צו מניעה זמני במעמד צד אחד שהוצא על ידי בית המשפט

בד בבד עם הגשת התובענה העיקרית, הגישה קבוצת מזרחי "בקשה דחופה... להטלת צו מניעה זמני במעמד צד אחד" ("הבקשה לסעד זמני" או "הבקשה").

בבקשה זו התבקש בית המשפט לתת צו מניעה זמני המורה לנתבעים "להמנע, עד להכרעה חלוטה שתנתן על ידי בית המשפט... מהמשך מו"מ לעיסקת מכר מקרקעין למכירת נכס מקרקעין ו/או מכל עסקה ודיספוזיציה אחרת ביחס לכל צד ג' אחר". החלטה זו עוסקת בבקשה לסעד זמני.

קבוצת מזרחי לא פעלה בשום שלב להוציא לפועל את האמור בטיוטת ההסכם, ובין היתר, היא לא שילמה דבר על חשבון התמורה בגין הזכויות (למרות שלפי סעיף 7.2.1 לטיוטה כבר בשלב החתימה היא הייתה אמורה לשלם 3.8 מיליון ש"ח, שהם 20% מכלל התמורה), והיא לא דיווחה על הרכישה הנטענת למנהל מסוי מקרקעין.

...

על פי החלטתי מיום 16.8.2021, נקבע כי לא מתקיימים התנאים למתן סעד זמני במעמד צד אחד.

לאחר שקילת כלל טענות הצדדים, ועיון בחומר הכתוב, הגעתי למסקנה כי יש לדחות את הבקשה לסעד זמני.

אולם מעמדו של המסמך מיום 25.3.2021 כטיוטה בלתי חתומה ובה מקומות ריקים למילוי, סימני "עקוב אחריי" ונושאים לבדיקה, מהווה חיזוק נוסף למסקנה כי בשלב זה טרם שררה גמירות דעת אצל הצדדים וטרם נוצר מפגש רצונות סופי.

מבוא בעתירה זו נתבקש בית המשפט להורות למשיבה 1 (להלן: "הוועדה") לנמק מדוע לא יבוטל היתר בנייה (להלן: "ההיתר") אשר ניתן לגבי על מיגרש 19 בחלקה 15 בגוש 17468 באדמות משהד – (להלן "המיגרש") שהוצא על ידה, לפי בקשת משיבים 2-3 (להלן: "המשיבים") ביום 13/04/22.

עוד נטען כי העותרים נוהגים בחוסר תום לב, שכן, הם לא גילו את כל העובדות שעשויות להיות רלוואנטיות לבקשה וזאת תוך הפנייה לסעיף 19 להחלטת בית משפט השלום שביטל את צו המניעה שניתן במעמד צד אחד, שם נקבע כי הגשת אותה בקשה נעשתה רק לצורך אמצעי לחץ כנגד המשיבים.

את הטענה להשתק פלוגתא, נטען שיש לדחות, שכן, חלק מן העותרים כאן, לא היו צד להליך האזרחי לפירוק שתוף שהוגש על ידי העותר 1 (במסגרתו גם ניתן במעמד צד אחד ובוטל צו המניעה) והם גם לא הגישו את הבר"ע ועל כן מעולם לא נשמעה עמדתם ולא הוכרעה לגופה.

אשר לטענת השהוי, נטען כי העותרים ידעו על היתר הבנייה רק ביום 06/05/22 וכבר בו ביום שלחו לוועדה המקומית מכתב ובו הם מביעים היתנגדות נחרצת להיתר ומבקשים לבטלו, אולם הוועדה המקומית לא התייחסה למכתב זה. כן נטען כי באותו מועד היה בידיהם צו מניעה זמני שניתן במעמד צד אחד ועל כן לא הייתה דחיפות להגשת הבקשה לצוו ביניים, במיוחד שטרם חלפו 45 יום מיום הידיעה על ההיתר.

...

המסקנה המתבקשת היא כי העתירה מוגשת לאחר שבוצע פרסום דבר הגשת הבקשה בדרך הקבועה בתקנה 36 ולאחר שהעותרים לא הגישו התנגדות למתן ההיתר.

סוף דבר, הבקשה למתן צו ביניים כמו גם העתירה חסרות בסיס והן נדחות.

העותרים ישלמו הוצאות העתירה כדלקמן: למשיבה 1/ הועדה סך כולל של 20,000 ₪.

דיון והכרעה סעיף 27(א) לחוק הבוררות, קובע: "לא יזקק בית משפט לבקשת ביטול שהוגשה כעבור ארבעים וחמישה יום מיום מתן הפסק אם ניתן בפני המבקש, או מהיום שנימסר למבקש, על ידי הבורר או על ידי בעל דין, העתק הפסק, אם ניתן שלא בפניו: בית המשפט רשאי להאריך את התקופה האמורה, אם כבר עברה, מטעמים מיוחדים שירשמו ובכל מקרה שהוגשה בקשה לאישור של פסק בוררות-חוץ". שטרן טוען כי קיבל את פסק הבוררות רק בתאריך כ"ז באייר תשפ"א 9.5.2021.

