צו לשיקום כלכלי ליחידים עם תשלומים חודשיים ותביעות חוב

בעיניינו של היחיד הוגשו תביעות חוב על סך 248,664 ₪ ואושרו תביעות חוב על סך 204,607 ₪.

יחד עם זאת, מתוך היתחשבות מסוימת ובשים לב לתשלום העיתי שהושת על היחיד עם מתן הצוו, אני סבור שאין מקום להגדיל סכום התשלום החודשי ל-1,500 ₪, אלא ל-1,000 ₪.

נוכח כל המפורט לעיל, בנסיבותיו האישיות של היחיד, בהיתחשב במצבת נכסיו וביכולת הישתכרותו כמפורט בהצעת הממונה שהוגשה לפי סעיף 154 לחוק חידלות פרעון ושקום כלכלי, תשע"ח- 2018 (להלן: "החוק" ו- "הדוח" בהתאמה), ניתן בזה צו לשקום כלכלי בהתאם לסעיף 161 לחוק בתנאים המפורטים להלן: תשלומים לקופת הנשייה- על היחיד להוסיף לקופת הנשייה סך של 36,000 ₪, שישולמו ב- 36 תשלומים חודשיים שוים ורצופים על סך 1,000 ₪ כל אחד.

הפרת תנאי תכנית הפרעון – במידה והיחיד יפר את הוראות הצוו לשקום כלכלי, יהיה חשוף לסנקציות על פי הוראות החוק כדלקמן: הארכת תקופת התשלומים – בהתאם להמלצת הממונה והנאמן, ניתן יהיה להאריך את תקופת התשלומים בכל אחד מן המקרים הבאים: היחיד לא קיים תנאי מתנאי הצוו לשקום כלכלי, ובכלל זה אם אינו עומד בחובת התשלומים הקבועה בצו; היחיד נהג בחוסר תום לב, במטרה לנצל לרעה את ההליכים; היחיד לא שיתף פעולה עם הנאמן או הממונה; היחיד הפר את ההגבלות שהוטלו עליו באופן שהיה עלול לפגוע בהליך חידלות הפרעון; ליחיד חוב אשר נוצר באחת מן הנסיבות הבאות – מהתחייבות או מהתקשרות בעיסקה בהקף משמעותי שביצע היחיד בעת שידע או שהיה עליו לדעת כי יש סיכוי גבוה שלא יוכל לעמוד בהתחייבויותיו; נוצר מהזנחה חמורה בניהול ענייניו הכלכליים של היחיד, שנעשתה בחוסר תום לב; מקורו בחובת תשלום פיצויים לפי סעיף 77 לחוק העונשין; היחיד ביצע פעולה כאמור בסעיפים 219 עד 221 לחוק במטרה להעדיף נושה על פני נושים אחרים, לגרוע נכסים מקופת הנשייה או להבריח נכסים; ניתן לגבי היחיד צו לפתיחת הליכים אחר בשבע השנים שקדמו לתחילת הליכי חידלות הפרעון.

...

יחד עם זאת, מתוך התחשבות מסוימת ובשים לב לתשלום העתי שהושת על היחיד עם מתן הצו, אני סבור שאין מקום להגדיל סכום התשלום החודשי ל-1,500 ₪, אלא ל-1,000 ₪.

למסקנה זו הגעתי גם נוכח העובדה שאמנם התנהלות היחיד ביצירת החוב (ניהול הליך והוצאות משפט) עשויה ללמד על חוסר תום לב, אך יש לזכור כי זכות העמידה הנתונה לכל אזרח היא זכות בסיסית.

בנסיבות האמורות, מצאתי להיעתר לבקשתו ולשמוע את העדים בטרם החלטה סופית.

בנסיבות אלה בקשת היחידה להורות לנושה להשיב את הסכום לקופת הנשייה, נדחית.

במסגרת ההליך הוגשו נגד היחיד 5 תביעות חוב בסכום כולל של 1,011,395 ₪.

