התיקים שאוחדו.

מאחר וטענות ההגנה של הנתבעת, ככר פטרה בע"מ, נדחו, בשים לב לכך שהנתבעת אכן הפרה את הסכם השכירות שהיא עצמה כרתה עם התובעת, אך גם לכך שהוגשו שתי תביעות נפרדות שנדחו, אני מחייב את התובעת לשאת בהוצאות הנתבעת בסך של 20,000 ₪.

אני מחייב את התובעת לשאת בהוצאות נתבעים 2- 4 בסך כולל של 50,000 ₪.

בין היתר נמכרו לקר זכויות השכירות במרפאה, שם המרפאה "מרפאת שן", ספריית הלקוחות, ציוד המרפאה, רישיונות תוכנה, מלאי וחומר גלם, הזכות להעסיק את העובדים, ידע וזכות ההפעלה והרווחים של המרפאה.

ביחס לספריית הלקוחות של המרפאה נקבע בסעיף 9 להסכם כי: "העותק שנימסר לידי הרוכשת הנו העותק היחיד ולא נעשתה ממנו כל העתקה לכל צורך שהוא". בסעיף 18 להסכם נקבע כי חברת סקין, שנקראה "סקין קר", תסיר את המילה "קר" משמה ומכל פעולותיה ופרסומיה, על מנת להביא "לבידול תאגידי של שתי החברות". בסעיף 22 להסכם נקבע, כי המוכרים לא יפעילו מרפאת שיניים מתחרה באיזור אשקלון ולא יפעלו בכל נושא הקשור בפעילות מרפאת השיניים, באופן שייצור תחרות עם עסקי קר או עם סודותיה המסחריים או רשימת לקוחותיה בתחום רפואת השיניים.

לטענתה, מעשי המשיבים מהוים בין היתר "גזל קניין וסוד מסחרי, היתערבות לא הוגנת בעסקיה, תרמית, הטעייה וגרם הפרת חוזה". לפיכך, המבקשת הגישה ביום 7.3.19 תביעה כספית כנגד המשיבים ע"ס של 3 מיליון ₪ וכן בקשה לצוי עשה.

המשיבים גזלו את רשימת הלקוחות של קר שהיא רכושה הבלעדי של המבקשת ומהוה סוד מסחרי.

מרפאת השן היא מרפאה קטנה בשטח של 30 מ"ר שיש לה כיום כמאה לקוחות בלבד והמבקשת מעוניינת לחסלה.

כמו כן, מאחר שאין מחלוקת כי נאסר על המשיבים לעשות שימוש במילה "קר" בהתאם להסכם, ניתן בזאת צו מניעה זמני האוסר על המשיבים לעשות שימוש במילה "קר". טענת המשיבים כי אין ביכולתם למנוע פירסום דפי אינטרנט ישנים, שבהם מוזכרת המילה קר בפרסומיהם וכי הם לא יודעים כיצד ניתן למחוק אותם (עמ' 21 שורות 11-12), תדון בהליך העקרי.

...

הבקשה ליטול מידע ממכשירי הטלפון הפרטיים של מזל וריימן היא "דרישה מוגזמת ואף פראית". צחי איים על ריימן, לאחר שריימן הודיע לו כי הוא פותח מרפאה, שהוא ידאג "למחיקת המרפאה" ומאחר שלקר יש ממון רב, היא תעשה כן. זו בדיוק מטרת המבקשת ולכן יש לדחות את בקשתה.

ודוק: אין אני קובע כל מסמרות.

ניתן צו מניעה זמני האוסר על שימוש המשיבים בשם "מרפאת השן". הצו לא חל על המילים "בית השן". ד. הבקשה למינוי תופס נכסים נדחית.

