בפני בקשת המבקש, עורך דין במקצועו, להוציא כנגד המשיב צו מניעת הטרדה מאיימת לפי חוק מניעת הטרדה מאיימת, תשס"ב-2001 (להלן: "החוק").
...
על כן, אני קובע כי המבקש עמד בנטל ההוכחה המוטל עליו ובעניין זה יש לציין כי ב-ע"א (מחוזי נצרת) 1215/06 עבוד נהלא נ' מזאוי פאתנה (12.04.2007), נקבע מפי כב' השופטת גבריאלה (דֶה-לֵיאו) לוי, כי "נטל ההוכחה בעניין חוק למניעת הטרדה מאיימת הינו לפחות כפי נטל ההוכחה המוטל על צדדים בסכסוך אזרחי "רגיל" [ראו גם: גלי רון, צווי הרחקה במשפט האזרחי (2019), בעמ' 216].
בהתאם למה שנקבע על ידי כב' השופטת גולומב בפסק דינה בערעור בעניין לופט, אני קובע כי אין באיסור האמור כדי למנוע נוכחות של המשיב בתוך אולם בית משפט, ככל שאין מניעה על פי דין לנוכחות כזו ובכפוף להוראת כל דין, כאשר ככל שלא ניתן לקיים את מגבלת המרחק האמורה בתוך אולם בית המשפט, אזי על המשיב להימצא במרחק הרב ביותר האפשרי מהמבקש בתוך האולם.
אשר לשאלת ההוצאות, לאחר ששקלתי התנהלות המשיב, החלטתי להשית עליו הוצאות בסכום משמעותי, זאת משום שהמשיב נקט כלפי המבקש הטרדה מאיימת, לפי אותה שיטה שננקטה על ידו כלפי עו"ד לופט, גם לאחר שניתן כנגדו פסק הדין בעניין לופט, דבר אשר כשלעצמו מצביע על חומרה יתירה בהתנהלות המשיב.
על כן, אני מחייב את המשיב לשלם למבקש הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסכום כולל של-8,000 ₪.