בהחלטה שניתנה בדיון הועלה התשלום החודשי לסך 3,000 ₪ וניתנה ליחיד היזדמנות להסדיר את מחדליו כדי לאפשר לבעלי התפקיד לבוא בהצעה למתן צו לשקום כלכלי בעיניינו.

מעבר לכך, חוות הדעת התייחסה בעיקר לשווי החלקות אשר נקשרו עם היחיד, אך לא התייחסו לדירות ולמבנים אשר נקשרו אל היחיד בעקבות דיווח בעלי התפקיד.

הארכת תקופת התשלומים – בהתאם להמלצת הממונה והנאמן, ניתן יהיה להאריך את תקופת התשלומים בכל אחד מן המקרים הבאים – היחיד לא קיים תנאי מתנאי הצוו לשקום כלכלי, ובכלל זה אם אינו עומד בחובת התשלומים הקבועה בצו; היחיד נהג בחוסר תום לב, במטרה לנצל לרעה את ההליכים; היחיד לא שיתף פעולה עם הנאמן או הממונה; היחיד הפר את ההגבלות שהוטלו עליו באופן שהיה עלול לפגוע בהליך חידלות הפרעון; ליחיד חוב אשר נוצר באחת מן הנסיבות הבאות – מהתחייבות או מהתקשרות בעיסקה בהקף משמעותי שביצע היחיד בעת שידע או שהיה עליו לדעת כי יש סיכוי גבוה שלא יוכל לעמוד בהתחייבויותיו; נוצר מהזנחה חמורה בניהול ענייניו הכלכליים של היחיד, שנעשתה בחוסר תום לב; מקורו בחובת תשלום פיצויים לפי סעיף 77 לחוק העונשין; היחיד ביצע פעולה כאמור בסעיפים 219 עד 221 לחוק הגדלת במטרה להעדיף נושה על פני נושים אחרים, לגרוע נכסים מקופת הנשייה או להבריח נכסים; ניתן לגבי היחיד צו לפתיחת הליכים אחר בשבע השנים שקדמו לתחילת הליכי חידלות הפרעון.

...

אני מקבלת את עמדת הנאמן כי לא ניתן להסתמך על שמאות זו כבסיס להערכת שווי הנכסים.

ראשית, לא שוכנעתי כי השמאות מתייחסת לכל הנכסים שליחיד זיקה כלפיהם.

לאור האמור,אני מורה על מתן צו לשיקום כלכלי בהתאם לסעיף 161 לחוק ובהתאם לתנאים כדלקמן.

בתיק חדל"פ של היחיד הוגשו 11 תביעות חוב בסך כולל של 740,771.49 ₪ מתוכן 9430 ₪ בדין קדימה.

היחיד רשאי לנסות ולהגיע להסכמה עם הנאמן לגבי פדיון זכויותיו ברכב זה. בעיניין זה חל סעיף 164 לחוק באופן שנכס שיוקנה ליחידים במהלך תקופת התשלומים ייכלל בנכסי קופת הנשייה, למעט נכסים על פי ההתניות הנקובות שם. תחולת ההגבלות – החובות וההגבלות אשר הוטלו על היחידים במסגרת הצוים לפתיחה בהליכים יוסיפו לחול עד לסיום מילוי הוראות הצוו לשקום כלכלי ואולם בתקופת התשלומים על היחידים להגיש דו"חות על הכנסות והוצאות אחת לשישה חודשים בלבד.

...

לגבי הטענה כי אשת היחיד אינה ממצה את כושר השתכרותה, לאור היותה אם לילד מתחת לגיל 3 ומקום מגוריהם אני סבור שלא ניתן לקבוע כי היחידה אינה ממצה את כושר השתכרותה ולצפות ממנה לעזוב מקום עבודתה הנוכחי.

אורך תקופת התשלומים: אני סבור כי במקרה של היחיד יש מקום לקבוע תקופת תשלומים של 55 חודשים מאחר והוא ניהל עסק בחלק מתקופת הביניים בלא קבלת אישור הממונה, לא המציא לנאמן את מלוא המסמכים שנדרשו ובמיוחד לאור המפורט בסעיף 11 לפסק הדין בנוגע להכנסות שאינן מדווחות.