ברי, כי הדברים מקבלים משנה תוקף לאחר שלנדא התייצב לדיון בביהמ"ש וטען, כי ביקש לבצע את פסק הבוררות אולם שטרן לא אפשר לו לעשות כן. לפסק הבוררות קדם צו מניעה זמני שהוצא על ידי בית הדין.

שטרן טען בנוסף, כי לא ניתנה לו יומו בבית הדין, לא התאפשר לו לזמן עדים ובית הדין שמע את רוזן, טרם ניתן פסק הדין במעמד צד אחד בפגישה בדירה ללא נוכחותו.

...

עולה, כי בניגוד לכל האמור לעיל, לאחר שניתנו פסקי הבוררות, בחר שטרן, אשר ביצע את הבנייה נשוא פסק הבוררות, לרשום את הדירה בלשכת רישום המקרקעין על שם בנו.

סוף דבר התובענה בת.א 1208-10-21 לביטול פסק הבוררות- נדחית.

בד בבד עם הגשת התביעה, הגישה התובעת בקשה לצוו מניעה זמני במעמד צד אחד, בגדריו נתבקש צו מניעה זמני האוסר על הנתבעת לחלט ו/או לפרוע את סכומה של הערבות הבנקאית, כולה או חלקה.

זאת משום שלמעשה הסעד המבוקש בתובענה נהפך לסעד תאורטי, שכן, אין בנמצא עוד ערבות בנקאית להשיב לאחר שהכספים שהופקדו כנגד הוצאת הערבות הבנקאית הועברו לרשות הנתבעת.

הצדדים התייצבו לדיון כאמור, ובסיומו של הדיון ביקש הנאמן שהות של 30 ימים על מנת להגיש את עמדתו באשר להמשך ניהול הליך, זאת בין היתר בשים לב להחלטה שניתנה על ידי בית משפט של חידלות פרעון בעיניינה של התובעת בנוגע לדרישה להפקדת ערובה.

...

בנסיבות אלה, דומני כי גם מנקודת מבטה של התובעת, נכון יותר להגיש תביעה חדשה מנותקת מכבלי ההליך הנוכחי ומגבלותיו, ונמנעת מפסיקת הוצאות הכרוכה בהליך של תיקון, בין את הבקשה מתקבלת ובין אם לאו.

לאור זאת, אני סבור כי לא יגרם לתובעת נזק אם תידרש להגיש תביעה חדשה, חלף המשך בירור טענותיה בתביעה שתלויה ועומדת שנתיים ימים.

סוף דבר מהטעמים האמורים לעיל, מצאתי להורות על מחיקת התביעה מבלי להידרש לבקשה לתיקון כתב התביעה.

בקשת רשות שהוגשה על החלטה זו (רמ"ש 21617-10-19) התקבלה (כבוד השופט צ' ויצמן), ובהחלטה מיום 21.10.2019 נקבע: "בנסיבות העניין בהן קיימת מחלוקת באשר לזכויות המשיב בשטח בו מבוצעות עבודות הבנייה על ידו, שטח אשר לכאורה למבקשים יש בו זכויות, ראוי כי יינתן צו מניעה זמני ולו עד לדיון במעמד הצדדים לפני בית משפט קמא והכרעת בית המשפט בטענותיהם שכן המשך פעולות הבניה עלול להציב את המבקשים לפני שוקת שבורה." כמו כן ניתן "צו מניעה זמני במעמד צד אחד אשר יעמוד עד למתן החלטה אחרת ע"י הערכאה הדיונית." (נספח י"ב לכתב התביעה).

כמו כן, לטענתם, הבניה בוצעה ברובה ללא היתר כדין ולא בכדי הוצא צו מינהלי להפסקת העבודות על ידי הועדה המקומית לתיכנון ובנייה.

פנינה ז"ל אישרה שהבניה היא עבורה ואימם של התובעים, שהייתה אחת מהתובעים בהליך הקודם, טענה שאין לה בעיה עם המבוצע על ידי אחותה פנינה ז"ל. לכן, לטענתם, בית המשפט אסר על ישראל לבנות עבור עצמו, ולפיכך, קיים השתק פלוגתא כנגד ישראל.

...

סוף דבר הנתבעים יהרסו ויסלקו את כל אשר נבנה לאחר חודש ינואר 2017 במקרקעין נושא התביעה המצויים בחלקה שנקראה לעיל חלקה 1/2, ברחוב דוד המלך 4 בראש העין, שהיא חלק מגוש 4274 חלקה 145 תת חלקה 1, וישיבו את המצב לקדמותו.

התביעה הכספית נדחית.

הנתבעים ישלמו לתובעים, ביחד ולחוד, הוצאות משפט כדלקמן: אגרות בית המשפט בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק ממועד תשלומן.