צו לרישום משכנתא לטובת בנק לאומי לישראל למשכנתאות בע"מ

על יסוד עסקת המכר, נרשם נצר כבעל הזכויות במקרקעין, וכן נרשמה עליהם משכנתא לטובת בנק לאומי לישראל בע"מ (המשיב 2.

אשר על כן, הורה בית המשפט קמא על תקונו של כתב התביעה בשנית כך שיתייחס לצוואה האמריקאית (חלף הצוואה הישראלית), וכן על תקונם של כלל כתבי ההגנה שהגישו יתר הצדדים בתיק, כך שהצדדים יוכלו לטעון נגד תוקף הצוואה האמריקאית והצו לקיומה, כמו גם נגד היתנהלותו של קונפינו בקשר לכך, ולהוכיח טענות אלו בראיות, כאילו נטענו בכתבי ההגנה.

...

דיון והכרעה לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור על נספחיה, הגעתי למסקנה כי דין הבקשה, על שני חלקיה – להידחות.

מכל מקום, במקרה דנן, גם לפי גישה הדורשת יתר הקפדה מהצדדים בעת הגשת כתבי טענותיהם, היה מקום להתיר את התיקון המבוקש, מהטעמים שיפורטו להלן.

סוף דבר: בקשת רשות הערעור, על שני חלקיה, נדחית.

בצד רכישת הנכס ורישומו על שם יחזקאל, נרשמה משכנתא על זכויותיו של יחזקאל בנכס לטובת בנק לאומי לישראל בע"מ (להלן: "המשכנתא" ו- "הבנק").

לאחר אישור המכר וטרם שניתן צו מכר לפי סעיף 34א לחוק המכר, התשכ"ח-1968 (להלן: "צו מכר") – ההגנה הנתנת לרוכש היא רחבה ביותר, להוציא נסיבות חריגות שבחריגות: "לאחר אישור הסכם המכר, נוכח משקלו וחשיבותו של עקרון סופיות הליכי המכר "לא בנקל יאות בית המשפט להעדיף על פניו הצעה מאוחרת, אף אם התמורה בגדריה גבוהה מזו שבקודמתה. ההתערבות על דרך של העדפת ההצעה המאוחרת תעשה במצבים נדירים וחריגים, ובנסיבות מיוחדות בלבד" (ע"א 6324/21 עמיקם מאזוז נ' הכונס הרישמי, פס' 7 (נבו 04.10.2021); ראה גם: ע"א 204/20 מוטי בן ארצי, (כנאמן) נ' פלוני, פס' 17-19 (נבו 26.10.2021) (להלן :"בן ארצי"); רע"א 4891/04 וינקלר נ' בנק הפועלים בע"מ, פס' 7 נבו (20.7.2004) (להלן: "וינקלר")).

...

בנסיבות אלה המלצתי לנאמן שלא לעמוד על הבקשה לביטול המכר, אלא להסתפק בדרישה כספית לקבלת תמורת המכר לטובת נושיו של החייב, במקום שהכספים יועברו לקופת הפירוק של רוביקון, ודומה היה אותה שעה שהנאמן אכן קיבל המלצה זו. לפיכך, בתום דיון ממושך ניתנה החלטתי בגדרה ציינתי את הצהרתו של כונס הנכסים כי לא יחלק את יתרת תמורת מימוש הנכס עד להודעה חדשה.

נקבע שם כי המשכון השני בטל אך ורק כלפי הנושה בעל המשכון המוקדם, אך לא בטל כלפי הנאמן לנכסי החייב שם (ראה גם החלטתי בעניין פר"ק (מחוזי ת"א) 6438-11-17 עו"ד מור נרדיה, כונס נכסים לאכיפת שעבודים קבועים על נכסי מיצויוסי בדרך שלך בע"מ נ' יהודה אריה פרלמן (נבו 13.03.2018)).

סיכום נוכח האמור לעיל, דין הבקשה להידחות.

כונס הנכסים יעדכן את רשם ההוצאה לפועל בדבר החלטתי זו ויפעל בהתאם להוראותיו של רשם ההוצאה לפועל.

כמו כן נקבע בהסכם כי המשיב 1 יהיה רשאי לפעול להשלמת רישום הזכויות בדירה על שמו, ואף לרשום משכנתא לטובת בנק לאומי לישראל בע"מ, שהנו המשיב 3 בהליך זה, וכמו כן נקבע כי "ככל שלא יעלה בידי המבקשים לגייס את מלוא סכום התמורה האמור, בתוך 12 חודשים מהיום, המבקשים 1 ו-2 יפנו את הדירה וימסרו אותה לידי ב"כ המשיב 1, כשהיא נקייה מכל אדם וחפץ ו/או זכות צד ג' כלשהיא, והמבקשים לא יעלו טענת דיירות מוגנת ו/או טענת דיור חלופית ו/או כל טענה אחרת שתעכב פינויים מהדירה" (סעיף 6 להסכמת הצדדים בעמ' 31 לפרוט' מיום 27.3.17).

להשלמת התמונה יצויין כי בשונה מעניין זיסו שבו נאלצו המבקשים שם לפנות את הדירה בין היתר לאור קביעת בית המשפט שם כי בנק לאומי אשר פעל שם למימוש הדירה,היה "צד חצוני" להסכמים בין מישפחת זיסו למשיב 1 , הרי שבמקרה שלפנינו, אישר ב"כ בנק לאומי בדיון שבפניי כי הבנק אינו מנהל הליכי מימוש כנגד הדירה, ובהתאם, הבקשה למתן צו מניעה זמני אינה מופנית כלפי בנק לאומי אלא אך ורק כלפי המשיבים 1 ו-2, שהנם הצד הישיר להתקשרות עם המבקשים.