בנוגע ליחידה, אני קובע את תקופת תשלומים של 40 חודשים מאחר ומחדליה מסתכמים באי המצאת מלוא המסמכים שנדרשו על ידי הנאמן בסופו של הבירור, בהתאם למפורט בדו"ח ממצאי הבדיקה.

במסגרת הצעת הממונה המוגשת על פי הוראות סעיף 154 לחוק, הוגשו נגד היחיד 15 תביעות חוב בסכום כולל של 823,595.48 ₪.

הנאמן טען כי היתנהלות היחיד בהליך ידעה בעיקר מורדות, אך בנגוד להמלצת הממונה, הציע כי לפנים משורת הדין ייקבע בעיניין היחיד צו לשקום כלכלי, במסגרתו יישא היחיד בתשלום חודשי בסך 1,500 ₪, למשך 14 חודשים (עד שילד נוסף של היחיד יהפוך לבגיר) ומחודש 9/23 ולמשך 36 חודשים נוספים יישא היחיד בתשלום חודשי בסך 2,000 ₪.

לטעמי, יש להורות ליחיד על העברת החסכון האמור בדמי המדור לאורך שנים, לקופת הנשייה, כך שזו תעמוד בסופו של הליך על תשלום מלוא חובותיו של היחיד לנושיו.

...

לאור כל האמור לעיל, כמו גם עמדת הממונה והנאמן, בהיעדר עמדת היחיד, בהעדר התנגדות מטעם הנושים, אשר לא התייצבו לישיבת בית המשפט, ובכפוף להסרת המחדלים המפורטים בהצעת הממונה - אני מורה על מתן צו לשיקום כלכלי בהתאם לסעיף 161 לחוק ובהתאם לתנאים כדלקמן.

ביום 07.02.24 היתקיים דיון בתיק וניתן צו שקום כלכלי בעיניינו של היחיד, לתשלום מלוא חובותיו המאושרים בתוספת הוצאות ההליך, ללא תביעת החוב של הנושה.

בנוגע לטענה לפיה המערער סבר כי הגשת תביעת החוב מעוכבת בשל שיחה שקיים היחיד עם משרדי המערער ובקשתו להגיע להסדר- הנאמנת טענה כי מדובר בטענה חדשה אשר הועלתה לראשונה במסגרת העירעור.

סעיף 210(א) לחוק חידלות פרעון ושקום כלכלי, תשע"ט-2018 (להלן: החוק) קובע שנושה בחוב עבר רשאי להגיש תביעת חוב בתוך שישה חודשים ממועד פירסום הצוו לפתיחת הליכים.

...

לטעמי לו היה מדובר בנסיבות בהן לא יכול היה הנושה להגיש תביעת החוב, משך האיחור, והשלב הדיוני והכספים המעוכבים, היו מצדיקים להעתר לבקשה.

נוסף על האמור לעיל, הפסיקה קובעת כי על ביהמ"ש להימנע, ככל הניתן, מלהתערב בהכרעות בעל תפקיד בתביעת חוב: "תפקידי הניהול והביצוע של הליכי פשיטת הרגל הופקדו בידי הנאמן, לו הוקנו כוחות וסמכויות נרחבים, בצד חובות נאמנות וזהירות בדרך מילוי תפקידו. דרך כלל, תפקידו של בית המשפט מצטמצם בפיקוח ובבקרה על אופן ביצוע תפקידו של נושא התפקיד, ובבחינת תקינות הפעולות המתבצעות על ידו. סמכות הפיקוח השיפוטי על פעולות הנאמן מתאפיינת בריסון ובהתערבות מצומצמת, המוגבלת למצבים של סטייה קיצונית ומהותית מסבירות ותקינות ההחלטה או הפעולה מושא הביקורת..." (ע"א 8765/07 פז חברת נפט בע"מ נ' עו"ד אמיר שושני, 27.12.10) לאחר בחינת טענות הצדדים אני סבור כי לא נפל פגם בשיקולי הנאמנת ואין הצדקה להתערב בהחלטתה.

אשר על כן, הערעור נדחה.