צו מניעה להגבלת פעילות עסקית

יש לציין , כי בד בבד עם הגשת העירעור הוגשה על ידי המבקשים בקשה דחופה למתן צו למניעת תחילת הגבלת החשבון בהתאם להוראת סעיף 10א(א) לחוק שיקים ללא כסוי כאשר במסגרת הליך זה ניתן צו זמני המורה על עיכוב תחילת ההגבלה עד למתן החלטה אחרת בתיק העקרי .

המערער , אשר לדבריו הנו אדם בעל נכסים ופעילות עסקית, טוען שבכל אותם מקרים שבהם לא היה כסוי מספיק בחשבון הבנק נהגו פקידי הסניף ליצור עימו קשר טלפוני ולהתריע בפניו על כך שעד ליום העסקים הבא עליו להפקיד בחשבון סכום כסף מסוים במזומן בכדי למנוע את אי כיבוד השיקים אשר הופקדו על ידו בחשבון הבנק .

לכך גם מתווספת העובדה שהמערער זכה ללווי בנקאי צמוד מצד פקידי הבנק, בשילוב עם החתמתו על גבי הסכם הלוואה בתנאים מיוחדים, חרף ההסתייגות פקידי הבנק מדרך היתנהלותו, כך שבסופו של יום נוצר אצלו יסוד סביר להניח שתנתן לו חריגה של יום עסקים אחד לצורך הפקדת סכום מזומן מספק אשר ימנע את תחילת ההגבלה ויאפשר את פרעון השיקים אשר הוחזרו על ידי המשיב .

...

לפיכך , הנני מורה על גריעתם של שיקים מספר 1 ו – 2 מיום 29.10.2021 ממניין השיקים אשר סורבו על ידי המשיב .

ודוק , עיון במכתב המייל שאותו שלח המערער לידי המשיב בתאריך 31.10.2021 עולה כי השיקים אשר מתייחסים להחלטה ההגבלה החדשה מיום 13.11.2021 הוחזרו בין התאריכים 26.5.201 או 23.5.2021 (כפי דברי נציגת הבנק) ועד לתאריך 3.10.2021 שעה שמסגרת החשבון החדשה עודכנה בתאריך 20.4.2021 (ראה גם דברי נציגת הבנק בעמוד 2 שורות 24-28 ; עמוד 3 שורות 6-7 לפרוטוקול מיום 27.10.2021), ולכן, ברי שאין מקום לגרוע את השיקים אשר לא כובדו לאחר מתן החלטת ההגבלה מיום 19.4.2021 ואין מקום להיעתר לבקשת עיכוב הביצוע מיום 2.12.2021 .

סוף דבר : גם אם היה מקום לגרוע את המחאות 1-2 כאמור לעיל, ממניין ההמחאות אשר סורבו, אין מקום לקבל את הערעור שכן התוצאה אינה משתנה – מעל 10 המחאות לא כובדו כדין, בתקופה הרלוונטית לניהול החשבון (אשר הוגבל כדין גם פעם נוספת).

ביום 23.5.2017, דחה בית המשפט לעינייני מישפחה בקשות אלה, תוך שהוא מאריך, בהסכמת חברת ר', את צו המניעה אשר קובע כדלקמן: "[חברת ר'] על כל מרכיביה, לרבות חברת נ', חברות ה"בת" וחברות ה"אחות", לא תבצע כל פעולה של הקצאת או העברת מניות, ולא תבצע כל מכירת נכסים, שלא במהלך הרגיל של עסקיה, אלא באישור מוקדם של ביהמ"ש." (להלן: צו המניעה).

בהחלטתו זו הדגיש בית המשפט כי חברת ר' איננה צד לסכסוך הרכושי מושא ההליך העקרי וכי הצוו אשר ניתן בעיניינה לא נועד להגביל את פעילותה העסקית מעבר למצוין בו. ואלה היו דבריו של בית המשפט: "ברור כי לא ניתן להשבית את פעילות המבקשת [חברת ר' – א.ש.] או להגביל אותה, במידה העולה על הנידרש, שכן מדובר בישות משפטית נפרדת, בפרט כאשר מדובר בחברה בעלת הקף פעילות נרחב ביותר, כולל החלטות עסקיות וכלכליות רבות המתקבלות במהלך פעילותה. אין כמובן להיתעלם מזכותה של [המשיבה 1 – א.ש.] להבטיח את האפשרות לממש את פסק הדין, ככל שיינתן, וזאת בנוגע לזכויותיו של המשיב [המשיב 2 – א.ש.] אך מאידך גיסא, יש לבחון זכות זו מול זכותה של החברה לנהל פעילותה בדרך שתועיל לה ביותר." בית המשפט לעינייני מישפחה הדגיש כי רצונה של המשיבה 1 לקבל לידיה בטוחה, אין בו כשלעצמו כדי לחסום את ההנפקה.

...

