-בתביעה לצוו מניעה (12900-12-19) ניתן צו מניעה קבוע האוסר על המשיב לפרסם פרוטוקולים, החלטות ופרטים אודות הקטינה בכל אמצעי תיקשורת שהוא, לרבות ברשתות החברתיות.
בנוסף, מציינת המבקשת כי בסוגיית האפוטרופסות קבע בית משפט קמא ביום 08.08.2021 כי השתלשלות ההליכים והתנהלותו של המשיב מלמדות על מחויבות מועטה עד כה ביחס לקטינה ואין חולק כי בפועל המבקשת היא המטפלת העיקרית בקטינה, שכן המבקש לא בקשר עימה ו"הקשר" היחידי ביניהם נעשה באמצעות הגשת תגובות ובקשות לבית משפט הנוגעות אליה, מבלי שיש בידיו מידע עדכני אודותיה ולאחר שניתק קשר עם כלל גורמי הטיפול והחינוך, ואף עם המבקשת.
סבורני כי גם בנסיבות חריגות דוגמאת אלה שלפנינו בהן היתנהלות על פני שנים של ההורה המעוניין במידע מעידה על אדישות כלפי ילדו עד כדי היעדרו של קשר ביניהם, עדין יש לאפשר "מעורבות" של הורה זה בחיי הקטין בהקשר המצומצם של קבלת מידע אודותיו, להבדיל מקבלת החלטות בעיניינו.
...
ביום 07.05.2023 הגישה המבקשת תגובתה לבקשה למתן הוראות, במסגרתה טענה כי דין הבקשה להידחות שכן הסעד המבוקש אינו עולה בקנה אחד עם הסעדים המבוקשים בכתב התביעה.
על יסוד כל האמור לעיל, מבקש המשיב לדחות את בקשת רשות הערעור תוך חיוב המבקשת בהוצאות.
דיון והכרעה:
לאחר שנתתי דעתי להחלטת בית משפט קמא, לבקשת רשות הערעור ולתשובת המשיב לבקשת רשות הערעור, מסקנתי היא כי דין בקשת רשות הערעור להידחות.
אין אני סבור כי פסק דינו של בית משפט קמא בנוגע לאפוטרופסות המבקשת בכל הקשור לצרכיה הרפואיים והחינוכיים של הקטינה, סותם את הגולל על בקשת המשיב לקבלת מידע בנוגע לבתו מהמסגרת החינוכית, כשם שהורה בית משפט קמא, בין אם הוגבלה אפוטרופסותו ובין אם נשללה, ואיני קובע כך, והוא לעולם יישאר הורה עם זכויות הנגזרות ממעמדו זה.
ודוק: יש להבחין בין אפוטרופסות בלעדית הנותנת בידי הורה אחד הזכות לקבל החלטות בעניינו של קטין בסוגיות שונות, ומבטלת או מגבילה זכותו של ההורה האחר להיות שותף בהליך קבלת החלטות, לבין זכותו של זה לקבל מידע אודות הקטין, זכות שאינה פוקעת אלא אם נשללה במפורש לאחר שנקבע כי אינה עולה בקנה אחד עם טובת הקטין והיא נועדה למטרה פסולה.
סבורני כי גם בנסיבות חריגות דוגמת אלה שלפנינו בהן התנהלות על פני שנים של ההורה המעוניין במידע מעידה על אדישות כלפי ילדו עד כדי העדרו של קשר ביניהם, עדין יש לאפשר "מעורבות" של הורה זה בחיי הקטין בהקשר המצומצם של קבלת מידע אודותיו, להבדיל מקבלת החלטות בעניינו.
אשר על כן אני דוחה את בקשת רשות הערעור.
המבקשת תשלם למשיב הוצאות משפט בסך של 3,500 ₪.
