צו מניעה להתליית היתר בניה

מבוא בקשה למתן צו מניעה זמני, לאסור על המשיבים לבצע כל דיספוזיציה בחלקת המקרקעין הרלבנטית, חלקה 36 גוש 18793 מאדמות אבו סנאן ( להלן – " החלקה " ), לרבות ביצוע עבודות בניה, וכן להורות על רישום הערת אזהרה, בהתאם.

עוד הפניתה המשיבה למכתבו של היועץ המשפטי של הועדה מיום 05.08.20, לפיו דחה את בקשת המבקש לביטול ההיתר וקבע כי לא נמצא כל טעם או עילה להתליית היתר הבנייה שניתן כדין, וציין כי לא נפל כל פגם בהליך הרשוי, אשר מחייב את ביטול ההיתר.

...

באשר למאזן הנוחות, נחה דעתי כי על מנת לשמור על המצב הקיים עד להכרעה סופית בתביעה, נכון הוא ליתן צו מניעה כמבוקש.

סוף דבר ניתן בזה צו מניעה זמני, האוסר על מי מהמשיבים לעשות דיספוזיציה בזכויותיהם בחלקה הרלבנטית, וכן האוסר עליהם לבצע כל עבודת בניה או פעולה אחרת הגורמת לשינוי בשטח.

הנני מורה לרשום הערת אזהרה בספרי רשם המקרקעין בנצרת, בדבר מתן צו מניעה כאמור לעיל ובדבר ניהול ההליך של פירוק שיתוף במקרקעין.

לפני בקשה למתן צו ביניים בה מבוקש להורות על התליית היתר הבניה שניתן למשיבים 3 ו-4 בחלקה 78 בגוש 17629 ברומת אל הייב (להלן- ה"מקרקעין" או ה"חלקה"), הפסקת כל עבודה שיש בה שינוי לתכסית החלקה ומניעת ביצוע כל עסקה של העברת דיספוזיציה במקרקעין עד למתן החלטה בעתירה אשר הוגשה בד בבד עם בקשה זו ושעניינה החלטת וועדת הערר לדחות את בקשת העותרים למתן ארכה להגשת ערר על החלטת הועדה המקומית ליתן למשיבים היתר בנייה, במקרקעין.

...

גם טענות המבקשים בכל הקשור לאי שמיעתם בטרם ניתן היתר הבניה, דינן להידחות, שכן ובכל הכבוד שעה שנקבע שלמבקשים אין זכות במקרקעין הרי שממילא אין להם גם זכות להישמע בטענה כלשהי שלא ננקטו הליכי פירסום או שלא ניתן להם מעמד בהחלטת הוועדה המקומית להוציא היתר בנייה .

סופו של יום סבורני, כי סיכויי העתירה לגופה, זו שלפני ובמתכונתה הנוכחית, נמוכים, וכי בכל מקרה מאזן הנוחות נוטה באופן ברור דווקא לטובת המשיבים 3 ו-4 שכבר החלו לממש את היתר הבניה שניתן להם, והעיכובים במימושו עד כה, היו אך ורק בעטיים של המבקשים, אשר תחילה מנעו מהם ובכל דרך מלעשות כן. עוד אוסיף וכמפורט לעיל, כי התנהגותם של המבקשים אינה עולה בקנה אחד, וזאת בלשון המעטה, עם תום הלב הנדרש ממי המבקש מבית המשפט סעד של יושר.

סוף דבר אפוא הבקשה נדחית.

שבתי ועיינתי בבקשה למתן צו מניעה זמני שהגיש הנתבע ביום 22.7.18 ("המבקש" "הבקשה"), לאסור "על כל הצדדים" לבצע בחלקה עבודות בניה, ובתשובת המשיבים 1-4 ("התשובה", "התובעים"), על נספחיהן הרבים.

משום כך נדחו בקשות המבקש להאריך את התליית היתר הבניה של המשיב 1, ובמלים אחרות ניתן למשיב 1 "אור ירוק" ברור וחד משמעי - במישור התיכנוני - לבנות את ביתו ללא דיחוי נוסף.

...

לטענת המבקש, לצורך הכנת כתב ההגנה בתביעת פירוק השיתוף כאן הוא נזכר לפתע (ממש כך - "נזכרתי" - ר' סעיף 14 לתצהירו של המבקש), כי בעבר התנהל בבית משפט השלום בקריות הליך לפירוק השיתוף בחלקה, ואזי הוא עשה מאמצים לאתר ניירת מאותו תיק ומצא את נספח ז' לבקשה, חלק מפרוטוקול הדיון באותו תיק (892/04), הציג אותו לבא כוחו, ומן הייעוץ המשפטי שקיבל ממנו הגיע אל המסקנה כי ישנה חלוקה היסטורית מוסכמת.