לפיכך, החלטתי לדון בבקשה שלפניי כבערעור, וכן לקבל את הערעור, לבטל את פסק דינו של בית המשפט המחוזי ולהחזיר על כנה את החלטתו של בית המשפט לענייני משפחה מיום 17.6.2020, על כל רכיביה.

סבורני כי בית המשפט המחוזי נקלע לכלל טעות בקבעו כי חברת ר' עתרה לבית המשפט לענייני משפחה לקבלת סעד זמני.

סוף דבר: הערעור מתקבל.

יש לציין, כי בד בבד עם הגשת העירעור הוגשה על ידי המבקשים בקשה דחופה למתן צו למניעת תחילת הגבלת החשבון בהתאם להוראת סעיף 10א(א) לחוק שיקים ללא כסוי כאשר במסגרת הליך זה ניתן בתאריך 11.5.2021 צו זמני המורה על עיכוב תחילת ההגבלה עד למתן החלטה אחרת בתיק העקרי.

רקע עובדתי : המערערת הנה חברה פרטית בענף התחבורה אשר מחזיקה בבעלותה צי אוטובוסים וכלי רכב (בעיקר בענף התיירות), ומנהלת את פעילותה העסקית באמצעות חשבון בנק אשר ניפתח בתאריך 15.8.2017 (חשבון חח"ד מספר 51800/91 סניף 842 - סניף שפרעם) עם מיגבלת אשראי של 10,000 ₪.

...

זאת ועוד, המערערת נמנעה מהגשת אסמכתא לכך שפנתה אל הבנק טרם הגשת הערעור אשר הוגש לבית משפט השלום בנצרת, שהינה תנאי מקדמי לצורך הגשת סעד זמני דחוף וערר לפי הוראת סעיף 10 לחוק שיקים ללא כיסוי (ראה גם : 36199-01-11 (מחוזי באר-שבע) חוצבי הנגב והדרום בע"מ נגד הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ מיום 3.2.2011), ולכן די בכלל הטעמים הללו כדי לקבוע שדין הערעור להידחות בשל החריגה הקיצונית מסד הזמנים אשר נקבע במסגרת תקנות שיקים ללא כיסוי.

סוף דבר : לאור המקובץ, הערעור נדחה.

במועד שבו נימסר מכתב הכוונות לידיו, כבר החלה תקופת קורונה והחלו מיגבלות על תנועה ועל פעילות עסקית.

הודעת מייל של עו"ד שגיא לעו"ד טטרו, כי "מוטב שמרשך ינצל את האנרגיה שלו למו"מ אמיתי מול מרשתי בתקווה כי יגיעו לעמק השווה והיא תהיה מוכנה לחתום על הסכם שיחליף את זה שבוטל, כמובן בתמורה לקבלת פיצוי על הנזקים שנגרמו לה". 23/7/20 (נספחים 1, 2 ל"תשובת המבקש להתנגדות המשיבה למתן צו מניעה זמני".

...

הסכום היחיד שהוכח שהתובע שילם הוא 400,000 ש"ח, והתובע זכאי כאמור לעיל להשבה של 240,000 ש"ח. סיכום (א) התביעה נדחית.

(ב) הנתבעת תשלם לתובע סך 240,000 ש"ח, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום ביטול ההסכם (7/6/20) ועד התשלום בפועל.

(ג) אני מורה על מחיקתה של הערת האזהרה שנרשמה לטובת התובע ביום 27/7/20 על זכויותיה של הנתבעת בנכס הידוע כחלקה 239 בגוש 8120 לפי שטר מס' 17966/2020/1.

ביני לביני הוגבל החשבון העיסקי וביום 30.8.2022 ניתן צו מניעה המעכב את הגבלתו עד להכרעה בעירעור.

על כן, נראה שכל עוד הסיבה לסגירת החשבון היא אופי הפעילות החריגה, לבנק לא ייגרם נזק ממשי וברור אם יינתן צו. אוסיף בהקשר זה כי החובה המוטלת על הבנק למנוע פעילות חריגה כאמור בחשבונותיו אף עלולה שלא לעלות בקנה אחד עם האנטרס של הבנק עצמו.

...

שיקולים נוספים שנזכרים לא אחת בפסיקה הם זהות בין הסעד הזמני לסעד הסופי, שיקול המטה את הכף שלא להיעתר למבוקש; וכשעסקינן בצו עשה זמני, המבקש לשנות את המצב הקיים, להבדיל מצו מניעה זמני המבקש לשמר אותו.

אם היה עולה בידי המבקשים להראות שהחלטת המשיב לסגור את החשבונות הייתה לוקה לכאורה בחוסר סבירות לפי אמות המידה שנקבעו בפסיקה, נראה לי שהשיקולים בדבר סיכויי התביעה ומאזן הנוחות היו זוכים לעיקר המשקל, והיה ניתן סעד זמני כמבוקש.

סוף דבר מכל המקובץ לעיל, הבקשה לצו עשה זמני נדחית.