...

לאור כל האמור ומבלי לקבוע מסמרות, נראה כי נמוכים סיכוייהם של המבקשים להתגבר על המשוכה הלא קלה של ביטול הסכם פשרה שקיבל תוקף של פסק דין,וזאת בנסיבות בהן הוגשה בקשתם זמן רב לאחר מתן פסק הדין, וכאשר מעבר לטענה בדבר קיומן של טענות דומות כנגד המשיב 1, המבקשים בשלב זה , אינם מציגים ראיה לממצא שיפוטי כלשהו שנקבע כנגד המשיב 1 ושיש בו כדי לבסס את טענותיהם.

כמו כן, אני קובע את הוצאות הבקשה לסך של 10,000 ₪ אשר ישולמו בהתאם לתוצאות ההליך העיקרי, על ידי הצד שטענותיו תדחנה .

בנוסף אני קובע ישיבת קדם משפט ראשונה בתיק ליום 24.12.2019 בשעה 10:00 , ואני מורה לצדדים להשלים עד למועד האמור הליכים מקדמיים ובכלל זה גילוי ועיון במסמכים ומשלוח שאלונים ומתן תשובות לשאלונים, ולצורך כך ניתן בזאת על ידי צו גילוי ועיון כללי וספציפי למילוי בתוך 30 יום מהיום .

כמו כן נקבע בהסכם כי הנתבע 1 יהיה רשאי לפעול להשלמת רישום הזכויות בדירה על שמו, ואף לרשום משכנתא לטובת בנק לאומי לישראל בע"מ, הנתבע 3 בהליך זה, בסכום שלא יעלה על סך של 350,000 ₪, והתובעים התחייבו לחתום על כל מיסמך שיידרש לצורך השלמת רישום הזכויות ושעבוד הדירה.

לאור כל האמור, דין תביעת התובעים לביטול פסק הדין שנתן תוקף להסכם הפשרה להדחות, ומשלא הוכיחו התובעים את תביעתם אינני נידרש לידון בשאלת משמעות אי הגשת תצהיר עדות ראשית ע"י הנתבעים או בשאלת אפשרותם לעשות שימוש בתצהיר שהוגש על ידם בתגובה לבקשה לצוו מניעה, או בטענות נוספות של הצדדים שפורטו לעיל.

...

סיכומו של דבר, לא עלה בידי התובעים לבסס קשר סיבתי בין ההטעיה הנטענת ובין חתימתם על הסכם הפשרה, ובהתאם לא עלה בידם לבסס עילת ביטול של הסכם הפשרה מחמת הטעיה,וכל האמור נכון גם ביחס לקיומה של עילת "טעות" על פי סעיף 14 לחוק החוזים המחייב אף הוא קשר סיבתי, בין הטעות לחתימת ההסכם.

לאור כל האמור, דין תביעת התובעים לביטול פסק הדין שנתן תוקף להסכם הפשרה להידחות, ומשלא הוכיחו התובעים את תביעתם אינני נדרש לדון בשאלת משמעות אי הגשת תצהיר עדות ראשית ע"י הנתבעים או בשאלת אפשרותם לעשות שימוש בתצהיר שהוגש על ידם בתגובה לבקשה לצו מניעה, או בטענות נוספות של הצדדים שפורטו לעיל.

סוף דבר, אני מורה על דחיית התביעה, ורק מתוך התחשבות בתובעים אני מעמיד את הוצאות ההליך על סך מופחת ביותר של 5,000 ₪ שישולמו לנתבעים 1-2 וסך נוסף של 2,500 ₪ שישולמו לנתבע 3, מתוך כספי הפיקדון שהפקידו התובעים ויתרת הפיקדון תוחזר לידי התובעים .

בתקופה הרלוואנטית, היה הרכישה, שהיא הפעילות העיקרית, במימון זר מבנק לאומי, כפי שטענה המערערת: אני דוחה את טענת המערערת, כאילו היה רצף של שעבודים על נכסי החברה משנת 2007 ועד צו הפרוק.

כפי שנקבע בע"א 1685/12 הבנק הבנלאומי הראשון לישראל בע"מ נ' שרה גרינברג (נבו 22.12.2013) "במסגרת הלוואת המשכנתה, פרע הבנק את החוב בבסיס המשכנתה הקודמת שהיתה רשומה לטובת בנק לאומי, והביא למחיקתה. בפסק דינו, קבע בית המשפט המחוזי כי בזכות פדיון המשכנתה הקודמת בידי הבנק, זכאי הבנק לתחלוף מישכון לפי סעיף 14 לחוק המישכון, קרי – כי הבנק זכאי לרישום משכנתה לטובתו, המוגבלת לסכום המשכנתה הקודמת שנמחקה...  הוראת סעיף 14 לחוק המישכון בענין תיחלוף מישכון מהוה חריג להוראת סעיף 15(א) לאותו חוק, לפיה "חדל החיוב, יפקע המישכון". לפי הוראת סעיף 15(א), מישכון רשום פוקע עם פקיעת החיוב שבבסיסו, גם אם הרישום נשאר על כנו.

...

על פי כל האמור לעיל, אני דוחה את הערעור של המערערת.

בזיקה לתעריף המינימלי המומלץ של לשכת עורכי הדין אני מחייב את המערער לשלם לקופת הפירוק הוצאות משפט בסך 8,775 ₪.

המזכירות תעביר לקופת הפירוק את הערובה שהופקדה על ידי המערערת, כך שהמערערת תשלם לקופת הפירוק את היתרה מעבר לערובה שהופקדה.