לפני בקשת המבקשת -חברת שטר בר בע"מ (להלן: "המבקשת") למתן צוים זמניים המופנים כנגד המשיבה- חברת ג'י כפר סבא בע"מ (להלן: "המשיבה") , שהיא חברה המנהלת את המרכז המסחרי "G כפר סבא", בו מופעל עסקה של המבקשת בשם "טמפל בר", כדלקמן: צו המונע מהמשיבה לנתק חשמל למושכר בו פועל עסק המבקשת "טמפל בר". צו המונע את חסימת שער הכניסה הגובל בעיסקה של המבקשת "טמפל בר" וביתר פירוט, חסימת שער הכניסה הדרומי ביותר ברחוב הסדנא למרכז המסחרי (קרי הקרוב ביותר לצומת הרחובות הסדנא וויצמן).

המשכירה לא תאפשר לצדדים שלישיים שישכרו שטחי מסחר במרכז המסחרי לנהל ו/או להפעיל, עסק של "פאב אירי"." (ההדגשה במקור ל.ב.). במאמר מוסגר אציין כי נוסח זהה של תניית בלעדיות הופיע כבר בנוסח התנאים המיוחדים הראשון עליו חתמו הצדדים בשנת 2009 [ראו סעיף 5.83 לתנאים המיוחדים משנת 2009 אשר הוגשו לבית המשפט וסומנו כ"נ/1"].

הסיכסוך בין הצדדים ראשיתו- כך עולה לכאורה - בנובמבר 2017 עת ניפתח עסק בשם "ביר גארדן" באזור הצפוני במרכז המסחרי (להלן: "הביר גארדן"), עסק אשר לדידה של המבקשת הנו עסק המתחרה בה ואשר יש בפתיחתו או במתן אפשרות על ידי המשיבה לפתיחתו, בכדי להפר כלפיה את ההיתחייבות לבלעדיות כפי שהנה מגולמת בהסכם בין הצדדים.

המבקשת מוסיפה וטוענת כי בין היתר, היא פנתה אל המשיבה ביום 3/6/18 במכתב התראה על דבר ההפרה מאת בא כוחה [ראו נספח 8 לבקשה לצוו המניעה], מכתב אשר נענה על ידי המשיבה ביום 17/6/18 [נספח 9 לבקשה לצוו המניעה] ואשר במסגרתו לא היתכחשה המשיבה לכך שפתיחת הביר גארדן מהוה הפרת תניית הבלעדיות ואולם, טענה כי לאור צרכי המרכז המסחרי היא סברה שיש מקום לפתיחת עסק נוסף באיזור הצפוני המרוחק ממושכר המבקשת.

...

יחד עם זאת, בהינתן שמתן הצו מותנה בהמשך תשלום דמי השכירות ובשים לב לכך שהמבקשת סברה (ויכול שנפלה לכדי טעות אשר תתחוור בסיום ההליך המשפטי) כי הינה רשאית להפסיק לשלם את דמי השכירות- לא מצאתי כי יש באמור בכדי לשנות את החלטתי למתן צווים באופן המצומצם והמותנה כפי שנקבע.

ערובה; הואיל וכאמור לעיל, ניתנו צווים זמניים ולו חלקיים, הנני נדרשת, בהתאם להנחיות תקנה 364(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, לקביעת ערובה לשיפוי המשיבה בגין כל נזק שייגרם לה, אם "תיפסק התובענה או אם יפקע הצו מסיבה אחרת". אציין כי המבקשת לא התייחסה לנושא הערובה כלל וקל וחומר שלא הצביעה על נסיבות מיוחדות אשר בגינן יש לסטות מהכלל המחייב בהפקדת ערובה ומשכך, לאחר שקילת הנזקים האפשריים ומשהבאתי לידי ביטוי התניית הצווים הזמניים אשר ניתנו בתשלום דמי השכירות, הנני קובעת כי המבקשת תפקיד בתוך 10 ימים ערבות בנקאית בסך של 30,000 ש"ח להבטחת נזקיה של המשיבה וזאת, בנוסף לעירבון הכספי אשר הופקד על ידה כתנאי למתן הסעד הארעי.

סוף דבר; לאור האמור ובכפוף לתשלום דמי השכירות בהתאם למפורט בסעיף 15 להחלטה, ניתנים צווים זמניים כמפורט בסעיפים 17 ו - 18 והבקשה למתן צו המונע מימוש הבטוחות נדחית.