בשורה התחתונה, כך לטענת התובעים, המסקנה העולה מן החלוקה ההיסטורית היא דווקא הפוכה, דהיינו כי ניכוי שטח הכביש באופן יחסי לפי שיעור הזכויות הרשומות, עושה חסד עם הנתבע.

סיכומו של דבר – נקיון כפיו של המבקש בבואו לבקש סעד זמני, מוטל בספק, הן לאור האמור בפסקה הקודמת הן לאור אופן הטיעון הלוקה בחסר ביחס להליך בביהמ"ש בקריות, בגדרי בקשתו שהוגשה במעמד צד אחד.

אך מעבר לכל אלו, דין הבקשה להידחות על הסף מחמת שיהוי קיצוני בהגשתה, שכן היא מבוססת על טענה בדבר חלוקה היסטורית, וככל שאכן היתה כזו, היה על המבקש, שללא ספק אמור היה להיות מודע לה, להעלותה לפני זמן רב, ולא כיום לאחר שהמשיב 1 כבר החל בביצוע עבודות בניה.

הבקשה נדחית.

נוכח התליית היתר הבנייה שניתן לתובע ומשההליכים לפני רשויות התיכנון והבנייה נמשכו, הורה בית משפט השלום, במספר הזדמנויות, כי אין מקום לתת החלטה בקשר לצוו המניעה הזמני או ביטולו, אלא לאחר שרשויות התיכנון יתנו את החלטתן בקשר להיתר.

...

מכל מקום, נוכח המסקנה אליה הגעתי, מתייתר הצורך להידרש לדברים מעבר לאמור.

סיכום ותוצאה נוכח כל האמור לעיל – התביעה נדחית.

בהקשר זה הבאתי בחשבון את תוצאת פסק הדין לפיו התביעה נדחית, את הסכום שנתבע שהיה משמעותי, את העבודה שנדרשה במהלך ההליכים שלא היתה ניכרת במיוחד בשים לב לגדר המחלוקת ולהיקף הראיות שהובאו, את התנהלות שני הצדדים, שלעיתים לא שיתפו פעולה זה עם זה, לא אחת ללא כל הצדקה עניינית ובכלל זה גם את התנהלות הנתבעות במישור הדיוני, ואת האסמכתאות שהוצגו בקשר להוצאות שהוצאו בפועל.

התובעים עתרו לבית משפט זה בבקשה למתן צו מניעה (בש"א 19440/04), יחד עם תביעה לפירוק שתוף במקרקעין.

אי לכך, הציע מר נאטור לערוך תכנית לצרכי רישום לכל החלקה, וכך צוטטו דבריו בהחלטה: "מסקנתי לאחר בדיקת שתי התכניות שהמפה שהוכנה על ידי מב"ר יוסף מהנא לוקה בטעות וללא ביסוס לפי תקנות המודדים 1998. יש לערוך תוכנית לצרכי רישום וכך תיפתר הבעיה לצמיתות וכל שותף מהיורשים יקבל את חלקו נכונה. בנוסף לכך ישמרו השטחים הציבוריים המופקעים לפי התב"ע" על סמך מסקנה זו ונימוקים נוספים אחרים, התלה בית המשפט לעניינים מנהליים כאמור, את היתר הבניה שהוצא לנתבע מס' 1, עד לדיון מחודש בפני הוועדה.

...

סיכום ביניים המסקנה מכל האמור עד כה היא שתשריט החלוקה ההיסטורי שעליו ביססו הנתבעים את הגנתם, אינו מהווה הסכם חלוקה מוסכם בין השותפים כמשמעו בסעיף 38(א) לחוק המקרקעין, אלא הסכם שיתוף במקרקעין, וככזה, אינו יכול ליצור מניעות ו/או השתק כלפי התובעים מלבקש פירוק שיתוף בדרך אחרת.

המסקנה היא איפא שיש להורות על פירוק השיתוף בין התובעים לנתבעים על דרך של חלוקה בעין, לרבות בשטח שבמחלוקת, על ידי הקצאת המגרש שסומן בצהוב על גבי תשריט החלוקה המוצע, ואיחודו עם חלקה 3/3 שיוחדה לתובעים ולאחיהם שהם נתבעים 7 ו-8.

סוף דבר התוצאה היא אם כן, שהנני מקבלת את התביעה ומורה על פירוק השיתוף בהתאם לאמור בחוות דעתה של מומחית בית המשפט ד"ר אליאס וופא מיום 28.9.09, ולתשריט החלוקה המוצע שסומן כמוצג ת/1.