עוד במסגרת כתב הבקשה [סעיף 1(כ)], נתבקש בית המשפט להורות למשיב "לחדול מהמטרדים ולסגור את העסק, וזאת עד למתן צו קבוע בתובענה המצורפת".
2) בתביעתם, שלוותה לכתב הבקשה, עותרים המבקשים (התובעים), בין השאר, למתן צו קבוע אשר אוסר על המשיב להפעיל את העסק, וכן עותרים לפסיקת פיצוי בגובה 70,000 ₪ בגין המטרדים שנבעו לכאורה מהפעלת העסק.
המבקשים טוענים כי המיטרד שנובע מהמנדף, וגם מיטרדי ריחות ורעשים נוספים, גברו בעת האחרונה והדבר פגע ופוגע באופן ממשי במנוחתם, באיכות חייהם ובשימוש הסביר בדירתם.
הגם קיים לכאורה סיכוי סביר כי יינתן צו מניעה קבוע להפעלת העסק לוּ תיתקבל התביעה בסופו של יום, ואולם, דומה כי טענות הצדדים בנידון ראויות לבירור בהליך העקרי וסעד זמני שתכליתו גדיעת פעילות העסק לאלתר, לוקה בשיהוי כבד שיש בו להצדיק את דחיית הבקשה מטעם זה. בעל דין שמבקש את סעדו הדחוף של בית המשפט, עליו לפעול בשקידה ראויה למיצוי זכויותיו, ולא נראה כי כך פעלו המבקשים בהקשר זה.
בעיניין רע"א 5841/11 אקסלרוד איטה נ' בנק מזרחי, מיום 20.9.2011 (פסקה 25), נקבע בין השאר:
"אשר לשיקולי היושר והצדק, הפסיקה הכירה בכך כי יש ליתן משקל למועד בו פנה מבקש הסעד לבית המשפט. כידוע, בית המשפט לא ייעתר לבקשה למתן סעד זמני מקום בו לא שוכנע כי דוחק הנסיבות מחייב היתערבות שיפוטית מוקדמת עוד בטרם הוכרעה התובענה. הגשת בקשה למתן סעד זמני בשיהוי, חותרת תחת הטענה בדבר הדחיפות במתן הסעד והיא יכולה לשמש כראיה לסתירת טענות מבקש הסעד בדבר חיוניותו ונחיצותו המיידית. לעניין זה עשויה להיות השלכה אף על מאזן הנוחות..."
14) במובחן מנושא הפעלת העסק ללא רישיון, וכפי שניתן להתרשם מטיעוני המבקשים בעל-פה ובכתובים, ההתערבות השיפוטית במסגרת הסעד הזמני, למעשה, נדרשה בשל קיומו של מיטרד רציני ותדיר לכאורה, הוא פעילות המנדף, ובפרט הרעשים והרעד שהוא גורם לדירתם של המבקשים באופן כימעט קבוע; "הריצפה שלנו לא תקינה, היא רועדת כך" - כך העיד המבקש (שורות 19-16, עמוד 3).
בהיתחשב בכל אלה, מהתרשמותי מעדויות המבקש ובנו ומחוות הדעת שהוצגה, סבורני כי שאלת (מניעת) קיומו של מיטרד שנוצר מהמנדף, באופן זמני, מצדיקה את התערבותו של בית המשפט, שכן לדידי, מאזן הנוחות בנידון דידן, נוטה באופן מובהק לטובת המבקשים, אשר מתקשים לגור בדירתם בשעה שריצפת הדירה "רועדת". למיותר לציין בהקשר אחרון זה, את חוסר הנוחות - בלשון המעטה - שנגרמת לדייר כאשר קיים מיטרד רעש מכני תחת דירת מגוריו ומיטת משכבו, בדמות רעידות מאסיביות, לצד הרעש הבוקע מגודל הכלי המותקן תחת הריצפה.
...
5) המשיב טוען מנגד, כי דין הבקשה להידחות ולו מפאת השיהוי הרב בהגשתה, שכן המבקשים ידעו על קיום העסק והמנדף מזה שנים רבות ולא פעלו להגיש את בקשתם לבית המשפט מיד לאחר פתיחת העסק.
דיון והכרעה
6) לאחר ששמעתי את דברי הצדדים בשני הדיונים לפניי, לאחר שעיינתי בטיעוניהם בכתובים, וכן לאחר שנתתי את דעתי למכלול הטענות שהועלו על-ידם, הגעתי לכלל דעה כי דין הבקשה למתן צו מניעה זמני - להתקבל באופן חלקי, במובן זה שהבקשה למנוע באופן זמני את פעילות העסק - נדחית, והבקשה למנוע באופן זמני קיומו של מטרד לכאורה - מתקבלת.
בהתחשב בכל אלה, מהתרשמותי מעדויות המבקש ובנו ומחוות הדעת שהוצגה, סבורני כי שאלת (מניעת) קיומו של מטרד שנוצר מהמנדף, באופן זמני, מצדיקה את התערבותו של בית המשפט, שכן לדידי, מאזן הנוחות בנדון דידן, נוטה באופן מובהק לטובת המבקשים, אשר מתקשים לגור בדירתם בשעה שרצפת הדירה "רועדת". למיותר לציין בהקשר אחרון זה, את חוסר הנוחות - בלשון המעטה - שנגרמת לדייר כאשר קיים מטרד רעש מכאני תחת דירת מגוריו ומיטת משכבו, בדמות רעידות מסיביות, לצד הרעש הבוקע מגודל הכלי המותקן תחת הרצפה.
19) יתר המטרדים לכאורה הנטענים בבקשה, כגון: צינור חיבור גז, פתח אוורור ועוד, סבורני כי מקומם להתברר במסגרת ההליך העיקרי, ובהתאם לדיני הראיות המחייבים.