לפני בקשה לצוו מניעה שהגישה המבקשת, חב' מגה קמעונות בע"מ (להלן: "מגה"), כנגד המשיבה 1, חב' בנייני ישקו לבניין ומקרקעין (להלן: "ישקו") וכנגד המשיבה 2, חב' סופר קופיקס בע"מ (להלן: "סופר קופיקס" או "קופיקס").

הבקשה הוגשה במסגרת תביעה בה הסעד העקרי המבוקש דומה ואף זהה ברובו לסעד המבוקש במסגרת סעד הזמני: צו מניעה קבוע המורה למשיבות להמנע מפתיחה או הפעלה של עסק שיהיה בו כדי להתחרות בעסקי מגה וכן צו עשה המורה לישקו לכלול בכל הסכמיה עם צדדים שלישיים הוראה בדבר הגבלת תחרות בעסקי מגה.

עוד טוענת ישקו, כי הריבוע הכחול חייבת לה סכומי כסף גדולים בגין אי תשלום דמי שכירות וכדו' ובגין סכומים אלו אף הוטלו עיקולים על סך מאות אלפי ₪ ולפיכך לא יעלה על הדעת כי הצד הנפגע מההפרה – ישקו – יהיה מנוע מלפעול להקטנת נזקיו בגין תניית בלעדיות של הצד המפר, כאשר החוזה בוטל כדין.

בנסיבות אלו, אך צפוי הדבר שכאשר תושכר בשטח הקניון חנות אשר מטרתה נוגדת את תניית הבלעדיות – הדבר יביא להתנגדות ואף לתביעה מצידה של מגה לרבות בקשה לצוו מניעה.

...

אינני מקבל את הטענה כי פתיחת סופר קופיקס יביא לקריסתו של סניף מגה ואולי אף לפגיעה בהליך ההבראה של הרשת כולה, זאת בלא שהובאה בפניי כל ראיה לכך.

סוף דבר מכל האמור לעיל נמצאנו למדים כי באשר לעילת התביעה, סיכוייה אינם בהירים בשלב זה של הדיון.

לאור כל האמור לעיל, אני דוחה את הבקשה למתן צו מניעה.

השטח שנמכר לבלסקי כלל את שטח תחנת הדלק (אשר המשיך להיות מושכר לנתבעת 1) ו"שטח מסחרי" (להלן: השטח המסחרי).

בתביעה זו התבקש צו לסגירת חנות הנוחות וכן צו מניעה קבוע לניהול עסק לממכר מזון, מלבד הקפיטריה, במלוא שטח המקרקעין.

זריהן ביקש להסתמך על הסכם רכישת בלסקי את המקרקעין ומסמכים נוספים מהם עלה לשיטתו כי בלסקי מנועה מהקמת עסק מתחרה לקפיטריה בשטח המקרקעין.

זריהן היתנגד למתן הסעדים וטען כי עומדת לו הזכות הבלעדית להפעלת עסק לממכר מזון בשטח המקרקעין כולו.

כך, בפסק הדין הראשון נדונה טענת זריהן כי בלסקי מנועה מהקמת עסק לממכר מזון בשטח המסחרי וטענה זו נדחתה לגופה ("לאור האמור, אני מקבלת את התביעה כנגד הנתבעות 1-3 ואני אוסרת עליהן או על מי מטעמן להפעיל עסק מתחרה לקפיטריה, למעט בשטח המסחרי" – פסקת הסיכום בפסק הדין הראשון).

הסעד השלישי תביעת סעד זה מעלה קושי שכן זריהן עצמו כימת את שיעור הפצוי לו הוא זכאי מ"יום ההפרה" (סע' 58 לכתב התביעה) בסמוך לאחר חתימת ההסכמים הרלוואנטיים.

...

זאת בנגזר מן המסקנה לפיה לבלסקי זכות להפעיל שם חנות נוחות.

הקושי שבכבישת טענות זריהן בנוגע להתיישנות ישוקלל במסגרת ההכרעה בסעד זה. על כן, הבקשה לדחיית הסעד השלישי על הסף נדחית.

נוכח האמור ישלם התובע לצדדים את הוצאותיהם כלפי המודד.